גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם באוניברסיטה וגם בבית החולים, כולם ישמחו להתעשר"

ד"ר תמר רז מנהלת את הדסית, החברה שתפקידה למסחר את ההמצאות של בית החולים הדסה ■ בראיון ל"גלובס" היא מדברת על טשטוש הגבולות בין האקדמיה לתעשייה: "מי שלא ישתתף במשחק של הפטנטים, לא יראה את הפיתוח שלו יוצא לעולם"

המרכז הרפואי הדסה נקלע בחודש מאי 2014 למשבר כבד. ארגון נשות הדסה, הארגון הפילנתרופי היהודי שמימן את קומפלקס בתי החולים הדסה, קרס לאחר השקעה כושלת בקרנות של ברני מיידוף, שהתגלו כהונאה. הארגון הפסיד כ-90 מיליון דולר. בעיות ניהוליות בתוך בית החולים החמירו את המצב. הדסה כמעט קרס מבחינה כלכלית, סבל מגל של שביתות והמדינה שקלה להלאים את המוסד.

דווקא בתקופה ההיא בחרה ד"ר תמר רז להצטרף לחברת המסחור של בית החולים, הדסית. רז עזבה לשם כך את רמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל-אביב, שם שימשה כסמנכ"לית שיווק במשך חמש שנים.

"הגעתי עם חשש, אבל מתוך הכרה שהדסה הוא מוסד מוערך בישראל, שיש בו הון אנושי מיוחד ושלא יתנו לו לקרוס. אני שמחה על ההחלטה", היא אומרת היום. "הדסה הוקמה כבית חולים מחקרי, בית החולים הראשון והיחיד בארץ שזכה להגדרה הזו. בהתאם, היינו גם בית החולים הראשון שהקים חברת מסחור טכנולוגיות ועדיין בית החולים היחיד שחברת המסחור בו היא בין המובילות בארץ. המשיכה שלי דווקא למוסד הזה הייתה בגלל העבודה עם רופאים חוקרים, שהם יותר יישומיים בגישתם מחוקרים באקדמיה הקלאסית. הם באים עם הרעיונות שלהם מתוך ההכרה של השוק".

- בתקופת המשבר הייתם משותקים?

"המקום של הדסית תמיד היה חשוב, גם בתקופות הכי קשות. הייתה תקופה שבה הסכומים הקבועים שמגייסות נשות הדסה לא הגיעו. עם זאת, יש להן קשרים מקיפים ויכולת לגייס הון לתרופה ספציפית".

בתקופה שבה הגיעה רז להדסית נרשם שפל גם ב-HBL (הדסית ביו החזקות), חברת ההחזקות הבורסאית שהדסית הקימה לצידה לפני כעשור, כדי לממן את המשך פיתוח הטכנולוגיות של הדסית אחרי המסחור הראשוני. פרופ' רפי הופשטיין, מנכ"ל הדסית דאז, איתר ואיגד שמונה טכנולוגיות מהדסית כחברות בנות בתוך חברת ההחזקות ותוך זמן קצר הנפיק אותה בבורסה. הגוף הזה גייס עד היום כ-21 מיליון דולר לחברות שכולן מבוססות על טכנולוגיות שמוסחרו על ידי הדסית. למרות החדשנות בחברות ובאפיקי גיוס ההון, HBL לא נחשבת להצלחה גדולה והיא עדיין לא הגיעה לאקזיט משמעותי. מאז הוטמעו בה אותן טכנולוגיות ראשונות, לא הרחיבה את פעילותה לחברות נוספות מתוך הדסית. HBL נסחרת כיום לפי שווי של 34.9 מיליון שקל.

"הדסית ביו החזקות בעצם פתחה את הבורסה לחברות ביומד, והייתה הראשונה להוביל את גל ההנפקות של 2006-2007 בתחום", מספרת רז. היא לא הייתה אז בחברה, אך כיום היא לוקחת אחריות על הפרויקט, למרות שהוא התנתק מהחברה האם הדסית בהדרגה. "עד לא מזמן תמיד שאלו אותי מדוע הדסית ביו החזקות נכשלה", היא מודה, "אך לפני כמה חודשים הפכנו את המגמה, עם אקזיט מלא של חברת סלקיור מתחום תאי הגזע לחברת ההחזקות ביוטיים. מדובר אקזיט בהיקף של 12.75 מיליון דולר, שגם אנחנו כבעלי מניות ב-HBL, נראה ממנו חלק, לפי כל הכללים".

- ועדיין ציפו מ-HBL ליותר.

רז: "יכול להיות שהייתה בזמנו אופטימיות יתר לגבי ניסויים בבני אדם, כמה כסף וכמה זמן צריך להשקיע משלב המדע היישומי ועד ביצוע הניסויים ממש. גם השוק עבר שינוי וכיום נדרש יותר זמן כדי להגיע לניסויים מכפי שנדרש בעבר.

"כולם עברו תהליך של למידה. היום יש ל-HBL שלוש חברות פורטפוליו בולטות: סקיור נמצאת בניסויים קליניים, גם אנלייבקס עשתה ניסוי קליני וגם Kahr קרובה לניסוי". המעבר משלב המחקר היישומי לשלב הניסויים אמור להתבצע תוך שנים ספורות, בוודאי אם לוקחים בחשבון את העובדה שהתשתית המדעית של הדסה הייתה זמינה לחברות. בפועל התהליך נמשך כעשור. נראה כי הפרויקטים מוסחרו בשלב מוקדם ובנוסף, החברות של HBL, לא היו כנראה הבוננזה שהשוק ציפה לה.

"הייתה ציפייה שניתן יהיה לגייס הון נוסף לקידום החברות דרך הבורסה", מספרת רז. "אך החלום הזה נסגר מהר. צריך להגיד לטובת HBL, שהם הצליחו להחזיק מעמד ומאוחר יותר להביא את וינסנט צ'נגוויז (המיוצג בישראל על ידי סייבל השקעות), גוף שביצע השקעות המשך בחברות הכי מבטיחות בקבוצה. אני מקווה שאנחנו מתחילים לקצור את הפירות ושהאקזיט של סלקיור הוא הסנונית הראשונה".

- מה טיב היחסים כיום בין הדסית ל-HBL? תעבירו להם עוד פרויקטים?

"היום אני דירקטורית ב-HBL וגם בחלק מהחברות הבנות. גם אני וגם ארז מלצר, יו"ר הדסה, מאוד מעורבים, כבעלי מניות וגם כדירקטורים. האם נעביר להם עוד פרויקטים? אנחנו כל הזמן בודקים את האפשרות הזו אבל כרגע המיקוד שלנו הוא לעזור לחברות הקיימות להצליח".

50 בקשות פטנטים חדשות בשנה

- מהי הדרך המועדפת למסחר את הטכנולוגיות?

"מאז שהגעתי להדסית עברנו למודל של אקטיב סקאוטינג. אנחנו לא מחכים לרופאים שיגיעו אלינו עם הטכנולוגיות אלא מדברים עם הרופאים הבכירים וראשי המחלקות, עורכים איתם פגישות אחת לשבוע, מביאים אליהם אנשים מהתעשייה וכך מעלים את המודעות של הרופאים והחוקרים לאפשרות של מסחור וקניין רוחני. הצלחנו להגדיל את כמו הפטנטים המוגשים ב-300%, לכ-50 בקשות פטנטים חדשות כל שנה. אלה מספרים שדומים יותר למוסד אקדמי ופחות לבתי חולים אחרים".

- אילו הצלחות רשמתם לאחרונה?

"באשר למסחור החוצה שלא דרך HBL, ב-2016 הקמנו את חברת פאם ביו (PamBio), שמפתחת תרופה לטיפול בשבץ מוחי מדמם על בסיס הבנה חדשה של מנגנון קרישת הדם. החברה הוקמה על ידי עבד חיג'אזי, רופא מומחה בתחום הביוכימיה הקלינית ואשתו ד"ר נוהא חיג'אזי, דוקטור לנוירולוגיה. היא גייסה 7 מיליון דולר ממשקיע פרטי עוד לפני שבגרה מחממת NGT בנצרת.

"לאחרונה נחתם הסכם פיתוח אסטרטגי בין סאן מדיקל ההודית, לבית חברת מוביוס מדיקל (moebius) שהוקמה על ידינו בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית והטכניון. החברה פיתחה תרופה להפחתת כאב בדלקת מפרקים, שניתנת להזרקה למקום הכאב ולמעשה מהווה חיץ בין חלקי המפרק המונע חיכוך. סאן פארמה תיקח על עצמה את כל תהליך הפיתוח של המוצר ותממן אותו, ומוביוס תהיה זכאית לתמלוגים".

"חברות הפארמה הגדולות כבר לא קונות כאן חדשנות כמו פעם", מודה רז, "אך החברות הבינוניות עד קטנות במונחים אמריקאים ואירופאים, שהן עדיין חברות של מאות ואלפי עובדים, מאוד מעוניינות למלא את צנרות המוצרים שלהן".

- במה אתם מצטיינים?

"תאי גזע ובעיקר תאי גזע ממקור עוברי. לאחרונה האוניברסיטה הקימה מגמה של עיצוב המוצר הרפואי (ביו-דזיין), שהוקמה על ידי פרופ' חיים לוטן בהשראת מגמה דומה באוניברסיטת סטנפורד, שהצליחה להגדיל פי 4-5 את שיעור ההצלחה של מיזמי מכשור רפואי שיצאו משעריהם.

"הקורס מפגיש רופאים עם סטודנטים לתואר שני מהחוג לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, כדי ללמד אותם איך מתחילים מיזמים בתחום המכשור הרפואי. הקורס מקבל תמיכה כספית וייעוץ מחברת בוסטון סיינטיפיק".

העובדה כי בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית שותפים בהפעלת בית הספר לרפואה בירושלים, היא יתרון גדול בפיתוח טכנולוגיות על ידי צוותים שכוללים גם מדענים וגם רופאים. לאחרונה הוכרז שת"פ משלים, עם מכללת עזריאלי להנדסה, במסגרתו הדסית תהיה חברת המסחור גם של מוסד זה. "המטרה היא לא רק לקחת את הפטנטים שלהם אלינו אלא ליצור שיתופי פעולה עם המהנדסים שלהם".

- חברות המסחור מספרות כי בעבר מדענים לא רצו לעסוק במסחור, כי שמרו אמונים למדע בסיסי, והיום הם מעט נפתחים לזה. אצל הרופאים החסם הזה ממילא לא קיים, נכון?

"היום גם באוניברסיטה וגם בבית החולים, כולם ישמחו להתעשר, אבל יותר מזה, כולם מבינים שמי שלא ישתתף באופן פעיל במשחק של הפטנטים והמסחור, לא יראה את הפיתוח שלו יוצא לעולם. הוא ייקבר באוניברסיטה בלי שיקרה איתו כלום. גם מי שלא רוצה כסף בשביל כסף, חשוב לו לעשות משהו משמעותי, בעיקר כשמדובר בתחום הרפואי.

"קשה להאמין כמה זמן ומאמץ המסחור לוקח. צריך 'לארוז' את ההמצאה בצורה שתעניין את החברות, שיהיה בה היגיון עסקי ולנהל מו"מ כך שבסוף גם יישאר לך משהו".

- תרצו להקים קרן להשקעות המשך בפיתוחים שלכם?

"HBL מילאה תפקיד מסוים - הקמת חברה כאשר הטכנולוגיה שלה כבר מוגדרת. היא ממוקדת בתחום הפארמה. יש צורך במימון שמגיע עוד לפני כן בתחום הפארמה, וכן מימון שיקדם חברות מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית - שהוא תחום שבו רופאים מביאים אולי עשרות רעיונות בחודש.

"בארה"ב לכל אוניברסיטה יש קרן גאפ פאנדינג בהיקף של 5-10 10 מיליון דולר, שמאפשרת השקעות קטנות בפרויקטים בתוך האקדמיה. הקרנות האלה מגייסות הון מבוגרי המוסד או מחברות פארמה שנהנו מהמצאות של אותו מוסד ולצערנו בארץ זה לא קיים. ניסיתי לבנות קרן כזו על בסיס פילנתרופי, והבנתי שזה לא ילך.

"הרעיון החדש הוא קרן עסקית, שתשקיע גם בשלבים המוקדמים וגם בשלבים מאוחרים יותר שצלחו את שלב הוכחת ההיתכנות, כך שיהיה לה צידוק עסקי. אנחנו מכוונים למודל של קרן ירושלמית שתכלול גם את מכללת עזריאלי וגופים נוספים בירושלים שירצו להיכנס לתחום, ולמנף את הרעיון של קרן אימפקט לרפואה ולירושלים. עיריית ירושלים תומכת בכך".

"הדסה מותג חזק בניו-יורק ובלונדון"

- המותג של הדסה עוד חזק?

"כן. כשדיברתי עם משקיעים בניו-יורק ולונדון, המותג של הדסה חזק והמותג של הדסית הולך ומקבל את השם שלו. בסקר שערך לאחרונה משרד הבריאות, הדסה הגיע בין המקומות הראשונים בכל הפרמרטים שנבדקו. הוא ממשיך להיות בית חולים חזק. אין חברת פארמה שבאה לארץ ולא רוצה לבוא להדסה או להדסית".

- אחד הנושאים הכאובים בהדסה היום הוא המחלקה ההמטולוגית. רופאי המחלקה עזבו את בית החולים וניסו "לערוק" לשערי צדק בעקבות סכסוך עם המנכ"ל פרופ' זאב רוטשטיין.

"אין ספק שזה נושא כואב. אני מאוד מקווה שהבעיה נפתרה לעת עתה באמצעות גיוס רופאים חדשים. צריך לזכור שזה לא קשור להדסית, ושיש עוד 150 מחלקות בהדסה שעובדות היטב".

- המשבר פרץ בין היתר על רקע טענה כי בית החולים הגזים בתיירות רפואית ושר"פ. מה דעתך?

"הדסה ממומן על ידי נשות הדסה ובחלקו על ידי כספים של המדינה. זה בית חולים פרטי שנדרש לפעול כבית חולים ציבורי והוא חייב להתנהל בצורה טובה ולטפל בכולם".

- והטענות נגד רוטשטיין?

"הוא הביא אותנו לאיזון תקציבי, אם לא מעבר לזה, לאחר משבר תקציבי עמוק. אין לי ספק שהוא המנהל הנכון להדסה".

תמר רז

גיל: 54

השכלה: ד"ר לביולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב, לימודי תעודה בניהול ומימון מלה"ב

רזומה: מנכ"לית הסטארט-אפ אלרג'ין, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת רמות

תחביבים: רכיבה אתגרית על אופניים וטראקים בטבע

הדסית

שנת הקמה: 1986

תחום פעילות: חברת מסחור הטכנולוגיה של בית החולים הדסה

פרויקטים מצליחים: תרופת הדוקסיל לסרטן (יחד עם האוניברסיטה העברית), סלקיור (נמכרה לחברת ביוטיים), אורמד (נסחרת בנאסד"ק ובתל-אביב לפי שווי של 121 מיליון דולר) אקסלנז (נסחרת בתל-אביב לפי שווי של 378 מיליון שקל)

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול