אל תבנו בתים מסרטנים

האם הבנייה על אדמות תעש בשרון היא פצצה מתקתקת?

התעשייה הצבאית ברמת השרון / צילום: תמר מצפי
התעשייה הצבאית ברמת השרון / צילום: תמר מצפי

עיריות הרצליה ורמת-השרון והוועדות המקומיות לתכנון ובנייה הגישו עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי מרכז נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בגין האישור העקרוני של תוכנית בניית דירות על אדמות תעש בשרון ("פרויקט תעש"). מגישות העתירה דורשות לבטל את האישור, ולערוך סקרי זיהום קרקע לפני אישור התוכנית. התוכנית העקרונית שאושרה חלה על קרקע בשטח 7,430 דונם - המיועדת להקמת 23 אלף יחידות דיור, ועוד 1.65 מיליון מ"ר לשימושים שונים חלקם מסחריים.

לפי צפי האוכלוסייה שתתגורר ב"פרויקט תעש", מדובר בכ-80 אלף תושבים. העותרים מסבירים כי בתחום התוכנית קיימים זה 50 שנה ויותר מפעלים לתעשיית אמצעי-לחימה ותחמושת. במשך התקופה הוטמנו בקרקע חומרים מסוכנים ושפכים, כולל חומרים מסרטנים. בעתירה מצוין, כי הקרקע מזוהמת, הדבר ידוע ואינו שנוי במחלוקת: "מדובר באחד מזיהומי הקרקע והמים החמורים בתולדות המדינה, אם לא החמור מכולם". העותרים מציינים, כי במשך שנים לא היה ידוע שקיים במי התהום באזור זיהום בשם "פרכלורט" (דלק טילים), שזיהם חלק מאקוויפר החוף לרבות בארות מים של רמת-השרון.

נראה, כי הרצון להוריד את מחירי הדירות בישראל גורם לתזזית באישור תוכניות בנייה. נדמה שבעוד יד ימין בממשלה מאשרת תוכנית בנייה בהיקפים עצומים, יד שמאל אינה טורחת לעיין במסמכים שהמדינה עצמה חיברה ופרסמה. כבר ב-2009, מיפה המשרד להגנת הסביבה במסמך רשמי את רשימת האתרים החשודים בזיהומי קרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים. קרקעות תעש מוקמו במקום השישי. עד 2009 נסגרו במחוז ת"א (הכולל את הרצליה ורמת-השרון) 96 קידוחי מי שתייה, בגלל זיהום שנבע מהתמוססות חומרים רעילים ומסרטנים.

המשרד להגנת הסביבה בעצמו דורש לטהר את הקרקעות המזוהמות לפני כל שימוש או בנייה בהן, דבר שלא קיבל ביטוי בהחלטה של קרקעות תעש. סקר שביצעה רשות המים ב-2014, גילה ריכוז גבוה של חומרים רעילים במי השתייה ליד מתקני תעש שכבר נסגרו. כך לדוגמה, ברחוב ערבי נחל בת"א פעל עד 1980 מפעל של תעש, שגרם גם 37 שנה לאחר שנסגר, לזיהום נרחב של מי תהום.

"המכון הבינלאומי לחקר הסרטן", IARC, שהוא זרוע מחקרית בתחום הסרטן של "ארגון הבריאות העולמי", קבע בקבוצה 1 של גורמים המסרטנים בני אדם את החומרים הכימיים שחלקם נמצאים בכמויות שונות באדמות תעש. חלק מהחומרים המסרטנים נמצאים בסביבת העבודה (אדמות תעש) שאמורה להפוך לאדמות מגורים.

החשיפה לחומרים מסרטנים מפוקחת ומנוטרת על-ידי משרד הכלכלה, אלא שקולו לא נשמע בנושא אדמות תעש. בישראל אין עדיין חקיקה ייחודית לגבי כל החומרים המסרטנים, ומשרד הבריאות יוזם ופועל להסדרת הטיפול בנושא. לפי מכון IARC, אחת הסיבות לפריצת מחלת הסרטן היא גורמים סביבתיים מסכני בריאות. לכן, חשוב להוציאם, בוודאי כאלה הידועים כמזהמים, מאזורי מגורים.

בעבודתי רבת השנים בבתי-החולים פגשתי חולי סרטן רבים, בדרגות ובסוגים שונים של המחלה. (יש יותר ממאה סוגי סרטן) לפי הערכה, בישראל חיים היום יותר מ-200 אלף חולי סרטן, ומדי שנה מצטרפים עוד כ-28,000 חולים. ראיתי אותם בהקרנות, בכימותרפיה, בכאבם הפיזי והנפשי הקשה, לקראת פרידתם מהחיים.

אין סיבה בעולם שאדמות תעש המזהמות יהפכו לרובע מגורים חדש, שעלול לגרום לחלות בסרטן, ולו לאדם בודד אחד. "התזזית לבנות מה שיותר" חייבת להתמקד קודם כול בניקוי הקרקע מזיהומים. זאת, לפני שמכניסים דיירים בריאים לשטחי מגורים שעלולים לגרום להם מחלות איומות.

■ הכותב, סגן דיקן מל"א - המרכז ללימודים אקדמיים, חבר ההנהלה הבכירה בשיבא.