גדעון סער, השר והח"כ לשעבר, הכריז (שוב), כי בכוונתו להתמודד על ראשות הממשלה, אך הפעם כוונה הודעתו למקבלי ההחלטות בוושינגטון, שמנסים לגבש עתה תכנית לשלום בין ישראל לפלסטינים, על רקע החקירות המתמשכות בענייניו של רה"מ בנימין נתניהו.

בראיון ל"וושינגטון פוסט", שהתפרסם אתמול (ג') תחת הכותרת "האם איש זה יכול להיות ראש הממשלה הבא של ישראל?", אומר סער: "כאשר פרשתי מהממשלה ומהכנסת בנובמבר 2014, היה ברור שאשוב. השאלה היתה רק מתי... אני לא ממהר להיות ראש ממשלה, אך אמרתי בבירור (כאשר הכרזתי על שובי באפריל) כי בכוונתי להוביל את המפלגה והמדינה בעתיד".

"באפריל מלאו שנתיים לבחירות (בישראל), והיה ברור שכל אחד מתחיל לחשוב על הבחירות הבאות", הוסיף סער. "בין אם מדובר ב-2018 או ב-2019, לכל המאוחר, לא הייתי נחשב רציני לו הייתי חוזר (לחיים הפוליטיים) כמה ימים או כמה שבועות לפני הבחירות. רציתי להציג לפני הציבור את הדברים שחשבתי עליהם בשנתיים שחלפו".

לדבריו, "עמלתי כדי לזכות שוב בתמיכה במפלגתי; התקבלתי בחמימות רבה מאוד ובהתלהבות רבה יותר מאשר בעבר בכנסים מפלגתיים. לפני הפרישה, הייתי פופולרי מאוד בליכוד. פעמיים נבחרתי למקום הראשון בבחירות במפלגה. אנשים שמחים מאוד לראות אותי שוב במפלגה; זה נותן להם תקווה".

 

ברמז שעתידו של נתניהו בליכוד אינו מובטח, אמר סער: "לליכוד יש מסורת שמנהיגי המפלגה משרתים זמן רב. נתניהו מוביל את המפלגה מזה 12 שנה ויש מסורת במפלגה שהמנהיג זוכה בתמיכה כל הזמן. אך אנשים עשויים לנהוג אחרת אם יחשבו שהמנהיג זנח את דרכה של המפלגה". הוא ציין, שמאז הפיצול בליכוד ב-2005, שבעקבותיו נוצרה "קדימה", הליכוד נהפך ממפלגת מרכז-ימין למפלגה ימנית.

בתשובה על שאלה לגבי ארבע החקירות המשטרתיות שמתנהלות נגד נתניהו, אמר סער: "אינני חושב שזה הוגן להחליף מישהו רק מפני שמתנהלת נגדו חקירה. המשטרה ניהלה חקירות נגד ארבעת ראשי הממשלה הקודמים בישראל . התמונה המלאה טרם הוצגה לפנינו ואני חושב שעדיין מוקדם מדי להביע דעה פוליטית בסוגיה זו". (למעשה, במקור, אמר סער: "אינני חושב שזה בלתי הוגן להחליף מישהו רק מפני שמתנהלת נגדו חקירה", אף נראה שהמלה 'בלתי' שורבבה בטעות).

על שאלה לגבי תהליך השלום עם הפלסטינים תחת הנהגתו של דונלד טראמפ, השיב סער: "זו מטרה שאפתנית מאוד. אישית, אינני סבור שניתן להגיע להסכם על המעמד הסופי בעתיד הנראה לעין. האמון בין שתי הצדדים כיום מסתכם באפס, כך שנראה לי שמוטב לחדש את המו"מ עם מטרות צנועות יותר".

"עד עתה, נקט הנשיא טראמפ זהירות רבה מאוד בהתבטאויותיו על העסקה האולטימטיבית ואני חושב שהוא נהג בפקחות כאשר הוא נמנע מעיסוק בסוגיות המעמד הסופי ומהכרזות על עמדתו או עמדת ארה"ב בסוגיות אלה; זה פותח לפניו מרחב תמרון", אמר סער.

- מה דעתך על הסכם המעמד הסופי? האם אתה תומך בפתרון של שתי מדינות?

סער: "הסכם המעמד הסופי צריך לשים קץ לסכסוך בין הישראלים לפלסטינים. לא סביר להניח שניתן לעשות שלום רק על סמך ויתורים מצד ישראל. הפלסטינים חייבים לשים קץ להסתה למשטמה ולאלימות. הם גם זקוקים למנהיג חזק, שיוכל להוביל אותם לפשרה היסטורית".

"פתרון של שתי מדינות הוא נוסחה מטעה ואני מתנגד לרעיון", הוסיף סער. "לפלסטינים יש כבר שלוש מדינות - בעזה, ישות אוטונומית בגדה המערבית ומדינה נוספת עם רוב פלסטיני בירדן. גם אם ישראל תיסוג לקווי 1967 - מהלך שאני מתנגד לו - הפלסטינים לא יהיו מסוגלים להקים מדינה בת-קיימא מבחינה כלכלית. מדינתם תהיה קטנה מדי, לא תהיה גישה אליה ולא תהיה לה שליטה על גבולותיה ועל המרחב האווירי שלה. לא יהיו לה הזכויות והיכולות של מדינה נורמלית".

"אני חושב שצריך לבחון רעיונות שונים", אמר סער. "הפיתרון ההגיוני הוא לחבר את הישות הפלסטינית לירדן, שרוב אוכלוסיותה פלסטינית".