גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מס חברות פרוגרסיבי - רעיון צודק או טעות יקרה?

הצעות להנהיג מס חברות פרוגרסיבי (המכונה לעתים בטעות "דיפרנציאלי") הועלו בהזדמנויות שונות ■ כל הטיעונים בעד ונגד שינוי שיטת מיסוי רווחי חברות

מס חברות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
מס חברות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

מס חברות פרוגרסיבי - נשמע כרעיון צודק. כי פירושו שעל רווחים נמוכים חל שיעור מס מופחת, ועל רווחים גדולים יותר יחול שיעור מס גבוה יותר. כך, בדומה למס-הכנסה (על יחידים) פרוגרסיבי, שיעור המס הממוצע הולך וגדל ככל שעולים רווחי החברה.

הצעות להנהיג מס חברות פרוגרסיבי (המכונה לעתים בטעות "דיפרנציאלי") הועלו בהזדמנויות שונות. אך כולן נדחו, בעיקר עקב בדיקות של כלכלנים במשרד האוצר, שמצאו כי החסרונות של שיטה זו עולים בהרבה על היתרונות. בדוח מינהל הכנסות המדינה 2013-2014 נכללה התייחסות לנושא זה.

להלן הטענות המרכזיות נגד הנהגת מס חברות פרוגרסיבי. בהמשך, נביא טענות נפוצות של המצדדים במס חברות פרוגרסיבי וטיעוני-נגד של מתנגדיו.

הטענות נגד מס חברות פרוגרסיבי

■ מס חברות פרוגרסיבי יגרום לחברה להתפצל לחברות קטנות. הדבר נכון במיוחד לגבי חברות בינוניות (ופחות רלבנטי לגבי חברות גדולות) . השיקול המרכזי בהחלטת הפיצול לא יהיה יעילות כלכלית, אלא הפחתת חבות המס.

■ הטיעונים בעד מתמקדים בעסקים הקטנים או החדשים, אולם מס חברות פרוגרסיבי מיטיב עם חברה בעלת רווח נמוך. הוא מיטיב, ללא צורך, עם עסקים גדולים אך כושלים, בעלי רווחיות נמוכה. הוא מיטיב עם העסק הוותיק, ומנגד הוא לא מיטיב עם עסק קטן וחדש שהחליט "לא לפעול כחברה".

■ מס חברות פרוגרסיבי יפר את האיזון בין מיסוי החברה למיסוי היחיד, ויעצים את הקמת "חברות הארנק". בעבר, הפרת איזון זה הניעה עצמאים ושכירים להתאגד כחברה. נוסף להקטנת הכנסות המדינה ממסים, המתקבלות דווקא מפלח האוכלוסייה העשיר יותר, החלטה זו לא הביאה תועלת כלכלית, ולא הגבירה את הצדק החברתי. מס חברות פרוגרסיבי כביכול, יביא לתוצאה הפוכה ויחליש את אחד הכלים היעילים לצמצום אי-השוויון, שהוא מס-ההכנסה הפרוגרסיבי על יחידים.

■ באופן כללי, אין מנוס מלממן את ההטבה על הרווח הנמוך על-ידי העלאת מס במקום אחר, ויש לחשב את תועלתו של זה מול עלותו של זה. למשל, אם מס-החברות הנמוך על רווחים נמוכים ימומן על-ידי הגדלת השיעור הרגיל על רווחים גבוהים יותר, הדבר עלול להיות מחסום להתפתחות העסק. אם המס הנמוך ימומן על-ידי הגדלת המס על יחידים, זה יעודד עוד יותר הקמת חברות ארנק.

■ לחברות שמדווחות על רווח חיובי ומחלקות דיבידנדים, אך רוצות למזער את תשלומי המס, ייווצר תמריץ לדחיית דיווח על הרווחים מעל למדרגת המס הנמוך, לשנים הבאות (למשל, באמצעות ניפוח הוצאות בשנה הנוכחית).

טענות נפוצות בעד מס חברות פרוגרסיבי - וטיעוני-הנגד:

■ מס-הכנסה פרוגרסיבי על יחידים מצמצם אי-שוויון, ולכן גם מס חברות פרוגרסיבי יצמצם אי-שוויון.

טיעון הנגד: הגזרה השווה היא טעות, כי אי-השוויון הוא תופעה הקיימת בין בני-אדם, ובעלי המניות של החברה שרווחיה נמוכים, אלה שייהנו משיעור מס חברות מופחת, לא בהכרח יותר עניים מבעלי המניות של החברה שרווחיה גבוהים יותר. חברה היא מעין פיקציה משפטית, שמאחוריה עומדים אנשים בעלי מניות. להיטיב עם בעל מניות עשיר של חברה עם רווח קטן, על-חשבון בעל מניות מהמעמד הבינוני של חברה גדולה (למשל, דרך החזקות קרנות פנסיה), או שכיר עני, אינו צדק חברתי.

■ ממחקרים עולה, כי עסקים קטנים מייצרים יותר מקומות עבודה, מפתחים טכנולוגיות חדשות, ומתאימים את עצמם במהירות לתנאי שוק משתנים. כך שתרומתם לצמיחה גדולה יותר מאשר של עסקים גדולים.

טיעון הנגד: לא העסק הקטן מצמיח מקומות עבודה, אלא העסק החדש, וגם זה לא לאורך זמן. מחקרים מהעבר הרחוק לא הביאו בחשבון את גיל העסק. מחקרים עדכניים מהשנים האחרונות, שהביאו בחשבון את גיל העסק, לא מצאו שעסקים קטנים מייצרים יותר מקומות עבודה מאשר עסקים גדולים. לעומת זאת, הפריון בעסקים גדולים גבוה יותר. באשר לחדשנות, יש הסכמה בצורך בתמיכה ממשלתית בחברות מו"פ, אך רוב המו"פ לא מתבצע בעסקים קטנים.

■ לעסקים קטנים יש השפעות חיוביות על תעסוקה, כגון, הכשרת כוח עבודה והקניית מיומנויות שונות לעובדים ללא ניסיון. בעלות על עסקים קטנים מאפשרת השתלבות וקידום חברתי למהגרים, לנשים ולמיעוטים נוספים. באמצעותם ניתן להוציא אנשים מעוני ולהרחיב את המעמד הבינוני.

טיעון נגד: מס חברות פרוגרסיבי מסבסד הון. אם רוצים תעסוקה, יש לעודד אותה באופן ישיר. אם רוצים לסייע למעמד הבינוני, יהיה יותר אפקטיבי לסייע ישירות למעמד הבינוני. אם רוצים להקטין עוני, יהיה יותר אפקטיבי לסייע באופן ישיר למשקי-בית לצאת מעוני.

■ עסקים קטנים הם מקור לתחרות מול חברות גדולות.

טיעון נגד: רוב העסקים הקטנים אינם מגיעים לגודל שמאפשר להם להתחרות בחברות גדולות, ולכן עדיף להשתמש בדיני הגבלים עסקיים כדי להילחם נגד מונופול, ולא בהטבות מס לעסקים קטנים. במקרה של מוצרים סחירים, ניתן להגדיל תחרות באמצעות הקטנת מכסים וחסמים שונים על יבוא.

■ מס חברות פרוגרסיבי מקובל בעולם.

טיעון נגד: מתוך 34 מדינות שהיו חברות ב-OECD בשנים האחרונות, רק 10 מדינות מנהיגות מס חברות פרוגרסיבי (אוסטרליה ובריטניה, שהנהיגו מס חברות פרוגרסיבי בעבר, ביטלו הטבה זו. הראשונה ב-1973, והשנייה ב-2015). מתוך 10 המדינות, רק 5 מנהיגות פער של 10% או יותר בין שיעורי המס בין רווחים גדולים לרווחים קטנים (צרפת, ארה"ב, קוריאה, קנדה ויפן); ורק 3 מעניקות הטבה מקסימלית של יותר מ-100 אלף שקל בשנה (הונגריה, ארה"ב וקנדה).

בנוסף, לא ברור אם במדינות המעניקות הטבות כאלה הושגו תוצאות חיוביות כלשהן. כלומר, גם אם ישנן מדינות הנוקטות מדיניות מסוימת, אין בכך כדי להצביע על כך שהמדיניות נכונה וראויה לאימוץ בישראל. צריך לבדוק את תוצאות המדיניות ולהשוות למדינות שבהן היא לא ננקטה.

■ עסקים קטנים מתמודדים עם כשל שוק הנובע מחוסר מידע. כשל השוק מתבטא במשקיעים ובמלווים החוששים לממן את פעילותם של עסקים קטנים, או הדורשים תשואה גבוהה יותר. מחנק אשראי עלול לסכן את פיתוחם של העסקים הקטנים ואף להביא לסגירתם. שיעור מס נמוך יותר "מפצה" על כך.

טיעון נגד: כשל שוק, שחוסם לעסק הקטן את הגישה לשוק ההון, הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק להתערבות ממשלתית (כי המעורבות הממשלתית מייצרת עיוותים משמעותיים, שלעיתים קרובות גדולים מהעיוותים המקוריים; הדבר נכון במיוחד במקרה של התערבות באמצעות הטבות מס). כמו כן, גם אם נניח שהתערבות ממשלתית דרושה, מס-הכנסה פרוגרסיבי אינו הדרך, ועדיפה התערבות במקום הכשל. דהיינו, בשוק ההון עצמו. יתרה מזו, ייתכן שהקושי להשיג מימון לא נובע כלל מכשל שוק, אלה מרמת הסיכון הגבוהה של העסק הקטן או החדש.

■ קיים נטל מסים עודף על עסקים קטנים, כתוצאה מעלויות אכיפה גבוהות יחסית המושתות עליהם.

טיעון נגד: אם עסקים קטנים סובלים מעלויות אכיפה גבוהות, יש להתאים את התרופה לבעיה ולהציע להם הקלות במינהל המס (לרבות הקלות במספר הטפסים או ברמת הפירוט הנדרשת לצורכי תשלום המס) ולא בשיעורו.

■ הכותב הוא ראש "פורום קהלת" לכלכלה

עוד כתבות

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר