עתירה לבג"ץ: לוות"ל אין סמכות לדון בהקמת שדה תעופה כללי

6 רשויות בשרון טוענות כי לוועדה לתשתיות לאומיות אין סמכות לדון בהקמת שדה תעופה שיחליף את השדה בהרצליה, משום שאינו "תשתית לאומית" ■ לטענתן, השדה המדובר נועד לשמש בעיקר את תושבי אזור ת"א וסביבותיו שיש להם רישיון טיס פרטי

6 רשויות מקומיות בשרון הגישו אמש (ב') עתירה ל בג"ץ נגד המדינה, בטענה כי ל וועדה לתשתיות לאומיות ( ות"ל ) אין סמכות לדון בהקמת שדה תעופה כללי שיחליף את שדה התעופה בהרצליה, משום שאינו "תשתית לאומית". לטענתן, השדה המדובר נועד לשמש בעיקר את אותם תושבי אזור תל-אביב וסביבותיו שיש להם רישיון טיס פרטי.

"ברור כי כוונת הוות"ל ורשות שדות התעופה היא לעטוף שדה תעופה לציבור מסוים במיקום ידוע מראש באצטלה של תוכנית בעלת חשיבות לאומית - הא ותו לא", נכתב בעתירה.

לתחושת העותרות, נכתב, מתוכנן שדה תעופה "לאוכלוסייה בעלת אמצעים" - על חשבון שטחים פתוחים במרכז הארץ ועל חשבון איכות חייהם של תושבי הרשויות העותרות.

רשות שדות התעופה - אחת הנתבעות בעתירה - יזמה תוכנית להקמת שדה תעופה כללי. צוות התכנון של הרשות, במסגרת הות"ל, בוחן לאחרונה מציאת חלופה לשדה התעופה הקיים בהרצליה כיום, המשמש בעיקרו למטוסים פרטיים, בתי ספר לטיסה, מטוסי צילום ומטוסי ריסוס וחקלאות. כנגד הטענה כי ההליך (שטרם הסתיים) לוקח בחשבון היבטים סביבתיים, תעופתיים ואחרים, בשיתוף התושבים ורשות הטבע והגנים - טוענות הרשויות בעתירה כי היבטים אלו לא מוצו והשיתוף נתקע.

6 הרשויות המקומיות שעתרו בעניין לבג"ץ הן המועצה האזורית עמק חפר, המועצה האזורית לב השרון, עיריית חדרה, עיריית כפר יונה, המועצה האזורית מנשה ועיריית טירה.

הרשויות טוענות, באמצעות עורכי הדין ענת בירן, דפנה תמיר ודורון שי ממשרד עורכי הדין ענת בירן, כי אופיו של שדה התעופה אינו מאפשר להגדירו כ"תשתית לאומית", בה מוסמכת הוות"ל לדון, והגדרה כזו תביא לזילות המושג "תשתית לאומית" לשימושים שונים הרחוקים מהמושג כפי שהוגדר מלכתחילה בחוק התכנון והבנייה.

"הבשיל הצורך לקבוע מיהו הגוף המוסמך להכריע בשאלה זו [מהי תשתית לאומית, מ' ר'] ומהן אמות-המידה על-פיהן יחליט", נכתב בעתירה, וכן הודגש כי "אין אנו עוסקים בתשתית לאומית, וככל שיש צורך בהמשך קיום הפעילות המתנהלת בשדה תעופה הרצליה - יש לקחת בחשבון את מאפייני הפעילות המאוד ספציפית וליתן מענה לשכבת אוכלוסייה זו שלא על חשבון כלל האוכלוסייה".

עוד כתבו 6 הרשויות בעתירתן כי ההליך המתקיים בוות"ל לקביעת מיקום שדה התעופה נועד לקצר את הדיון בעניין, שבכלל לא אמור להתקיים בוות"ל בתחילת דרכו אלא לעבור קודם במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. המועצה, נכתב בעתירה, כוללת נציגי רשויות, ושם גם קודמה תמ"א 15 שהיא תוכנית המתאר הארצית לשדות תעופה.

לטענת העותרות, קידום בוות"ל של הקמת שדה תעופה חדש, אשר מיקומו לא נקבע בתמ"א 15 ולא נדון מעולם במועצה הארצית לתכנון ולבנייה - לא נעשה מעולם.

רני אידן, ראש המועצה האזורית עמק חפר, מסר: "נאלצנו, לצערנו, לפנות לבית המשפט העליון, לאחר שהתברר לנו במהלך הדיונים שקיימנו עד כה שהמדינה, כבר בתחילת הדרך, סימנה מטרה ואחר-כך הכפיפה את הקריטריונים כדי להתאים אותם למטרה שסומנה. אין ספק שאזור השרון, שהוא הצפוף ביותר במדינה, אינו מתאים ואינו יכול להכיל שדה תעופה".

הוסיף לדברים ראש המועצה האזורית לב השרון ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, עמיר ריטוב, שאמר: "נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו בכדי למנוע את הקמת שדה התעופה באזורינו, דבר שיביא למטרד בעייתי מאוד ולפגיעה באיכות חיינו".

מהוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) נמסר בתגובה: "נכון למועד זה, העתירה טרם נתקבלה בות"ל. עם קבלתה ולימוד הטענות המועלות בה, תובא עמדת הות"ל בפני בית המשפט".