ח"כ שלי יחימוביץ': "טבע נהנתה מהטבות מס בלי לתת דבר"

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה האשימה את טבע בניסיונות למנוע את הדיון על גל הפיטורים בחברה, שמונה לדבריה 2,000 איש ■ טבע לא שלחה נציג לדיון, אך סמנכ"ל התפעול בישראל כתב לוועדה: "טבע מחויבת לנקוט פעולות מידיות ומקיפות בכדי לייצב את מצבה הפיננסי"

ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה ערכה היום (ב') דיון בנושא הפיטורים הצפויים בטבע, לאחר שהחברה קיבלה הטבות מס ניכרות. חברת הכנסת שלי יחימוביץ', יו"ר הוועדה, טענה כי היו ניסיונות מצד טבע למנוע את הדיון, ונקבה במספר של 2,000 מפוטרים בישראל. לקראת סיום הדיון עלו הטונים והוחרפו הניסוחים כלפי טבע, עד כדי רמיזה של יחימוביץ' על אפשרות להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא וקריאתה לרשות המסים "להתחשבן עם טבע".

הדיון נסב סביב דוח מבקר המדינה מאוקטובר 2013, שעסק בקשר בין החוק לעידוד השקעות הון לבין התנאים שהחברות נדרשות לעמוד בהן. לדברי יחימוביץ', בשנים 2006-2013 קיבלה טבע קרוב ל-20 מיליארד דולר כהטבות מס, בזמן שמספר עובדיה בישראל לא עלה באופן משמעותי. 

הטבות המס של טבע
 הטבות המס של טבע

נציגת משרד הכלכלה ציינה בדיון כי המשרד פנה לטבע ודרש לדעת מה הן התוכניות של החברה, אך בשלב זה לא קיבל תשובה. יחימוביץ' גינתה את "הדממה" בנושא מצד ראש הממשלה ושר האוצר וטענה כי מדובר בהתנערות מאחריות. "אנחנו לא נרפה מהסוגיה הזאת", אמרה, "עד עכשיו עיקר האש בביקורת כוונה - ובצדק - להתנהלות הכושלת של טבע, כשבמקביל מנהלים בכירים נטלו לעצמם שכר דמיוני לחלוטין. מענק החתימה של קאר שולץ (מנכ"ל טבע, ש.ח.ו) קרוב ל-35 מיליון דולר, וזאת כשמדברים על פיטורים של משתכרי שכר מינימום ושכר ממוצע. תוסיפו לכל ההתנהלות הבלתי סבירה הזו את שורת הכשלים כמו רכישת רימסה ורכישת החטיבה הגנרית של אלרגן, ואת המחדל הנוראי של המדינה.

"הדוח של מבקר המדינה ב-2013 הוא כתובת אש - כולו מתייחס לטבע. המדינה לא עשתה דבר וחצי דבר וטבע המשיכה ליהנות מהטבות מפליגות בלי לתת דבר בתמורה. אני קוראת לרה"מ ושר האוצר להתערב במלוא העוצמה".

טבע, שלא שלחה לדיון נציג, שיגרה לח"כ יחימוביץ' מכתב של דוד לוסטיג, סמנכ"ל התפעול בישראל, שבו נאמר כי "מצבה העסקי של החברה מורכב נוכח האתגרים איתם היא מתמודדת בזירת התחרות הגלובלית והצורך בשיפור היעילות הפנימית של החברה. זאת, כאשר ברקע כניסה של תחרות גנרית לתרופת הקופקסון, המשך השחיקה בשוק הגנרי בארה"ב - שהינו השוק המרכזי של טבע - והחוב הכבד של כ-35 מיליארד דולר במאזנה של החברה. במצב זה טבע מחויבת לנקוט פעולות מידיות ומקיפות בכדי לייצב את מצבה הפיננסי.

"אנו מבקשים להביא בפנייך מספר עובדות לגבי תרומתה של טבע למשק הישראלי בתקופה זו", כתב לוסטיג ליחימוביץ'. "בתקופה שבין 2010-2016 טבע השקיעה מעל 21 מיליארד שקל בישראל בייצור ובמחקר ופיתוח. בעשור האחרון הקימה טבע בישראל מפעלים וקווי ייצור חדשים, ובפריפריה בפרט. החברה גייסה והכשירה מאות מדענים ואלפי עובדי ייצור והיוותה עוגן לתעשיית ביו-טק מרשימה שהתפתחה כאן בישראל. משנת 2000 טבע יותר מהכפילה את מצבת כוח האדם שלה בישראל. כמו כן, טבע מייצרת תעסוקה ל-21 אלף ישראלים במעגל התעסוקה השני. אנו פועלים באחריות בכדי להבטיח את עתידה של טבע.

לסיכום כתב לוסטיג, כי "המצב העסקי הנוכחי של טבע מחייב אותנו לפעול באחריות, לנקוט במהלך עמוק ומשמעותי ברחבי העולם ובישראל על מנת להבטיח את עתידה של החברה".

"אף אחד לא יודע מה יהיה מחר"

במהלך הדיון קרא ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) להתערב בניהול טבע, "כמו שממנים כונס נכסים, או ועדה קרואה. מה שדחוף זה להציל את העובדים", אמר. ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) ציין כי "התמונה עגומה. בוודאי שאפשר לבקר את טבע על היעדר אחריות תאגידית. אנחנו רואים פה חמדנות לשמה וכישלון ניהולי מהדהד. אבל את עיקר הביקורת צריכים להפנות למדינה כי מדובר פה בשערורייה. איך אפשר לאשר מחדל כל-כך גדול? זה מעלה תמיהות על אפשרות של קשרי הון שלטון".

לדברי עו"ד צחי סעד, נציג משרד מבקר המדינה, "הנושא של עידוד השקעות הון מבורך ורצוי לפיתוח התעשייה והמשק ולספק תעסוקה. מצד שני, כשנותנים הטבות של עשרות מיליארדים, רצוי לבדוק לאן הולך הכסף ומה התועלת המשקית שנוצרה ממתן הטבות לגופים כל-כך גדולים. הדוח שלנו מ-2013 העלה שמרבית ההטבות ניתנו למספר מועט של חברות ששילמו מס חברות נמוך, ואין ודאות לגבי התועלת שנתנו למשק ובמיוחד לפריפריה. מתן הטבות בהיקף בלתי מוגבל בלי שבוחנים עלות מול תועלת וחלופות אחרות - זו התנהלות לא כלכלית שפוגעת באזרחים".

בשלב מסוים עלה לדיון נושא הרווחים הכלואים והוויכוח שעורר בזמנו בנוגע להשקעה בחברות-בנות זרות. בהקשר זה טען ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) כי "טבע פתחה מרכזים פיקטיביים, חברות קש, בדרום מזרח אסיה. היא הזרימה מיליארדים לחברות באסיה שלא היו ולא נבראו. המדינה לא בדקה את זה בכלל, זו שערורייה. לא ראיתי שדרשו מטבע אפילו אגורה אחת".

לדיון הצטרף גם עובד חברת טבע, חבר ועד טבע ישראל באתר של טבע בשוהם. לדבריו, "התחושה בבית היא תחושה של דכדוך ואף אחד לא יודע מה יהיה מחר. ברור שזה לא מצב טוב לחברה. אני אוהב את החברה, גדלתי בה 33 שנים. העובדים לא צריכים לשלם את מחיר הטעויות של הבכירים שגם הלכו הביתה - לא כולם - וגם עם מצנחי זהב. זורקים לאוויר כל מיני מספרים (של מפוטרים, ש.ח.ו), אבל כל אחד מאיתנו הוא 100%. כל אחד יודע מה ההשלכות. אם יש אנשים שיש להם משכנתאות, שיידעו מה ההשלכות. ברגע שמפטרים בטבע יש חלחול לכך שאפשר לעשות את זה גם במקומות אחרים, ואני לא רוצה לחשוב מה ההשפעה על הכלכלה בכללותה. אני מאוד מקווה שלא נגיע לזה".