בקשה לייצוגית: מצלמות נסתרות בבריכת מכון ויצמן למדע

בבקשה נטען כי הקאנטרי קלאב של המכון הציב מצלמות אבטחה במלתחות, בחדרי הכושר ובשטחים נוספים - מבלי שהציב שילוט מתאים בעניין ■ מכון ויצמן: "במרכז מוצב שילוט בולט וברור המיידע את באי מרכז הנופש כי המרכז מצולם"

מכון ויצמן למדע / צילום: איל יצהר
מכון ויצמן למדע / צילום: איל יצהר

לקוחות מרכז הנופש של מכון ויצמן למדע גילו להפתעתם כי המרכז מצלם, באמצעות מצלמות מעקב נסתרות הפזורות במקום, את כל הבאים בשעריו, ללא הצבת שילוט מתאים - כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שכעת הוגשה בגין כך, לפיה המרכז פעל בניגוד להנחיות הרשות להגנת הפרטיות.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד מוטי בן-מיכאל, הוגדרו חברי הקבוצה כ"כלל לקוחותיה וכלל הנכנסים בשעריה של המשיבה (לרבות מנויים ואורחים) - מרכז הנופש של מכון ויצמן למדע - המפעיל קאנטרי קלאב בעיר רחובות, אשר פרטיותם הופרה ב-7 השנים האחרונות ללא קבלת הסכמתם, בדרך של צילומם בסתר, ללא שעובדת היותם מצולמים צוינה בפניהם באמצעות שילוט מתאים וברור". 

המצלמות, מפרטת הבקשה, הוצבו במלתחות המכוונות למקלחות, בחדר הכושר, בשתי הבריכות, במדשאות הצמודות לבריכות, בדרכי הגישה לבריכות ובשטחים ציבוריים ברחבי הקאנטרי קלאב. הצילומים ממצלמות האבטחה נצפים בזמן אמת בידי גורמים רלוונטיים במרכז הנופש של המכון, נטען בבקשה, והם אף אמורים להישמר במסגרת מאגר מידע. הרציונל הוא שמירת האפשרות לשחזר את התנהלות הלקוחות, ולזהות בין היתר פעילות עבריינית.

מצלמה מול הכניסה למלתחות הנשים בקאנטרי קלאב של מכון ויצמן
 מצלמה מול הכניסה למלתחות הנשים בקאנטרי קלאב של מכון ויצמן

עם זאת, באותן מצלמות סמויות נקלטות פעולות "רגילות" שמבצעים אורחי המכון בהיותם בשטח הקאנטרי: שחייה, שהייה במלתחות, משחקי פינג-פונג או כדורסל ופעילויות נופש אחרות. "כיצד למשל רלוונטי לשים מצלמת מעקב בתוך מלתחות, מבלי שקיים שלט המתריע על כך?", נכתב בבקשה.

בבקשה נטען כי לו הייתה יודעת המבקשת - ו/או חלק מחברי הקבוצה - כי הם מצולמים, היו מדירים רגליהם מהמקום, ולכן רווחי מרכז הנופש של מכון ויצמן הם "עשיית עושר בלא משפט", כלומר התעשרות שלא כדין בגלל שלא הוצב שלט. סכום התביעה האישית בבקשה הוא 500 שקל, וסכום התביעה לכל חברי הקבוצה - 10 מיליון שקל.

הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר רמו"ט), פרסמה היום הנחיה שמבהירה את חובות המעסיקים בשימוש במצלמות מעקב בכל מקומות העבודה במשק, ועמדתה לגבי מצלמות מעקב במרחב הציבורי פורסמה בשנת 2010.

בעמדת הרשות נכתב, בין השאר, כך: "כיוון שבמקרים רבים הציבור הצפוי להיקלט בעדשות המצלמה איננו מוגדר או מזוהה מראש במיוחד כאשר מדובר במצלמות המוצבות במרחב הציבורי, אמצעי הידוע המינימלי הוא הצגת שלטים בסמוך למקום בו המצלמה מותקנת. יש להציב את השלט גם בכניסה לאזור הכיסוי של המצלמה גם אם פירושו של דבר הוא התקנת השלט הרחק ממיקומה".

תגובת מכון ויצמן למדע: "התביעה טרם התקבלה במרכז הנופש במכון ויצמן, ולכן לא ניתן להתייחס לתוכנה. באופן כללי נציין כי במרכז הנופש, המשתרע על מתחם בן כ-24 דונם, אכן הותקנו מספר מצלמות, כולן גלויות, זאת במענה למכת גניבות שפקדה את המרכז ועל-מנת למנוע מעשי ונדליזם או אלימות.

"חלק מהמצלמות אף הותקנו במענה לדרישות מפורשות של הרשויות המוסמכות, ובניגוד גמור לנאמר בכתבה, אף לא אחת מן המצלמות צופה במתרחש בתוך המלתחות. בהתייחס לתמונה שצורפה לכתבה, המצלמה מוצבת מחוץ למלתחות ופונה לתאי אחסון (לוקרים) לשמירת חפצים אישיים של מנויי המרכז אשר התלוננו על גניבות מתאים אלה.

"במרכז מוצב שילוט בולט וברור, במספר מקומות, המיידע את באי מרכז הנופש כי המרכז מצולם, והמידע אשר נקלט במצלמות נגיש רק למספר מוגבל של בעלי הרשאה, בהתאם לצורך".