גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המהפכה הגדולה של הקו האדום תהיה בבת-ים ובפתח-תקווה"

דניאלה פוסק, יו"ר הרשות התכנונית העליונה במחוז תל-אביב, שעברה אליו ממחוז המרכז, בראיון ראשון

דניאלה פוסק  / צילום: תמר מצפי
דניאלה פוסק / צילום: תמר מצפי

לפני שלושה חודשים החלה דניאלה פוסק לכהן כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל-אביב שבמנהל התכנון, לאחר חמש שנים כמתכננת מחוז מרכז, ולאחר שכיהנה בעבר כמהנדסת עיריית הרצליה ואדריכלית עיריית ת"א.

"השוני בין המחוזות הוא עצום", מעידה פוסק בראיון ראשון. "במחוז מרכז יש עוד הרבה שטחים פתוחים, והרבה צורות התיישבות, 200 קיבוצים ומושבים, מגזר ערבי, וגם סוגיית התשתיות במחוז מרכז מאוד אקוטית כי היא עוטפת את כל גוש דן. המחוז מגיע כמעט עד אשדוד וכמעט עד חדרה והרוחב שלו הוא 14 ק"מ בלבד מנתניה ועד טול כרם. בתחום המצומצם הזה עוברות תשתיות לאומיות כמו מערכות גז ונפט, מוביל ארצי ומסילות רכבות".

- והאתגרים במחוז תל-אביב?

"האתגר העיקרי של מחוז תל-אביב הוא התחדשות עירונית במרכזי ערים. יש את העתודות שמיועדות כבר לבנייה כמו 3700 בצפון תל-אביב, חוף התכלת בהרצליה, תעש השרון, אבל הפוטנציאל להכפלת האוכלוסייה במרכזי הערים מצוי בהתחדשות עירונית, בין אם בתמ"א 38 ובין אם בפינוי-בינוי, ותוכניות המתאר של הערים נותנות ביטוי לכך.

"הפוטנציאל במחוז תל-אביב שנדמה שהוא צפוף, הוא תוספת אפשרית של כמיליון דירות ב-30 שנה. במחוז מתגוררים היום 1.8 מיליון תושבים ב-650 אלף יחידות דיור, ומספר התושבים צפוי להכפיל עצמו בהתחדשות עירונית ופיתוח תב"עות".

- כשהציבור שומע על הכפלת אוכלוסייה הוא ישר מפחד מהמשמעות התחבורתית.

"היום ההבנה הגורפת במוסדות התכנון היא שהמעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית הוא צו השעה, וגם חלק מהתושבים מבינים את זה. בתוך גוש דן היום, 40%-45% מכלל האנשים שנוסעים יום יום לעבודה, נוסעים או בתחבורה ציבורית או באופניים".

- ועדיין במקומות כמו רמת-השרון למשל, התחבורה הציבורית לא משחקת תפקיד. גם לא הרכבת.

"ברגע שייקח לתושבים של רמת-השרון להגיע ליעד שלהם בחצי מהזמן שלוקח להם להגיע ברכב פרטי, זה יקרה. קחי את פרדס חנה למשל. להגיע מפרדס חנה למרכז תל-אביב זה שעה בתחבורה ציבורית ושעתיים ברכב פרטי. כשיושק הקו האדום של הרכבת הקלה בשנת 2021 אנחנו נראה מהפכה, ולפני זה כבר בשנת 2018 מתוכננת תחנת רכבת כבדה ברעננה, ובהרצליה שתתחבר עם 531".

- בראש העין יש תחנת רכבת ועדיין כולם עומדים בפקק של כביש 5.

"הבעיה בראש העין היא שתחנת הרכבת מרוחקת ממרכז העיר ולא סתם הוועדות המחוזיות שמו הבטחה בדיון שהתקיים לפני חודש וחצי, לתת קישוריות טובה מהעיר לתחנות הרכבת. בראש העין מתוכננות 15 אלף יחידות דיור נוספות בשכונות החדשות, ולכן נקבעה שלביות מפעם לפעם. נעשתה עבודה מול הרשות המקומית ומשרד התחבורה והגענו להבנות לגבי השלביות הבאה, שחייבים לעודד לסייע ולתמוך בקידום תחבורה ציבורית.

"מצאנו ש-30% מתושבי ראש העין עובדים בפתח-תקווה, כלומר היעד שלהם הוא לא מרכז תל-אביב. רק 12% מהם נוסעים לתל-אביב. דפוס היוממות (אנשים שנוסעים יום יום לעבודה מחוץ לעיר) הוא רדיוס של 5 ק"מ ממקום מגוריהם. צריך לייצר מערכת יעילה לזה. אין ספק שראש העין תקבל קו נתיב מהיר לאוטובוסים או מטרו".

- מטרו?

"בנת"ע עושים בחינה מחודשת להקמת מטרו למשל גם במקום הקו הצהוב (קו מזרחי, בן 34 ק"מ בין הרצליה לחולון) שהתכנון שלו מוקפא. רכבת קלה מכילה פחות נוסעים מאשר מטרו מבחינת קיבולת, ולכן אם מזהים מסה קריטית של נוסעים אז יש כלכליות. תעש השרון הוא תוכנית מאוד משמעותית לעשרות אלפי יחידות דיור ושטחי תעסוקה. חייב להיות לה שיקול מכריע בשיקול איזה סוג תחבורה ציבורית צריך להעביר".

- 2021 זה עוד הרבה זמן, ותשתיות לאומיות לא מצטיינות בלוח זמנים.

"אנחנו חייבים להסתכל על הטווח הרחוק כאילו זה מחר בבוקר, כי אנחנו עוסקים בתכנון, שהוא המנוע שיאפשר בהמשך גם שיווק וביצוע. המנוע חייב לראות בראייה כוללת גם תחבורה, תעסוקה, שטחי ציבור, בתי חולים, שטחים ירוקים איכותיים, וגם תשתיות כמו ביוב, מים וחשמל, שרק כולן יחד יוצרות סביבת מגורים ראויה".

- הפיתוח בישראל ראוי?

"מדינת ישראל היום היא לא מדינת ישראל של ילדותנו. בשנת 48 היו בישראל 600 אלף תושבים. כשהייתי ילדה דיברו על זה שישראל צמחה מדהים והגיעה ל-3.1 מיליון תושבים. והנה היום אנחנו עומדים על 8.7 מיליון תושבים. הגידול והפיתוח הוא פנומנלי. אין הרבה מדינות שמצליחות לפתח ולגדול עם תשתיות על אותו שטח קרקע. ולכן צריך להתייחס לקרקע בהתאם".

- שזה אומר עוד צפיפות?

"צפיפות זה טוב. היא מאפשרת לייצר סף של שירותים טובים ואיכותיים ליותר אוכלוסייה באותו תא שטח. הצפיפויות שאנחנו עוסקים בהן היום עדיין רחוקות שנות אור ממקומות אחרים בעולם שאנחנו אוהבים לטוס אליהם. יש להבדיל בין מגדלים גבוהים לצפיפות גבוהה. תמ"א 38 למשל מגביהה בניינים בשתיים-שלוש קומות, מייצרת צפיפות כפולה ועדיין שומרת על בנייה מרקמית, כלומר לאו דווקא גובה".

- אז מה נכון יותר? תכנון היום של שדה דב עם מגבלת גובה? או לחכות אחרי פינוי השדה ולתכנן מגדלים?

"שילוב בין בנייה גבוהה לבין בנייה מרקמית הוא חשוב כדי לייצר מכלול מגורים שמתאים לכלל האוכלוסייה, גם לזו שהפרוטה לא נמצאת בכיסה לתחזק מגדלים. אותי לא מעניין אם שדה דב יפונה או לא. התכנון צריך להיות מיטבי, שנובע ממצוקת קרקע. בנייה מרקמית היא לא בהכרח בזבוז קרקע. אפשר להגיע לצפיפות לא פחות גבוהה ממגדלים. תסתכלי על המגדלים שהקימו לפני 15 שנה, עם חניות עיליות, וללא שטחים ירוקים. מגדלים לא מייצרים בהכרח שטחים איכותיים. בתוכנית השלד של סירקין למשל, קבענו שמגדלי מגורים לא יעלו על 20% מסך הבנייה למגורים. בפועל, גם בתל-אביב מספר המגדלים נמוך לעומת היקף הבנייה המרקמית. העלויות של מגדלים הן גבוהות, ולא כל מקום מתאים למגדלים. לרחובות ותיקים ברוחב 10 מטרים יש אופי מסוים וגם בשכונות חדשות לא צריך מגדלים בכל מקום.

