ניסיון למנוע הצעות "מתאבדות" במכרזי התשתית והפיתוח

על פי פיילוט שכבר הוטמע, קבלן נבחר לא רק על בסיס ההצעה הנמוכה ביותר ■ השינוי במבנה המכרזים נועד למנוע זכייתן של הצעות המוגשות בתת-תמחור, שמובילות לבעיות בביצוע

פועלים באתר בנייה / צילום: Bernadett Szabo, Reuters
פועלים באתר בנייה / צילום: Bernadett Szabo, Reuters

שינוי שנעשה במבנה של מכרזי עבודות התשתית והפיתוח במשרד הבינוי והשיכון מנסה להפחית משמעותית את היקף התופעה של הצעות "מתאבדות" של קבלנים במכרזים. ל"גלובס" נודע כי בחודשים האחרונים החלו במשרד בפיילוט, שכבר הוטמע בעשרות מכרזים חדשים שפורסמו על ידי המשרד, שבו בחירת הקבלן לא נעשית רק על בסיס ההצעה הנמוכה ביותר.

נציין כי בשנים האחרונות נפוצה ענף הבנייה והתשתיות תופעה של קבלנים המציעים במכרזים הצעות נמוכות באופן חריג מהאומדן שנקבע, הצעות "מתאבדות", כדי לזכות במכרזים בכל מחיר. הבעיה היא שהצעות אלו הובילו לא פעם לחריגות בתקציב מאוחר יותר או לביצוע בעייתי של העבודות בשטח, כמו גם לפגיעה בלוחות הזמנים.

במשרד הבינוי והשיכון מסבירים כי בתור הרגולטור של התחום הבחינו כי בשנים האחרונות ניתנו בלא מעט מכרזים מחירי הפסד כדי לזכות. "ועדת המכרזים יכולה להזמין לשימוע או לפסול במקרה כזה", אומרים במשרד, "אבל אנחנו רצינו למנוע מצב שקבלן בבכלל יכול לעבור שלב במכרז עם הצעה כזו. הרי הקבלנים מחפשים פרצות ומוצאים אותן בסוף, והמשמעות של הצעה במחיר הפסדי היא שהביצוע יהיה לא כמו שצריך".

השינוי החדש במכרזים האמורים, שגובש במשרד הבינוי והשיכון לאחר שיחות שהתקיימו גם מול מזמיני עבודות, קבלנים וגם מול התאחדות בוני הארץ, מציב שלב ביקורת ראשוני להצעת הקבלנים שבו נפסלות על הסף הן הצעות גבוהות מדי והן נמוכות מדי. "במכרזים יש פרקים שונים שזוכים לתמחור בנפרד", מסביר גורם ממשרד הבינוי והשיכון, "יש פרק כמו למשל עבודות עפר, קירות, ריצופים, ועוד. מה שאנחנו עושים עכשיו זה לקחת ממוצע של תמחור בכל פרק בכל הצעה שאנחנו מקבלים. הצעה שמתגלה כגבוהה או נמוכה מהמוצע של כל ההצעות, וגם מהאומדן שאנחנו הצבנו בתור גוף מקצועי, ביותר מ-15% - נפסלת ובכלל לא מגיעה לשלב בחירת הקבלן. זה הסינון הראשוני שכבר מוריד הצעות לא ריאליות.

"בשלב השני לוקחים את ההצעות שהוגשו ועברו שלב, ובוחנים את ההצעה הכספית הכוללת שהוגשה למכרז. עושים ממוצע של ההצעות של כל מי שעבר את השלב, ובמקרה הזה, מי שגבוה או נמוך ממנו ב-5% נפסל. בסופו של דבר, אחרי הסינון הזה, מבין ההצעות שעמדו בשני הקריטריונים, תיבחר ההצעה הזולה יותר".

במשרד הבינוי והשיכון מדגישים כי מדובר בשינוי שמגיע בעקבות מצב בעייתי מאוד שהתגלה במכרזים: "הגענו למצב שהיו יותר מדי הצעות 'מתאבדות'. היינו רואים מינוס 40% או 30% מהאומדן שלנו. וזה התחיל להיות נתח משמעותי מההצעות במכרזים. צריך להבין שזה קשור גם לסיווגים של הקבלנים. הריבוי בהצעות מתאבדות גרם לכך שקבלנים נורמטיביים התקשו לזכות בעבודות וכאשר נדרשו לחדש סיווג אצל רשם הקבלנים, לא היה להם צבר עבודות מספיק כדי להישאר בסיווג הגבוה שלהם. מי שהיה רוצה להישאר ברמת סיווג גבוהה של ג'5 ,למשל, היה חייב להגיש הצעות מתאבדות בעצמו. אנחנו כרגולטור לא יכולים להשלים עם המצב הזה והחלטנו לעצור את זה".

השינויים האמורים במכרזים כבר יושמו בעשרות מכרזים שפורסמו, ובמשרד הבינוי והשיכון הסבירו כי מדובר בתקופת פיילוט שהוגדרה עד סוף 2017. עוד הוסיפו במשרד כי נכון להיום נראה שהשיטה מוכיחה עצמה וככל הנראה הדבר יהפוך לסטנדרט בכל המכרזים.

חשוב להבין ששינוי המכרזים האמור משפיע לא רק על אותם הקבלנים שמציעים הצעות נמוכות מדי אלא גם על טיב התשתיות שייבנו. הצעה לא ריאלית שהתקבלה בגלל שהייתה זולה ביותר הובילה לא פעם למצב שבו הקבלן לא הצליח לעמוד בהצעתו שלו, וכתוצאה מכך השתבשו לוחות הזמנים, נוצרו חריגות בתקציב ונגרמו בעיות נוספות. את המציאות הזו ניתן לראות היטב בשטח בשכונות מגורים בהן עבודות הפיתוח מפגרות אחרי קצב הבנייה של מבני המגורים.

גם בהתאחדות בוני הארץ סבורים שמדובר במהלך משמעותי וחשוב. סמנכ"ל התשתיות של התאחדות בוני הארץ, גרא קאושנסקי, מסר היום ל"גלובס" כי: "ההתאחדות מברכת את משרד הבינוי והשיכון על כך שהבין את גודל הכשל בענף ואת הנזקים שנגרמים למשרד ולקופת המדינה ואירועים שבהם זוכות הצעות במחירי 'התאבדות' וגם פעל בעניין על ידי פיתוח מנגנון זכייה ראוי והוגן לזכייה, שמשרת קודם כל את משרד הבינוי והשיכון, אך גם את הענף כולו. התוצאה היא רווח נקי למשלם המסים."

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, התייחס היום לשינוי המכרזים ואמר: "על פי השיטה החדשה, על הקבלן להציע הצעה יעילה ואיכותית ולהימנע מהצעה במחיר הפסד וללא כיסוי.

"הודות לשיטה זו, קבלנים יוכלו להציע הצעות איכותיות ובמחירי עלות ריאליים, ואילו האזרחים ייהנו מתשתיות טובות לאורך זמן. השיטה כבר אומצת על ידי חברות כלכליות בערים שונות וגורמים נוספים".