ישראבלוף במינויים: השר יבחר מועמד, ועדת האיתור תמנה

הפשרה המוזרה בעניין מינוי תפקידי משנה למנכ"ל: מועמד השר יתמודד מול אחרים בוועדת איתור

איילת שקד / צילום: איל יצהר
איילת שקד / צילום: איל יצהר

ועדת השירות של נציבות שירות המדינה צפויה להתכנס מחר (ב') כדי לדון בהצעת פשרה מוזרה במיוחד שהניח על שולחנה הנציב הזמני אודי פראוור, על רקע המלצות ועדת השרים המיוחדת שבראשה עמדו שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. הוועדה, נזכיר, הוקמה הוקמה בעקבות ההסכמים הקואליציוניים שעסקו בין היתר במה שמכונה "הגברת המשילות", או בשמה הפחות רשמי: מינויים פוליטיים. הוועדה המליצה שבכל משרד ממשלתי המונה יותר מ-150 עובדים, יורשה השר האחראי למנות מטעמו משנה למנכ"ל במשרת אמון וללא צורך במכרז או ועדת איתור. המשמעות היא גם יותר משרות, אבל בעיקר יותר מעורבות פוליטית באיוש משרות בכירות.

במסגרת הפשרה המוצעת, לא ניתן יהיה למנות באופן אוטומטי משנה למנכ"ל כמינוי פוליטי מובהק כפי שהמליצו שקד ולוין, אלא רק לאחר הליך שבו המועמד של השר יתמודד מול מועמדים נוספים בפני ועדת איתור. מדוע זו הצעה מוזרה? כבר היום טוענים גורמים רבים בשירות המדינה כי המכרזים השונים לאיוש עמדות בכירות "תפורים" למעשה למידותיהם של מקורבים כאלה ואחרים, אולם עד עתה המועמד המועדף על השר לא היה ידוע מראש באופן פורמלי. כעת, לפחות במסגרת משרת המשנה למנכ"ל, מוצע כי השר ימליץ מראש על המועמד שלו ובמקביל יתנהל "הליך תחרותי" לכאורה בין המועמדים. מה אמורים לחשוב על ההליך הזה מי שבכל זאת יבחרו (משום מה) להתמודד בו? ישראבלוף, הצגה, כל השמות תופסים.

פראוור התכוון להביא את התוכנית המקורית של שקד ולוין לאישור ועדת השירות כבר לפני חודש, אך בעקבות הביקורת העזה מבית ומחוץ, החליט לדחות את הדיון ולנהל מגעים בין היתר מול שקד. הוא גם סבר שנציב זמני לא אמור לאשר מהלך דרמטי כל כך לכאורה, שמשנה את המצב שבו רק משרות המנכ"ל בשירות המדינה אינן מחויבות במכרז, אולם היה מי שדאג להגיש לו חוות דעת משפטית ולפיה לא ניתן לעכב כינוס של ועדת השירות אם הדבר התבקש על ידי שר בממשלה.

מינוי מקצועי אך פוליטי

ועדת השירות של נציבות שירות המדינה מורכבת מכמה מנכ"לים של משרדי ממשלה ולצדם נציגי ציבור, שלרוב קשורים באופן זה או אחר עם גופים ממשלתיים או נתמכים. כבר בחודש מאי האחרון אישרה עקרונית הוועדה את ההמלצות של שקד ולוין, אולם בתוספת סייגים. המרכזי שבהם הוא הקמת צוות לבחינת יישום המהלך - מהלך שנועד בעיקר לקנות עוד זמן. הנציב הקודם משה דיין, שסיים לאחרונה את כהונתו, הודיע על התנגדותו למהלך רגע לפני שפרש, אולם בשנה שקדמה לכך לא השמיע עמדה פומבית בנושא, אף שהכוונה של שקד ולוין הייתה ברורה זמן רב ונכללה למעשה כבר בהסכמים הקואליציוניים. התוכנית של השניים כוללת בין היתר העלאת המשקל של השר בוועדות האיתור לתפקידים בכירים במשרדי הממשלה, על ידי צמצום מספר החברים בוועדות מחמישה לשלושה - כך שכוחו של מנכ"ל המשרד שמשמש כיו"ר הוועדה יהיה רב יותר.

היות שהמנכ"ל מתמנה לתפקיד במשרת אמון, הנחת העבודה היא שגם בחירת המועמד בוועדת איתור עם הרכב כזה תהווה הלכה למעשה מינוי מקצועי אך פוליטי. עם זאת, במאי האחרון קבעה ועדת השירות כי חבר הוועדה השלישי, שיהיה לצד מנכ"ל המשרד הממשלתי ונציב שירות המדינה, ייבחר אך ורק בהסכמה בין המנכ"ל לנציב, לעומת ההמלצה המקורית שלפיה תספיק "היוועצות" של המנכ"ל בנציב.