איך מתמודדים עם טעויות באבחון ורשלנות רפואית?

בשנים האחרונות חלה בארץ עלייה בהיקף התביעות בגין רשלנות רפואית ■ כיצד מתבררות תלונות בנושא? ומי הגורם המטפל בהן לפני ההגעה לביהמ"ש?

רשלנות רפואית/צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
רשלנות רפואית/צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף משפטיפ

כבר מתחילת דרכי כעורכת דין ועוד קודם לכן כסטודנטית, התחלתי לגלות עניין רב בתחום המרתק של רשלנות רפואית, אשר הפך ב-15 השנים האחרונות לעיסוקי הבלעדי.

טעויות באבחון ובטיפול רפואי, הגורמות נזקים למטופלים ומתרחשות הן בבתי החולים והן במוסדות רפואיים בקהילה, הן עניין שבשגרה בארץ ובעולם. בארה"ב פורסם לאחרונה כי טעויות רפואיות הן סיבת המוות השלישית במספרה אחרי סרטן והתקף לב.

קיראו עוד ב"גלובס"


 

בשנים האחרונות חלה בארץ עלייה משמעותית בהיקף הדרישות הכספיות והתביעות כנגד המדינה אשר מוגשות לבתי המשפט בגין רשלנות רפואית. מבקר המדינה מייחס עלייה זו לא בהכרח לריבוי בהיקף מקרי הפגיעה הרפואית בעקבות רשלנות, אלא, בין השאר, למודעות הגוברת בציבור לנושא ולעמידתו על זכויותיו להגיש תביעות.

בשנים 2005-2015 שולמו כ-33 מיליארד שקל בגין תביעות רשלנות במוסדות רפואיים ממשלתיים. בידי משרד הבריאות אין נתונים על היקף תופעת הרשלנות הרפואית בכלל מערכת הבריאות בישראל ובתוך כך על מספר מקרי המוות כתוצאה מרשלנות רפואית. בשנת 2011 העיר מבקר המדינה על המידע החלקי המצוי בידי משרד הבריאות בנושא זה וקרא לו לרכז מידע מתוך הפעילות הרבה הנעשית בבתי משפט בתחום הרשלנות הרפואית.

בשנים 2010-2016 הוגשו בסך-הכל כ-11 אלף תביעות לפיצויים בגין רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואיים שונים בארץ. ככלל, ניתן, כאמור, להצביע על עלייה מתמדת במספר התביעות כנגד המוסדות הרפואיים הממשלתיים.

מינהל הרפואה במשרד הבריאות הוא האמון על קבלת דיווחי המוסדות הרפואיים על פטירות ואירועים מיוחדים, עם קבלתם הוא פותח בבירור המקרה. במקביל לבירור זה מועבר כל דיווח אל מערך בטיחות הטיפול במשרד הבריאות, שהחל משנת 2011 עוסק בקידום נושא בטיחות הטיפולים. אם בירור הסוגיה מעלה כי נדרשת חקירה פרטנית, מועברים הפרטים לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, אשר מטפל בתלונות בתחומים קליניים. הנציב רשאי להפעיל את שיקול דעתו באשר לדרך בדיקת המקרים המגיעים לידיעתו ויש באפשרותו להקים ועדת בדיקה לבירור התלונה. בתום עבודת הוועדה, היא מגבשת המלצה אם מדובר במקרה של סטייה מחובת הזהירות הנדרשת אשר מצדיקה הגשת קובלנה משמעתית. יצוין כי על-פי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2012-2016 הקים הנציב רק כ-160 ועדות בדיקה (אחוז זעום מהתלונות).

עו"ד ענת מולסון/ צילום: יח"צ

המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית המטופלים במשרדי הם: רשלנות רפואית בהריון (אי אבחון מומים בעוברים בזמן ההריון); רשלנות רפואית בלידה (בעיקר שיתוק מוחין, או פגיעה קשה אחרת שאירעו בזמן הלידה); רשלנות רפואית בניתוחים (אשר הובילו לפגיעות קשות, או למות המנותחים); איחור באבחון (בעיקר של סרטן, התקף לב ואירוע מוחי). יחד עם זאת מתקבלות במשרדי גם פניות רבות במקרים בהם איני עוסקת כגון רשלנות בתחום הפלסטי או בטיפולי שיניים.

בשורה התחתונה, כיום כמעט כל מי שנפגע עקב טיפול רפואי ידע לאתר עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית ולבדוק ברזומה שלהם האם הם מתאימים לטיפול בתיק. יצוין כי לרוב תביעות אלה נמשכות מספר שנים ומסתיימות ברובן בפשרה בין הצדדים. בכל מקרה, אל תהסו לפנות לאפיק זה אם אתם חשים כי נעשה לכם עוול.

הנתונים בכתבה מתוך דוח טיפול משרד הבריאות ברשלנות רפואית בישראל של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 2017.

הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.