גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חלק מהשינויים בחוק ההגבלים - היענות לרצון לראות דם"

הממונה על ההגבלים ושר הכלכלה הפיצו היום טיוטת תיקון לחוק ההגבלים ■ מומחים להגבלים: "בתזכיר יש תיקונים שנועדו לענות על צרכים פוליטיים, שלא לומר פופוליסטיים"

אלי כהן ומיכל הלפרין / צילומים: איל יצהר
אלי כהן ומיכל הלפרין / צילומים: איל יצהר

תזכיר "חוק התחרות" החדש טומן בחובו מהפכה או פופוליזם? מומחי הגבלים עסקיים ניתחו עבור "גלובס" את טיוטת התיקון לחוק ההגבלים העסקיים שהפיצו היום (ב') שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ורשות ההגבלים העסקיים - תחת הכותרת "חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי" - והתשובה שלהם לשאלה זו מעורבת.

כפי שנחשף לאחרונה ב"גלובס", הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, ושר הכלכלה, אלי כהן גיבשו מספר תיקוני חקיקה לחוק ההגבלים, שמצד אחד יקלו על ביצוע עסקאות, אך מנגד ישרתו את מטרת ההרתעה מפני פגיעה בתחרות על-ידי חברות במשק. בעוד חלק מתיקוני החקיקה נועדו בעיקרם להסיר חסמים בפני מיזוגים ולהקל עם העסקים הקטנים והבינוניים - מאפשרים תיקונים מתוכננים אחרים הטלת קנסות כבדים יותר על מפרי חוק במסגרת הליכים מינהליים.

כמה זמן לוקח לאשר עסקת מיזוג?

אחד השינויים המעוגנים בתזכיר החוק החדש הוא סלילת הדרך למיזוגים של שתי חברות שמגלגלות יחד מחזור של עד כ-350 מיליון שקל, באופן שאלה לא יצטרכו לקבל אישור מוקדם. נכון להיום רף הדיווח ובקשת האישור מהרשות טרם מיזוג - עומד על 150 מיליון שקל. אולם, הפטור מקבלת האישור לא יחול על חברות אשר מתמזגות עם מונופול, או על שתי חברות שבעקבות מיזוגן יהפכו למונופול.

מנגד, שואפת הממונה החדשה להגביר את ההרתעה על-ידי ביטול המגבלה הקיימת בחוק כיום על סכום העיצום שהיא מוסמכת להטיל על חברות שהפרו הוראות בחוק ההגבלים - עד 24 מיליון שקל. נוסח החוק החדש כולל קביעה כי כלל העסקים יהיו כפופים לרף עיצומים בשיעור של 8% ממחזורם. עוד כולל התיקון איסור מהותי על הסדרים שפוגעים בתחרות; קיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים; וכן שינוי בהגדרת "מונופול", שיוגדר כמי שיש לו כוח שוק משמעותי גם אם נתח השוק שלו נמוך מ-50%; תיקון נוסף לחוק הנו שינוי שמו ל"חוק התחרות" תחת השם הנוכחי "חוק ההגבלים העסקיים".

קנסות משתקים

האם כל התיקונים נחוצים? האם מדובר במהפכה? מומחי ההגבלים העסקיים משיבים. "בתיקון המוצע יש כמה יוזמות מבורכות לצד תיקונים שנועדו לענות על צרכים פוליטיים, שלא לומר פופוליסטיים", הם אומרים.

לדברי עו"ד שי בקל, שותף וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד תדמור ושות'-פרופ' יובל לוי ושות', "תזכיר הצעת החוק הוא מהלך רחב ודרמטי שמבטא את השינוי הגדול ביותר שבוצע בחוק ההגבלים ב-30 השנים האחרונות. השינוי חובק את כל פרקי החוק ותהיה לו השלכה משמעותית על פעילותם העסקית של גופים מקומיים ובינלאומיים, קטנים כגדולים.

"השינוי נעשה בשני צירים מרכזיים, שניתן לראות בהם מעין מקל וגזר. מצד אחד, יש הפחתה פוטנציאלית ניכרת בנטל הביורוקרטי הן בתחום דיווח על מיזוגים והן בתחום ההסדרים הכובלים; מאידך, תוספת סמכויות והחמרה רבתי בסמכויות האכיפה של הרשות נגד הפרות של דיני התחרות, כאשר גולת הכותרת היא ביטול התקרה על גובה העיצום הכספי".

נקודה זו היא אחת הדרמטיות לחברות במשק. "שינוי זה עשוי לבשר קנסות מינהליים משתקים בסכומים של מאות רבות של מיליוני שקלים לגופים הגדולים במשק. גם החלת דיני המונופולין על גופים שנתח השוק שלהם נמוך ממחצית תשפיע דרמטית על גופים רבים במשק שכיום אינם כפופים למגבלות המסרסות של פרק המונופולין", אומר עו"ד בקל.

סמכות הממונה על ההגבלים להטיל עיצומים כספיים נוספה לחוק ההגבלים העסקיים ביולי 2012, במסגרת "המהפכה המינהלית", והיא מאפשרת כיום להטיל עיצומים כספיים בגין מגוון רחב של הפרות של חוק ההגבלים. לממונה סמכות להטיל עיצומים כספיים עד גובה של 8% ממחזור המכירות של החברה, אך לא יותר מאשר 24 מיליון שקל. לגבי מפר שמחזור המכירות שלו נמוך מ-10 מיליון שקל ולגבי מפר שהוא יחיד - החוק קובע תקרת עיצום בגובה מיליון שקל.

מאז הוענקה לממונה הסמכות להטיל עיצום כספי, הוטלו עיצומים בכמה מקרים על חברות במשק, כאשר גובה הקנסות הלך ועלה עם הזמן. בין היתר, ב-2014 הוטל על תנובה ועל טיב טירת צבי עיצום כספי בגובה 1.04 מיליון שקל; בדצמבר 2015 קנסה רשות ההגבלים את נמל אשדוד ב-9 מיליון שקל; ובראשית השנה הודיעה הרשות על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך 25.6 מיליון שקל על רשת יינות ביתן ועיצום כספי בגובה 13 מיליון שקל על חברת החשמל - בכפוף לשימוע.

ואז הגיעה החלטת הממונה להטיל על החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה-ישראל) עיצום כספי חסר תקדים, בהיקף של כ-63 מיליון שקל בגין מספר רב של הפרות חוק. לו היה מדובר בהפרה אחת ולאר במספר הפרות, הייתה חלה על התיק המגבלה, לפיה לא ניתן להטיל עיצום כספי העולה על 24 מיליון שקל. כעת, מבקשת הלפרין, במסגרת תיקוני החקיקה המתוכננים לבטל את תקרת הקנס האמורה לחלוטין.

לדברי עו"ד ניב סבר, ראש מחלקת הגבלים עסקיים, פרטיות ואנרגיה במשרד מ.פירון ושות', "ביטול מגבלת סכום העיצום הכספי היא לא יותר מהיענות לרצון הציבור לראות דם - והרבה דם. כל הליך העיצומים הכספיים הוא הליך אכיפתי שנוי במחלוקת בפני עצמו, שכן הוא פוגע קשות בזכויות מוקנות להליך ראוי. הניסיון בהפעלתו של ההליך אינו רב, והוא בין שנים ספורות בלבד. ראוי היה שטרם יוסרו המגבלות שהטיל המחוקק רק לפני שנים מספר בעניין זה, ייבחן השימוש שנעשה בו. דומה שאין כאן צורך אמיתי אלא רצון לענות לצרכים תקשורתיים".

מבחן כוח השוק

גם באשר לשינוי הגדרת מונופול, יש למומחים מה לומר. לדברי עו"ד גולן קנטי, שותף ומנהל מחלקת הגבלים עסקיים במשרד נשיץ-ברנדס-אמיר, מדובר ב"אחד השינויים המהותיים ביותר בתזכיר. החוק בישראל קובע חובות מיוחדות החלות רק על בעל מונופולין (כגון: איסור לסרב באופן בלתי-סביר לספק או איסור על ניצול מעמד לרעה). כיום החוק בישראל (בשונה מן הנהוג ברוב מדינות העולם) מגדיר מונופולין על-פי מבחן של נתח שוק - היינו, מונופול בישראל הוא מי שמחזיק מעל 50% בשוק המוגדר כלכלית. זו הגדרה שבחר בה בעבר המחוקק, כי היא ברורה יותר והיא מאפשרת ודאות יחסית לחברות (גם אם מבחני הגדרת שווקים ומדידת נתחי השוק אינם דבר פשוט כלל).

כעת, מבקשת הרשות להוסיף לצד מבחן נתח השוק מבחן נוסף (המוכר יותר בעולם), שלפיו מונופול הוא גוף שיש בידיו כוח שוק משמעותי. כוח שוק כגון זה יכול להימצא גם בידי מי שיש בידיו נתחי שוק קטנים באופן משמעותי שאינם מגיעים לרף 50%.

המונח "כוח שוק" ובחינתו אינה עניין פשוט כלל, והיא מחייבת בחינה כלכלית מעמיקה של העוסקים. משמעות הדבר, בעיקר בשווקים חדשניים ומתפתחים, שעסקים רבים יחששו שמא הם עונים להגדרה של בעלי כוח שוק. יצירתו של המבחן הכפול (נתח השוק של החברה והכוח שבידיה באותו שוק) תוביל למצב, לפיו עסקים רבים יידרשו לעלות הכספית הכרוכה בבדיקה כלכלית מעמיקה בדבר כוח שוק ולחילופין יידרשו להחיל על עצמם (ולו למען הזהירות) את החובות המיוחדות החלות על בעלי מונופולין (הגם שאין צורך תחרותי בכך)".

מנגד, עו"ד סבר דווקא מגדיר את השינוי הזה, כ"ההתקפלות של הרשות בשאלת הגדרתו של מונופולין". לדבריו, "חקיקת תחרות היא חקיקה מקצועית ואין בה מקום לפופוליזם - את זה ראוי שהשרים ישאירו לצווים שקל לבטל על-ידי יורשיהם. שיעזבו את ספר החוקים. תיקון הגדרת בעל מונופולין למי שמחזיק כוח שוק, ולא למי שיש לו נתח שוק (גם אם אין לו כוח שוק) הוא צעד עליו יש הסמכה מקצועית רחבה זה מכבר.

"אלא שההצעה לתיקון מבקשת להוסיף את הגדרת 'כוח השוק' ולהותיר על כנה את הגדרת 'נתח השוק', שאינו מלמד בהכרח על קיום כוח שוק מונופוליסטי. זו עמדה שספק רב בעיני אם יש לה תמיכה מקצועית בשורות רשות ההגבלים, וכנראה שהיא נכפתה על ידי השר - וחבל שכך".

תזכיר החוק גם מקל בנטל המוטל על כתפי החברות המבקשות לאשר מיזוגים, תוך העלאת הרף הכספי המחייב הגשה בקשת אישור המיזוג לממונה על ההגבלים ל-340 מיליון שקל - וזאת במקום 150 מיליון שקל. המומחים תמימי דעים, כי מדובר בשינוי מבורך שיסייע לעסקים. "שינוי זה אכן ייצור הקלה רגולטורית לא מבוטלת על עסקאות מיזוג. המדובר בשינוי מבורך" אומר עו"ד גולן קנטי.

עם זאת, מסביר קנטי, כי דרישה אחרת שהוספה לחוק, תבטל במקרים רבים את ההקלה שהוא נושא עמו. "לצד מבחן הסכומים, קיימים עוד שני מבחנים חלופיים - אחד מהם הוא מבחן המונפולין. לפי מבחן המונופולין כל מי שהוא בעל מונופולין חייב לדווח ולקבל את אישור הממונה לעסקה (ללא קשר לתחום בו הוא מונופולין). יוצא כי רבות מהעסקאות שלא יידרשו להגשה לאישור הממונה לפי מבחן הסכומים - יוסיפו ויגיעו לממונה לאישורה בשל ההרחבה המשמעותית בהגדרת המונופולין", הוא אומר.

גם לדברי עו"ד סבר, מדובר באליה וקוץ בה. "הגדלת מחזור העסקאות של צדדים למיזוג המחייב קבלת אישורו מרשות ההגבלים מ-150 מיליון שקל ל-350 מיליון שקל היא צעד מתבקש וראוי, שיאפשר השלמה מהירה בהרבה של הרבה עסקאות שהתעכבו עד כה, ולעיתים אף נמנעו צדדים לבצען מלכתחילה", הוא אומר. "אבל", מבהיר עו"ד סבר, "מה שהוצג כקיצור זמן מהותי לצורך הכרעה בבקשות פטור להסדרים כובלים, הוא לא פחות מזריית חול בעיניים - הרשות מבקשת לשמר בידה סמכות להאריך לעצמה את המועדים, ללא יכולת להפעלת ביקורת של ממש על השימוש בסמכות זו, ואף מבקשת להרחיב ולהחיל הסדר חדש זה על בחינת מיזוגים (שהארכת הבדיקה שלהם מעבר ל-30 ימים מחייבת כיום אישור של הצדדים של או בית הדין). כעת תוכל הרשות לקצוב לעצמה עד פי חמש ממשך הזמן הקצוב לרשות כיום לבחינת מיזוג, מבלי להידרש לאישור ביה"ד. קשה להבין כיצד תיקונים אלו מהווים הקלה בנטל הרגולטורי או ייעול".

עו"ד יוסי לוי, המתמחה בהגבלים עסקיים ומייצג שורה של גופי תשתית בתחום, מוסיף כי הרפורמה המתוכננת "באופן עקרוני מבורכת", אך הסביר כי "יש בה פספוס גדול מאוד שכן היא אינה מטפלת כראוי בערר על החלטת הממונה לאשר או להתנגד למיזוג". לדבריו, "כידוע, אף שמיזוגי חברות נחשבים לתופעה כלכלית מבורכת, באופן מעשי הממונה על ההגבלים הופך להיות דן יחיד בפעילות הזו שיש לה חשיבות עצומה לכלכלה ולחברה במדינה.

"אמנם פורמלית ניתן לערור על לביה"ד להגבלים עסקיים על החלטה של הממונה, אבל בפועל ערר כזה אורך תקופה ארוכה ביותר, (לעיתים מעל שנה), וחברות שהממונה התנגד למיזוגן, נוטות להרים ידיים ולא לערור על החלטת הממונה, שכן באופן מעשי קשה יותר למזג חברות, שנה ואף יותר לאחר זמן שנקבע בין הצדדים למיזוג.

"דברים דומים אפשר לומר על החלטת הממונה לאשר מיזוג. מיזוג יוצא לדרך, וקשה להחזיר את הגלגל לאחור שנה ואף יותר. אין כמעט החלטות מינהליות כה חשובות שנתקבלו על-ידי אדם אחד (במקרה זה - הממונה על ההגבלים - א' ל"ו), מוכשר ככל שיהיה, מבלי שניתן להעמיד את שיקול דעתו במבחן.

"מעצבי הרפורמה היו צריכים להקדיש תשומת לב לבעיה מבנית חמורה זו ולאפשר סעדי ביניים דחופים על החלטות של הממונה, בדומה לסעדים הניתנים בדיני מכרזים, וכן לקצר באופן משמעותי את ההחלטות של ביה"ד להגבלים עסקיים".

החמרת הענישה

שינוי נוסף מהותי המתוכנן בחוק, מתייחס להעלאת רף הענישה לעבירה של הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנות מאסר. לדברי עו"ד קנטי, "אמנם, גם כיום, דינה של עבירה של הסדר כובל דינה הוא חמש שנות מאסר, אך זאת, רק אם הוכח לבית המשפט התקיימותן של נסיבות מחמירות. כעת, מבקש התיקון לייתר את הצורך בהוכחתן של נסיבות מחמירות ולאפשר לתביעה בשלב הטיעונים לעונש לבקש את העונש המירבי, גם כשלא מתקיימות אותן נסיבות מחמירות".

"משך שנים ביקשה הפסיקה להחמיר את הענישה בתחום ההגבלים העסקיים. כעת אנו רואים לא פעם שבתי המשפט פוסקים עונשי מאסר בפועל על עבירות אלו. עם זאת, דומה שאין עוד מקום להחמיר כעת בחקיקה בהקשר זה".

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד