פרשות מני נפתלי וגיא אליהו: שרה נתניהו לא תהיה צד לערעור

כך קבע היום ביהמ"ש העליון, שדחה את עתירתה של אשת רה"מ לאפשר לה לערער על פסקי הדין שניתנו נגדה בבית הדין הארצי לעבודה וחייבו אותה לפצות את מני נפתלי וגיא אליהו בגין העסקה פוגענית

אשת ראש הממשלה שרה נתניהו לא תהיה צד לערעור המדינה על פסקי הדין שניתנו נגדה בפרשות מני נפתלי וגיא אליהו - כך קבע היום (ג') בית המשפט העליון, שדחה את עתירתה של אשת ראש הממשלה לאפשר לה לערער על פסקי הדין שניתנו נגדה בבית הדין הארצי לעבודה וחייבו אותה לפצות את השניים בעקבות העסקה פוגענית.

השופטים יורם דנציגר, מני מזוז ואורי שהם קבעו כי "איננו סבורים כי המקרה הנדון עומד באמת-המידה להתערבות שיפוטית בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. כללם של דברים, דעתנו היא שפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אינו מגלה פגם משפטי".

עוד הוסיפו השופטים כי "מקובלת עלינו המסקנה שלפיה בנסיבות המקרה לא התקיים 'הליך', ולא ניתנה החלטה שיפוטית סופית אשר קובעת מצב משפטי חדש בין העותרת לבין צד יריב כלשהו. כן מקובלת עלינו הקביעה כי פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה לא שינה את מערך הזכויות והחובות של העותרת (שרה נתניהו, א' ל"ו)".

נפתלי ואליהו הגישו תביעות נפרדות לתשלום פיצוי נגד מדינת ישראל, בטענה כי במהלך עבודתם במעון ראש הממשלה הם סבלו מתנאי העסקה פוגעניים בשל התנהלות העותרת כלפיהם. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענותיהם.

בפסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה חויבה המדינה לשלם לאליהו פיצוי בגין עוגמת-נפש בסך 65 אלף שקל ועשרות אלפי שקלים נוספים בגין קיפוח זכויותיו הסוציאליות. בית הדין קבע כי אליהו היה חשוף להעסקה פוגענית בתקופת עבודתו ולאווירה של פחד והתנהגות פוגענית, שכללה צעקות, נזיפות, השפלות ועוד מצד הגורמים שהעסיקו אותו, ובהם שרה נתניהו. נפתלי, נקבע, יפוצה ב-­170 אלף שקל.

 

אשת ראש הממשלה, אשר לא הייתה צד פורמלי להליכים, הגישה שני ערעורים מטעמה נגד פסקי הדין, ובהם הלינה על הקביעות בעניין התנהלותה. רשם בית הדין הארצי לעבודה הורה על מחיקת הערעורים, בקובעו כי אין לנתניהו זכות ערעור על פסקי הדין.

נקבע כי זכות ערעור נתונה למי שלא היה צד פורמלי להליך משפטי, רק כאשר נתקיים בעניינו "הליך", כלומר ניתנה החלטה משפטית שקובעת סופית את המצב המשפטי בינו לבין צד יריב בשאלה מסוימת; וכאשר ההכרעה באותו "הליך" שינתה את מערך הזכויות והחובות שהיו לו טרם מתן ההכרעה.

הרשם קבע כי תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה של נתניהו. ערעורים שהגישה נתניהו על החלטות הרשם נדחו על-ידי בית הדין הארצי לעבודה שקבע אף הוא, פה-אחד, כי במקרה דנן לא התקיים "הליך" בעניינה של נתניהו, ולא ניתנה החלטה שיפוטית סופית הקובעת את המצב משפטי בינה לבין צד יריב.

נתניהו עתרה לבג"ץ נגד הכרעות אלה ושבה על טענתה כי נתונה לה זכות ערעור על פסקי דינו של בית הדין האזורי לעבודה. זאת, היות ופסקי הדין הללו כוללים קביעות קשות ביותר נגדה.

עוד טענה אשת ראש הממשלה כי קביעות בית הדין האזורי לעבודה חשפו אותה לתביעות משפטיות, כאשר בעקבותיהן אף הוגשה עתירה לבית המשפט העליון, בה התבקש צו על-תנאי המורה למדינה לנקוט הליכי שיפוי נגדה ולתבוע ממנה את סכום הפיצוי שהושת על המדינה. פרקליטות המדינה, הצטרפה לעמדת נתניהו, כשאף היא סבורה כי נתונה לה זכות ערעור בנסיבות המקרה; ונפתלי ואליהו התנגדו.

שופטי העליון דחו כאמור את בקשתה של נתניהו וקבעו כי "הכלל הוא שבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי הוא בעל המומחיות בתחום דיני העבודה, ולכן התערבות שיפוטית בהכרעותיו שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים: נתגלתה בהכרעתו טעות משפטית מהותית, ונסיבות העניין מחייבות התערבות שיפוטית משיקולי צדק. תנאים אלה הם תנאים מצטברים, והם מפורשים בצמצום ובדווקנות. לא כל טעות של בית הדין הארצי לעבודה תוביל לפתיחת שעריו של בית משפט זה, ובעניין זה נודע משקל רב גם לחשיבות הסוגיה שעל הפרק ולהשלכות הרוחב שיש לה על עובדים וזכויותיהם".

בסיכום החלטתם הוסיפו השופטים כי "במישור המשפטי, אין לפנינו סכסוך אשר מעורר שאלות משפטיות מהותיות או שעשויות להיות לו השלכות רוחב על עובדים וזכויותיהם", וגם מסיבה זו הם אינם סבורים כי ישנה הצדקה לערוך דיון מיוחד ונוסף בסכסוך הנוכחי לפני בית המשפט הגבוה לצדק. 

עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר, שייצגה את מני נפתלי וגיא אליהו, מסרה בתגובה: "אני שמחה שבית המשפט העליון שם קץ להתעמרות בעובדים מצד הגברת נתניהו וסיים בכך גם את המתקפות המשפטיות והציבוריות שלה".