המירוץ של ליברמן

הנשיא ריבלין, עליך לדחות בשאט-נפש את בקשת שר הביטחון לחון את אזריה

אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי
אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי

היה צפוי כי בשלב כלשהו יתחיל מירוץ של פוליטיקאים ימנים להשגת חנינה עבור אלאור אזריה. יש בימין אנשים וחוגים שמכבדים את החוק ואת בתי המשפט, ויש אחרים המבקשים להפוך את הרחוב לבית המשפט. אלה הם הרוב, ואת תמיכתם מבקשים לקבל פוליטיקאים ימנים - גם במחיר פגיעה בחוק ובמדינה. 

פער פתטי

לא מפתיע שאביגדור ליברמן הצטרף למירוץ זה. יש לו בעיה קשה של אמינות בציבור בכלל, ובימני בפרט. מרגע שמונה לשר הביטחון הוא נראה יותר ויותר מבולבל, ופחות, הרבה פחות, לוחמני במעשיו. יש אפילו משהו פתטי בפער שבין דיבוריו למעשיו.

זהו, אין יותר ליברמן הלוחם ללא חת שמוציא להורג מנהיגי טרור תוך 48 שעות. האיש הזה נעלם. רבים אומרים "וטוב שכך", אבל הציבור של ליברמן חושב אחרת. וליברמן מבקש לרצות את הציבור המסוים זה.

טוקבקיסט מוגבל

קיראו עוד ב"גלובס"


ברור שלהתעסק עם המחבלים ליברמן פוחד. אז הוא עט על פרשת אזריה, כדי להוכיח ששריריו הימניים עדיין פעילים. כדי להזכיר שהוא עדיין חושב שערבי טוב הוא ערבי מת, גם כאשר הוא חסר אונים על הקרקע. התוצאה היא מכתב בקשה אל נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שפורסם היום (א') ושנקרא כמו פוסט של טוקבקיסט מוגבל.

המחיר הבריאותי המדומה

"אלאור ומשפחתו שילמו מחיר אישי ומשפחתי כבד במשפטו של אלאור ובחשיפה ציבורית ארוכה וחסרת תקדים, שדומה כי אף תבעה מהם מחיר בריאותי קשה" - כותב ליברמן בבקשה. איזה עבריין ומשפחתו לא משלמים מחיר אישי? מה שונה פה? ולגבי המחיר הבריאותי הקשה, ליברמן לא יודע על כך דבר, לדבריו "נדמה" לו שזה קיים.

עוד שר ביטחון כזה...

ועוד: "יש לשקול במקרה ייחודי זה גם את האינטרס הציבורי, את הצורך באיחוי הקרעים בחברה". אילו קרעים? אתה מתכוון, ליברמן, לקרעים שיצרתם אתה, ממשלתך וחבר מרעיך? עכשיו אתה מבקש על כך פרס? ועוד אתה כותב שאנחנו מצפים מחיילינו כי "יפעלו באומץ, בנחישות, במקצועיות ובמוסריות".

אתה לא מתבייש, שר ביטחון שכמותך? את האומץ אני עוד מבין, אבל אתה ומרעיך, שהתנגדתם שאזריה יישפט, שלכל אורך הדרך הסתתם נגד מערכת התביעה, שהפעלתם לחצים דמוניים על התביעה ובית הדין - זו דרכך לגרום לחיילי צה"ל לנהוג במוסריות, אדוני שר הביטחון?! המזל הגדול שלנו הוא שרוב החיילים מכירים אותך, ליברמן. את אמות המוסר הם יחפשו אצל אחרים, לעולם לא אצלך.

אתה יודע, רובי

אדוני הנשיא, רובי ריבלין היקר. אני פונה אליך אף על-פי שאני יודע שזה לא נחוץ. אתה יודע טוב לפחות כמוני מדוע עליך לדחות את מכתבו של ליברמן בשאט-נפש.

לכתבה הקודמתמי מפחד מהמלצות המשטרה?