גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנ"ר הפורש בטור מיוחד: נצבא, קובי מימון והתחנה המרכזית

פרופ' דוד האן בעקבות פסק הדין של השופט בנימין ארנון בעניין התחנה המרכזית החדשה בת"א, שדחה תביעות חוב שהגישה נצבא עקב כשלי התנהלות של בעלי השליטה

דוד האן / צילום: יונתן בלום
דוד האן / צילום: יונתן בלום

כאשר חברות נקלעות לקשיים כספיים מתייצבים נושיהן השונים ומתמודדים על הבכורה בפירעון החובות. חובות שידורגו גבוה בסדר הפירעון, יגדילו את הסתברות פירעונם, ואילו חובות שידורגו נמוך, ככל הנראה לא ייפרעו. במקרים שונים מתייצב בין הנושים גם בעל השליטה בחברה, אם כנושה רגיל ואם כנושה מובטח. לרוב, המקור לחוב המגיע לבעל השליטה הוא הלוואת בעלים, שהוא הילווה לחברה בשעת ייסודה או לאחר מכן. אולם לעתים החוב לבעלים נובע גם ממקור אחר, כגון המחאת זכות של נושה אחר אל בעל השליטה.

בתי המשפט מתמודדים עם אפיון חובות של חברות לבעלי השליטה בהן, ועם דרגות הפירעון שלהם. הפסיקה נטתה להדחות חובות (כלומר, להורידם לתחתית סולם החובות) כלפי בעלי שליטה, כאשר בתי המשפט זיהו כי חברה מומנה על-ידי בעל השליטה בהון עצמי בלתי הולם לעומת ההתחייבויות לבעל השליטה (הפסיקה נוטה לכנות זאת "מימון דק"). פסק הדין הבולט בעניין זה בבית המשפט העליון הוא ע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' מפרק אפרוחי הצפון משנת 2009.

לאחרונה נתן השופט בנימין ארנון, מהמחוזי מרכז, פסק דין בעניין חברת התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב (פר"ק (מרכז) 25351/01/12). השופט הדחה תביעות חוב שהגישה חברת נצבא, בעלת השליטה בתמח"ת, ובכללן חוב מובטח בשיעבוד, והציב את החובות בתחתית סולם הפירעון. זאת, עקב כשלי התנהלות של בעלת השליטה בחברה.

לפי פסק הדין העובדות היו כדלקמן: חברת נצבא, בשליטתו של היזם קובי מימון, הייתה בעלת מניות בתמח"ת, ועסקה בניהול נכסי מקרקעין ובפיתוחם. התמח"ת חבה חובות שונים לנושיה. בין השאר, חבה התמח"ת לנצבא חוב של כ-44 מיליון שקל בגין הלוואות שנצבא (ובעלת מניות נוספת, שהמחתה את הלוואתה לנצבא) הלוותה לתמח"ת.

בנוסף, התמח"ת חבה חוב של כ-188 מיליון שקל לבנק דיסקונט, שהיה מובטח בשיעבוד על נכסי התמח"ת. גם איגרות-חוב שהנפיקה התמח"ת, ושבחלקן החזיקה נצבא, היו מובטחות בשיעבוד על נכסי התמח"ת. בשלב מסוים, התמח"ת התקשתה בתזרים המזומנים שלה, וניסתה להגיע להסדר עם בנק דיסקונט על פריסת חובה כלפי הבנק. הבנק דרש מהחברה ערבויות של בעלי מניותיה. את המשא-ומתן מול הבנק ניהלה נצבא, לכאורה בשם התמח"ת.

נצבא סירבה לערוב עוד לחוב של התמח"ת לבנק, ובמקום זאת סיכמה עם הבנק כי הלה ימחה לנצבא את זכותו המגובה בשיעבוד כלפי התמח"ת, תמורת כ-138 מיליון שקל (קרי: בניכיון של כ-50 מיליון שקל ממלוא ערך החוב). נצבא מימנה רכישה זו של החוב באשראי שקיבלה מבנק דיסקונט עצמו.

במקביל להמחאת הזכות ובמשולב עימה, רכשה נצבא מבעלת מניות אחרת את החזקותיה בתמח"ת, והפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה (88%). בנוסף, נצבא רכשה בשוק חלק נוסף מאיגרות-החוב של התמח"ת, ואז פעלה לכך שהתמח"ת תפדה את האג"ח מידי המחזיקים (בסך כ-46 מיליון שקל), בתמורה הגבוהה משווי השוק של האג"ח באותה עת. למימון פדיון האג"ח, נצבא הלוותה הלוואה לתמח"ת.

בהמשך, בעת הליך חדלות-הפירעון של התמח"ת, הגישה נצבא לבעלי התפקיד הצעה לרכישת כל נכסי התמח"ת, בסך כ-200 מיליון שקל. את התמורה עבור הנכסים התכוונה נצבא לשלם באמצעות קיזוז החובות שחבה לה התמח"ת.

פירעון החוב - רק לאחר יתר הנושים

בית המשפט מצא כי נצבא גילתה מעורבות פעילה בניהול ענייני חברת התמח"ת ואף בייצוגה כלפי בנק דיסקונט. לפי ממצאי בית המשפט, נצבא חלשה בפועל על דירקטוריון התמח"ת, הובילה את קבלת ההחלטות בו, ולא גילתה לדירקטוריון את מלוא התמונה של המשא-ומתן שנוהל בינה לבין הבנק. לפי בית המשפט, הגם שנצבא הציגה לדירקטוריון התמח"ת מצגים שלפיהם היא פועלת לפריסה מחודשת של חוב התמח"ת לבנק דיסקונט, בפועל נצבא פעלה לשם קידום ענייניה שלה, תוך התעלמות מטובתם של התמח"ת, נושיה ובעלי מניותיה האחרים.

יותר מכך: בית המשפט אף מצא שנצבא שאפה מלכתחילה, טרם המחאת הזכות, לרכוש את נכסי התמח"ת מידי בנק דיסקונט, במסגרת כינוס נכסים שייזום הבנק כנושה מובטח. ברם, משהבהיר לה הבנק כי הוא לא ינקוט הליך של כינוס נכסים, עקב מגבלות ועלויות ניהול נכסי התמח"ת, יזמה נצבא את עסקת המחאת הזכות.

השופט ארנון קבע כי מבחינה משפטית - בעת המחאת הזכות מן הבנק ועסקת פדיון האג"ח הייתה נצבא הן נושא משרה בפועל בתמח"ת, והן בעלת שליטה בה. אולם בהתנהגותה האנוכית, ניצלה נצבא הזדמנות עסקית של התמח"ת, לא גילתה לתמח"ת גילוי מלא של פעולותיה, ובכך הפרה חובת אמונים של נושא משרה וחובת הגינות של בעל שליטה.

בית המשפט עמד עוד על קשייה התזרימיים של התמח"ת, ועל הפער הגבוה בין הונה העצמי להתחייבויותיה, לרבות ההתחייבויות לנצבא, אשר העמידו את התמח"ת במצב של "מימון דק". בית המשפט הדגיש והבליט בפסיקתו כי נסיבות של "מימון דק" עלולות להוביל להרמת מסך נגד בעל השליטה או למצער להדחיית חובו לתחתית רשימת הנושים.

ואכן, בסופו של דבר בית המשפט הידחה (הוריד בסדר הפירעון) את חובות התמח"ת לנצבא - הן החובות בשל הלוואות הבעלים הראשונות, הן המחאת הזכות מבנק דיסקונט, והן ההלוואה למימון פדיון האג"ח - והותירם לפירעון רק לאחר יתר הנושים.

כשבעל השליטה פוגע במיעוט קריאה ראשונה של פסק הדין יכולה ליצור רושם כי "מימון דק" לבדו יסלול דרך לבתי המשפט לדחות כל חוב שחבה חברה כלפי בעל שליטה. אולם לדעתי, לא זה הוא המסר העולה מפסק דין התמח"ת. קריאה נוספת שלו מעלה כי זהו מקרה מורכב וסבוך ששזורים בו רכיבים שונים, שרק השילוב ביניהם והצטברותם הובילו את בית המשפט לפסוק על הדחיית החוב כלפי נצבא.

ספק אם חוב שבעל שליטה נושה בחברה, עקב רכישת החוב בהמחאת זכות מנושה בנקאי, ראוי להדחיה רק בשל היות החברה במצב פיננסי קשה, שבו היא נשענת על כרית הון עצמי רזה. בעל שליטה אינו מחויב להמיר מיידית חוב זה בהשקעה הונית, רק בשל מצבה הכספי הקשה. דרישה כזו תנגוס בעקרון האחריות המוגבלת שממנו נהנה כל בעל מניות.

מה שניתן וראוי ללמוד מ"פרשת התמח"ת" הוא כי בתי המשפט לא יהססו מלהשתמש בסעד של הדחיית חובות כלפי בעל שליטה בנסיבות שבהן התנהגותו סוטה מממשל תאגידי נאות, וכן בעל השליטה מפר את חובותיו כלפי החברה, ובכך פוגע בנושי החברה ואף בבעלי מניות המיעוט. או אז, בתי המשפט ישיבו לבעל השליטה בגין התנהגותו, וימנעו ממנו להיפרע לפני הנושים שבזכויותיהם הוא התיימר לפגוע.

■ הכותב הוא פרופסור בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן. בעת הדיון בעניין התמח"ת, כיהן ככונס הרשמי.

עוד כתבות

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים