גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בונים ב-50 מעלות בצל; פרבר עירוני חדש ליד מפעלי ים המלח

תוכנית מתאר חדשה רוצה להוסיף תושבים ליישובי כיכר סדום ■ "את מזג האוויר אתה לא יכול לשנות, את הזבובים אתה לא יכול לשנות. יכול להיות שאם יהיה פה ריבוי של אנשים, דברים כן יזוזו"

בונים ב-50 מעלות בצל / צילום: איל יצהר
בונים ב-50 מעלות בצל / צילום: איל יצהר

בספטמבר האחרון הופקדה תוכנית ליישובי אזור כיכר סדום. הכוונה היא לתחום שבין כביש ערד-סדום (כביש 31) לבין מפעלי ים המלח, שבו ממוקמים המושבים נאות הכיכר ועין-תמר. זהו אזור אזור מרוחק, מנותק ומבודד, מהקשים במדינת ישראל מבחינה אקלימית. תוכנית המתאר החדשה מציעה הקמה של הרחבה שבה יוכלו לגור מאות משפחות של "עירוניים". בשיחות עם אנשי המושבים עולה ההבנה שהחקלאות, שבעבר הייתה הבסיס הקיומי ומקור לגאווה לוקאלית, הופכת בהדרגה למשנית, והצפי הוא שהיישובים יהפכו לסוג של התיישבות כפרית, או במילים אחרות, לפרבר.

אשר לוזון, חקלאי ותיק ולשעבר מזכיר נאות הכיכר, מספר שאורח החיים של תושבי נאות הכיכר השתנה מאוד בשנים האחרונות, בעיקר בשל המשבר הממושך בענף החקלאות בארץ. לדבריו, פעם חקלאי יכול היה להתקיים מ-20 דונם, והיום בקושי מ-80. בעבר, גידלו תושבי נאות הכיכר עגבניות, מלונים ופלפלים. הם נודעו בכך שעבדו קשה בחודשי החורף ובחודשי הקיץ החמים היו נוסעים לנפוש בחו"ל. כיום ענף הירקות עדיין קיים אך הפך למשני, ובשנים האחרונות הפך גידול התמרים לתחום העיקרי.

רז צבר, חבר הנהלת מושב נאות הכיכר ויליד המקום, חזר לגור ביישוב אחרי 16 שנים, והוא מציע תפיסה פרגמטית: "כבר היום רוב האנשים לא מתפרנסים מהחקלאות. והכוונה היא לאפשר בניית צימרים, או כל דבר אחר שיכול לתמוך במשפחות. חוץ מזה, אנחנו פחות מ-10 דקות נסיעה ממפעלי ים המלח, ומהנדסים שלא ירצו לנסוע הביתה לבאר-שבע או לערד, יכולים לגור בקרבת מקום העבודה. זה מתאים לאנשים שמחפשים מערכת חינוך לא מפוצצת בילדים ואנשים שמחפשים שקט".

- אתם תהפכו לסוג של פרבר?

"ממש לא. אף אחד לא בא לנאות הכיכר לגור בפרבר וילות. עדיין הרוב יהיו בתי משק. אנחנו מחפשים אנשים עם מקצועות חופשיים. יכול להיות מתכנת, יכול להיות כלכלן, מהנדס. הערבה משתנה ויש יותר דגש על מקצועות חופשיים ופחות על חקלאות, למרות שכולם עושים גם וגם. גידול התמרים מאפשר לאנשים לעשות משהו חקלאי וגם לעבוד בחוץ".

האדריכל גיא דוננפלד, מהנדס המועצה האזורית תמר, מסביר שהקונפליקט העיקרי של התוכנית הוא בין שימור הטבע לבין פיתוח היישובים. "סוכם ששני היישובים, שהם קרובים אחד לשני, יחוברו ביחד כדי לייצר יעילות בנושא העירוני. הם יוכלו להתפתח לכיוון מזרח ולקדם גם תעסוקות שהן לא חקלאיות, כדוגמת חאנים וצימרים. נחל אמציהו (נחל אכזב שעובר כמה עשרות מטרים ממערב לישובים) יהיה הגבול לפיתוח הישובים. האזור שבין הנחל לכביש 90 יהיה לשימור, כלומר, שמורת טבע".

- בנאות הכיכר יש כעת 70 משפחות ובעין-תמר 45. לאורך השנים היישובים האלה כמעט לא גדלו. מה המוטיבציה לשינוי?

"היישובים עצמם מוגדרים כמאה יחידות לכל מושב (לפי התוכניות הקיימות). אנחנו מוסיפים עוד 150 משבצות של קליטה מוניציפלית (עירונית, לא חקלאית) לכל אחד מהיישובים (סה"כ 500 ). החסם הכי גדול בקליטה באזור הוא המחסור בקרקע החקלאית. אין מספיק דונמים לכל האנשים ולכן אנחנו מביאים אנשים שפרנסתם לא תהיה מהחקלאות. בעלי מקצועות חופשיים, או תיירות.

"הסיבה המרכזית שבגללה הישובים לא גדלו עד עכשיו הייתה שמצב החקלאות היה טוב והחקלאים נהנו במשך הרבה שנים מיתרון יחסי ולא רצו במיוחד לקבל עוד אנשים. טובי הנביאים שם לא שיערו שמצב החקלאות יהיה על הפנים ושהבנים החוזרים לא יוכלו לחזור כי אין להם איפה לבנות. בנאות הכיכר ועין-תמר המגרשים קטנים - בין חצי דונם ל-700 מ"ר, מה שלא מאפשר לבנות לבנים ממשיכים. התוכנית מאפשרת לקלוט בנים ממשיכים ותושבים חדשים".

- הבשורה הנדל"נית היא שגם אנשים שלא רוצים להיות חקלאים יוכלו לבוא לגור באזור סדום?

"כן, לקנות בית ולבנות בית בלי קרקע חקלאית. זו בשורה חשובה. אלה חבר'ה שכל השנים היו רגילים להיות מסוגרים עם עצמם ולבנות על זה שהם יתרבו ויתפתחו בכוחות עצמם. ראש המועצה אומר כבר הרבה זמן שצריך קליטה לא חקלאית במושב. לשכנע אותם לפתוח את העסק לחדשים היה תהליך ארוך".

- מה תהיה הזיקה לשאר יישובי המועצה האזורית תמר?

"המועצה מאוד גדולה בשטחה ובפריסה הגיאוגרפית שלה, מעין גדי ועד עין חצבה זה בערך שעה. הפיתוח הוא בצורה של קמפוסים - לכל אזור יש את המרכז שלו. יישובי כיכר סדום מציעים חלופה תיירותית אקולוגית שתשלים את בתי המלון: חאנים, צימרים".

- בנווה זוהר, שצמוד לאזור המלונות של עין-בוקק שיווקתם מגרשים לבנייה. מי עבר לשם?

"הרעיון היה לשווק את נווה זוהר כיישוב קהילתי, אבל לא הצליחו להתארגן טוב עם ועדת קבלה, ובסופו של דבר הקרקעות (70 מגרשים) שווקו במכרזים פתוחים, והתוצאה היא שקיבלנו הרבה מאוד משקיעים. המגרשים תוכננו מראש כך שאפשר לקבל פרנסה בתוך המגרש, כי בכל אחד ניתן להקים שלושה או ארבעה צימרים. הסיכוי שנווה זוהר יהפוך לחי ופעיל עם קהילה הוא די קטן".

- אתם לא חוששים שזה מה שיקרה גם בנאות הכיכר ועין-תמר?

"ביישובים יש ועד מקומי. הווה אומר, הקליטה לאגודה תהיה דרך ועדת קבלה, ולכן יש שליטה על מי שמגיע. לא כל מי ששם שני שקל יותר לוקח את האדמה. זה מצב אחר מנווה זוהר".

אתי אברוטין, תושבת נאות הכיכר מאז שנת 1980, פחות אופטימית: "אני לא רואה שום כיוון. אני היום בת 63. באנו לכאן מקיבוץ והייתי באופוריה מהממת. עשיתי תפאורה לאירועים, הייתי נויניקית. נתנו את הנשמה שלנו למקום. לפני עשר שנים המקום הזה התחיל לדעוך ואפילו ללכת אחורה. אני לא מרגישה שיש כאן מישהו שאיתו אפשר להרים חזון ולדחוף את המקום הזה קדימה. מדברים מדברים ועשייה אין".

- אז אולי תוכנית המתאר החדשה היא חיובית?

"המקום הזה קשה. תנאי החיים קשים מאוד. פעם הייתה פה פרנסה חקלאית מדהימה, והמדינה דאגה שהחקלאות תמות. יש כאן מרחק של חצי שעה לפחות מכל מרכז עיר, יתושים וזבובים שאתה לא יכול לשבת רגע בחוץ, חום של 50 מעלות בקיץ בצל.

"הבנים שחוזרים מקבלים פה משק, אבל אחרי שנה-שנתיים הם קמים ועוזבים את המקום ומשכירים את המשק. זה לא רק אני אומרת: המקום הזה לא מתקדם לשום מקום. את מזג האוויר אתה לא יכול לשנות, את הזבובים אתה לא יכול לשנות. יכול להיות שאם יהיה פה ריבוי של אנשים, דברים כן יזוזו".

עוד כתבות

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש