הצמיחה במרכז ובמזרח אירופה מעלה חששות מרתיחה כלכלית

המפנה הכלכלי שרשמו מדינות האזור הוא מרשים, אבל טומן בחובו גם אתגרים

ריגה לטביה / צילום: צילום: רויטרס, Ints Kalnins
ריגה לטביה / צילום: צילום: רויטרס, Ints Kalnins

המהירות וההיקף של ההבראה הכלכלית באירופה הפתיעו כמעט את כולם. כמה ימים אחרי שהנציבות האירופית העלתה משמעותית את תחזית הצמיחה באיחוד האירופי לשנה זו מ-1.9% ל-2.3%, פרסמה אירוסטט השבוע נתונים שלפיהם כלכלת האיחוד צמחה בהשוואה שנתית ב-2.5% ברבעון יולי-ספטמבר.

המפנה הכלכלי מודגש במיוחד במרכז ובמזרח אירופה, שבהם הצמיחה ברבעון השלישי הייתה מעל הממוצע באיחוד האירופי ומעל ציפיות השוק: פולין וצ'כיה צמחו ב-5%, לטביה ב-6.2%, סלובקיה וליטא ב-3.4% ורומניה בלא פחות מ-8.6%.

ההבראה הזו מבורכת במיוחד בהתחשב בגלי ההלם שפקדו את האזור הזה בעשור האחרון. כלכלות רבות רתחו בשנות הבום לפני המשבר הפיננסי העולמי, כלומר התנהלו בגירעונות שוטפים גדולים במאזני התשלומים, כאשר צריכה מקומית חזקה שלובתה באשראי מופרז הביאה לגידול ביבוא למדינות.

אבל מול העצירה הפתאומית של המימון מחו"ל ב-2008, הממשלות נאלצו לאמץ צעדי צנע נוקשים, שהשקיעו את הכלכלות במיתון עמוק, ודיכאו את התקוות להתלכדות מהירה עם רמת החיים של מערב אירופה.

כעת יש חששות שהאזור נמצא שוב בסכנה של התחממות יתר כלכלית. כל המדינות שהזכרנו פועלות כיום במלוא כושר הייצור, וצומחות מעל ומעבר לשיעורים שבהם קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהן יכולות לצמוח בצורה בת-קיימא, בלי ללבות אינפלציה גבוהה. קרן המטבע מעריכה שהצמיחה האופטימלית הזו באזור פחתה ל-2.3% במרכז אירופה ולכ-3% במדינות הבלטיות.

בינתיים לא נדלק אף אחד מאיתותי האזהרה של התחממות יתר. האינפלציה ברחבי האזור נשארה קרובה ליעד, ומשקפת אינפלציה נמוכה ביתר חלקי האיחוד האירופי, בהתחשב בכך שרוב מוצרי הצריכה מיובאים. אפילו ברומניה, הבנק המרכזי צופה אינפלציה של 3.2% בתחילת 2018 לפני שהיא תרד.

האשראי חזר אמנם להתרחב, אבל לא לרמות שמעוררות חשש. אין גם סימנים לגידול מהיר במימון החיצוני, במה שמשקף את התאוששות היצוא המקומי למערב אירופה.

האתגר הדמוגרפי

אבל האזור ניצב בכל זאת בפני שני אתגרים שמסכנים את ההבראה. הראשון קשור לדמוגרפיה: כל המדינות באזור, כמו גם יתר מדינות האיחוד האירופי, מתמודדות עם אוכלוסייה מזדקנת, ולא זו בלבד אלא שהן ניצבות גם בפני גלי הגירה גדולים החוצה .

ב-25 השנים האחרונות נטשו את מרכז ומזרח אירופה 20 מיליון בני אדם, שהם 5.5% מהאוכלוסייה. רוב אלו שעזבו את האזור היו צעירים ומשכילים. האוכלוסייה בגיל העבודה בלטביה, למשל, צנחה ברבע משנת 2000.

בשנות המשבר, ההגירה הייתה חסם חשוב בפני אבטלה, אבל כעת מתלוננים משקיעים בכמה מדינות על מחסור רציני בידיים עובדות, מה שמעלה את הסיכון שהמדינות הללו יחמיצו השקעות שנחוצות לשיפור הפריון ולהנעת ההתלכדות עם מערב אירופה.

בו זמנית יש סיכון שהשכר העולה באזור - ב-4.5% בממוצע בשנה משנת 2014, מעל הגידול של 2% בפריון, לפי קרן המטבע - יערער את כושר התחרות וילבה צריכה מקומית מופרזת, שתוביל למעגל של התחממות יתר.

האתגר הפוליטי

האתגר השני הוא פוליטי. ההתקדמות המרשימה של האזור ב-25 השנים האחרונות בהעלאת רמת החיים שיקפה הכרעות פוליטיות קשות לשיפור הפריון, באמצעות ליברליזציה של שווקים, הפרטת נכסים, צמצום סבסוד ומסע נגד שחיתות. אבל המורשת של שנות המשבר, וההתרחקות החוזרת ממערב אירופה, שינו את הנוף הפוליטי.

בכמה מדינות, הממשלות הגיבו ללחצים הפוליטיים בהקלת המדיניות התקציבית, עם הוצאה ממשלתית מוגדלת במדינות רווחה, שהעלתה את הצריכה המקומית על חשבון השקעות לשיפור הפריון. רומניה, למשל, התנהלה בגירעון תקציבי של 4.1% תמ"ג ברבעון השני השנה, הגבוה ביותר באיחוד האירופי, למרות הצמיחה החזקה באופן חריג של הכלכלה - מה שמגביר את הסיכון של התחממות יתר כלכלית.

סיכון נלווה הוא שממשלות פופוליסטיות נמנעות מהחלטות קשות שנחוצות להרחבת כוח העבודה לשיפור פריון העבודה - או גרוע מזה, שוחקות הישגי עבר בתחום - בהעדר הלחץ החיצוני שהוביל למאמצי הרפורמות בשנות המשבר ואחריו.

התגובה הטובה ביותר למחסור בכוח עבודה פעיל היא לעודד נשים ומבוגרים לעבוד, לאפשר הגירה פנימה, להעלות את רמת החינוך וההשכלה ולשפר את מערכות הבריאות.

גם מדיניות לחיזוק משילות של מוסדות חיונית: יש מתאם ישיר ברור בין דירוג של מדינה במדד המשילות העולמי של הבנק העולמי, לבין התמ"ג שלה לנפש. אבל המדיניות שאומצה לאחרונה בפולין ובהונגריה, לדוגמה, מעלה ספיקות בנוגע למחויבות לעקרונות העצמאות של הבנק המרכזי ושל מערכת המשפט.

אלה הן, כמובן, בעיות "טובות" יחסית לאתגרים שהיו לאזור בעבר, מציין מתיאוש שצ'ורק, הכלכלן האזורי הראשי בבנק האירופי לשיקום ולפיתוח. אבל אמריקה הלטינית מציעה סיפור לקח של איך הבראה כלכלית שהושגה בעמל רב יכולה להתבזבז על ידי פוליטיקאים פופוליסטיים, ולהכניס מדינות למלכודות של חילוצים.

כדי לסגור את הפער עם רמת החיים של מערב אירופה, הממשלות במרכז ובמזרח היבשת יצטרכו להראות שהן יכולות לקבל הכרעות קשות - אפילו כשהכלכלות פורחות.