"בימים האחרונים נפגשתי עם אחד מנאשמי פרשת פסגות, סער וינטראוב", סיפר כתב "גלובס" חן מענית, מנחה מושב "הרצת מניות" בוועידת שוק ההון של "גלובס". "מדובר בבחור שכשהאירועים התרחשו היה בן 30, והיו לו שני ילדים, וכשהוא זוכה בסופו של דבר מחמת הספק, הוא אדם בן 40 עם שלושה ילדים, והילדה השלישית, שעוד לא נולדה כשהאירועים התרחשו, היא היום בכיתה ד', וכל חייה גדלה עם אבא נאשם או חשוד בפלילים, שעננה מרחפת מעליו".

לרגעים נדמה החדר שבו התנהל המושב לאולם בית משפט, בהשתתפות פרקליטות מורשעי פרשת אי.די.בי מחד, ואנשי רשות ניירות ערך והפרקליטות מאידך. אבל רוב הדיון התקיים ברמה האקדמית-תאורטית, ונגע במשפט ובצדק, אבל גם ברגש. "עשר שנים זה המון המון המון זמן", אמר מענית. "הוא תיאר בפניי את התחושות הפיזיות שהוא חווה, רעידות בלילות, דברים ממש קשים לאורך שנים ארוכות, וזה לא מקרה יחיד, אם כי הוא מקרה קיצוני".

עו"ד חנה קורין, פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, הגיבה לדברים, ואמרה כי "זו מציאות שלא ניתן להשלים איתה, ואני חושבת שהיום זו כבר לא המציאות. זו אחת ההשלכות המאוד חיוביות של הקמת בית המשפט הכלכלי. אם תיקח למשל את תיק אי.די.בי, הוא התנהל בצורה הרבה יותר מהירה. כל הפרקים נוהלו בצורה מאוד מהירה ויעילה".

- הערעור יישמע בעוד שנה.

עו"ד קורין: "זה עוד פרק, ויש פה עוד חלוף זמן. היומנים בבית המשפט העליון מאוד עמוסים. הם קבעו את התיק בהרכב חסר וזה חלק מהבעיה. אבל אנחנו עושים כל מאמץ כדי לקצר. כולנו אנשים וכולנו יכולים להבין את ההשלכות, וזה שיקול. המערכת היום מציבה הרבה יותר יעדי זמן, ואנחנו נדרשים לתת את הדין כשאנחנו לא עומדים ביעדים. 'התיק שוכב על המדף' - לא קיים אצלנו. התיקים מצוותים לפרקליט, הכל מדיד.

"לפעמים יש סוגיות, שאלות של היסוד הנפשי, שאלות שדנים בהן בכובד ראש. ההתלבטות הזאת - שימועים, החלטה לפני שימוע, לפעמים מבקשים השלמות. זה באמת סוגיות מאוד מורכבות".

עו"ד מיכל רוזן-עוזר, ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות', שמייצגת את נוחי דנקנר בערעור, אמרה כי "העניין הוא שברור שזה תיקים מורכבים, אבל צריך לשים לב שכל משקל התוצאה של הדבר הזה נופל על הכתפיים של החשוד, והמשקל הזה מאוד כבד. בזמן הזה, שחשוד ממתין שתיעשה עבודה בעניינו, שייבדקו דברים, יש עצירה מוחלטת של כל החיים הכלכליים שלו.

"אני לא מדברת על התנאים המגבילים שמוארכים שוב ושוב - עיכוב יציאה מהארץ, אנשים שיש להם ערבויות מכבידות, כל מיני הגבלות. זה לא רק הקושי שברור שכולם מבינים - שאדם שגורלו מתנדנד, שלא ישן בלילה והילדים שלו והמשפחה חווים אותו ככה".

"המאטריה נורא נורא מורכבת", אמר עו"ד ערן שחם שביט, יועמ"ש מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. "הליכי החקירה עשויים להיות ממושכים, להיפרס על חודשים. לפעמים החשודים מעלים טענות שצריך לבדוק, ואז יש הליך היזון חוזר של בדיקת טענות, ושוב עימות עם אותם ממצאים. אנחנו נזרקים ללוחות זמנים שלא בהכרח תלויים בנו. גם מעבר למאטריה הבסיסית, יש עוד מעגלים שדורשים מאיתנו תשומות.

"כל המערכות, החל משלב החקירה ועד בית המשפט, כולם מודעים וסופרים זמנים. אנחנו בקשר מאוד צמוד עם הסניגורים, שמתארים בפנינו את הקשיים, ולפעמים אנחנו בוחנים ועושים שיקולים מחדש".

"נוצרת חקיקה רטרואקטיבית"

עו"ד איריס ניב סבאג, ממשרד שינמן, נגב, ניב, שמייצגת את איתי שטרום, אמרה כי "כשמביאים את המקרים האלה למשפט פלילי, וביהמ"ש מגדיר את הגבולות מחדש - אנחנו מכירים את זה בהפרת אמונים, אבל גם בני"ע - מדובר בעבירות אמורפיות, מעורפלות, שבעצם מגדירים אותן ממקרה למקרה. מה שנוצר, וזה הקושי הגדול, זו חקיקה רטרואקטיבית באמצעות פסיקה, עשר שנים מיום ביצוע העבירה.

"בתיק פסגות, כשמדברים על עסקאות אמיתיות, ועל שאלה של אם התקיימה או לא התקיימה כוונה תרמיתית, וכל השאלה היא היסוד הנפשי, ומרבית העובדות לא במחלוקת, יש פה מקרה גבולי, שביהמ"ש קבע מה שקבע ואנחנו מערערים על זה. אבל הגבוליות גם עולה מתוך הקביעות, משום שביהמ"ש עצמו אומר שזה גבול דק בין הפלילי לנורמטיבי, ואנחנו מהלכים על חבל מאוד מאוד דק.

"דווקא במקרים האלה, כשאתה מדבר בסופו של דבר על פס"ד שניתן כל כך הרבה זמן אחר כך, ומנסה לקבוע נורמות מחדש, דווקא שם כל השיהוי והזמן מקבלים עוצמה כפולה ומכופלת מבחינת עינוי הדין ועיוות הדין שנגרם לנאשם".

- האם ייתכן שחשודים ונאשמים מוכנים להסדרי טיעון מחשש לעבור עינוי דין?

עו"ד קורין: "אנשים היום לא לוקחים סיכון שזה ייקח 10 שנים, כי זה לא לוקח 10 שנים".

עו"ד נתי שמחוני, ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן, חלק על קורין. "מאיפה אנחנו לוקחים את הנתון הזה שזה לא לוקח 10 שנים? אני מאוד מקווה שזה כך. הציפייה שלנו היא שזה כך. כשאנחנו לוקחים את משך הזמן מיום פתיחת החקירה, השלב שבו התיק מצוי בחקירות, מגיע לשולחנכם, ההליך המשפטי, הערעורים* התיקים לא מסתיימים כל כך מהר".

פרקליטתו הנוספת של נוחי דנקנר בערעור, עו"ד אפרת ברזילי ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', מתחה ביקורת על בית המשפט עצמו: "סיבה אפשרית להתערבות בית המשפט העליון ברמת הענישה שגוזר בית המשפט הכלכלי היא העובדה שהתיקים האלה מתנהלים בתוך בועה של מי שעוסק בעיקר בהם, ונדרשת התאמה של רמת הענישה בעבירות אלה לרמת הענישה בעבירות אחרות, על בסיס החומרה היחסית - והיו רמזים ברורים לכך בפסיקת העליון".

"לא דיברנו על חמלה", אמרה עו"ד רוזן עוזר, "שנעלמה מהתקשורת, ששופכת את דמם של אנשים - וזה לא פרסונלי, אגב - ששופכת את דמם הרבה לפני שמישהו עבר על הראיות. גזר הדין הציבורי ניתן הרבה הרבה קודם, שזה דבר קשה מאוד. ולא דיברנו על היעלמות הרכיב הזה מהחיים שלנו בכלל, ומההליך הפלילי בפרט, ואסור שזה יקרה.

"אנחנו דנים בחיי אדם ובגורלות. כל אחד פה סביב השולחן בחר בתחום הזה של המקצוע כי הוא עוסק בחיים של בני אדם ובמהות. הרבה מהגופים המעורבים שוכחים להיות עם קצת חמלה, וחבל. זה צריך להיות גם בצד שלנו, גם בצד של התביעה. זה לא אומר שכל הפעולות של התביעה יהיו מונעות רק מזה שהיא חומלת על האדם. אבל הרכיב הזה צריך להיות שם".

שולחן עגול - הרצת מניות

משתתפים: עו"ד מיכל רוזן-עוזר, חן, יערי, רוזן-עוזר ושות'

עו"ד חנה קורין, פרקליטות מיסוי וכלכלה

עו"ד ערן שחם שביט, רשות ניירות ערך

עו"ד נתי שמחוני, הרצוג, פוקס, נאמן

עו"ד אפרת ברזילי, גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' (GKH)

עו"ד איריס ניב סבאג, שינמן, נגב, ניב

מנחה: חן מענית, כתב ופרשן משפט ב"גלובס"