מאסר על-תנאי וקנס לשופט הכדורסל סמי בכר בגין עבירות מס

בסוף 2016 קבע בימ"ש השלום בת"א כי כתב האישום נגד בכר בטל בשל הגנה מן הצדק בגין אכיפה בררנית, ואולם ביהמ"ש המחוזי קיבל היום את ערעור המדינה על כך ■ לפיכך, בכר הורשע בעבירות מס ונידון ל-8 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 20 אלף שקל

שופט הכדורסל סמי בכר / צלם: מינהלת הליגה
שופט הכדורסל סמי בכר / צלם: מינהלת הליגה

בית משפט המחוזי בתל-אביב קיבל היום (א') את עמדת המדינה בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב בעניינו של שופט הכדורסל לשעבר סמי בכר, וקבע כי לא חלה במקרה זה הגנה מן הצדק הנשענת על אכיפה בררנית. בית המשפט הרשיע את בכר בביצוע עבירות מס וכן גזר את דינו ל-8 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 20 אלף שקל.

כזכור, ב-18 בדצמבר 2016 קבע בית משפט השלום בתל-אביב כי כתב האישום כנגד בכר בטל בשל הגנה מן הצדק בגין אכיפה בררנית, וזאת למרות שקבע שבכר ביצע שורה של עבירות של העלמות מס, בכך שהשמיט במירמה הכנסה בסך 850,000 שקל בין השנים 2001-2008 במסגרת עיסוקו כשופט כדורסל בחו"ל, ואף קבע כי הסבריו של בכר להעלמת ההכנסות הם "תירוצים קלושים ואומללים".

בית משפט השלום קבע כי היות שרק כנגד בכר הוגש כתב אישום בגין העלמת הכנסות בחו"ל מבין כל השופטים שנחקרו בגין העלמת הכנסות מעיסוק השפיטה בחו"ל, הרי שדין כתב האישום כנגדו להתבטל, וזאת למרות שהוא העלים את סכום ההכנסות הגבוה ביותר מבין כל השופטים שעסקו בשיפוט בחו"ל, וכן פעל בדרכים שונות של מירמה על-מנת להעלים הכנסות אלה מפקיד השומה. ,

המדינה ערערה על הכרעת הדין וטענה כי בין בכר לשופטים האחרים יש כאמור שוני מהותי, ובכל מקרה לא היה מקום לבטל את כתב האישום כנגדו.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה וקבע כי בית משפט השלום שגה כשקבע כי לבכר חלה הגנה מן הצדק, ובעקבות זאת המחוזי הרשיע את בכר בעבירות שיוחסו לו. בעקבות המלצת בית המשפט הסכימו הצדדים לעונש של מאסר על-תנאי וקנס.

שופטי המחוזי ציינו כי "אנו רואים להבהיר כי קיבלנו את עמדת המדינה, לפיה לא עומדת למשיב במקרה זה הגנה מן הצדק הנשענת על אכיפה בררנית וגם לא כל היבט אחר של הגנה מן הצדק. נראה לנו כי בנושא זה שגה בית המשפט קמא, שעל כן גם המלצנו כפי שהמלצנו". 

את התיק ניהלו עו"ד אלון גילדין ועו"ד פנינית בן-עמי מפרקליטות מיסוי וכלכלה.