מהר לפני שייסגר: ניסיתם את סנדביץ' הררי הבשר של רובן?

זוכרים את סצנת האורגזמה בדליקטסן מהסרט "כשהארי פגש את סאלי"? אז המקבילה המקומית היא סנדביץ' הפסטרמי של רובן

רובן הכריך המיתולוגי./ צילומים: איל יצהר

האם אפשר ומותר לכתוב ביקורת על מסעדה סגורה? ועל כזאת שאתה יודע שתיסגר? בקרוב? במציאות התל אביבית, הישראלית, ההשערה שמסעדה כלשהי תיסגר בקרוב אינה בגדר ניחוש או נבואה. סטטיסטית, אורך חייה הממוצע של מסעדה מקומית הוא שמונה חודשים. כך שמעל ראשה של כל מסעדה באשר היא, תלוי גזר דין מוות כבר מיום היווסדה. ואכן, רק מעטות חומקות ממנו. אפילו מוסדות ותיקים קורסים חדשות לבקרים, לעיתים מזומנות ללא סיבה הגיונית נראית לעין.

כמה דוגמאות מהזמן האחרון? בבקשה. קפה בתיה הנצחי, מול ים היוקרתית המפוארת ביותר שלנו, כתית של מאיר אדוני, אין-ספור מסעדות של יונתן רושפלד, שולחן של עומר מילר. יש עוד.

ולכן, הרעיון של כתיבה על מקום שאתה יודע, לא מנחש, שייסגר בקרוב, ולא כי אתה נביא אלא כי המקום עצמו הכריז על כך, ועוד ביום פתיחתו, שאף הוא התרחש לא ממש מזמן, אינו מופרך לגמרי. מזללת הסנדוויצ'ים רובן מוכרת ללא מעט שוחרי אוכל בתל אביב. לפני כשנתיים נפרדו אלו בצער רב ממקום שהספיק בשנותיו הלא ארוכות, אבל לא לגמרי קצרות, להפוך לסוג של מוסד מקומי, להפוך למעין רשת קטנה, לחזור לממדיו המקוריים, סניף אחד קטן ומדליק, וכאמור, להיסגר.

ואז, בתפנית מפתיעה ומוזרה בעלילה, לפני כמה שבועות, נפתחה רובן שוב. לא לפני שהודיעה שזה זמני לחלוטין ובערב יום כיפור הקרוב היא תיסגר שוב. לנצח? לך תדע. אני מקווה שלא.

רובן מגישה דבר אחד בלבד. טוב, דבר וחצי. אבל איזה דבר. רובן מגישה סנדביץ' פסטרמי חם.

נדמה לי שאין אף חובב קולנוע רציני, ואולי אפילו בן תרבות בן זמננו, שאינו מכיר וזוכר את הסצנה המפורסמת ההיא מהסרט "כשהארי פגש את סאלי", שבה מדגימה מג ראיין אורגזמה ווקלית לעיניהם ולאוזניהם המשתאות של בילי קריסטל וכל שאר לקוחות כץ'ס דליקטסן, מסעדת כריכי הקורנדביף והפסטרמי החם המיתולוגית בלואר איסט סייד של מנהטן, הדגמה שבסופה אומרת אחת הלקוחות השכנות למלצרית שלה את המשפט הנצחי: "I'll have what she's having".

כל מי שביקר אי פעם בניו יורק ואכל בכץ'ס - ואם לא עשיתם זאת עד היום, כדאי שתפנו מקום ביומן - יודע שהסנדביץ' אדיר הממדים הזה אכן יכול לגרום לאורגזמה לחובב בשר אמיתי. או לפחות לאוטם שריר הלב. במיוחד כשהוא מוגש באחד הדלי'ס הקלאסיים של ניו יורק, וכץ'ס הוא כנראה הקלאסי שבהם ולבטח הכי מפורסם, במיוחד מאז אותה סצנה מצחיקה עד דמעות.

באופן לא לגמרי ברור, אף פעם לא עשתה המנה הכל-כך יהודית הזו עלייה, לפחות לא מסודרת. אומנם במסעדת אס הוותיקה במדרחוב של נחלת בנימין בתל אביב, הגישו אותה כבר עשרות שנים (והנה עוד מקום שנסגר לא מזמן מבלי שאיש השמיע קול), אבל המקום המקסים הזה נשאר מתחת לרדאר של חובבי האוכל רוב הזמן.

רובן באה לשנות את כל זה. ועשתה את זה בגדול. ואז, כאמור, נסגרה. הסניפים אומנם לא הצליחו כל-כך למיטב זיכרוני, אבל המקום המקורי בקרן הרחובות אבן גבירול/ יהודה הלוי/ מרמורק/קרליבך היה סיפור הצלחה גדול. ובצדק. מקום קטן, צעיר ומדליק, צנוע ובעיקר נאמן למקור. אז נכון, זה לא היה הסנדביץ' ההוא של כץ'ס, אבל אף אחד, לפחות לא מחוץ לניו יורק, מקסימום גם לוס אנג'לס וטורונטו, לא הצליח לשחזר את יצירת המופת ההיא. אבל יחסית למה שאפשר לצפות במקומותינו, זו לא הייתה נפילה או בדיחה. יותר מזה, סנדביץ' הפסטרמי החם של רובן היה בהחלט טעים, אפילו מאוד.

אז למה נסגר המקום? נדמה לי שבעליו מלמלו משהו על עלויות הבשר הממריאות שמנעו מהם להמשיך ולהגיש את הכריך שלהם במחיר שווה לכל נפש. והנה, מעשה כשפים. פתאום הם שוב פה. אבל רק לכמה חודשים, כאמור. אז אם אתם מעריצים נאמנים מהעבר, זה יספיק. אם לא, אולי כדאי שתצטרפו למועדון, כל עוד אפשר. מקווה שלא אגרום לכם להתמכר כי עוד מעט זה ייגמר.

לא קל להכין פסטרמי חם. אבל הם הצליחו. חזה בקר מבושל, ואז מעושן ופרוס דק, ואז מאודה שוב לכמה דקות, כדי לשמור על החום לפני ההכנסה לכריך. שתי פרוסות דקות של לחם שיפון, או לבן. חסה, עגבנייה, בצל, קצת כרוב כבוש חם, חרדל, מיונז, חזרת, אלף האיים, סריראצ'ה, מלפפון חמוץ בצד וזהו. ומי שרוצה יכול לקבל את אותו סנדביץ' עם הודו במקום בקר או חצי-חצי משניהם. אבל עזבו, לכו על האורגינל. בירה מכבי מחבית להשלמת האירוע הקרדיולוגי הזה, או להקלתו. זה גדול, זה עמוס, זה לח מהרטבים, זה נהדר. לא עשיתי קולות של מג ראיין רק כי לא היה לי נעים.

כדאי להכיר

סריראצ'ה. טוב, זה לא ממש קשור לנושא לטעמי, אבל רוטב הסריראצ'ה הוא תערובת חריפה וממכרת של פלפלי צ'ילי, חומץ, שום, סוכר ומלח, והיא נפוצה במיוחד במטבח התאילנדי והוייטנאמי וכיום כבר בעולם כולו, לשמחתם של מיליוני חובבי חריף קשוח.

רובן

פרטים: יהודה הלוי 112, תל אביב. טל' 077-4908050. א'-ד' 01:30-11:30, ה' 11:30-02:00, ו' 11:30-18:00, ש' 18:00-01:00.

מחירים: סנדביץ' רובן בקר 200 גרם (יש גם יותר, אבל בחייכם) - 45 שקל

השורה התחתונה: מצוין ושווה כל אגורה