הדרך להתנהל נכון יותר פיננסית

איך לא נכנסים לסחרור? איך לא מגלים בבוקר אחד שכמעט ואין לנו הכנסה פנויה? איך עושים את זה באחריות ובלי כאבי ראש מיותרים?

להתנהל נכון יותר פיננסית / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
להתנהל נכון יותר פיננסית / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף בנק הפועלים

כמאמר הבדיחה, על מנת להגיע לאיזון פיננסיצריך קודם כל להירגע. ואז לבחון היטב את ההתנהלות הכלכלית הנוכחית. זהו תהליך גילוי עצמי שלא תמיד קל, אבל הוא הכרחי כדי להבין איך יוצאים מזה – ואיך לא מוצאים עצמנו בסחרור בפעם הבאה. מטרת מאמר זה היא לתת לכם כלים להבין טוב יותר את מצבכם – ולהחליט החלטות נכונות לגבי העתיד.

"מעגל קסמים" לא קסום בכללמינוס, הלוואה לכיסוי – וחוזר חלילה. אנחנו מקדישים חלק גדל והולך מההכנסה הפנויה שלנו לטובת ההחזרים ורמת החיים מצטמצמת. מרבית האנשים לא יודעים לנהל נכון את תזרים המזומנים שלהם, כולל ההוצאות החדשות על החזרי ההלוואות, וכתוצאה מכך נכנסים ללופ שנראה שאין דרך לצאת ממנו.

עומס רגשי – תחושות של עקה (סטרס) וייאוש שפוגמות ביכולת שלנו להתמודד טוב יותר עם המצב.

מתח משפחתי – תחושות הדאגה וחוסר האונים של ההורים אף הן עוברות לילדים. שלא לדבר על כך שהילדים לומדים מאתנו איך להתנהל בחוסר אחריות כלכלי.

קיראו עוד ב"גלובס"


רצים מסביב לזנב – כשאנחנו עסוקים במרדף אין סופי כדי לגמור את החודש, קשה להתמודד עם מצבים חדשים ובלתי צפויים.

תשלום בכרטיסי אשראי זה כסף אמיתי

כרטיסי אשראי הם חלק נוח משגרת היומיום בעולם שלנו. אולם, לפעמים הם גורמים לנו להרגיש שלהעביר פלסטיק זה "לא ממש לשלם בכסף" – אופוריה שלא מחוברת למציאות, רגע של חולשה... תחושה זו, כמובן, נתקלת במציאות בעת מועד החיוב החודשי.

מה עושים? ראשית, דואגים לעקוב ולדעת גם מה קורה בחשבון האשראי, ולא מופתעים בכל חודש. היום, בעזרת כלי המעקב והאינטרנט, הדבר קל ופשוט. שנית, לא משלמים בתשלומים על הוצאות יומיום חוזרות.

פריסת תשלומים לקניית מזון / צילום: יח"צ
 פריסת תשלומים לקניית מזון / צילום: יח"צ

אשראי והלוואות עלולים לצאת משליטה

בואו נתחיל בלעשות קצת סדר במונחים: הלוואה, מימון חוץ בנקאי, משכנתה, מסגרת בעו"ש וכרטיס אשראי נראים כמוצרים פיננסיים שונים. אך המשמעות שלהם זהה – אלו חובות שצריך להחזיר.

אם המשמעות של המוצרים הללו זהה, למה לקחת הלוואה כדי "לסגור מינוס" נשמע קצת כמו דחיפה? כי מסתבר שזה באמת יכול לעזור לחסוך כסף. אם תוכלו לקבל הלוואה בה הריבית נמוכה יותר מריבית על המינוס בחשבון, זה כדאי כי גודל החוב שלנו (הכולל גם את הריבית עליו) הופך לקטן יותר. לכן, אם אתם במינוס, כדאי לבחון תנאי הלוואות נוספים העומדים לרשותכם.

וצריך לזכור, אוברדראפט זו הלוואה עומדת – אנו משלמים ריבית על הלוואה שאינה הולכת וקטנה...

כדאי לבדוק אפשרות של לקיחת הלוואה ש"תכסה" את כל סוגי ההלוואות האחרים או את מרביתם, ותאפשר לנו להתנהל מכאן והלאה תוך מודעות ואחריות. הרבה הלוואות קטנות, מכל הסוגים, גם מותירות אותנו בערפל, וגם לפעמים עולות לנו הרבה יותר כסף.

חשוב לדעת – שימו לב שהחזרי כל ההלוואות שיש לכם, כולל המשכנתה, לא יעלו על 30% מיכולת ההחזר שלכם. יכולת ההחזר מחושבת לפי ההכנסה פחות הוצאות. אם אינכם בטוחים מה היא, פשוט תשאלו.

הגופים המעניקים הלוואות

הלוואות ניתן לקבל מכמה גופים, בכפוף לתנאי ושיקולי הגופים השונים המעריכים את יכולת ההחזר שלכם:

הבנקים – כמעט כולם מאפשרים היום לקיחות הלוואות גם למי שאינם לקוחות הבנק. האפשרות הטובה ביותר היא כמובן לקיחת הלוואה מהבנק שלכם, שם מכירים אתכם ויכולים להתאים אותה לאפשרויות שלכם.

חברות חוץ בנקאיות דוגמת חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח ואחרות מציעות אשראי, אבל חשוב לבדוק היטב את הביטחונות הנדרשים, גובה הריבית והתאמתם ליכולת ההחזר שלכם, ולהשוות לתנאים שתוכלו לקבל בבנק שלכם, המכיר את היכולות וההתנהלות הכלכלית שלכם.

נקודות לקחת איתנו

כדאי לזכור: בהנחה שמרביתנו לא נוכל לשנות מקצה לקצה את כל היחס שלנו לכלכלה ולכסף שלנו, ובכל זאת לא היינו רוצים לאבד שליטה: כרטיסי אשראי, מסגרת אוברדראפט והלוואות הם שמות שונים לחובות שאנו נוטלים על עצמנו. כדאי שמרבית הקניות השוטפות בכרטיסי אשראי לא ייעשו בתשלומים. אם האובר גדל וקשה לשליטה, או שיש הוצאות מיוחדות, עדיף להחזיר הלוואה המכסה אותו, כי הריבית שלה נמוכה יותר. כדאי לקחת הלוואה ממוסד שאנו מכירים ומכיר אותנו, ולמצוא דרך לרכז את ההלוואות וההחזרים בצורה שתאפשר לנו לשלוט בהוצאות ולחסוך בריבית. והכי חשוב: בעזרת ייעוץ והכוונה נכונים מסניף הבנק שלכם, המכיר את יכולות ההחזר שלכם ואת התנהלותכם הכלכלית, ניתן לעשות סדר, לפשט ולהתנהל הלאה מבחינה כלכלית בצורה ברורה ואפקטיבית, ולקחת את השליטה בגורלנו הפיננסי חזרה לידינו.

לכתבה הקודמתעו"ד עמוס בנצור: דרושה תוכנית אכיפה פנימית בתחומי הפארמה והבריאות בישראל