ירושלמי ים-תיכוני: טיול בעין-כרם - כפר עתיק שמתחדש

הרחבת שביל ישראל גם לכיוון עין-כרם וספר חדש על המקום נותנים תירוץ נוסף לבקר בשכונה היפה הזו, שרבים מתושביה הם אמנים ואומנים הפותחים את הבית ואת הסטודיו למבקרים

עין כרם, מנזר גורני "המוסקובייה" / צילומים: מיכל פתאל

אחת ההפתעות הנעימות שמזמנת עין-כרם, שכונה בירושלים שהיא בעצם כפר קטן ואותנטי, היא אווירת השלווה האופפת את המקום, באנטיתזה מוחלטת לעיר הסוערת שנשארה מאחור. מרכז הכפר שוקק תיירים שנוהרים לאתרים המוכרים - המעיין, המנזרים והכנסיות הרבות והיפות, חלקם צליינים נוצרים, שכן עין-כרם קדושה לנצרות. אבל יש גם עין-כרם אחרת, פחות מוכרת ומובנת מאליה. השכונה ספוגה באווירה צעירה חמימה ופתוחה, עם בתי תושבים - רבים מהם אמנים ואומנים - המזמינים מבקרים לראות ולהכיר את העשייה. בית הגת, למשל, הוא מודל עדכני לקומונה של פעם. קבוצת אומנים שחיה בבית ששימש טחנת קמח ובית בד של מנזר האחיות מציון ומצוי בשטחו. בבית נותרה אבן המפרכה (זו שטוחנת את הזיתים) המרהיבה, והדלת תמיד פתוחה.

עין-כרם היא אתר טיולים פופולרי כבר שנים, אבל דומה שבאחרונה היא זוכה לעדנה מחודשת. במארס 2017, אחרי תקופה ארוכה של תכנונים ותיאומים, הוסט תוואי שביל ישראל מזרחה והוא עובר כעת בירושלים, דרך השכונות קריית מנחם ועין-כרם. המקטע היפה ביותר של השביל בתוואי החדש מתחיל בשולי שכונת קריית מנחם ומסתיים בתחתית עין-כרם, ומאפשר להרחיב את הטיול לשיטוט בעין-כרם. עוד אפשרות לטיול ברגל היא "סובב עין-כרם", מסלול באורך 8 קילומטרים עם גישה מכמה נקודות, חפשו את סימון העין הכחולה.

עדכון נוסף הוא ספר חדש שיצא בימים אלה "עין-כרם - לטייל ולבשל" בהוצאת Lunch Box, שכתבו יחד אם ובתה, שתיהן תושבות המקום, פנינה ועתליה עין-מור. פנינה אמונה על הטיולים ועל הסיפורים המקומיים ועתליה על הבישולים ועל המתכונים. הצילומים של מיכל פתאל (גילוי נאות: עורכת המדור ב-G ערכה את הספר). פנינה עין-מור, מורת דרך בשכונה ובעיר ובעבר יו"ר ועד עין-כרם ופעילה במאבקים סביבתיים למען השכונה, מדריכה אותי בסיור. בשיטוט איתה בסמטאות, בכנסיות ובשבילים, היא מתארת באוטוסטרדה מילולית, מלווה בסיפורים ובמעשיות, כל נקודה ואתר.

"הכפר התמלא בצעירים, שעושים דברים נהדרים ובהם מוזיקאים, אומנים ותושבים שמארחים", היא מספרת בהתלהבות תוך טיפוס בכביש הצר והתלול לצדו של מנזר סן וינסנט דה פול, בדרך לתצפית על העמק הנעלם. בחזרה עצרנו במעיין מרים, אתר צלייני קלאסי. בגומחה שבקיר יש נקבה קטנה שילדים ומבוגרים (רזים בלבד) יכולים לזחול בה למקור הנביעה ולטפס בפיר החוצה.

המשכנו לעמק התימנים, שזכה בשמו לאחר שקלט עולים מתימן ב-1949. גם היום, מספרת עין-מור, המשפחות חיות בחמולות רב-דוריות, מסבים ועד נכדים צעירים. בבית האחרון, מול נוף אינסופי, גרה תמי תמוז, מאפרת טלוויזיה בעברה שכיום מתמקדת בכוחול - אבקה המשמשת לצביעת העיניים במזרח הקרוב, ומוזכרת גם בתנ"ך ככחל. תמוז מפיקה אותה ממחצב שמגיע מערב הסעודית, ומקיימת סדנאות שבהן היא מסבירה על תהליך ההפקה של האבקה, סגולותיה הבריאותיות ועוד. הסדנה מתאימה גם לגברים (טל' 052-4541175).

בתחילת הרחוב גרה אפרת גיאת, מורת דרך שנישאה לבן המקום, צאצא לרועי צאן. היא למדה רעיית צאן, התאהבה, לקחה פיקוד על העדר והחלה לגבן גבינות ולארח. גיאת מארחת משפחות ומפעילה אותן. יוצאים למרעה, חולבים בדיר הביתי הקטן, מכינים גבינות, אוכלים ונהנים. בין היתר, היא לוקחת חלק בפרויקט "'נשים וסיפורים" של עיריית ירושלים, שמאפשר לנשים לייצר לעצמן תעסוקה ופרנסה בתחומי התמחותן המגוונים. 11 מהן חיות בשכונה, ויחד יצרו את "נפלאות עין-כרם", סיורים המעניקים מבט אחר על הכפר, שבמסגרתם מעבירה גיאת סיורים ברוח היהדות (טל' 052-8048314).

מהבית של גיאת צעדתי רגלית במדרגות גן עדן (כן, זה השם הרשמי), שביל הליכה שעולה אל מרכז הכפר, כ-90 מדרגות של עונג בין עצי תאנה שהבשילו וריחם המשכר אופף ומסמם. תוך דקות מצאתי את מבוקשי - "עין-כרם המתוקה", בית המלאכה של סימה אמסלם, השוקולטיירית של הכפר. אמסלם, אישה שמחה, מלאת טמפרמנט ומשעשעת, מייצרת בעבודת יד פרלינים, טראפלס ומוצרים משוקולד בתשומת לב ובהמון אהבה. אף שלמדה את המקצוע לבד, היא מעבירה גם סדנאות ומלמדת להכין בתנאים ביתיים שוקולד איכותי. אז פנו לכם שלוש שעות וצאו עם ים של שוקולד ומצב רוח מתוק (טל' 077-4460160).

אצל מזל מוטל, ילידת הכפר, חוויתי קבלת פנים תימנית אותנטית, שכללה סיפורים, הדגמה של הכנת סחוג וחילבה וטעימות מאירוח ביתי שהיא עושה, בעיקר לקבוצות. תוך כדי שהיא כתשה את החומרים למחית, היא שרה בקול ערב, ובחום האנושי שנפלט ממנה לעולם היא הזכירה לי את סבתא שלי (טל' 050-6610210). משם המשכנו לסטודיו של עדינה סלומונוביץ, אמנית קרמיקה ותיקה, שלאחרונה בעיקר מפסלת ובין לבין מארחת לסדנאות חד פעמיות או מתמשכות (טל' 050-9023741). בסטודיו "בחפץ כפיה", בית למלאכות עתיקות עם חצר קסומה, מלמדת הדר קליימן אריגה, קליעה, רקמה ועוד. כשהגיעה לשכונה הושפעה מיופייה וחיפשה לדבריה את השורש של הדברים, וכך החלה ללמוד את המלאכות האלה והשלימה אותן במפגש חברתי סביב העבודה. המקום פתוח ואפשר להיכנס וללמוד משהו או להצטרף לאחד הקורסים (טל' 054-2511128).

בערב בילינו אצל עתליה עין-מור. עין-מור הצעירה מארחת בביתה לארוחות נהדרות, ולפעמים זרים גמורים מתקבצים סביב שולחן ארוך ומתחברים דרך האוכל והחברותא. הכול היה טעים, מושקע ועשוי במקום: סלטים מיוחדים, סביצ'ה נימוחה, רביולי נהדר, קינוחים ועוד. בימי שישי היא מארחת לבראנצ'ים - כדאי להזמין מראש (טל' 052-4755167).

יש בעין-כרם היצע לינה מרשים מאוד ביחס להיותה שכונה קטנה, ונראה שחוויית הביקור בה לא שלמה אם לא נשארים בה ללילה אחד לפחות. אחת התופעות נוגעת לסצנת הסאבלט ההיסטרית שבמקום. נראה שכל מי שנוסע/נעדר מביתו ממהר להשכיר אותו (פרטים בדף הפייסבוק עין-כרם 3). גם Airbnb יש בשכונה, למי שמעדיף חוויה ביתית. אפשרות נוספת היא אירוח במנזרים בחדרים מינימליסטיים, סגפניים משהו, אך עם הרבה רוחניות, ויש גם מלון בוטיק וצימרים בשפע וברמות שונות.

אחד מהם הוא "מעל המעיין", צימר חדש יחסית, שפעיל זה כשנה. זוהי יחידת אירוח בתוך קומפלקס מגורים יפהפה, כולו אבן ירושלמית, עם כניסה נפרדת וחניה פרטית. חדר האירוח הוא חלל גדול (40 מטרים רבועים) ומיוחד בעיצובו. מיטת ברזל יפה ממוקמת במעין נישה ולידה פינת ישיבה ססגונית, שולחן אוכל גדול, מטבחון מאובזר ופריטי אספנות מהעולם כמו מנורות ממרוקו. בקדמת הצימר יש מרפסת עם שולחן שפולש אל נוף הכפר (900- 1,200 שקל לזוג ללילה).

שביל אופניים חדש

שביל אופניים חדש במדבר יהודה: "חווארי אלמוג". השביל נחנך לאחרונה במסגרת פרויקט שיקום סביבתי של אזור ים המלח. זהו מסלול מעגלי באורך של 21 ק"מ, והטיפוס המצטבר הוא לגובה 200 מטרים, ברמת קושי בינונית, המיועדת לרוכבים מיומנים יחסית. ניתן להתחיל אותו מצומת אלמוג, ממבואה של נחל אוג ומצומת הלידו. השביל עולה בסמוך למצוק ההעתקים, ממשיך אל אזור החווארים ומשם המסלול לצומת הלידו ובחזרה לצומת אלמוג