גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בריוני ההשכלה הגבוהה: ניצול הכוח כדי להשיג זכויות עודפות

הוועדים של המוסדות להשכלה גבוהה לא מדברים על ההצפה במספר המוסדות ועל הירידה באיכות המרצים ■ ויש דמיון רב בין הוועדים הללו לבין הוועדים החזקים בחברת החשמל, בנמלים או ברכבת

1. מעטים מאוד המקרים שבהם חבר ב"קליקה" יוצא בפומבי נגד חבריו. להיפך, החברים בדרך כלל עושים "נעים בגב" זה לזה. כך זה בתחומי ראיית החשבון ועריכת הדין וכך זה בכל תחום אחר. בשיחות רקע, שאינן לציטוט, המגמה היא אחרת. אז האגו משתלט על הדוברים ואין להם בעיה לצאת נגד הקולגות שלהם.

התופעה הזאת נכונה גם לתחום ההשכלה הגבוהה, ובחודש האחרון הייתה לכולנו הזדמנות לראות זאת: איש מהאקדמיה לא יצא נגד תוכנית החילוץ של האוניברסיטה העברית אחרי שהגיעה למצב של פשיטת רגל, וכעת איש גם לא יוצא נגד השביתה של הסגל הבכיר במכללות המתוקצבות.

אנשי האקדמיה צועקים בקול אחד, חסר כל בדל של ביקורת: צריך להגדיל את התקציבים להשכלה הגבוהה, צריך להגדיל את תקציבי המחקר וצריך להגדיל את שכר הסגל הבכיר במכללות המתוקצבות. באורח פלא, גם כל ה"מחקרים" תומכים בגישה הזאת של הגדלת תקציבים - מחקרים שנעשים על ידי אנשי אקדמיה בעצמם.

2. יוצא דופן במונוליטיות המחשבתית הזאת הוא פרופ' עומר מואב, לשעבר יועצו של יובל שטייניץ, בעת שכיהן כשר האוצר. מואב מייצג את מה שנהוג לכנות הימין הכלכלי. הוא מציג דעות ברורות ובהירות מאוד, יש שיאמרו בוטות מדי ופחות מדי חברתיות. אפשר להסכים עם דעותיו של מואב ואפשר שלא להסכים עמן, אבל הוא קול חשוב מאוד, שראוי להישמע. אין זה מפליא שהוא לא ממש נשמע בתקשורת - הוא לא נוטה עם הזרם הפופוליסטי השליט בכלי המדיה, המתעלם לחלוטין מעובדות והופך סיסמאות וקלישאות לעובדות עצמן.

מואב הטיח לאחרונה בחבריו במוסדות להשכלה גבוהה דברים קשים, עובדתיים ומאירי עיניים בפוסטים שהעלה בפייסבוק. הוא בין היחידים שיוצא נגד ה"קליקה" שלו, הן במקרה של האוניברסיטה העברית והן במקרה של המכללות המתוקצבות.

השורה התחתונה שלו דומה לדברים שהזכרתי פה לא פעם: יש דמיון רב בין הוועדים בהשכלה הגבוהה, במיוחד החזקים שבהם, לבין הוועדים החזקים בחברת החשמל, בנמלים או ברכבת. הוא לא אומר זאת במילים הללו, אבל אני מסיק שהוא מתכוון לאותה בריונות שמתבטאת בהורדת השאלטר בחברת החשמל, בשביתות פראיות בנמלים או ברכבת.

השיטה היא אותה שיטה - ניצול כוח כדי להשבית שירותים ציבוריים וכדי להשיג זכויות עודפות. אבל יש הבדל אחד לדעתי: בעוד שהוועדים החזקים וההסתדרות הבינו שהשביתות בחברת החשמל, ברכבת ובנמלים עושות רק נזק ואינן משרתות את העובדים ולכן מספרן ירד, בהשכלה הגבוהה הן רק מתעצמות.

תפיסתי הייתה תמיד שעבודה מאורגנת היא הכרחית כדי לאזן את הכוח של המעסיקים, בתנאי שהעבודה המאורגנת אינה מנציחה בינוניות, אבל העובדה שהסגל הבכיר במכללות מחליט להשבית מהיום את הלימודים היא בריונות לשמה, גם אם היא בריונות בחליפות ובעניבות, בשם עתיד ההשכלה הגבוהה. היא לא. הם פשוט לוקחים את עתיד ההשכלה הגבוהה ואת הסטודנטים כבני ערובה כדי לשפר את תנאיהם האישיים.

3. יש יותר מדי מוסדות אקדמיים: 22 מכללות קיבלו כ-1.9 מיליארד שקל בתשע"ז מתקציב המדינה, ובראשן המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (כ-123 מיליון שקל), המכללה האקדמית ספיר (כ-98 מיליון שקל), המרכז האקדמי לב (כ-98 מיליון שקל) ושנקר (כ-94 מיליון שקל). אחת הבעיות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא אינפלציה של מוסדות אקדמים שיונקים תקציבים מתקציב המדינה. יותר מדי מוסדות אקדמיים, יותר מדי מנגנונים מנופחים (כולל סגל בכיר מנופח) וכסף שלא ממש מיועד לעתיד ההשכלה הגבוהה אלא לוועדים חזקים. אפילו פרופ' מנואל טרכטברג, לשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מודה בפה מלא במספרים, שיש יותר מדי מוסדות אקדמיים בישראל (חלקם, אגב, פרטיים, כמו המרכז הבינתחומי בהרצליה).

4. הוועדים החזקים של ההשכלה הגבוהה: פרופ' מואב העלה בפוסטים שלו, והצטרף אליו ד"ר יעקב ברגמן, עוד כמה בעיות במערכת ההשכלה הגבוהה. הוא מצטט מייל פנימי ברשת "אקדמיה" של פרופ' דוד לוי-פאור, עד לאחרונה ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ומבקר אותו. "המאבק החשוב ביותר על איכות ההשכלה הגבוהה מובל בימים אלה על ידי רוב הוועדים במכללות הציבוריות", כתב לוי-פאור.

"תנאי העבודה של חברי הסגל במכללות - בכירים וזוטרים כאחד - הם תנאי עבודה שאפילו גרועים יותר משל מורים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים. חברי הסגל במכללות זכאים ליציבות, הם זכאים לשכר הוגן, הם זכאים לקרנות מחקר פנימיות וחיצוניות, הם זכאים לשבתונים. המכללות אינן אוניברסיטאות סוג ב'. הן חלק אינטגרלי וחשוב של מערכת ההשכלה הגבוהה. אני קורא לוועדים באוניברסיטאות לתמוך במאבק של הוועדים במכללות באופן אקטיבי. אין 'תורה מציון' ללא מכללות אוטונומיות, חזקות, עם מדעי חברה ורוח חזקים ועם חברי סגל זקופי גו ודעתניים. אני בעד חברי הסגל במכללות לא רק בגלל אמפתיה אלא בעיקר משום שהוועדים הם הגופים החזקים ביותר שיכולים כרגע לקדם את ההשכלה הגבוהה".

מואב לועג, ובצדק, לפאתוס של פרופ' לוי-פאור ומשיב לו שהוא מדבר על זכויות בלי לציין על מי מוטלת החובה לממן אותן. מואב שואל מדוע ברור שמרצה במכללה צריך לקבל שכר גבוה יותר ממורה בתיכון ומדוע הוא זכאי לתקציב מחקר מהציבור. והשאלה הגדולה מכולן: מדוע הציבור בישראל חייב לספק למרצים ביטחון תעסוקתי? במה הם שונים מהעובדים במגזר הפרטי? פרופ' מואב מזכיר לפרופ' לוי-פאור את הדברים הברורים מאליהם: "כדאי לזכור שאף אחד לא מכריח אנשים ללמד במכללה. לא טוב? יש שוק פרטי. וגם אף אחד לא מבטיח לכל מי שעושה דוקטורט משרה ציבורית נדיבה עם תקציבי מחקר".

וזה באמת כלל כלכלי ראשון שדווקא הסגל האקדמי הבכיר, במיוחד הסגל הכלכלי הבכיר, קצת נוטה לשכוח: הם יכולים לדבר יפה מאוד על כללי היצע וביקוש בסקטור הפרטי, אבל ב"קליקה" שלהם אין כללים כאלה: יש שיח של "תורה מציון" ו"עתיד ההשכלה הגבוהה", ובשמם דורשים עוד ועוד תקציבים מהציבור הישראלי.

5. יותר מדי דוקטורים באיכות נמוכה: אחד המיתוסים ב"קליקה" של ההשכלה הגבוהה הוא שאותה השכלה מתומחרת בחסר מבחינה תקציבית.

את המיתוס הזה הפריך ד"ר יעקב ברגמן, שגם הוא נחשב מבקר חריף מאוד של ההשכלה הגבוהה. המוטו שלו הוא הפוך מזה של המקהלה: אין מחסור במרצים, יש דווקא עודף - אין פחות מדי אנשי סגל בכיר, יש יותר מדי אנשי סגל בכיר. ברגמן מביא נתונים מדוח הוות"ת עוד בשנת 2007 שמציג את הבעיה של יותר מדי דוקטורים: "המספר ההולך וגדל של סטודנטים לתואר שלישי בישראל בעשור האחרון מעלה שאלות בדבר טיבם ורמתם של הסטודנטים המתקבלים ללימודי התואר השלישי ובדבר איכות ההכשרה שהם מקבלים במהלך לימודים אלה".

הטענה של ברגמן, שאותה הוא מבסס על נתונים, היא שהמערכת של ההשכלה הגבוהה "מייצרת" יותר מדי דוקטורים, חלקם באיכות נמוכה, וכל המערך הזה נתמך בתורו במערך תמריצים שגוי של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה. אגב, "הצפת" המערכת האקדמית בדוקטורים ובמרצים היא עוד סיבה ל"ירידת" המחיר שלהם.

6. פריון נמוך אצל הפרופסורים: פרופ' מואב תקף בחריפות את הסדר החילוץ של האוניברסיטה העברית, נושא שטיפלתי בו בשנים האחרונות ואף קראתי לחסום את ההסדר המתגבש, בהיקף של 700 מיליון שקל מכספי ציבור. הוא אמר עליו שזה מקרה שבו דור א' דופק את דור ב' ואת הציבור. בדור א' הוא התכוון לפרופסורים הוותיקים. הוא מכנה את התופעה "שליטת ארגוני עובדים" שמוליכים שולל את הציבור.

אבל מעבר להסדר השערורייתי, שימו לב מה מגלה פרופ' מואב על הפריון של אותם "ארגוני עובדים", קרי הפרופסורים הוותיקים: "אני יכול לעדכן שהשכר של הוותיקים גדל עם הזמן, גם אם הם במשך עשורים פשוט לא עובדים, ומגיע לרמות שכר של כמעט מאיון עליון ולפעמים ממש לתוך המאיון העליון". מואב לועג לטיעונים של בריחת מוחות ואומר כי הצעירים בורחים ולא הפרופסורים הוותיקים. הוא חושף את שיטת הקידום והקביעות ש"במקרים רבים אפשרה קליטת חוקרים חלשים (אבל-הם-חברים-שלנו), תוך הולכת שולל של הנהלת האוניברסיטה, שמצדה עצמה עין במקרים רבים (למשל, הרמאות של דירוג מנופח לכתבי עת לצורך קידומים. הרי נשיא האוניברסיטה והרקטור במקרים רבים היו קודם לכן ראשי הוועד".

וזו תמצית שליטת הוועדים החזקים (הפרופסורים הוותיקים) באוניברסיטאות: בריונות לשם סחיטת עוד ועוד הטבות, קידום אנשי שלומנו ולעזאזל עתיד ההשכלה הגבוהה. היא רק תירוץ טוב.

eli@globes.co.il

המכללות המתוקצבות: בצלאל, האקדמיה למוזיקה ולמחול, שנקר, המרכז האקדמי לב, אורט בראודה, המכללה להנדסה אפקה, המכללה להנדסה סמי שמעון, המכללה להנדסה עזריאלי בירושלים, המכון הטכנולוגי חולון, המכללה האקדמית ת"א-יפו, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית הדסה, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית אשקלון, גליל מערבי, צפת, כנרת בעמק הירדן, אחווה, בית ברל וסמינר הקיבוצים

היקף התקצוב למכללות בתשע"ז: כ-1.9 מיליארד שקל

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

מדד S&P 500 סגר את הרבעון הטוב ביותר שלו מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות