גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל לא צריכה עוד נגב קרמיקות

במקום מפעלים עם משרות בשכר נמוך, הפריפריה צריכה היי-טק

עובדי נגב קרמיקה ליד המפעל בירוחם   / צילום: דוברות ההסתדרות
עובדי נגב קרמיקה ליד המפעל בירוחם / צילום: דוברות ההסתדרות

1. הריטואל הוא אותו ריטואל: מפעל בקשיים, פריפריה וסיסמאות חברתיות מזויפות. המפעל האחרון שהיה מושא הריטואל הזה הוא נגב קרמיקה בירוחם. קודם כול הבעלים איימו לסגור אותו, וזה ממש לא חשוב אם האיום הוא אמיתי או ספין כדי להשיג הטבות מהמדינה, מהעובדים או מהמייצגת שלהם, ההסתדרות. אחר כך התחיל פסטיבל ה"חברתיים": שורה של פוליטיקאים שלבם פתאום יוצא לפריפריה ולעובדים. והנה, כל הפסטיבל הזה מצליח להשהות את מכתבי הפיטורים לעובדים, מוביל לדיונים מביכים בוועדות הכנסת, מאפשר לחברי הכנסת לקבל עוד כמה כותרות "לוחמניות" על הגנת עובדים קשיי יום.

חגיגת הפופוליזם הזאת לא משרתת את הפריפריה (שאגב, נמצאת בתנופת פיתוח בשנים האחרונות) ובטח שלא את העובדים של נגב קרמיקה, או עובדים אחרים במפעלים כמוהו, שמשלמים שכר נמוך ואינם מסוגלים להתחרות בתחומי תעשייה המשיגים כוח עבודה זול יותר במדינות אחרות. נגב קרמיקה הוא דוגמה לאחת הבעיות הגדולות במשק הישראלי, שמצד אחד נהנה מאבטלה מאוד נמוכה אבל מצד שני מייצר הרבה מאוד משרות לא איכותיות ולא מתגמלות. הוא גם דוגמה למפעל שהוקם בחטא: המנכ"ל לשעבר אבי מוטולה השיג אשראי מנופח מבנקים, במאות מיליוני שקלים, כדי להקים מפעל שיכבוש את העולם, וזו התוצאה - אותו אשראי נמחק על ידי הבנקים, המפעל לקראת סגירה ומוטולה הסתבך בחקירות. כמובן, לאורך תקופת כהונתו הוא הקפיד להופיע בכנסים ולהתראיין, בין היתר, על "משנתו" החברתית בהקמת המפעל. שום דבר חברתי לא היה פה, רק עוד נזק לפיתוח הפריפריה.

2. או.קיי, אז הצבעתי על הבעיה, לא על הפתרון. אילו מפעלים ואיזה סוג של תעשייה כן צריכה הפריפריה? איך מייצרים "תעסוקה איכותית" לטווח ארוך? התשובה היא בחיבור בין מה שקורה בתעשיית ההיי-טק לתעשיית ההיי-טק. רגע, לא התבלבלת? חיבור בין אותן תעשיות? אכן. בישראל יש יותר מדי משרות לא איכותיות, עם פריון נמוך כביכול, במתאם עם שכר נמוך, ומנגד יש פחות מדי משרות איכותיות, שנמצאות בעיקר בהיי-טק, שחלקו בשוק העבודה קטן יחסית. זה מדהים: ישראל היא מעצמת חדשנות טכנולוגית, היא במקום ה-1 בעולם בהשקעה במו"פ כשיעור מהתמ"ג ובהשקעות הון סיכון כשיעור מהתמ"ג, היא מצמיחה כ-600 חברות סטארט-אפ (נטו) מדי שנה ויש בה כ-300 מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות - מענקיות הטק ועד ענקיות הרכב. השכר בתעשייה כפול לפחות מהממוצע במשק וגבוה פי 3-4 מהשכר החציוני. ועם כל ההישגים הללו, היא לא מצליחה לסחוב את המשק, כי המדינה מתרכזת בין היתר בניסיון להנשים מפעלים כושלים כמו נגב קרמיקה.

3. משקים מצליחים מתבססים על תעשיות יצוא מצליחות, מפני שהם מצליחים להגדיל את העוגה באמצעות מכירת מוצרים ושירותים חדשניים החוצה. הגדלת היצוא היא, בין היתר, אחת הדרכים להרחיב את היצע המשרות האיכותיות ולהעלות באופן משמעותי את השכר החציוני והממוצע. שימו לב לנתונים המצורפים, מתוך הדוח האחרון של רשות החדשנות, המתארים היטב את הבעיה: חברות בינלאומיות נוהרות לישראל כדי להקים בה מרכזי מו"פ, וחלקן אף מפעילות כמה מרכזים בתחומי פיתוח שונים. בעשור האחרון, בין 2007 ל-2016, הוקמו בממוצע 20 מרכזי מו"פ חדשים בכל שנה. לאורך השנים, חברות רב-לאומיות המפעילות מרכז מו"פ בישראל רכשו במצטבר יותר מ-100 חברות ישראליות. חברות ענק כמו אינטל, מיקרוסופט, סיסקו, יבמ ועוד אף רכשו יותר מעשר חברות מקומיות בשנות פעילותן בישראל. החברות הללו נוהרות לכאן בגלל הנכסים הישראליים: כוח-אדם מיומן, תרבות יזמית ומובילות טכנולוגית.

אין ספק שלמרכזים הללו יש יתרון ענק: הם יצרו פה תשתית נהדרת, יצאו מהם עוד ועוד יזמים שהקימו עוד ועוד סטארט-אפים, הם מהווים את מקור הצמיחה העיקרי של המו"פ העסקי בישראל והם משכו לפה עוד ועוד השקעות. אבל בסופו של דבר מדובר במעין "השכרה" של מוחות ישראליים, שיש להם ביקוש רב. כלומר, גוגל, אפל וחברות נוספות שוכרות מוחות ישראליים, משלמות להם היטב, רוכשות פה עוד ועוד חברות, מרחיבות את מרכזי המו"פ בישראל, אבל התעשייה עצמה והיצוא הנגזר ממנה אינם נמצאים כאן. יוצאי דופן הם אינטל ו-HP-אינדיגו ואפלייד מטיריאלס שיצרו פה בסיסי ייצור תעשייתיים גדולים המעסיקים אלפי עובדים. איפה? גם בפריפריה - בקרית גת, למשל. זה בדיוק מה שישראל והפריפריה צריכות - בסיסי ייצור תעשייתי ליצוא, בין אם של חברות בינלאומיות גדולות ובין אם של חברות ישראליות גדולות מוטות יצוא.

4. דוח רשות החדשנות האחרון הגדיר כאמור את הבעיה אבל ניסח אותה בעדינות: "ההשפעה הכלכלית איננה ממצה את הפוטנציאל הטמון בערך הטכנולוגי שיוצרים מרכזי המו"פ... הם אמנם מייצרים כ-40% מכלל המשרות במו"פ במגזר העסקי, אך כלל המשרות המוצעות על ידם, לרבות משרות מעטפת, מהווה 18% בלבד מכלל המשרות בחברות שעוסקות במו"פ... במילים אחרות: מרכזים אלו מייצרים תעסוקה איכותית ביותר, אולם בקרב מעגלי תעסוקה מצומצמים בלבד".

5. הפתרון של רשות החדשנות הוא הפתרון שדיברתי עליו: הרחבת פעילותם של מרכזי המו"פ לפעילויות אחרות בשרשרת הערך של החברה הבינלאומית: ייצור, שיווק, תמיכה, עיצוב ועוד. איך עושים את זה? רשות החדשנות התמקדה בתחומי הביו-טכנולוגיה והרפואה וב"עידוד" השקעות בייצור מתקדם בישראל. מה זה "עידוד"? צריך לומר זאת בפה מלא: הטבות מס, מענקים וכדומה. כמובן, הטבות המס אינן יכולות להגיע לרמה אבסורדית של 0% כמו טבע, אבל כבר כיום הם אטרטקטיביים מספיק כדי למשוך לכאן חברות זרות. עובדה שזה הצליח מאוד עם אינטל ועם אינדיגו, שנרכשה על-ידי HP והקימה פה תעשיית ייצור לתפארת. איך זה מסתדר, ודאי תשאלו, עם הביקורת שלך על הטבות המס לטבע? ובכן, זה בהחלט מסתדר. כל עוד המדינה לא מעניקה הטבות חריגות, כל עוד היא יודעת מה היא נותנת ומה היא מקבלת (תעסוקה איכותית, למשל, הן בליבת הייצור והן במעטפת שלה), זה משתלם הרבה יותר מנגב-קרמיקות.

מרכזי המופ של חברות רב-לאומיות

eli@globes.co.il

עוד כתבות

הליכוד / צילום: אלון רון

ובינתיים בליכוד: נמשכת שתיקת הכבשים

הפחד שולט בצמרת הליכוד ■ סער מתרוצץ וחורש את המדינה, כ"ץ מרבה להתראיין, ארדן מקפיד על דום שתיקה ואדלשטיין לא מעז לומר מילת ביקורת

קידוח תמר / צילום: יחצ

הנפקת האג"ח של תמר פטרוליום יוצאת לדרך, רוח גבית ממצרים

מידרוג העניקה דירוג A1 לאג"ח שתנפיק תמר פטרוליום, לצורך רכישת זכויות נוספות במאגר תמר, בהיקף של עד 2.2 מיליארד שקל

שאל אלוביץ פרשת בזק / צילום: שלומי יוסף

רוצים לדעת עוד על פרשת 4000? חזרו לדוח מבקר המדינה

עוד לפני שתתפזר העננה של תיק 4000, אפשר לחזור לדוח מבקר המדינה מקיץ 2017 שמספר כמעט את כל הסיפור

אלי קמיר / צילום: איל יצהר

החשוד בתיווך בהצעה המושחתת לגרסטל: מי אתה, אלי קמיר?

היועץ האסטרטגי אלי קמיר, ששמו נקשר בתיק 4000, מיודד עם השופטת הילה גרסטל ועם היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין וייעץ בעבר למע"צ, נובל אנרג'י ובנק דיסקונט ■ שותפו ישראל בכר, שאינו חשוד בדבר ואף לא נחקר, הוא בעל קשרים עמוקים לנתניהו, דרעי וכחלון

רחוב הגלבוע, גבעתיים / צילום: איל יצהר

בכמה נמכרה דירת 3 חד' בגבעתיים שעמדה למכירה יותר משנה?

דירת 3 חדרים בשטח 85 מ"ר ברחוב הגלבוע בגבעתיים עמדה על המדף במשך שנה וחודשיים ■ בעלי הדירה ביקשו למכור אותה בעבור 2.39 מיליון שקל, ובסופו של דבר היא נמכרה ב-2.2 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

נעילה שלילית בבורסה בת"א; מניות הגז בלטו בירידות

אתמול השתחרר הלחץ השלילי על מניות שותפויות הגז עם החתימה על הסכם ליצוא גז למצרים ■ מניות קבוצת אלוביץ' חזרו מהפסקת מסחר (בזק ובי קומיוניקיישנס) וירדו על רקע ההתפתחויות בחקירת פרשת בזק ■ מניית שיכון ובינוי ריכזה עניין עקב החשדות למתן שוחד באפריקה

אביגדור ליברמן / צילום: אמיל סלמן, הארץ

ליברמן: "הקבינט מתפקד ומקבל החלטות, וזה מה שחשוב"

שר הביטחון הגיב לראשונה לפרשיות השחיתות וגלי המעצרים של הימים האחרונים ■ הדברים נאמרו במסגרת סיור בעוטף עזה

מטבחי דקור / צילום: מאיר מאירי

רב-בריח רוצה לרכוש את רשת המטבחים הקורסת דקור

גם חברת הנדל"ן אקורן, שבשליטת משפחת ווינר, מתעניינת ברשת - לצד כשבעה גורמים נוספים ■ המכרז מאפשר לרוכשים לקנות את פעילות החברה או את מניותיה בהסדר נושים ■ בחמישי הקרוב יסתיים שלב הגשת ההצעות לרכישת דקור

קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית / צילום: שאטרסטוק

האוניברסיטה העברית מינתה סמנכ"ל כספים חדש

מאיר בינג, משנה למנכ"ל החברה הארצית למתנ"סים ובעבר במשרד האוצר, יחליף בתפקיד את רו"ח ליאור אגאי

בנימין נתניהו  / צילום: איל יצהר

תגובת נתניהו: "מעולם לא פניתי לניר חפץ בעניין הזה"

את הדברים פרסם הערב נתניהו בסרטון וידאו ■ עוד הוסיף נתניהו: "הטענה שפעלתי לטובת בזק על חשבון שיקולים ענייניים היא פשוט מופרכת מיסודה"

תמ"א 38. היועצים אמונים על הפרטים הקטנים/ צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"התיקון האחרון של תמ"א 38 הוביל לכך שתיקון 4 ירד מהפרק"

הדברים נאמרו היום על-ידי עו"ד מיכה גדרון ביום עיון שעסק בתכנון ובנייה והתחדשות עירונית ■ עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית: "היום התחדשות עירונית היא סביב 15% מהתחלות הבניה בישראל"

אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

חוקרי מכון וולקני: אורי אריאל נוקם בנו - ו"מייבש" תקציבים

"אורי אריאל פועל לסגור את המכון באמצעות ייבוש תקציבי המחקר שלו" ■ משרד החקלאות: מאחר ובשנים הקודמות הקיצוץ הרוחבי לא חל על מכון וולקני והמשרד ספג זאת, התבצע איזון בשנת 2019

ראמי חמדאללה / צילום: רויטרס

ישראל תוסיף עוד 20 אלף אישורי עבודה לפלשתינים

בפגישה בין שר האוצר כחלון לבין ראש הממשלה הפלשתיני ראמי חמדאללה, סוכם על הגדלת ישראל מספר אישורי העבודה שיקבלו הפלשתינים ל-100 אלף

שלמה פילבר / איור גיל ג'יבלי

משרת אדוניו: אי-אפשר להתייחס לחשדות נגד פילבר במנותק ממי שמינה אותו - נתניהו

רגע לפני שחותם על הסכם עד מדינה ■ בין נתניהו לדברי הבלע על רבין, בין בזק למילצ'ן - שלמה פילבר היה ועודנו משרתם של אדוניו ■ וגם: הגיע הזמן לחקור את התצהיר שלו ושל רה"מ לוועדת הבחירות המרכזית ■ פרשנות

חיים אביטן / צילום: תמר מצפי

חיים אביטן: "בוחנים אפשרות לניוד זכויות בין ערים"

מדובר בהליך של ניוד זכויות בין ערים שונות כדי להוביל לכלכליות פרויקטים בפריפריה, נושא שעלה כבר בעבר אך מעולם לא יושם ■ עוד אמר ראש הרשות להתחדשות עירונית: "לא יעלה על הדעת שתוכניות התחדשות עירונית ייקחו 10 או 15 שנה"

רצפת המסחר של הבורסה בניו-יורק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

נעילה אדומה בניו יורק; וולמארט ירדה ירדה ב-10.17%

הכנסות וולמארט עמדו על כ-136 מיליארד דולר ברבעון; הרווחים אכזבו את המשקיעים ■ הום דיפו רשמה גידול אדיר במכירות; הכתה את התחזיות בגזרות הרווח וההכנסות ■ ג'ארד קושנר מסתבך בחקירה הרוסית בארה"ב?

לאומי קארד / צילום מסך

לאומי קארד יוצאת לרוד שואו: שואפים ל-2 מיליארד ש'

זאת במקביל להשלמת הכנת תשקיף להנפקת חברת כרטיסי האשראי ■ לאומי קארד רשמה ב-2017 ירידה של 22% ברווח בעקבות הפרשות חד פעמיות לעובדים ■ מנכ"ל לאומי קארד על האפשרות לעבור לסליקה יומית: "זה עלול להיות הסוף של חוק שטרום"

דוד פתאל / צילום: אלון רון

הצלחה לפתאל גם בשלב הציבורי: ביקושים בהיקף 107 מ' ש'

זאת בהמשך לגיוס של 427 מיליון שקל בשלב המוסדי בשבוע שעבר ■ עקב הביקושים הגבוהים עלה מחיר המניה בכ-2% ל-307 שקל והחברה גייסה בסך הכל מעל 500 מיליון שקל לפני שווי של 3.93 מיליארד שקל לפני הכסף

אהוד בן ש"ך / צילום: איל יצהר

כספי ובן ש"ך מקדמים הנפקת חב' האנרגיה גלובל פאוור בת"א

גלובל, הצפויה לגייס במסגרת ההנפקה כמה עשרות מיליוני שקלים, מחזיקה בשליטה ב-IPM יחד עם שותפים, ובקרוב ל-30 תחנות כוח קטנות

שלמה כפיר / צילום: איל יצהר

יו"ר ועד העובדים בבזק במסר מרגיע: בסיס החברה יישאר בארץ

שלמה כפיר שלח הבוקר מכתב לעובדים, ובו ניסה להרגיע אותם לנוכח הפרסומים בדבר החקירות נגד בכירי בזק ■ מציין כי בפגישות עם המשקיעים הוא מעביר את המסר על החובה לשמור על איתנותה הפיננסית של החברה