גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כואב לי שאמן כמו יאיר גרבוז פוסל אנשים מאמינים"

הוא מעסיק 15 אסיסטנטים, מיוצג ע"י 25 גלריות בעולם, ושמו מקושר לאמנים בולטים כמו אלטון ג'ון, וופי גולדברג וג'ון בון ג'ובי, שהזמינו ממנו ציורי פורטרט ■ ועדיין, יגאל עוזרי נאלץ להתמודד עם חשדנות וביקורת על אסתטיקה מוגזמת ■ ראיון 'ליידי גלובס'

יגאל עוזרי / צילום: אריק סולטן
יגאל עוזרי / צילום: אריק סולטן

"הוא כמו זיקית! בגלל זה אני אוהב אותו. אי אפשר לקטלג אותו", אומר לי פרופ' וויין יאקס מקולורדו על האמן יגאל עוזרי. יאקס, מומחה בעל שם עולמי למומים בכלי דם, מחזיק בבעלותו כ-200 ציורים של האמן ("כבר הפסקתי לספור"), ועוד ידו נטויה. בפתיחת התערוכה החדשה של עוזרי, בגלריה זימאק בתל אביב, הוא רכש עוד שתי עבודות חדשות. "הוא אובססיבי", אומר עליו עוזרי. "יש לו ציורים מכל השלבים של היצירה שלי, מאז שהייתי סטודנט". יאקס הוא חלומו של כל אמן. אספן עומק בעל תשוקה בלתי נלאית, שכסף אינו מהווה עבורו מעצור. וצריך לא מעט כסף כדי לרכוש היום יצירות של יגאל עוזרי.

עוזרי, 59, עזב את הארץ בשנת 1991 כאמן צעיר ומבטיח, אך עני. למרות שלא למד אמנות בצורה מסודרת, הוא היה מעורה בסצנה של שנות ה-80, והציג במסגרת קבוצת ממד וקבוצת רגע. הוא צייר בסגנון האופייני לדורו - בעיקר מופשט, קצת ריאליזם סכמטי, אבל ממש לא בלט ביכולות הציור שלו. במשך 12 שנה בניו-יורק נאבק בעוני גדול, ונעזר בחברים. המהפך חל ב-2002, כשעבר לסטודיו גדול בעזרתו של חבר, והחל לצייר ציורים ריאליסטיים. היום הוא מעסיק 15 אסיסטנטים, מיוצג על ידי 25 גלריות ברחבי העולם, ושמו מקושר עם מפורסמים כמו אלטון ג'ון, וופי גולדברג וג'ון בון ג'ובי, שהזמינו ממנו ציורי פורטרט.

עוזר מוכר כיום כאמן פוטו-ריאליסטי, מונח המתייחס לציורים בעלי חזות צילומית. זהו ז'אנר אמנותי שנולד לפני כ-50 שנה בארה"ב, במקביל לפופ ארט, ואולי כתגובת נגד למופשט האימפרסיוניסטי - סגנון שהיה מבוסס על רגש וספונטניות. מי שהגדיר את הז'אנר החדש היה הגלריסט הניו-יורקי לואיס מייזל. ב-1969 הוא הציג תערוכה קטנה של אמנים ריאליסטים המציירים מתוך צילומים, כינה אותם פוטו-ריאליסטים, ומאז דבק בהם השם. מייזל נשאר עד היום המיסיונר הגדול ביותר של הז'אנר. הגלריה שלו הפכה לחוד החנית של פוטו-ריאליזם, והוא אף פרסם ארבעה ספרים עבי כרס, שהאחרון שבהם, 'פוטו-ריאליזם בעידן הדיגיטלי', מכיל עבודות של כ-50 אמנים בולטים. ציור של עוזרי מעטר את כריכת הספר.

אתה מחשיב את עצמך אמן מצליח?

"כן, אני חושב שאני אמן מצליח. בתחום שלי, אני הכי טוב שיש. אני אמן ישראלי-אמריקאי באמצע החיים, מוכר עבודות ב-50-300 אלף דולר, ואני חושב שזו הצלחה גדולה מבחינה מסחרית, למרות שאני לא האמן הכי מפורסם והנישה שלי קטנה מאוד בעולם האמנות.

"הכוח שלי הוא לחדור לדור הבא של האספנים, ולראות אנשים צעירים מתפעלים מהעבודה שלי. את יודעת שכשעבודות שלי מוצגות בירידי אמנות בעולם מאות אנשים עומדים בתור כדי לראות אותן? הסיבה היא שאני מחזיר את האינטימיות שנעלמה מהאמנות. כל האמנים מדברים על פוליטיקה, על רעש, על סקס. העבודה שלי היא רומנטית פשוטה. אני לא מפחד לצייר יופי".

יגידו המבקרים, שזאת בדיוק הבעיה. האמנות העכשווית השלטת כיום אמנם לא נהירה ולא מובנת לרוב האנשים, שעדיין מזהים אמנות עם יופי, אבל זה בגלל שהיא עמוקה יותר ומבוססת על רעיונות שדורשים תיווך והנגשה. והנה מגיע עוזרי, ומציג נשים יפות בציור ברמה גבוהה שמעורר התפעלות, גם בגלל שקשה להאמין שזה לא צילום, ומתפלא למה אנשים עומדים בתור כדי לראות את היצירות שלו. אנשים פשוט התגעגעו ליופי. "אז מה רע בזה?", הוא שואל אותי.

זה לא חדשני. והמבקרים יגידו שזה לא חוכמה לעשות יפה, כמו שאמר רפי לביא.

"העבודות של רפי לביא הן הכי דקורטיביות שיש. היום זה נראה כמו שטיח בשוק הכרמל. פעם הוא תקף אותי, ואמר שאני בסך הכול אמן מסחרי מצוין שמוכר ציורים. אז עניתי על זה שההבדל ביני לבינו זה שהוא מוכר ב-3,000 דולר ואני מוכר ב-100 אלף דולר, אבל שנינו מסחריים באותה מידה".

סוניה צילום שמן על בד / צילום: אריק סולטן

לא מבין את החשדנות

בעוד שהאמריקאים אימצו בחום את עוזרי, בארץ עדיין מתייחסים אליו בחשדנות, אולי בעקבות המטמורפוזה שחלה ביצירתו. קשה לרבים לקבל את העובדה שהוא הצליח להגיע לרמת ציור כה גבוהה. הוא סיפר שעמד נדהם אל מול ציור מפורסם של ולסקז במוזיאון הפראדו במדריד, והבין שהוא לא יכול לקרוא לעצמו צייר, כי הוא לא יודע לצייר פורטרט. בציור הפיגורטיבי שלו, בתחילת המילניום, היו דמויות בלי ראש וציורים של חלונות ויונים. ובאמת הכי קל לא להאמין, מה גם שיש היום טכניקה פשוטה מאוד לבלף, באמצעות הדפסת הצילום ישירות על הבד (ז'יקלה), וציור על גבי הצילום. "אני יודע שהרבה אמנים מציירים על ז'יקלה והאמת, לא אכפת לי, העיקר התוצאה". האמת שגם לי לא אכפת, בתנאי שהאמן מצהיר על כך והמחיר בהתאם, כי ציור על הדפס, למרות שגם עבורו נדרשת מיומנות, אינה דומה לציור על בד לבן. בכל אופן, עוזרי השקיע מאמצים רבים במהלך הראיון כדי לשכנע אותי שהוא אינו מצייר על הצילום עצמו.

