"אופס": בממשלה "נזכרו" בסמכויות שנשכחו במשרד הכלכלה

מדובר בין היתר באכיפת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לבעלי מוגבלות וחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב ■ המשמעות: בתוך שנתיים התכנסה הממשלה 20 פעמים לצורך העברות סמכויות בין משרדים ■ ח"כ מרב מיכאלי: "הדבר מעיד עד כמה הממשלה עושה מאיתנו מסחרה"

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר
לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

שנה אחרי שתחום התעסוקה חזר לביתו הטבעי במשרד העבודה והרווחה בתום גלות של למעלה מעשור במשרד הכלכלה, מסתבר כי בשני המשרדים "שכחו" שורה של סמכויות שאמורות היו לעבור אל השר חיים כץ. גורמים בממשלה אישרו ל"גלובס" כי במחלקה המשפטית של משרד העבודה והרווחה "גילו" לפתע את התקלה, ולכן בשבוע שעבר אישרה הממשלה את העברת הסמכויות האלה באופן פרטני.

הסמכות הראשונה היא אכיפת התיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה לבעלי מוגבלות, הקובע כי שיעור העובדים עם מוגבלות בכל אחד מהגופים במגזר הציבורי לא יפחת מ-5%. איך "שוכחים" סמכות כל כך מהותית? בסביבה של כץ טוענים כי מדובר בחקיקה שעברה רק לאחרונה, אולם לא כך הדבר: התיקון לחוק עבר כבר בספטמבר אשתקד והוא נכנס לתוקף לפני שמונה חודשים. מדובר בשמונה חודשים שלפקחי העבודה ולשר הממונה עליהם לא הייתה למעשה סמכות לעסוק בנושא.

משחק כיסאות

הסמכות השנייה שנשכחה, הפעם ללא תירוץ, היא אכיפת שורה של סעיפים בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. החוק עבר חודש לפני שתחום העבודה עבר לידי המשרד של כץ, ומטרתו הייתה להבטיח רמה מקצועית הולמת בענף הרכב, שמירה על בטיחות כלי התחבורה, קידום תחרות בענף והגנה על הצרכן. התחרות היא אולי פחות מעניינו של משרד העבודה, אבל הסעיפים שאמורים היו לעבור לידיו כבר לפני שנה נועדו לאפשר לשר לקבוע מי רשאי לנהל מוסך, דרישות ניסיון שונות ממהנדסים והנדסאים בתחום הרכב, דרישות ניסיון לבעל רישיון סחר ועוד.

הסמכות האחרונה שנשכחה, סעיף 23 א'-3 בחוק להסדרת העיסוק בהדברה תברואתית, פשוטה לכאורה: לפי החוק, שר הכלכלה אמור למנות נציג מטעמו לוועדה המייעצת שתפקידה לפקח על עבודת המדבירים. אלא שכבר שנה שר הכלכלה לא אמור לעסוק בתחום הזה, אלא שר העבודה.

הסיפור הזה נראה פעוט - יש מי שיגיד אפילו קטנוני - אלא שבתוך שנתיים הממשלה הנוכחית התכנסה לא פחות מ-20 פעמים לצורך העברת סמכויות ממשרד אחד למשרד אחר. פעם זה סמכויות תקשורת לשר צחי הנגבי וממנו לאיוב קרא, פעם מראש הממשלה לשר הכלכלה ומשר הכלכלה לשר הפנים, משר האוצר לשר הכלכלה ועוד. בחלק מהמקרים מדובר באילוצים מכורח עתירות לבג"ץ (כמו במקרה של תיק התקשורת), אולם פעמים רבות מדובר בהעברת סמכות רק כדי לאשר החלטת ממשלה ללא התנגדות השר (כמו במקרה של אריה דרעי ומתווה הגז) או כחלק מניסיון לרצות שותף קואליציוני באמצעות ניפוח משרדו.

מי שהבחינה ומיפתה את משחק הכיסאות הזה היא יו"ר סיעת המחנה הציוני, ח"כ מרב מיכאלי. "20 העברות סמכויות וחילופי שרים בשנתיים מעידות עד כמה הממשלה הזאת עושה מאיתנו מסחרה", היא אומרת ל"גלובס". "הכל למכירה, הכל קומבינה. כשזה המצב, לא פלא שהממשלה פשוט לא מנהלת את המדינה, שהאזרחיות והאזרחים לא מקבלים את השירותים שמגיעים להם ושאין תכנון לעתיד המדינה. זה עוד מופע של השחיתות הפוליטית של הממשלה הזאת, שדואגת אך ורק לעצמה, על חשבון המדינה", היא הוסיפה.