חברת מובילאיי ומייסדה, פרופ' אמנון שעשוע, לא חייבים דבר לאוניברסיטה העברית - כך טוענת מובילאיי בתגובה לדרישות שהעלתה האוניברסיטה כלפיה וכלפי שעשוע, במסגרתן היא מבקשת להיות שותפה לרווח של פרופ' שעשוע מעסקת המכירה של מובילאיי לאינטל. זאת, בנימוק שפרופ' שעשוע, שכיהן כמרצה בביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, הגה ופיתח חלק מהטכנולוגיה של מובילאיי במעבדות האוניברסיטה.
גורמים המעורים בסכסוך אומרים כי האוניברסיטה מבקשת אחוזים מרווחיו של שעשוע בעסקת המכירה לאינטל, תוך שהיא מכוונת לעשרות אחוזים מהתמורה שקיבל, העומדת על מיליארד דולר ברוטו.
העובדה שחלק מהטכנולוגיה של מובילאיי נהגתה ופותחה במעבדות של האוניברסיטה העברית, הובילה למחלוקת בין האוניברסיטה לפרופ' שעשוע על הקניין הרוחני של החברה, אך מחלוקת זו הסתיימה לכאורה בעבר בהסדר בין הצדדים. כחלק מההסדר קיבלה חברת "יישום" - חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית - מניות במובילאיי, שחלק מהן מומש לפני כעשור. עד 2014 החזיקה חברת "יישום" בכמיליון מניות מובילאיי (כ-0.5%). במהלך ההנפקה שבוצעה אותה שנה, מכרה "יישום" חלק מהמניות, ולאחר ההנפקה נותרו בידיה 0.3%. ההנפקה בוצעה במחיר של 25 דולר, כך שמכירת המניות על-ידי "יישום" הייתה בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר.
כעת נראה, כי האוניברסיטה לא מסתפקת בחלקה על-פי ההסדר, ובין היתר מבקשת לפתוח דיון על תמלוגים עתידיים להם היא זכאית. במסגרת חידוש הסכסוך על התמלוגים, שלחה חברת "יישום" מכתב למובילאיי, בו נדרשה החברה להעביר לה מידע בנוגע לתמלוגי עבר ותמלוגים עתידיים, להם זכאי פרופ' שעשוע, וכל אדם אחר העובד במקביל באוניברסיטה העברית ובמובילאיי. בתגובה למכתב הדרישה שהוציאה האוניברסיטה, התפטר פרופ' שעשוע מתפקידו כמרצה באוניברסיטה.
ל"גלובס" נודע, כי לצורך ניהול המאבק הכספי, שכרה חברת "יישום" של האוניברסיטה את עוה"ד פנחס רובין וכפיר ידגר ממשרד גורניצקי; מנגד, בשלב זה, מיוצגת חברת מובילאיי באמצעות היועצת המשפטית של החברה, עו"ד ליז כהן-ירושלמי.
מכתב אזהרה
לטענת גורם המכיר את הסכסוך, מכתב הדרישה ששיגרה חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית למובילאיי אינו כולל דרישה כספית או טענות לזכאות בתמורה מעסקת מובילאיי, ואינו נוקב בסכומים. אולם, לדברי הגורם, משתמע מהמכתב מה יהיו דרישות האוניברסיטה בעתיד. "זה ברור לאן הרוח נושבת", אומר אותו גורם.
גם במובילאיי הבינו כנראה לאן הרוח נושבת, וביקשו להבהיר את עמדתם כבר בשלב מוקדם זה. בתגובה לדרישת המידע שיגרה מובילאיי - באמצעות עו"ד כהן ירושלמי - מכתב נחרץ לאוניברסיטה העברית, בו היא דוחה מכל וכל זכאות של האוניברסיטה וחברת "יישום" לכל חלק בתמלוגים מעסקת המכירה לאינטל. במכתב שהגיע לידי "גלובס", משגרת מובילאיי אזהרה לאוניבסיטה בנוגע לקשרי העתיד של החברה עם האקדמיה בארץ. "יובהר כי חברת מוביליאי מעולם לא עשתה שימוש בקניין הרוחני של האוניברסיטה העברית, ואני סבורים כי התנהלות האוניברסיטה, כמו גם התנהלותה של חברת 'יישום', תפגע באופן ניכר בקשר של חברת מובילייאיי עם האוניברסיטאות בישראל", צוין במכתבה של מובילאיי לאוניברסיטה.
היועצת המשפטית של מובילאיי, עו"ד כהן-ירושלמי, פותחת את מכתב התגובה של החברה בהבהרה, כי נושא זכויות הקניין הרוחני של חברי סגל האוניברסיטה במובילאיי כבר הוסדר, ואין לאונ' כל יכולת לפתוח את הנושא שוב. "מובילאיי והאוניברסיטה העברית הסדירו את נושא זכויות הקניין הרוחני שנוצר - ככל שנוצר על-ידי חברי סגל של האוניברסיטה - במסגרת הסדרים קודמים, לרבות במסגרת כתב האישור שהתקבל מהאוניברסיטה", כותבת עו"ד כהן-ירושלמי. "בנוסף", היא מבקשת להבהיר, "מעמדו של פרופ' שעשוע וזכויות הקניין הרוחני הנוגעות לפעילותו, הוסדרו אף הן".
בנוגע לזכויות לתמלוגים עתידיים צוין במכתב התשובה של מובילאיי, כי "כיוון שהובהר בכתב האישור של זכויות הקניין הרוחני אשר נוצרו ממועד הקמתה של חברת מובילאיי ועד מועד חתימת כתב האישור, הנן קניינה הבלעדי של מובילאיי, הרי שבהתאם לאמור בכתב האישור, המטרה העיקרית העומדת בפנינו כעת היא להסדיר את זכויות העתיד שיווצרו, ככל שייווצרו, לאחר חתימת כתב האישור".
לטענת מובילאיי, "נקבע בכתב האישור מפורשות, כי הבחינה שתיעשה (לגבי הזכאות לתמלוגים עתידיים - א' ל"ו) תתייחס אך ורק להתקשרויות עבודה קיימות, ולא להתקשרויות עבר". התקשרויות כאלה, צוין, קיימות רק ביחס לשלושה חברי סגל האוניברסיטה: "חבר הסגל היחיד של האוניברסיטה העברית העובד כיום במובילאיי, למעט פרופ' שעשוע, הנו פרופ' שי שלו-שוורץ. יצוין, כי אף פרופ' יאיר וייס מהאוניברסיטה העברית עובד בחברת מובילאיי במשרה מצומצמת יותר, ואולם איננו רואים מניעה לסיים את העסקתו במובילאיי, במידה שיהיה צורך בכך לשיטת האוניברסיטה ו/או יישום".
חברת מובילאיי מירושלים, שהוקמה על-ידי השותפים-המייסדים, אמנון שעשוע וזיו אבירם, פיתחה מערכת טכנולוגית שמתריעה על סכנות במהלך הנהיגה בכביש, הכוללת שבבים, תוכנה ומצלמות. בשבוע שעבר הושלמה רכישת הענק במסגרתה רכשה אינטל את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר - העסקה הגדולה ביותר במשק הישראלי עד כה.
בשנים האחרונות מנוע הצמיחה העיקרי של מובילאיי - והסיבה המרכזית לרכישתה על-ידי אינטל - הוא מערכות שהיא מפתחת שיאפשרו ייצור של מכונית אוטונומית. פרופ' שעשוע, ששימש עד לרכישה כסמנכ"ל הטכנולוגיות ואבירם ששימש כמנכ"ל, החזיקו במובילאיי, ערב המכירה, ב-7.5% ו-7% בהתאמה.
מוביליאיי: איך זה התחיל
שעשוע גלגל את הרעיון במסדרונות האקדמיה
הסיפור של מובילאיי, שהוקמה ב-1999, הוא הסיפור של שני מייסדיה, אמנון שעשוע וזיו אבירם, שניים מהיזמים הישראלים המצליחים ביותר בכל הזמנים. שעשוע, שעד לאחרונה לימד בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, החל לגלגל את הרעיון של מובילאיי, ולא במפתיע, במסדרונות האקדמיה בהם גדל. את לימודיו התיכוניים השלים באורט טכניקום בגבעתיים, וכשהיה בן 25 סיים תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב. 4 שנים אחרי, והוא עדיין לא בן 30, השלים את התואר השני באותם חוגים - אך הפעם במכון ויצמן למדע. את הדוקטורט שלו בחר לעשות מעבר לים, ב-MIT בארה"ב, כך גם את הפוסט-דוקטורט שלו במרכז ללמידה ביולוגית וחישובית של המוסד היוקרתי.
דווקא ב-MIT החל להתגלגל הרעיון של מובילאיי. שעשוע סיפר בעבר כי במהלך לימודי הדוקטורט הצליח להלהיב את אחד המרצים שלו, ברעיון לפיו ניתן לייצר תמונה חדשה מזוויות שונות, בהתבסס על שלוש תמונות קיימות. הפרופסור מימן את רישום הפטנט, והשניים הצליחו למכור את הטכנולוגיה למשקיע יפני, שבמקרה חיפש פתרון מבוסס מצלמות למערכת למניעת תאונות דרכים.
שעשוע לא נח על זרי הדפנה ובמהלך 1995, בעודו עובד כמרצה בכיר במחלקה למדעי המחשב של הטכניון, תרגם את הרעיון לסטארט-אפ הראשון שלו, CogniTens. במסגרתו פותחו מערכות ראייה ומדידה לצורך בקרת איכות בתעשיות הרכב והתעופה. הסטארט-אפ כשל ונמכר במהלך 2007 תמורת 20 מיליון דולר (פחות ממה שהושקע בו) לחברת Hexagon השוודית.
תוך כדי הניסיון הכושל להפוך את CogniTens להצלחה, נטע שעשוע את שורשיה הראשונים של מובילאיי, וזאת לאחר שדרכו נפגשה עם זו של אבירם שייעץ לו לגבי CogniTens. ב-1999, הוקמה מוביליאיי.
18 שנים מאוחר יותר - ולאחר שהחברה כבר הפכה את שני מייסדיה למיליארדרים - נמכרה מובילאיי בקצת יותר מ-15 מיליארד דולר, באקזיט הגדול ביותר בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי.
חברות המסחור באקדמיה
ההכנסות נאמדות במיליארדי דולרים לאורך השנים
הידע שנצבר באקדמיה והטכנולוגיה שמפותחת בה הופכים לעיתים למוצרים מסחריים, שהמוסד בו הם פותחו עשוי ליהנות מהכנסות מהם. הדבר נכון בוודאי כשמדובר במדינה כמו ישראל שידועה כ"סטארט אפ ניישן" ובה מיוצרים לא מעט חידושים טכנולוגיים.
כיום, לכל אוניברסיטה או מוסד אקדמי שמכבד את עצמו יש חברת מסחור שתפקידה לנהל את הקניין הרוחני, לפעול למסחורו ולייצר קשרים עם חוקרים, חברות וגופים נוספים כחלק מהפעילות. כך למשל, באתר האינטרנט של חברת יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, כותבים כי מטרות החברה הן "להגן, לקדם ולשווק המצאות מבטיחות שפותחו באוניברסיטה העברית", וכן "למצוא את ההתאמה הנכונה לכל קניין רוחני שבפורטפוליו שלנו". במקביל מציינת יישום כי מטרה נוספת שלה היא לנהל ולמקסם את העברת הידע לשוק, באמצעות מגוון פעילויות.
בין חברות המסחור העשירות ביותר בעולם נמצאת ידע, חברת המסחור של מכון ויצמן, כשהפורטפוליו שלה כולל בין השאר מעורבות בפיתוח התרופה קופקסון של טבע, לטיפול בטרשת נפוצה, והתרופה Rebif של מרק סרונו, גם היא לטרשת נפוצה.
על פי הערכות שונות, ההכנסות שהניבו התרופות הללו לידע נאמדות במיליארדי דולרים לאורך השנים.
לאחרונה פרסמו האקדמיה הלאומית האמריקאית לממציאים וארגון בעלי הקניין הרוחני, שני ארגוני קניין רוחני משמעותיים בארה"ב, את רשימת 100 המוסדות האקדמיים שרשמו הכי הרבה פטנטים ב-2016 אצל משרד הפטנטים האמריקאי.
ברשימה מופיעים גם רמות, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב, במקום ה-43 עם 54 פטנטים; הטכניון במקום ה-53 עם 44 פטנטים ויישום של האוניברסיטה העברית, במקום ה-87 עם 29 פטנטים.
תגובות
האוני' העברית: "מקווים שהתהליך יסתיים במהרה"
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה העברית נמצאת בתהליך מול פרופ' אמנון שעשוע ואנו מקווים שיסתיים במהרה ובצורה מוצלחת".
פרופ' אמנון שעשוע וחברת מובילאיי מסרו: "יש תהליך שיסתיים בזמן הקרוב, בתקווה בצורה מוצלחת".
עו"ד פנחס רובין סירב להגיב לידיעה.