"לעומת זאת צירים ראשיים כן מתאימים למגדלים גבוהים, ומאחוריהם בנייה מרקמית של 10-12 קומות. מגדלים מעל תחנות רכבת, ליד רכבת קלה זה נכון. בכלל במרכזי תחבורה כמו עזריאלי או צומת בית מעריב, אנחנו בעד העצמת זכויות בנייה, גם לעסקים, ולכן גם תקני החנייה מופחתים".

"חובת העיריות לדרוש שטחי ציבור"

- יש טענה שמאשרים יותר מדי שטחי מסחר ומשרדים, שלא יהיה להם ביקוש.

"היופי במסחר שמצוי ברחוב שהוא מאפשר גם שימושים ציבוריים, כי מסחר רצה לשבת ליד אנשים. המסחר הגווע בארה"ב הוא מסחר בקניונים מחוץ לעיר, ולא ברחוב העירוני. כי הרחוב הוא המקום שבו יש חיים, ולא בקניון מחוץ לעיר. במחוז מרכז כבר שנים נהוגה מדיניות שלא מאפשרת הקמת מרכזים מסחריים מחוץ לערים, או בשולי הערים, שעלולים להתחרות במסחר במרכזי הערים. שפיים, געש, בילו סנטר, אלה דברים שהיום לא מתאשרים. לעומת זאת, כשביקשו ממני להקים פאואר סנטר בציר ז'בוטינסקי בפתח-תקווה, הוועדה המחוזית עיכבה את התוכנית ואמרה שאי אפשר במקום כל כך מרכזי במטרופולין תל-אביב להקים מרכז מסחרי עם זכויות בנייה כל כך מצומצמות ועוד פאואר סנטר מוטה רכב פרטי".

- כשעיריית תל-אביב מכריחה יזם פרטי להקצות לה קומות במגדל משרדים חדש כתנאי לאישור זכויות בנייה. ראוי או פסול?

"לא רק שזה ראוי זו החובה של עיריית תל-אביב ולא רק שלה. אנשים צריכים לקבל שירותים. ציר יגאל אלון, למשל, הוא במרחק כלום משכונת ביצרון. חובת העירייה לדרוש שטחי ציבור בתוכניות חדשות כי הערים הולכות להכפיל עצמן, ומחובתן לספק שירותים לתושבים. לכן השאלה היא לא האם זה סחטני או לא, השאלה היא תכנונית, והיא נכונה לתל-אביב, לבת-ים ולכל הערים הגדלות. חוץ מזה, תעסוקה שיש בה שטחי ציבור היא תעסוקה איכותית יותר. יש עודף אדיר של שטחי תעסוקה מאושרים בהרבה ערים, לכן הוויכוח הוא על האיכות. איכות היא שטחי ציבור ותחבורה. לכן היישובים שבהם יהיו שטחי ציבור ותחבורה איכותית יזכו לתעסוקה. כשהקו האדום של הרכבת הקלה ייצא לדרך, בת-ים ופתח-תקווה יהיו הערים שבהן המהפכה תהיה הכי גדולה. גם המרחק בין רמת-גן ופתח-תקווה או בין תל-אביב לבת-ים יצטמצם".

- מה לגבי המעורבות של פוליטיקאים בתכנון? יש כבר מי שמעריך שבבחירות הבאות יקומו מפלגות שכל המצע שלהן יהיה קידום התחדשות עירונית.

"אם יקומו מפלגות על תמ"א 38 זה טוב. יש הבדלים גדולים בין רשויות, ברמת-גן תמ"א 38 שאושרה לפני עשור מאפשרת להוציא היתר בלי שום תוכנית מפורטת. לקח זמן להבין את המשמעות של זה, כי זה נותן בעצם לכל בניין שנבנה לפני 1980 את האפשרות לעבור תמ"א. נוצר זרם גדול בערים ותיקות כמו רמת-גן שאין להן לאן להתרחב פרט להתחדשות עירונית, ובערים האלה הוחלט לעצור רגע כי אין שירותים למספר התושבים הגדל. העצירה היא לא דווקנית אלא נובעת מאחריות ציבורית, ומההבנה שעיר עם 100 אלף תושבים, הולכת להפוך ל-200 אלף תושבים".

גל ההתנגדויות לתוכניות המתאר: "יש פער גדול בין המהות לכמות"

בתקופה האחרונה נרשמת התנגדות עזה וקולנית לתוכניות מתאר המקודמות בערים רבות בארץ. כך למשל, מתנגדיה של תוכנית המתאר של הוד-השרון, שהופקדה במארס, מגדירים אותה כ"הולילנד 2050"; בפברואר דחתה מועצת העיר רמת-השרון את תוכנית המתאר שהעירייה קידמה; ביוני החליטה מליאת הוועדה המקומית בהרצליה, בראשות ראש העיר משה פדלון, להתנגד לתוכנית המתאר שהופקדה בחודש מארס השנה. בקשתה התקבלה וועדת ההתנגדויות של הוועדה המחוזית אפשרה לעיריית הרצליה, לשפר את תוכנית המתאר בתוך 18 חודשים. בכפר-סבא ביקשו למשוך את תוכנית המתאר אך סורבו.

- איך את מסבירה את ההתנגדות הציבורית הגדולה לתוכניות המתאר?

"במשך הרבה שנים תכננו תוכניות נקודתיות בערים, שלתושבים לא היה מושג בכלל שהן מתקיימות. כי מי מתנגד לתוכנית נקודתית? רק השכנים. זה היופי שבתוכניות מתאר. נוצרה לראשונה לעיר אחרי עשרות שנים הזדמנות לעצור ולבחון את עצמה לטווח ארוך. אם בהיבטים של התחדשות עירונית, של מבני ציבור, של תעסוקה, של שטחים פתוחים, בפעם הראשונה העיר יודעת לאן היא הולכת ולציבור יש הזדמנות לקחת בזה חלק.

"לתוכנית מתאר לעיר ענקית כמו ראשון-לציון, הוגשו בסך הכל 40 התנגדויות. לעומת זאת לתוכנית המתאר של הוד-השרון הוגשו 1,800 התנגדויות. עברנו על כל אחת מההתנגדויות שמספרן הרב נבע בעיקר מהחתמת תושבים. היו בסך הכל 20 נושאים שונים, פילחנו את הנושאים ודאגנו לזמן שני מיוצגים בכל תחום. בסופו של דבר זומנו 80 אנשים שונים להציג את ההתנגדות ומתוכם הגיעו רק 10.

"המסקנה היא שיש פער גדול בין הכמות למהות. לתוכנית המתאר של רעננה למשל היו רק 10 התנגדויות. לפעמים גם הרשות טוענת שהיא זקוקה לחישוב מחדש. בהרצליה למשל, הוועדה המקומית אמרה שהיא זקוקה לזמן נוסף כדי לחדד היבטים כמו תשתיות, התחדשות עירונית, ולכן מצאנו שראוי לאפשר לה את הזמן הזה. אנחנו מקשיבים קשב רב לכל התנגדות, ולא אחת בוחנים תוכניות ומתקנים החלטות. הרבה פעמים הציבור מביא ומאיר נקודות שלא חשבנו עליהן כמו דיור מוגן, וכו'.

"עיר טובה צריכה להיות מקום שטוב להיוולד בו, לגור בו, לעבוד בו ולהזדקן בו. בני ברק למשל, אישרה תוכנית מתאר שהיא דוגמה לעיר מבוססת תחבורה ציבורית ועירוב שימושים. בית ספר יכול להיות על גג של בניין. היא מגדירה בתב"ע את עירוב השימושים הציבוריים בתוך בנייני מגורים. דיור מוגן היה בעבר רק אחוזות למיניהן המיועדות לעשירון עליון. היום בכל פרויקט משמעותי יש דיור מוגן בתוך העיר. צמוד לבתי ספר ולפארקים, כי מצאנו שקיים קשר בין קשישים לילדים ולכן אנחנו מעודדים שילוב מגורים של סטודנטים ליד דיור מוגן".

- ומה עם הקומבינות של קרקע לדיור מוגן שיזמים משווקים כיחידות דיור מוזלות?

"בגלל מקרים כאלה, בחוק הדיור המוגן יש היום הוראות שקובעות מה זה דיור מוגן, מגדירות שחייבת להיות בעלות אחת וחברת ניהול אחת, וחל איסור על מכירת יחידות לבודדים. אם יש עבריינים זה כבר במישור האכיפתי".

דניאלה פוסק / תעודת זהות

גיל: 56
מצב משפחתי: בזוגיות + שתי בנות
מגורים: גבעתיים
השכלה: תואר ראשון ותואר שני באדריכלות ותכנון ערים מהאוניברסיטה הטכנולוגית בדלפט, הולנד
תפקידים קודמים: אדריכלית מבני ציבור בעיריית דלפט; אדריכלית העיר תל-אביב-יפו; מהנדסת העיר הרצליה, מתכננת הוועדה המחוזית של מחוז מרכז
עוד משהו: סיימה את שביל ישראל

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד