מיליארד ש' בשנה: הכלכלה של גידול ויצוא קנאביס רפואי

התמהמהות הממשלה באישור יצוא קנאביס רפואי מישראל תביא להפסד שווקים ■ שוק הקנאביס באירופה מגלגל 14.5 מיליארד יורו בחודש ■ דעה

שקי קנאביס לחלוקה / צילום: כפיר זיו
שקי קנאביס לחלוקה / צילום: כפיר זיו

הוועדה הבין-משרדית לבחינת יצוא קנאביס צפויה לאפשר יצוא קנאביס רפואי מישראל, תחת מגבלות. לפני כשנה, בשנת 2016, לאחר שמספר מקבלי האישור לגידול קנאביס הוגדל מ-8 מגדלים ברישיון בלבד, נפתח השוק וקבוצה גדולה של 20 מגדלים חדשים קיבלו היתר לגידול הצמח. אישור יצוא הקנאביס הרפואי יהיה משמעותי, מבחינה כלכלית, למגדלים, כאשר הם יידעו מה הן המגבלות ליצוא.

חברי הוועדה הבין-משרדית, בראשות מנכ"לי משרדי האוצר והבריאות, עדיין לא סיכמו את המגבלות ליצוא. בפברואר 2017 הצביעה ועדת השרים לענייני חקיקה פה אחד על אישור יצוא קנאביס רפואי לחו"ל. שר הבריאות, יעקב ליצמן, הצביע במפתיע בעד (לאחר שטען בעבר כי האישור "אינו מוסרי") בוועדת השרים, ובאותה הצבעה הוחלט על הקמת הוועדה הבין-משרדית.

מבחינה כלכלית, לפי הערכות משרד האוצר, יצוא קנאביס רפואי לחו"ל יניב למשק כמיליארד שקל הכנסות בשנה.

מבחינה רפואית, השימוש בקנאביס מיועד בחלקו גם למבוגרים הסובלים מכאבים טורדניים. מחקרים בארה"ב מלמדים, שבגיל המבוגר השימוש במריחואנה רפואית סייע למטופלים בכימותרפיה, לחולי קרוהן ודלקות מעי, לסובלים מתסמונת טורט ומטרשת. השימוש סייע לשיקום מהיר יחסית ולהקלה בכאב, לעומת חולים שלא נעזרו בטיפול זהה.

ועדת השרים לחקיקה ביקשה, שהצעת-החוק ליצוא הקנאביס תתבסס על "הפרדה ברורה בין איסור על כל מסחר בקנאביס כסם מסוכן, לבין יצוא קנאביס רפואי המותר כיום לשימוש רפואי בהתאם". כך נכתב בהסבר להצעת-החוק. הגדרת אישור השימוש יאפשר לחברות גדולות (טבע, פריגו ונוספות) לפעול ליצוא קנאביס לרבות עם משאפים חדשים, שנמצאים בפיתוח.

בעניין זה יש להזדרז, כי איחור האישור ליצוא עלול להביא מדינות אחרות להקדים את ישראל. כניסת ישראל לשוק העולמי, כאשר יפעלו בו כבר מדינות אחרות, לפני ישראל, תהיה משימה מסחרית מורכבת. המגבלות שתקבע הוועדה יהיו בעלות משמעות מסחרית משמעותית, שכן ייתכן שמדובר ביצוא של מוצרי קנאביס בלבד: שמנים, משחות, קפסולות, ולא לתפרחת קנאביס (כולל עישון), כמו זו הניתנת לחולים בישראל.

באוגוסט 2016 חשף מכון וולקני בראשון לציון חממת קנאביס מוגנת ומאובטחת, שבה מגדלים כ-100 סוגים של קנאביס, שחלקם הגיעו מחו"ל לצורך הכלאה והשבחה. ב-2016 סופקו בישראל כ-11,000 ק"ג קנאביס, כאשר רק רופאים מעטים (רובם אונקולוגים) רשאים לאשר שימוש בקנאביס רפואי.

מנתונים אירופיים עולה, ששוק הקנאביס ביבשת מגלגל 14.5 מיליארד יורו לחודש, לכמות חודשית של כ-1,850 טונות. היכולת החקלאית והפרמקולוגית בישראל לגידול הצמח רחוקה ממיצוי, כך שהמדינה מסוגלת, בהיערכות מתאימה, להפיק קנאביס רפואי בכמות ובאיכות שהשוק הבינלאומי יקלוט במהירות. כל ניסוי שנערך כיום במכון וולקני, שנועד לבחון את יעילות הקנאביס, נבחן בקפידה, כיוון שמדובר בסם מסוכן. מספר החומרים הרפואיים המצויים בקנאביס גדול, וחלקם עדיין לא נחקרו לעומק ועד תום.

עוד מבחינה רפואית, ניסיונות שונים גילו שאם החולה שואף (או מעשן) את הקנאביס, יעילותו גבוהה כי החומרים שבו נצמדים למערכת הקולטנים בגוף ומסייעים רפואית, לעומת יעילות פחותה בשימוש בכדורים או בשמנים.

מבחינה כלכלית, לעיתים הצד הכלכלי שטמון בהגבלות מסחריות מטעם הממשלה, עלול להתגלות כשמרני וגם כגורם נזק כלכלי ליצוא. לכן, רצוי שהוועדה הבין-משרדית תציג בהקדם האפשרי את המגבלות, כדי שמגדלים וחברות הפארמה ידעו עד כמה הצד המסחרי מרכזי, רווחי, כדאי ויעיל לשיווק.

אסור להתמהמה ולהפסיד שווקים ליצוא קנאביס רפואי, רק בגלל השתהות ממשלתית מיותרת, ופרק זמן נוסף עד להשלמת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית כחוק.

■ הכותב הוא גרונטולוג, מרצה בכיר במל"א - המרכז ללימודים אקדמיים