ה"שוט" של המדינה להבטיח רכש גומלין מצד החברות הסיניות

הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי כבר לא מסתפקת בהכנסה ל"רשימה שחורה": החתימה 4 חברות סיניות על ערבויות לרכש גומלין בישראל בהיקף 35 מיליון דולר ■ מדוח שפרסמה היום הרשפ"ת עולה כי היקף ההתחייבויות של חברות זרות לרכש גומלין הוא 11.2 מיליארד דולר

פועל סיני בישראל  / צילום: עמר עווד, רויטרס
פועל סיני בישראל / צילום: עמר עווד, רויטרס

הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שבמשרד הכלכלה והתעשייה החתימה בחודשים האחרונים שורה של חברות מסין על ערבויות בנקאיות שיבטיחו כי יקיימו בתעשייה הישראלית את רכש הגומלין שעליו התחייבו במסגרת עסקאות עם גופים ממשלתיים. לפי הרשפ"ת, מדובר בחברות שלהן היסטוריה של הפרות בתחום רכש הגומלין שעליו התחייבו.

מדובר בשלוש חברות סיניות שמספקות את האוטובוסים של חברת אגד ובחברה נוספת המספקת לרשות שדות התעופה את הגשרים שבין טרמינל הנוסעים בנתב"ג לבין המטוסים. הערבויות הבנקאיות הן בשיעור של 2%-4% מגובה העסקה, והן יחולטו במקרה שרכש גומלין שחברות אלה התחייבו לעשות בחברות תעשייתיות ישראליות לא יתקיים.

ערבויות בנקאיות
 ערבויות בנקאיות

עד כה הוכנסו חברות שהפרו את התחייבותן לרכש גומלין במשק הישראלי ל"רשימה שחורה" - אך למדינה לא היו כלים ממשיים כדי לאכוף את ביצוע הרכש שעליו התחייבו: "יש כאן אמירה לחברות שלפיה אנחנו מאד רציניים בנוגע לסוגיית רכש הגומלין ומתכוונים שהתחייבויות כאלה ימומשו ככתבן וכלשונן", אמרה היום (ד') ל"גלובס" מנכ"לית הרשפ"ת, זיווה איגר.

חברה זרה שמתקשרת עם גוף ממשלתי חייבת, מתוקף הוראות הרשפ"ת, לקיים בתקופת ההתקשרות שלה עם המדינה רכש גומלין שהיקפו 35% מגובה העסקה. סך העסקאות שחתמו אגד ורשות שדות התעופה עם ארבע החברות מסין, שנדרשו להמציא ערבויות בנקאיות, מוערך ב-400 מיליון שקל ולפיכך הן חייבות לקיים בארץ בשנים הקרובות רכש גומלין שהיקפו כ-35 מיליון דולר.

מדובר ברכש של רכיבים ואביזרים שיוטמעו במוצר הסופי שיסופק לישראל אך גם בשאר המוצרים, אשר נמכרים בידי החברה הזרה בשווקים אחרים ברחבי העולם.

לדברי איגר, עד כה הרשות לא החליטה על נקיטת צעד קיצוני של חילוט ערבות שעליה חתמה אחת החברות. עם זאת היא אמרה, כי בכוונת הרשות לבחון מדי שנה את עמידתן של חברות זרות בהתחייבותן לרכש גומלין בישראל, וזאת גם במסגרת עסקאות רב שנתיות, כך שהדרישה מהן למלא את חובתן לא תיבחן בתום תקופת ההתקשרות - שעד אז חברה זרה תצבור חוב משמעותי שיקשה עליה לפרוע אותו.

מדוח שפרסמה היום הרשפ"ת עולה כי בשנתיים האחרונות נרשמו 334 התחייבויות חדשות של חברות זרות לרכש גומלין בישראל בהיקף כולל של 2.8 מיליארד דולר. מדובר בחברות שהתקשרו עם 22 גופים ממשלתיים. לפי נתוני הרשפ"ת, סך ההתחייבויות לרכש גומלין של חברות זרות בישראל עומד על 11.2 מיליארד דולר.

עוד עולה מנתוני הדוח כי ב-2016 הסתכמו המימושים של חברות זרות לרכש גומלין בישראל עד 2.1 מיליארד דולר ויותר משליש מהחברות שהתחייבו לקיים רכש גומלין בשוק הישראלי בחרו לממש אותו בהיקף נרחב יותר מזה שעליו הן התחייבו במעמד החתימה.

ברשפ"ת מציינים כי אשתקד נהנו 665 חברות ישראליות מרכש גומלין, גידול של 41% ביחס לשנת 2015. 85% מאותם מפעלים פועלים בפריפריה ו-204 מהם נחשבים מפעלים קטנים ובינוניים.רוב רכש הגומלין נעשה אשתקד בתחומי האלקטרוניקה, מתכות וציוד תעשייתי, רכב, תעופה וחלל.

ההתקזזות עם הולנד

מהדוח עולה עוד כי הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי מקיימים בימים אלה מגעים עם הרשות המקבילה שלה בהולנד במטרה להשיג הקלה לחברה ביטחונית ישראל שהתחייבה לקיים בשוק ההולנדי רכש גומלין בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים. החברה התחייבה לקיים רכש זה במסגרת עסקה שעליה היא חתמה בהולנד למען אספקת מוצריה, אך מתקשה בביצוע רכש הגומלין. במסגרת המו"מ המתקיים בין שתי הרשויות הן חותרות לביטולים הדדיים של התחייבויות לרכש גומלין.

לדברי איגר "התקזזות כזאת נעשית במשורה ונחשבת למקרה נדיר. אם החברה הישראלית היתה נדרשת לבצע בכל מקרה את הרכש האמור, היא הייתה נאלצת להוציא קווי ייצור מהארץ כדי לעמוד בו ואנחנו מעדיפים שהייצור ימשיך להיעשות בישראל תוך העסקת עובדים. בעבר עזרנו באופן כזה לעוד חברות ביטחוניות", אמרה.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן התייחס היום לדוח הרשפ"ת ואמר כי "רכש גומלין הוא כלי משמעותי להגדלת היצוא, הכנסת ידע וטכנולוגיות מתקדמות לישראל ומשיכה של השקעות זרות לארץ".

"אנחנו נוודא", הוסיף כהן, "שכל המחויבויות ייצאו לפועל וייצרו תעסוקה וצמיחה, תוך שהחברות הזרות ירגישו שהם רצויות ומרוויחות מהשותפות הכלכלית שהן מקיימות עם החברות הישראליות".