"בביטול האפשרות לקזז הפסדים לאחור - העליון העדיף ודאות"

כשנתיים לאחר רעידת האדמה בדיני המס, העליון הפך אמש את החלטתו בדיון נוסף וקבע: שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, לא יוכל לקזז את ההפסדים שנגרמו לו מהשבת הכספים לקורבנות הגניבה שביצע, מרווחיו בשנים קודמות

מה גובר על מה - ודאות בדיני המס או עשיית צדק לנישום ספציפי? בפסק דינו מאתמול (ג') בעניין מיסוי כספי הגניבה של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, השיב בית המשפט העליון לשאלה זו באופן ברור: הוודאות עדיפה. כך אומרים היום מומחי מס על רקע החלטת העליון, לפיה הירשזון שהורשע בגניבה מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ומורשעת נוספת שהורשעה בגניבה מקופת-חולים מכבי - לא יוכלו לקזז מרווחיהם בשנים קודמות את הפסדיהם בגין השבת הכספים הגנובים לקורבנות העבירה. זאת, במסגרת ההליך הפלילי נגדם. היינו העליון ביטל את האפשרות של קיזוז הפסדים לאחור.

שר האוצר לשעבר הירשזון ואילנה דמארי הורשעו בפרשיות פליליות שונות, בגניבת כספים בסכומים משמעותיים. כספי הגניבה הושבו לקורבנות העבירה במהלך ההליכים הפליליים. בהליך שניהלו מול רשות המסים טענו השניים, כי אין לראות בכספים שגנבו, אך השיבו בהמשך, כהכנסה חייבת, ואם רואים בהם ככזאת, יש לאפשר להם לנכות את המס שנגבה בגינם כהוצאה, או לקזזם (את הכספים שהשיבו) כהפסד (גם אם הושבו מאוחר) מרווחים בשנים קודמות - היינו לבצע קיזוז רטרואקטיבי.

המחלוקת הגיעה לבית המשפט העליון שקיבל בסיבוב הראשון (ב-2015) את עמדתם של הירשזון ודמארי. אולם, רשות המסים לא ויתרה - והגישה בקשה לדיון חוזר בסוגייה. העליון נעתר לבקשה לקיים דיון נוסף בהרכב של שבעה שופטים, ואתמול (ג') הפכו שופטיו - ברוב דעות - את ההחלטה הקודמת בעניין וקבעו: לא ניתן לקזז הפסדים בגין כספי הגניבה שהושבו. זאת, חרף העובדה שמדובר בכספים שלא העשירו את כיסם של הירשזון ודמארי אלא יצאו מידם (ראו מסגרת).

דבקות בלשון החוק

לדברי עו"ד נועה לב-גולדשטיין, מנהלת מחלקת המסים במשרד איתן-מהולל-שדות, "המסר המרכזי העולה מפסק הדין, משקף נאמנה את המורשת המשפטית המותירה אחריה הנשיאה הפורשת, מרים נאור, גם באשר לפרשנות דיני המס: יש להעדיף דבקות בלשון החוק, וזאת על-מנת להגשים התכליות של יציבות, ודאות ויעילות בדיני המס; גם על חשבון מקרים העשויים להוביל לתחושת 'אי-צדק'".

עוד מוסיפה עו"ד לב-גולדשטיין, כי "אין ספק שתוצאת פסק הדין מובילה לתחושה מסוימת של אי-צדק, שכן הנישומים מחויבים במס, על אף שבסופו של יום כלל לא התעשרו. עם זאת, שישה מתוך שבעת שופטי ההרכב החליטו להפוך את ההחלטה הקודמת של בית המשפט העליון בעניין, מתוך הכרה בכך שמתן אישור לביצוע קיזוז ההפסדים אחורנית, לא רק שאינו אפשרי על-פי לשון החוק, אלא גם עלול להוביל לאי-בהירות וחוסר ודאות בקרב נישומים ורשות המסים. זאת, בין היתר, בשל היעדר הוראות בדבר מגבלת זמנים על היכולת לקזז הפסדים אחורנית, אי-בהירות בקשר לשאלה איזה נישומים זכאים לקזז הפסדים אחורנית - האם רק מי שהורשעו בגניבה והשיבוה?; ומהו סכום ההפסדים המותר בקיזוז אחורנית".

יעילות ויציבות

הנשיאה מרים נאור - שדעתה התקבלה על-ידי חמישה מתוך ששת שופטי ההרכב הנוספים - ציינה בפסק הדין, כי השאיפה לפרשנות צודקת ראויה, אך היא אינה גוברת על עקרונות היעילות, הוודאות והיציבות. "עלינו לשאוף לפרשנות שתגשים צדק, מידתיות והגינות בכל עניין, ובדיני המס בפרט", ציינה. "עם זאת, וכפי שציינתי בעבר, לצד עקרונות אלה - המהווים כולם מאפיינים של התכלית בדבר מס אמת - ניצבות גם תכליות אחרות, ובהן יעילות, יציבות ו-ודאות בדיני המס".

נאור הוסיפה, כי "פריצת הגבולות הלשוניים של הסדר קיזוז ההפסדים" כמוצע על-ידי המשנה לנשיאה בדימוס, אלקים רובינשטיין (שסבר, בדעת מיעוט, כי במקרים שבהם הטלת המס תהיה בלתי-צודקת, על פקיד השומה להימנע מהטלת המס. זאת, גם אם לפי החוק, הוא זכאי להטיל את המס - א' ל"ו) - מנוגדת לתכליות אלה". לדבריה, פריצת גבולות זו, "פוגעת בהכוונת התנהגותם של הנישומים ושל רשות המסים. היא תוביל להתדיינויות מרובות באשר לשאלה אם במקרה נתון יתאפשר קיזוז הפסדים לאחור אם לאו, בשים לב לכך שאפשרות זו אינה מוגבלת כפי שציין חברי למקרי גניבה בלבד. היא מתעלמת מן העובדה שבחירתו של המחוקק באשר לאי-התרת קיזוז הפסדים לאחור הייתה מודעת ומכו*ונת".

עוד הוסיפה נאור, כי אף אם הייתה סבורה שלפניה מקרה קשה המעורר תחושה, שלפיה נגרם לנישומים (הירשזון ודמארי) עוול - והיא אינה משוכנעת כי יש מקום לתחושה זו - לא היה בכך כדי לשנות מעמדתה. "ידועה המימרה, שלפיה 'hard cases make bad law' ('מקרים קשים יוצרים הלכה רעה') - כך בענפי משפט שונים, כך גם בדיני המסים. אולם מקרים קשים יש לפתור בגדרו של הדין ולא תוך סטייה ממנו, שכן מקרה קשה יוצר הלכה קשה, אך באותה מידה, הלכה קשה עושה מקרה קשה".

אי-צדק לעיתים

עו"ד ורו"ח אחו פרנק, ראש מחלקת המסים במשרד צמח-שניידר ושות', רואה בדברים אלה מסר חשוב עבור הנישומים ודיני המס, הגם שידם של הנישומים על התחתונה בעקבותיו. לדבריו, "בדיון הנוסף ביטל בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה הקודמת להתיר קיזוז הפסדים לאחור, וקבע כי על אף אי-הצדק בהטלת מס על מי שבסופו של דבר לא הרוויח, אי-אפשר לפרש את פקודת מס הכנסה בניגוד לכתוב בה, או לקרוא לתוכה את מה שאין בה. מעבר לעניין הספציפי שבו עסק פסק הדין, יש בפסק הדין חיזוק למגמת בתי המשפט להיצמד ללשון החוק וליצור ודאות באשר ל'כללי המשחק', גם במחיר של אי-צדק במקרים ספציפיים".

גם עו"ד אלעד בראונר ממחלקת המיסוי במשרד גרוס (GKH), מסכים כי פסק הדין של העליון בעניין הירשזון "משקף חזרה לפרשנות יותר פורמלית של חוקי המס, וזאת בהשוואה לפרשנות של פסק הדין הקודם שביקש להעדיף תוצאת מס 'צודקת' יותר על-פני לשון החוק הטכנית". אולם, לדבריו, "ספק רב אם לפסק הדין יהיו השלכות רוחב משמעותיות, שכן החוק הקיים ממילא לא מתיר קיזוז הפסדים לאחור. ימים יגידו אם מדובר במגמה כללית של חזרה לפרשנות פורמלית יותר בדיני המסים, או שמא מדובר בגישה שתינקט בעיקר רק כאשר התוצאה היא נגד הנישומים - או אז מדובר בחיסרון, שכן כשיש ספק פרשני, הוא אמור להיות לטובת הנישומים".

על כך מוסיף עו"ד-ד"ר עוז חלבי, שותף וראש קבוצת מיסוי אמריקאי במשרד פרל-כהן-ניו-יורק, כי כלל "לא מדובר במהפכה, ובסך-הכול בית המשפט העליון החזיר את אל השולחן את הוראות החוק כלשונן ואת רוח החקיקה על כנה ולא המציא את הגלגל".

מס כלכלי והוגן

לדברי עו"ד-ד"ר חלבי, בשונה מבישראל, בארה"ב, החוק מתיר קיזוז הפסדים לאחור (שנתיים) וקדימה (20 שנה), תוך הבנה כי אם נישום מרוויח בשנה מסוימת ומפסיד שנה לאחר מכן, ראוי לתת לו לקזז את ההפסד אחורנית (כיוון שמדובר בתקופה 'כלכלית' קצרה יחסית), במקום לחכות לשנים עתידיות. "הרי מי יודע מתי יווצרו רווחים", הוא אומר, "והמטרה היא לא לגבות עודפי מסים אלא לגבות מס כלכלי והוגן. לכן, גם בארה"ב מותר לאחד לצורכי מס דוחות של חברות, ולכן מרבית העסקים פועלים באמצעות חברות שקופות לצורכי מס - בכדי לאפשר תשלום מס על יחידה כלכלית אחת ולא יחידות משנה. בפועל, המסר העולה מהפסיקה של העליון, הוא כי החוק הוא חוק ולא ניתן ליצוק אליו תוכן שונה, הגם אם מוצדק, ולכן איני רואה כל דרמה בפסיקת העליון בדיון הנוסף".

עם זאת, מוסיף עו"ד-ד"ר חלבי, ייתכן שיש מקום לשנות את החוק בנוגע לקיזוז ה]הפסדים. לדבריו, "ראוי לדעתי שהמחוקק ישקול התרת קיזוז הפסדים לאחור, על-מנת לשאוף לגביית מס נכונה;

"אך בכל מקרה, לדעתי לא ראוי יהיה להתיר קיזוז לאחור (אף לא בחקיקה) במקרה של החזר גניבה. גם בארה"ב הכנסה מגניבה חייבת במס בשנת הגניבה, והחזר הגניבה נרשם כהוצאה בשנת ההוצאה".

הירשזון ומעלליו

■ נולד: 1941, תל מונד

■ בממשלה ה-30: שר התיירות ושר התקשורת מטעם הליכוד

■ בממשלה ה-31: שר האוצר מטעם קדימה

■ כיהן כיו"ר ההסתדרות הלאומית: בין 1995 ל-2005

■ אביב 2007: נחקר בחשד למעורבות במעילה בהסתדרות, השעה עצמו מתפקיד שר האוצר, ובהמשך התפטר

■ הרשעה: ב-2009, בגין גניבת כ-2 מיליון שקל מההסתדרות, מאז 1998 ועד תום כהונתו בה

■ גזר הדין: כ-5.5 שנות מאסר; קנס של 450 אלף שקל

■ העבירות בהן הורשע: גניבה בידי מנהל, מירמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון בפרשות התשלומים החודשיים שהתקבלו במעטפות מזומנים, כספי הנסיעות לחו"ל, מענקי החגים וכספי התרופות; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בפרשות החזרי ארוחות היוקרה במסעדות ואלו שבמזנון הכנסת

■ העבירות מהן זוכה: גניבה ומרמה במימון שתי מערכות פריימריז וקבלת-פנים בגני התערוכה; והחזר הוצאות על קנסות שקיבלה הוולבו הממשלתית שלו

d שוחרר ממאסר: ינואר 2013, לאחר ניכוי שליש.