גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השתכנזנו" - המילה הכי נפוצה במג'דל שמס: מתיחות בגולן

50 שנה של חיים במדינת ישראל ו-6 שנים של מלחמה בסוריה עשו את שלהן. או כמו שהדרוזים של מג'דל שמס קוראים לזה כאן: "השתכנזנו" ■ ביקור ברמת הגולן, בצל המתיחות

רוואד עוידאת  אמיר כחלוני, מילאד ובאסם/ צילום: רפי קוץ
רוואד עוידאת אמיר כחלוני, מילאד ובאסם/ צילום: רפי קוץ

האיראנים עוד רגע על הגדר, או מקסימום 7 ק"מ מהגבול, אבל רמת הגולן עדיין שקטה וריקה ויפה כתמיד; למרות המלחמה המתמשכת בסוריה, למרות הפיגוע בכפר הדרוזי חאדר, למרות הכטב"מ הלא מזוהה שיורט בסוף השבוע - דבר מכל אלה לא מזיז לאבן הבזלת, גם לא לרוח, בטח לא לשמיים.

אנחנו נוסעים למג'דל שמס. בשבוע שעבר, אחרי הפיגוע בחאדר הממוקם בסוריה, כשלושה ק"מ מהגבול, שגבה את חייהם של תשעה אנשים, הפגינו עשרות תושבי הכפר כסולידריות עם אחיהם וכמה מהם אף עברו דרך גדר המערכת לשטח המפורז עד שהוחזרו על-ידי צה"ל. שבעה נעצרו. זו הייתה הפגנת "תחזיקו אותי" קלאסית - הרי אף אחד לא באמת רוצה לעבור מישראל לסוריה. אבל היא עשתה את העבודה והצבא הבהיר באופן חריג כי "נסייע לתושבי חאדר ונמנע את כיבושו מתוך מחויבות לדרוזים". במהלך האירוע נפצע תושב מג'דל מירי תועה של נשק קל וטופל במקום. תיכף נגיע אליו, הישארו עמנו.

אנחנו נוסעים לגבעת הצעקות המפורסמת בצד המזרחי של מג'דל, שם פרצו התושבים את הגדר. עכשיו שקט. איש לא צועק פה. הרבה דברים הרג האינטרנט, וגבעת הצעקות היא עוד חלל במערכה. מי צריך גבעה ולמה לצעוק במגאפון כשיש רשתות חברתיות ותוכנות למסרים מידיים - האפליקציה החזקה פה היא Viber דווקא. מולנו, בצד הסורי, אנחנו רואים חבורה של אנשים שעומדת ומביטה בנו עומדים ומביטים בהם. חוויה משונה.

הרחוב הראשי של מג'דל שמס, שאין לו שם כמו לשאר הרחובות ביישוב, מלא ברים ופאבים ומלונות. מג'דל בפריחה. רובם עדיין סגורים בשעת הצהריים הזו שלפני העונה המושלגת (הלוואי), אבל בר ה-Check-In פתוח ויש לו זווית טובה לשמש. אנחנו מתיישבים, אני מזמין Peroni, בירה איטלקית יבשה ובהירה. פוראת מוזג, סלימאן שותה. שניהם בשנות העשרים, לשניהם - כמו לכולם פה - משפחה בסוריה, ושניהם - כמו רבים פה - מאמינים בקונספירציה שלפיה ישראל מסייעת לג'בהת אל נוסרה במלחמתם נגד אסד; "היא משלמת להם, היא מטפלת להם בפצועים. אני הייתי עם אשתי בבית החולים זיו", מספר סלימאן, "ולא נתנו לנו טיפול כי כל הצוות היה עסוק בפצועים שלהם. אתה מבין את זה?".

לא עוזרות כל ההכחשות - "הטענות בדבר מעורבות וסיוע ישראלי לגורמי ג'יהאד עולמי בלחימה ברמת הגולן מופרכות" - כאן זו כבר אמת מוחלטת. ביוני 2015 הביאה הקונספירציה הזו ללינץ' על אמבולנס של צה"ל שעבר ביישוב ולרצח של פצוע סורי שהוסע לבית חולים. גם יושבי הבר האחרים תומכים בתזה.

עורך הדין נביה חנג'ר מצטרף. "זו לא פעם ראשונה שאנחנו חווים את המצוקה של חאדר", הוא אומר, "אבל בשבוע שעבר זה היה מיוחד - לפי הרעש, מיד הבנו שקורה משהו חריג". לחנג'ר יש קרובים בחאדר, "המצב שלהם קשה מאוד", לדבריו. "מילא הארטילריה הבלתי פוסקת, אבל הפיגוע הזה, כמו אחרים, פוגעים בביטחון האישי". גם חנג'ר מאמין בתיאוריה שישראל תומכת בג'בהת אל נוסרה. "יש להם ברית. אני יכול להבין את זה בסך-הכול: בין איראן וחיזבאללה, ישראל מעדיפה את המורדים".

- אתה מאמין לישראל, שאמרה שתגן על הדרוזים בחאדר?

"לישראל יש אינטרסים. היא רוצה את הדרוזים כחלק מהמדינה וחשוב לה לשמור איתנו על יחסים טובים, זה נכון, אבל אם האינטרסים הגדולים שלה יהיו חשובים יותר, היא תעדיף את טובתה מאשר את טובת הדרוזים. יש פה עניינים אסטרטגים מול המעצמות והכול יכול עוד להתהפך".

"תל-אביב קטנה"

נכון, הכול עוד יכול להתהפך, אבל הדבר שבאמת התהפך עד עכשיו הוא בעיקר מצבם הנפשי של הדרוזים ברמת הגולן. חמישים שנה של חיים במדינת ישראל ושש שנים של מלחמה בסוריה ("אמא שלנו", קוראים לה כאן, גם אם האמא כבר מזמן לא מתפקדת) עשו את שלהן. או כמו שחנג'ר ואחרים קוראים לזה: "השתכנזנו". ביום אחד במג'דל שמס שמעתי את המילה הזו יותר ממה ששמעתי אותה כל השנה.

זה לא רק המובן מאליו, שאף אחד כבר לא באמת רוצה לחזור לסוריה (ולא רק במציאות, אפילו לא כמס שפתיים שפעם היה משולם ברצון). זה הרבה יותר עמוק. מאיפה שלא מסתכלים על זה - הדרוזים של רמת הגולן הפנו את גבם לסוריה והם נהיים ישראלים יותר ויותר בכל יום שעובר. כמעט כל הקשרים שלהם לסוריה נפרמו. קודם כל, כי זה כבר הדור השלישי שנולד בישראל, ואין לו זיכרונות סוריים. התקופה האנטי-ישראלית והפרו-סורית, כך נראה, חלפה.

זה התחיל מהתפוחים. עד המלחמה ייצאו הדרוזים את תוצרתם לסוריה. זה נפסק. אין יותר יחסים כלכליים. נמשך בלימודים. עד המלחמה יצאו רבים מהדרוזים ללמוד בדמשק (בחינם). גם זה נפסק. אין יותר ביקורים והשפעה. ומי שלא יכול להרשות לעצמו לימודים בחו"ל, לומד בישראל. בחיפה, בתל חי, בירושלים ובתל-אביב. המרחק מסוריה גדל.

ישראל עשתה את שלה לדרוזים של הגולן; בעוד הדרוזים של הגליל הופכים ליותר דתיים, בגולן התרופפה אחיזתם של אנשי הדת - גיל הנישואין מתאחר, יש עלייה משמעותית בשיעור הגירושים (כבר 15%), מעמד האישה משתנה לטובה וברחוב אפשר לראות צעירים מקועקעים ובחורות עם עגילים. ויש פאבים, ויש גראס. "תל-אביב הקטנה", מכנים צעירי מג'דל את ביתם - וכל מי שהזדמן אל הרחוב הראשי ביום שישי בלילה מאשר את האבחנה. בכלל, עם כל הברים והחנויות והמלונות, מג'דל שמס הולכת והופכת להיראות כמו עיירת סקי מן המניין (חוץ מהשלג, אבל למה להתקטנן).

אבל ההיבטים המשמעותיים של ההתקרבות לישראל הם קודם כל עלייה במספר המבקשים להתאזרח בישראל ולקבל תעודת זהות כחולה. אם בשנת 2010, לפני פרוץ המלחמה, התאזרחו בסך-הכול שני דרוזים, ב-2016 כבר ביקשו 150 דרוזים לקבל תעודת זהות ישראלית. דרמטי. פעם, אם הייתה לך ת"ז כחולה, היית פרסונה נון-גראטה במג'דל - זקני הדת הוציאו חרם על אנשים כמוך. אבל החרם הוסר זה מכבר. היום יעשו לך כבוד. יש פה אפילו כמה בודדים שהתגייסו לצבא.

כ-23 אלף דרוזים חיים בגולן, כ-10% מהם כבר אזרחים ישראלים. המספרים עדיין קטנים, אבל המגמה ברורה. "תוך חמש שנים", אומר לי אחד מהצעירים, "כולם פה ישראלים. תראה". "אנשים מסתכלים על סוריה, רואים מה קורה שם, וזה מחזק את הקשר והשייכות שלהם לישראל - פשוט מאוד, לא?", אמר לי אחר. "לפני שנתיים עשו פה לינץ' על אמבולנס", אומר חנג'ר. "היום לא היו עושים כלום".

עוד נקודה משמעותית במסע של הדרוזים בגולן אל הישראליות תהיה באוקטובר 2018, אז אמורות להיערך בחירות מוניציפליות - לראשונה אחרי חמישים שנות שלטון ממונה ומועצות קרואות. זו כבר התאזרחות לכל דבר, לא פלא שבסוריה נשמעו קולות מחאה שדיברו על "ייהוד הגולן". מאחורי הקלעים נעשים מאמצים לדחות או לבטל את הבחירות - אם הם ייכשלו, נדע שנפל דבר.

המבוגרים עדיין שרים את הזמירות הישנות, זה נכון. אבל הצעירים במקום אחר. הסתובבתי ודיברתי עם הרבה, וכולם אמרו את אותו הדבר, גם אם לא לציטוט: ההורים והסבים שלנו אולי היו סורים - אנחנו ישראלים, עם או בלי תעודת זהות. "דמוקרטיה זה הכי טוב", סיכם את זה יפה סלימאן. "תראה לי אחד שיעדיף לחיות בסוריה במקום בישראל", אמרו צעירים רבים. העובדה שהם עדיין לא אומרים את זה בשמם, מעידה גם היא על משהו, כמובן. ובכל זאת.

"מה יורים בי, מה?"

זוכרים את "תושב מג'דל שמס שנפצע באורח קל מזליגת ירי וטופל במקום"? אז אני פוגש אותו. שמו אמיר כחלוני, בן 24, והוא נראה הכי היפסטר שיש - ראשו מגולח, לבד מבלורית משורטטת ומטופלת בג'ל, זקנו המטופח עשוי בקפידה וכל-כולו אומר ברוקלין. האיש הכי רחוק מפוליטיקה שפגשתי כבר הרבה זמן.

כחלוני בסך-הכול הלך לבקר במוסך של בן דוד שלו לשתות קפה, אפילו לא להפגין, כש-בום! הרגיש פתאום כאב ברגל. הכדור רק שרט אותו.

- יש לך מזל.

"מזל? איזה מזל - מלא אנשים היו שם ואף אחד לא קיבל כדור ברגל. רק אני".

כחלוני אולי רחוק מפוליטיקה ומענייני דיומא, אבל הסיפור שלו זה פשוט אירוניה ישראלית נהדרת: בחור דרוזי מהגולן שעובד בהקמת המכשול נגד המנהרות בעוטף עזה וחוזר בשלום רק בשביל להיפצע בבית. "אתה מבין את זה אחי? כל השבוע אני מול החמאס בעזה מפוצץ להם את המנהרות, ואז אני בא הביתה לגולן ומקבל כדור ברגל מג'בהת אל נוסרה. תגיד אתה איזה מזל יש לי". יש הרבה כדורים שתעו בדרכם אל תוך מג'דל שמס, רובם מצאו את עצמם תקועים בדודי שמש וגגות. רק אחד פגש את כחלוני, שעוד מעט יתחיל ללמוד טכנאות מיזוג אוויר בחיפה.

הפציעה של כחלוני אולי קלה כמו הצליעה שהיא גורמת לו, אבל לא נראה שהוא לוקח אותה בקלות. לפי מה שיכולתי להתרשם, נראה שהבחור סובל ממה שנראה כמו פוסט טראומה. הוא מספר שמאז הוא מתקשה לישון, לאכול או לשתות. הוא מעשן בשרשרת, נבהל בקלות מכל רעש מקרי, וחוזר שוב ושוב אל אותו רגע חסר ייחוד - בנאדם שותה קפה ופתאום מקבל כדור ברגל. "אני בן 24, בחיים שלי לא החזקתי נשק", הוא אומר, "מה יורים בי, מה?".

"מאז", הוא אומר, "אני לא הולך למוסך. אני אפילו לא יכול להיות איפה שיש הרבה אנשים ורעש - וזה מה שאני הכי אוהב".

"מה זה בדיוק מתנחלת?"

אנחנו נכנסים לאוטו ונוסעים לבריכת רם, חמש דקות ממג'דל. היא נמוכה וכמעט ריקה, אבל עדיין יפה בדרכה. "המלחמה שינתה את האנשים פה", אומר כחלוני, מהורהר. "מצד אחד היא חיזקה את הקהילה, אבל מצד שני החלישה את הסמכות של הדתיים. אנשים רוצים לחיות את החיים שלהם. לפתוח עסקים, צימרים, ליהנות, לשתות, לטייל. פחות מקשיבים לדתיים, פחות מקשיבים למבוגרים. עדיין יש כבוד, אבל לא כמו שהיה".

אנחנו נוסעים ל-Apre Ski, מהברים החמודים במג'דל, יושבים עם רוואד עוידאת, איאד, באסם ומילאד. כולנו שותים בירות חוץ מכחלוני ששותה תה. "ההורים שלנו וההורים שלהם נולדו בסוריה ויש להם זיכרונות וקשרים לשם", הם אומרים. "המלחמה משפיעה עלינו, בטח, וזה כואב. אנחנו נאמנים לאנשים שלנו, לדרוזים מכל העולם, אבל אנחנו כבר נולדנו בישראל, זהו. אין לנו קשר לשם".

יותר ויותר חברים בגילם מבקשים תעודות זהות כחולות, רובם בשביל הדרכון (כרגע יש להם תעודות מעבר. בסעיף הלאום כתוב "לא מוגדר"' Undefined - העם היחיד בעולם עם כתובת כזו). "אבל זה לא רק אנחנו פה במג'דל", אומר רוואד עוידאת, מנהיג החבורה, "זה כל העולם ככה - אנשים צעירים רוצים לחיות כמו שהם רוצים, לא כמו שמצפים מהם. פעם בגילנו (כולם בני 24) כבר היינו נשואים, היום זה אפילו לא בכיוון. אנשים נוסעים וחוזרים ופותחים עסקים. כולם לומדים, רואים עולם".

כל הנוכחים סביב השולחן כבר גרו לתקופות במרכז הארץ, זה בבת ים, זה בתל-אביב - מכירים אותנו הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים אותם. כולם היו בחו"ל, מי בתאילנד, מי בהודו ומי בגיאורגיה. באסם אפילו מספר שהוא פגש מתנחלת במסיבה. "היא אמרה לי שהיא מתנחלת", הוא אומר, "אבל תגיד, מה זה בדיוק מתנחלת?".

- אתם סומכים על ישראל?

"לא סומכים על אף אחד, רק על עצמנו. ישראל חזקה, אבל אם ישראל הייתה מוותרת, בינינו, על הדרוזים - אללה איסטור".

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל