למה כולנו מממנים את כחלון, ומה חושבת שקד על יואב קיש

1. 800 אלף שקל הוציאה "יהדות התורה" על שלטי חוצות ברחבי הארץ, עליהם מתנוססת תמונתו של יו"ר המפלגה, השר יעקב ליצמן. "רק בריאות, רק ליצמן", זה הסלוגן שנבחר, מתכתב באורח פלא עם שמה של התוכנית לאורח חיים בריא, אותה מימנה המדינה בעלות של מאות מיליוני שקלים. במקביל לקמפיין המפלגתי, השזור כחוט השני עם התוכנית הממשלתית, העלה משרד הבריאות קמפיין משלו במימון ציבורי. הסלוגן אותו סלוגן, צבע השקופית כצבעה של המפלגה. איך יכול להיות שמשרד ממשלתי וכסף ציבורי משמשים לקמפיין פוליטי בוטה עבור אחד השותפים המרכזיים בקואליציה גם כשאין בכלל מועד בחירות באופק?

הסיפור של יהדות התורה ומשרד הבריאות לא היה ולא נברא, אחרת כבר הייתם שומעים עליו ובעיקר על הסערה התקשורתית שהיה מעורר. לעומת זאת, בטח שמעתם על "נטו משפחה", או על החלק השני של הקמפיין: "נטו כחלון". כן, שר האוצר בממשלת ישראל, שומר הסף מספר אחד של הקופה הציבורית, העלה שני קמפיינים שמתכתבים ביניהם בהרמוניה מלאה: האחד במימון "כולנו", והשני במימון כולנו. כלומר, אנחנו. ניחוש מי שילם יותר? לא נמתח אתכם: קמפיין שילוט החוצות שמימנה המפלגה עלה פחות ממיליון שקל, ואילו הקמפיין שמימן משרד האוצר עלה 3 מיליון שקל.

באוצר יוצאים מגדרם להסביר לנו שמדובר בארבעה תשדירים שונים בטלוויזיה שאף אחד מהם לא קשור ל"נטו משפחה", אבל את כולם חותם הסלוגן: "משרד האוצר - נטו בשבילך". טוב, אמרו לנו באוצר, התשדירים האלה עלו לראשונה כבר בנובמבר, הרבה לפני שהושקה תוכנית "נטו משפחה". היה אפילו מי שאמר לנו במשרד שהוא זה שהגה את הסיסמה. אמה מה? את הסלוגן הזה המציאו בכלל הפרסומאים של כחלון, ונעשה בו שימוש אינטנסיבי כבר בקמפיין הבחירות של 2015.

המדורים הכלכליים התמסרו לחלוטין לפלא המשפחתי של כחלון וסיפקו לקוראיהם גישה למחשבון של רשות המסים, באמצעותו ניתן להזין פרטים ולגלות כמה תחסכו מנקודות הזיכוי במס. כל כך התמסרו, שלא יכולנו להימנע מהשאלה האם משרד האוצר רכש תוכן שיווקי בחלק מהאתרים (באוצר וברשות המסים הבהירו שלא).

השבוע התברר מפרסום ב"הארץ" שכחלון לא הסתפק במחשבון הממלכתי של המשרד, והשיק מחשבון חדש באמצעות אפליקציה שנשענת על הפלטפורמה של פייסבוק. שם האתר הוא netofamilycalculator.com, אבל רק מיטיבי לכת ידעו להגיע אל מספר הזיהוי של האפליקציה שהסגיר את העובדה כי מי שעומד מאחוריה היא מפלגת "כולנו". מסתבר כי ההתחברות לאפליקציה באמצעות הפייסבוק מאפשרת ל"כולנו" לאסוף מידע רב על המשתמשים - משהו שלא ניתן לעשות באמצעות המחשבון של רשות המסים.

מה אפשר לעשות עם מידע כזה? תשאלו את שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, שהשתמש ברשימה של ניצולי שואה הזכאים לסיוע מהמדינה כדי לשלוח לביתם חומרי תעמולה של "יש עתיד" ערב הבחירות. המפלגה של לפיד חטפה לאחרונה ממשרד המשפטים קנס של 40 אלף שקל בעקבות המקרה הזה, שהוגדר על ידי לפיד "תקלה שנעשתה בתום לב". עכשיו נראה אם מישהו במשרד המשפטים יהיה מספיק אמיץ להטיל קנס דומה או חמור יותר, על מקרה שהוא לא תקלה ובטח לא תום לב.

2. מסרון קצר בוואטסאפ משרת המשפטים איילת שקד, הביא השבוע את יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש (ליכוד) לנעול באופן מפתיע את הדיון שיזם על הרחבת הסמכויות של ועדות חקירה פרלמנטריות. מעטים הפוליטיקאים שיש להם את הכוח הזה שיש לשקד, "קילרית" בלשון הח"כים מימין ומשמאל.

שקד הבהירה לקיש שהוא חורג מסמכותו ("פופוליסט שמחפש כותרת") ודרשה שהנושא יגיע קודם לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה שבראשה היא עומדת - דרשה וגם קיבלה. כתבנו כאן בשבוע שעבר על היוזמה של קיש לאפשר לכנסת לזמן לשימוע בכירים בחברות ציבוריות ולדרוש מהם למסור מידע שהוגדר סודי, וגם על זעקת החמס שהשמיעו נגד היוזמה הרגולטורים: המפקחת על הבנקים חדוה בר, יו"ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר, ומנהלת רשות שוק ההון דורית סלינגר.

מה שלא הצליחו לעשות ההפחדות של הפקידים, עשה כנראה האגו של הפוליטיקאים: מתישהו הבינו שם, מדוד ביטן ועד רועי פולקמן ואיילת נחמיאס ורבין, שהחבר קיש מאוהב מדי בסיפור. ועדת החקירה בעניינו של אליעזר פישמן מייצרת כותרות עוד לפני שהיא יצאה לדרך, הם אמרו לעצמם, וקיש רוצה לעצמו כמה שיותר.

בקואליציה שכנעו את עצמם שזה לא טוב למשק, באופוזיציה היה מי שהעריך באוזנינו שקיש מתחיל עם חברות ציבוריות רק כדי להגיע בסוף גם אל עמותות הציבוריות - או בשם המפחיד יותר: עמותות השמאל (מלך מים, שום בצל).

אבל עצם היוזמה של קיש, יהיו מניעיה אשר יהיו, כבר עשתה את שלה. בשבוע הבא תפגוש שקד את הרגולטורים יחד עם יו"ר ועדת החקירה בעניינו של פישמן, ח"כ איתן כבל, ומי שיזמנה את הקמתה, ח"כ ורבין. על פי הערכות, הצדדים צפויים לסכם כי חברות ציבוריות לא יצטרכו להגיע לשימוע, אבל הרגולטורים דווקא כן. גם מידע שהוגדר סודי לא יעבור ישירות לחברי הוועדה על פי דרישה, אלא יעבור קודם לרגולטורים שיוכלו קודם לעבד את המידע ולהציגו על פי הרלוונטיות. כמו שהציע ח"כ פולקמן, במקרה של מידע רגיש במיוחד הדיון בוועדה יתנהל בדלתיים סגורות. במילים אחרות: חברי הכנסת יודעים להיות פופוליסטים, אבל הפופוליזם הזה מביא לא אחת את הרגולטורים לעשות את מה שהם אמורים היו לעשות בלי צורך בתזכורת: לעבוד בשביל הציבור.

פרשת בזק: ההיתממות של משרד המשפטים

התגובה של משרד המשפטים לדוח מבקר המדינה בעניין יחסיו של ראש הממשלה נתניהו עם חברת התקשורת בזק ובעל השליטה בה שאול אלוביץ', היא להטטנות משפטית במיטבה. "בתקופה הרלוונטית שקדמה לגיבוש ההסדר (הסדר ניגוד עניינים לאחר שנתניהו "שכח" לספר על חברותו עם אלוביץ' - ש.נ) ובעת גיבושו אמנם נעשו ניסיונות להגיע לידי פתרונות מוסכמים עם בזק, אולם לא הייתה החלטה שהיטיבה עם בזק באופן ספציפי שניתן היה להצביע עליה כהחלטה שעשויה להיות שנויה במחלוקת, וככזו שעשויה להיות נעוצה בשורשה בפגם של ניגוד עניינים".

נו, מאיפה להתחיל? עצם מינוי מקורבו של נתניהו שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת הוא הטבה אחת גדולה לבזק. איפה שעלה חשש לפגיעה בחברה (רפורמת השוק הסיטונאי למשל) פילבר דאג לעכב ולמסמס, ואיפה שחשב שהחברה תצא נשכרת (ההפרדה המבנית) - דאג להאיץ ולקדם. פילבר לא ניסה אפילו להסתיר שהוא פועל כשליחו של נתניהו, וכל מי שטרח להגיע לוועדות הכנסת שעסקו בענייני התקשורת בשנה החולפת ראה את זה מקרוב.

רק לפני כחודשיים חשפנו כאן איך פילבר תידרך את עובדי רשות השידור נגד תאגיד השידור החדש, ורמז להם כי בעתיד יתבצעו מינויים חדשים בצמרת. למעשה, עמדת משרד המשפטים מגיעה במובן מסוים מהפוזיציה, משום שהדוח מותח ביקורת חריפה על היועץ המשפטי לממשלה ועל משרד המשפטים בכל הקשור ליחסיו של נתניהו עם אלוביץ' לפני ובזמן גיבוש הסדר ניגוד העניינים. בכלל, לולא התחקיר המצוין של העיתונאי גידי וייץ ב"הארץ" שהראה כיצד אתר החדשות "וואלה" (שבשליטת אלוביץ') מלטף את נתניהו ובעיקר את רעייתו שרה, איש במשרד המשפטים לא היה חושב לגבש הסדר כזה.

אלה אותם להטוטנים ממשרד המשפטים שהתעקשו במשך חודשים כי ראש הממשלה נתניהו אינו חשוד בפרשת הצוללות, למרות שכל מי שסבב אותו בפרשה הזו כבר נחקר במשטרה. להפיל את הסיפור על בן דודו, עורך דינו, שכנו מקיסריה ואיש סודו, דוד שמרון, זה כבר וירטואוזיות של ממש. שמרון קיבל את הכסף, נתניהו קיבל את ההחלטות. לא צריך להוכיח שעברו בין השניים מעטפות, ניגוד העניינים החריף לכאורה שמהווה הלכה למעשה הפרת אמונים, אמור להספיק בשביל שיחזיר את המפתחות. לא של הצוללת, של המדינה.