"אני לימדתי את עצמי! קודם כל, תמיד רשמתי. אותו קו מאפיין אותי מאז ועד היום. אבל אני לימדתי את עצמי על ידי העתקה של כל מיני ציורים קלאסיים שיש אצלי בבית. בואי ואשאל אותך שאלה קשה: למה החשדנות שקיימת כלפיי לא קיימת כלפי אביגדור אריכא, שהיה בהתחלה צייר מופשט ונהיה ריאליסטי? אני לא מבין את החשדנות שיש כאן. זאת חברה שקשה למצוא בה פרגון, הכול קשה כאן.

"אני כל הזמן שומע השוואות מחברים אמנים בארץ, שאומרים לי 'תראה איפה אתה ואיפה אנחנו, אין לנו כסף לגמור את החודש'. הם רק לא מבינים שזאת עבודה קשה. שאני לוקח אסיסטנטים מבית הספר הכי גבוה לציור פיגורטיבי, ומלמד אותם לעבוד עם מכחול קטן. אנחנו עובדים על כמה עבודות במקביל, ואז במקום לעבוד לבד שמונה חודשים על ציור, אנחנו גומרים אותו בחודש, ובמקביל עובדים על עוד עבודות, וכך, במכה אחת, אנחנו גומרים 20 עבודות. אנחנו עושים בחודש מה שאחרים עושים בשנתיים.

"אומרים שאני עושה יותר מדי עבודות, אבל גרהרד ריכטר מוכר בחודש ביותר כסף ממה שאני עושה כל החיים. אז יש אבסורד בעולם האמנות. יש אמנים שמותר להם לעשות דברים שלאחרים אסור. אנשים תמיד שואלים אותי למה אתה מצייר, ולא רק מצלם. גם את שואלת שאלות שהן כאילו מכשילות, אבל היום יש הרבה ציירים מדהימים שמציירים ריאליזם. ההיפר-ריאליזם היום מתייחס לצילום ולמהפכה הדיגיטלית, ולא בורח מזה. יש סגנונות שונים: אחד מוחק, אחד מחסיר, אחד מכסה. זה מטומטם להגיד משפטים כמו 'מה, אתה מצייר מצילום? זה לא חוכמה'. זה כן חוכמה! וזה גם לא קרה ביום אחד. זה היה תהליך ארוך.

"אני מסתכל על האסיסטנטים שלי, כולם אמנים טובים, אבל האנרגיה שלהם קפואה ולא מעניינת. כשאני מגיע עם האנרגיה שלי לציור, הכול מתעורר לחיים. אני לא מסתיר את האסיסטנטים שלי, השמות שלהם כתובים בקטלוג, אבל אני תמיד עושה את הפנים ואת השערות. זאת המומחיות שלי, וגם האמנים הקלאסיים הגדולים ביותר, אולי מלבד דירר, לא הצליחו להגיע לשיער כמו שאני מייצר. אין לי מתחרים בציור מהסוג שלי".

מהסוג הפוטו-ריאליסטי.

"אני בכלל לא חושב שאני צייר פוטו-ריאליסטי, אבל חייבים להכניס אותך למגירה. אין ברירה. הציורים שלי בכלל לא נראים כמו צילום. הרבה פעמים אנשים לא מבינים מה זה. יש מסתוריות לא מובנת. הציור האקדמי באמריקה שונא אותי! הם אומרים לי 'תביא את המודל כאן לסטודיו, ותצייר אותה'. אבל זה ציור ארכאי בעיניי. אין לו מקום היום, כי הוא לא מחדש שום דבר. הציירים האקדמיים של היום הם לא ברמה של המאסטרים של פעם, ואין בהם שום ייחוד. כולם מציירים אותו דבר. מה מעניין היום לצייר לימונים, תסלחי לי! לימונים זה הנושא שמעניין את העולם?.

"הפורטרט זה פסגת האמנות. לוקח הרבה זמן עד שצייר יכול להוציא פורטרט שהוא שונה, שהוא מוסיף למה שכבר נעשה. לא מספיק להעתיק. בציור שלי יש רגש. זה מתחיל מהדמויות שאני בוחר, טיפוסים של העולם החדש. זה מתחיל מהפיזיונומיה. אני מחפש פנים שיש בהן מסתורין, תחכום שלא קשור למקום או לזמן".

אתה יכול לצייר פורטרט כזה ללא צילום?

"לא, כי אני לא יכול לראות מודל חי באותה רמת איכות שאני מקבל מהמצלמה שאני עובד איתה. צ'אק קלוז (אמן אמריקאי מפורסם שהיה מבין הפוטו-ריאליסטים הראשונים) ביקש לבוא אליי לסטודיו לראות את היכולות הטכניות שלי. הוא אחד מבעלי היכולות הטכניות הגדולות שהיו אי פעם. הוא חוקר צילום, ועניין אותו להבין מה קורה בעבודות שלי שעושה אותן אחרות".

אז אתה מתחיל מבד לבן?

"בטח, את יכולה לבוא אליי לסטודיו, לשבת שם חודש, ולראות את תהליך העבודה. אני והאסיסטנט שלי עושים את הרישום הראשוני באמצעות הקרנה של הצילום על הבד הלבן. הנקודה שאת מנסה לחתור אליה מטרידה הרבה אנשים, כאילו יש פה בלוף. אז אני מביא אותם לסטודיו, והפנטזיה שלהם שאולי זה מוקרן או אולי אני מצייר על גבי הדפס נעלמת".

גם ורמיר עשה את זה

השאלה הראשונה שעולה מול הז'אנר הזה היא לגבי האמירה האישית של האמן בציור שהוא העתק של המציאות. שאלה נוספת היא הרלוונטיות של הז'אנר בעידן הדיגיטלי. עוזרי מתעקש שהוא לא מעתיק את המציאות, ומאפשר הצצה אל תוך תהליך העבודה שלו.

"לפעמים לוקח חודשים עד שאני מתחיל את הציור עצמו. אני קודם כל לומד להכיר את המודליסטיות שלי. אני מתחבר איתן, ועם כולן יש לי סוג של קשר. התהליך מתחיל בווידיאו של שעתיים בערך, שממנו אני מוציא 'רגעים קפואים' - תמונות סטילס מתוך הסרט. את התמונות אני יכול לשנות במחשב, עד שיש לי את הפריים שממנו אכין ציור, ולפעמים הפריים הסופי הוא אחר לגמרי מהמקור. אני קורא לזה 'מחיקת צילום'.

"אני כמו במאי, כמו מנצח על תזמורת - כך אני עובד, כמו מפיק. אני עובד מצוין עם מחשב. לא יודע להדליק אותו, אבל יודע להסביר לאסיסטנט שלי מה אני רוצה. השלב הבא זה להקרין את הפריים על הבד. גם ורמיר עשה קמרה אובסקורה. זו לא פעולה שאני המצאתי. את הצילום המודפס אנחנו חותכים לחלקים, עוברים קטע קטע ומציירים לפי החלק המצולם. אני עובד עם מצלמות באיכות מדהימה, ובגלל זה יש רמת פירוט כזאת. מי הגיע לרמה כזאת של ריאליזם בגוון עור, באיכות שיער? תבדקי! גרהרד ריכטר, כמובן, אבל את יודעת שהוא ראה עבודות שלי והשתגע? הוא קרא לי צייר מטורף.

"למה ההצלחה שלי היום גדולה? בגלל שיש לי הבנה עמוקה בציור מופשט, והציורים שלי היום הם שילוב של ריאליזם ומופשט ביחד. זה מה שמבדל ביני לבין כל שאר האמנים".

יש משהו בדבריו. הציירים הגדולים של הז'אנר מציירים את כל חלקי הציור באותה חדות, ואילו עוזרי יוצר הפרדה ברורה בין הדמות והרקע, כאשר הרקע, שלרוב גם מטושטש בצילום, הופך למעשה לחלק מופשט של הציור. הניגוד הזה מבליט את רמת החדות והדיוק של הדמות.

מה נדרש היום בשביל להיות אמן מצליח, מה הביא אותך למקום שאתה נמצא בו?

"זו עבודה קשה של שנים. כשהגעתי לניו-יורק הייתי צריך להתחיל הכול מההתחלה. אשתי עבדה בחנות נעליים, ואני עבדתי במסעדה והכנתי המבורגרים. הבת שלי כבר נולדה, וחיינו על תקציב של 20 דולר ליום. גרנו כמעט חינם במשך שמונה שנים בחדר קטן במלון דירות שנוהל על ידי ישראלי, תמורת ציורים. והיו עוד אנשים שעזרו לי בדרך, ולא אשכח אותם לעולם. התמזל מזלי, ואנשים שהבינו את הכישרון שלי תמכו בי. כדי להצליח צריך גם מזל. דלתות נפתחות הרבה פעמים, אבל צריך לדעת לזהות מתי דלת נפתחת ולעבור בה לדלת הבאה. זה עוד מפתח להצלחה.

"חוץ מזה, צריך כישרון וגם כישורים חברתיים, צריך לדעת איך לתקשר עם אנשים. תקשורת זה דבר נורא חשוב. אני למדתי בגיל צעיר שאני צריך לעשות משהו שונה ממה שראיתי סביב בארץ. אני צריך להתבלט".

בזה הוא אלוף. עוזרי הוא טיפוס כריזמטי שאי אפשר לעמוד בפניו. הוא גם מטפח פרסונה קצת אקסצנטרית. יש לו סגנון לבוש ייחודי, שמשלב אביזרי אופנה בולטים כמו משקפיים, שלייקס, נעליים וצעיפים. שיערו ארוך ומתולתל, והוא נראה קצת כמו מדען משוגע או פרופסור מפוזר. בניגוד לאמנים נחבאים אל הכלים, עוזרי אוהב את אור הזרקורים ודואג ששמו יהיה מקושר עם אנשים מפורסמים. כולם רוצים ממנו פורטרטים. "זה כל כך מרגש אותי שאנשים בלי זיקה לאמנות באים אליי. זה לא רק בגלל שאני עושה ציורים יפים. זה בגלל שהאנרגיה שלי מנצחת. אגב, לאחרונה למדתי שאני יכול לצייר גם גברים".

יגאל עוזרי / צילום: רויטרס

אני מכריע את האויבים שלי

כשאני מנסה לזקק עם עוזרי את הייחוד שלו, הוא משיב "תמיד אומרים שאני לא רק אמן, אלא גם ביזנסמן מדהים ואיש תקשורת. אני קומוניקטיבי ואני מפרגן לאנשים. את צריכה לפרגן, ואת צריכה לתת כדי לקבל. אמא שלי מתה בגיל 60, והיא תמיד אמרה לי 'ואהבת לרעך כמוך'. ממנה לקחתי את התובנה שאם תוכל לאהוב אחרים כמו שאתה אוהב את עצמך, לתת לאחרים את מה שאתה נותן לעצמך, אז תצליח בחיים. זה הכול.

"תמיד פרגנתי לאמנים אחרים, גם כשלי לא היה, וזה לא ייאמן איך תמיד אני מוקף באנשים שהולכים איתי לכל מקום. לתערוכה האחרונה שלי במוזיאון תל אביב, ב-2005, הגיעו מחו"ל 150 איש. אני מרגיש שבגלל שאני נותן כבוד לאנשים, הם נותנים לי כבוד. הם מעריצים שלי, יד לוחצת יד. אני עוזר לאספנים שלי גם בתליית תמונות בבתים שלהם".

השם שלך תמיד מלווה באזכורי סלבריטאים.

"הם באים לבד. חבר מביא חבר".

ובכל זאת, למרות סממני ההצלחה, יש דיסוננס בין הצהרותיו לגבי הכסף הרב שהוא עושה, לבין העובדה שהוא לא מיוצג באף אחת מהגלריות החשובות בניו-יורק. "אני מיוצג על ידי הגלריה המצוינת של לו מייזל. חוץ מזה, כסף זה לא הכול. הוא ייכנס להיסטוריה בתור מי שיצר זרם חדש, ולכן מגיע לו כבוד. ובואי אגיד לך עוד משהו על כסף. הרבה פעמים שואלים אותי למה העבודות שלי לא יותר יקרות. אבל זה לא משנה את העובדה שאני הצייר הכי חשוב בתחום שלי. הכי חשוב! חוץ מזה, אני לא רוצה לוותר על החופש שלי, וכשאתה מתחבר לגלריות הגדולות אתה הופך לעבד שלהן. אני גם אוהב למכור בעצמי. אני אוהב את כל השלבים - מהיצירה ועד למכירה. אני גם מעצב את הקטלוגים שלי. בשבילי זה כל החיים".

סקירה של מחירי העבודות של עוזרי בשוק האמנות מעלה פער בין המחירים שהוא מציין לבין המחירים בתוצאות המכירות הפומביות. רוב העבודות נמכרו בבית המכירות תירוש בארץ בטווח של 8,000-12,000 דולר. יחד עם זאת היו שתי מכירות בחו"ל שעברו את ה-50 אלף דולר, למרות הערכות נמוכות בהרבה.

"את יודעת למה? כי יש אנשים שאוהבים את העבודות שלי, ומוכנים לשלם הרבה. אני לא נמכר בשום גלריה או יריד בפחות מ-40 אלף דולר. אבל את יודעת למה אין הרבה עבודות במכירות פומביות? כי אנשים לא מוכרים. הם אוהבים את הציורים שלי.

"יבואו האויבים הגדולים ביותר שלי, ואני מכריע אותם. אני הופך אותם לחברים. אולי גם זה סוד ההצלחה שלי. ברגע שהאמנות שלי יוצרת עניין, גם אם מישהו רוצה להרביץ לגלריסט כי הוא לא חושב שזה ציור - אני ניצחתי, כי זה לא משאיר אותך אדישה".

אתה חי ועובד בארה"ב כבר שנים, אבל עדיין מגדיר את עצמך כאמן ישראלי.

"אני דור שמיני בארץ. לנו יש בית בשייח ג'ראח שמוחזק על ידי הערבים, את מאמינה? אני אמן ישראלי, כי כאן נולדתי וכאן השורשים שלי. אבל מאוד כואב לי מה שקורה כאן, שאמן כמו יאיר גרבוז, שהציור שלו מתחנף לאליטה הישראלית, פוסל אנשים מאמינים".

האם יש הצדקה לכנות את יגאל עוזרי זיקית, ולומר שאי אפשר לקטלג אותו? אם מתייחסים לעבודתו ב-15 השנים האחרונות ניתן לראות בעיקר יציבות גדולה בסגנון הפוטו-ריאליסטי, ולמרות שהוא, כביכול, מתנגד לקטלוג, הוא מרגיש נוח מאוד על כריכת הספר עב הכרס המוקדש לז'אנר. כפי הנראה, כל עוד ירכשו האספנים את עבודותיו, לא יחליף את עורו.

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

נתניהו מבקש מבג"ץ ארכה של חודש: "התקדמות ניכרת בנושא הגיוס"

אחרי הדרמה של הרגע האחרון, ולמרות שבג"ץ עדיין לא אישר את בקשת הדחייה מאתמול, היועמ"שית ביקשה דחייה שלישית בהגשת תשובתה המעודכנת בעניין חוק הפטור מגיוס ● בטיוטת עמדת היועמ"שית נכתב כי ללא הארכת החלטת הממשלה, יש לפעול לגיוס חרדים מ-1 באפריל

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות