גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עדיין מח"כים: הקרב על ערוץ הכנסת לא יסתיים כל-כך מהר

ההודעה על פסילת ההצעה של ערוץ 20 בשבוע שעבר הפכה באופן סופי את ההליך לבחירת מפעיל חדש לערוץ הכנסת לפארסה, שככל הנראה תלווה אותנו עוד זמן רב ■ איך קרה שיותר מחצי שנה לאחר ההכרזה על הזוכה, הערוץ עדיין פועל לפי התנאים של המכרז הישן?

יאיר שרקי ואסף ליברמן / צילום מסך
יאיר שרקי ואסף ליברמן / צילום מסך

ההודעה שיצאה ביום חמישי האחרון מטעם מועצת הכבלים והלוויין הייתה חריגה בכל קנה-מידה. המועצה, שבשבתה כוועדת מכרזים בחרה לפני כ-7 חודשים את ערוץ 20 כמפעיל של ערוץ הכנסת ל-10 השנים הקרובות, נאלצה להודיע כי היא מבטלת את בחירתה, אך רובה המוחלט של ההודעה הוקדש כדי להצדיק, גם כעת, את הבחירה המקורית במאי השנה.

"ההצעה של ערוץ לשידורי הכנסת בע"מ (הגוף הייעודי שהקים ערוץ 20, י"כ) הציעה במישור התוכני את ההצעה הטובה ביותר, וזכתה בניקוד הגבוה בפרק התוכן. ההצעה הזוכה התבלטה על פני האחרות בכך שהציעה תוכן טלוויזיוני מגוון ומקורי לערוץ פרלמנטרי, שטרם נראה על המרקע כיום וספק אם קיים בערוצים פרלמנטריים אחרים בעולם, תוכן שיש בו לגוון ולחדש את פני הערוץ ולהביא אליו קהלים חדשים, הכול ברוח החוק החדש", נכתב מטעמה של המועצה.

"עמדת יועצי התוכן והיועץ הכלכלי החיצוני המלווה את המועצה נותרה בעינה, ולפיה ההצעה הזוכה ניתנת לביצוע במסגרת התקציב הסגור", נכתב באותיות מודגשות, שלוו בפסקאות רבות שהצדיקו את הבחירה המקורית של המועצה, ועטפו שוב ושוב את הגלולה המרה שנאלצו לבלוע שם, שהגיעה רק לבסוף: "עם זאת, עמדת היועץ המשפטי למועצה, שגובתה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, היא כי לא ניתן לקבל את ההסברים המאוחרים שניתנו על-ידי הזוכה מכיוון שהם בבחינת 'שיפור הצעה' שאינו אפשרי בהליך מכרזי. בשלב זה, ועל אף שהמועצה עודנה סבורה כי ההצעה הזוכה הציעה את התוכן הטוב ביותר, לאור חוות-הדעת המשפטית אין מנוס אלא להכריז על פסילתה של ההצעה הזוכה".

איך הגענו עד הלום?

ערוץ הכנסת מופעל על-ידי חברת החדשות של ערוץ 2 (כיום "החדשות") מאז תחילת שידוריו באמצע 2004. בתחילה ההפעלה הוגדר זמנית, ומנובמבר 2006 על-פי רישיון ל-10 שנים שהוענק לחברת החדשות אחרי שזכתה במכרז. מטבע הדברים, מדובר בערוץ קטן, נטול רייטינג משמעותי, אך כזה שמעניין מאוד את הפוליטיקאים ומהווה צומת למפגש של אינטרסים, אמיתיים או מדומיינים, בין מסקרים למסוקרים.

עם היציאה למכרז חדש תקציב הערוץ הוגדל ל-25.2 מיליון שקל בשנה (כולל מע"מ), ולמכרז ניגשו חדשות 2, שנמצאת בבעלות קשת ורשת וכאמור מפעילה את הערוץ כיום; RGE, בעלת ערוץ 10 וערוץ הספורט; ערוץ המורשת (ערוץ 20), בעל הגוון הימני שנתפס ככזה שקרוב לראש הממשלה; וקבוצה של תיא תקשורת, יסמין TV ורם בלינקוב. כולן עשו זאת, כפי שדורש המכרז, באמצעות חברות ייעודיות ונפרדות (SPC), שאמורות להיות מנוהלות על-ידי דירקטוריון נפרד. מי שניהלה את ההליך כוועדת המכרזים היא מועצת הכבלים והלוויין בראשות היו"ר, ד"ר יפעת בן-חי-שגב.

במאי השנה הודיעה המועצה כי בחרה בהצעתו של ערוץ 20 בפער גדול לאחר שזיכתה אותו ב-930 נקודות מתוך 1,000. הצעת RGE הגיעה למקום השני עם 822 נקודות, והצעת חדשות 2 זכתה ל-814 נקודות.

הפעלת ערוץ הכנסת הייתה אמורה לעבור לידי ערוץ 20 בחודש יולי, במהלך פגרת הכנסת, וזה היה אמור לצאת לדרך חדשה בדגש גדול בהרבה על תחום הדיגיטל (כפי שנדרש מראש בתנאי המכרז) ועם שורה של תוכניות שחלקן בפורמטים קלילים יותר ועם קריצה לעולמות הריאליטי והילדים.

מה בעצם השתבש?

הלחצים סביב חברי המועצה שנטלו חלק בהליך היו גדולים. ערב פרסום התוצאות נאלצה לפרוש מהוועדה חברת המועצה נעמי שחורי אף שהיא עצמה לאמרה ל"גלובס" כי לא חשה שהיא בניגוד עניינים. חבר נוסף, רועי הורביץ, החליט גם הוא לא להשתתף בהליך הדירוג של המכרז. לאחר פרסום המכרז התלוננו שניים מחברי המועצה כי נשלחו אליהם חוקרים פרטיים בניסיון לגלות קשרים שלהם לערוץ 20.

זמן קצר לאחר פרסום התוצאות החלו לעלות בעיות שונות שהתרחשו בהליך עצמו כמו טעויות בשלב הניקוד שהיו זניחות יחסית על רקע הפער הגדול בניקוד של הזוכה. ביולי הגישה חדשות 2 ערעור לבג"ץ על ההליך וחשפה ליקויים נוספים לכאורה: "יו"ר ועדת המכרזים הורתה לחברי הוועדה לכתוב בעיפרון את הניקוד הניתן על-ידיהם לסעיפים השונים בהצעות", נכתב בעתירה של החברה. "שמותיהם של כל חברי ועדת המכרזים, למעט שמה של יו"ר הוועדה, הושחרו בתמלילי ההקלטות של דיוני הוועדה (שנמסרו לחדשות 2); הפרוטוקולים של ועדת המכרזים רצופים בקטעים מושחרים; ובמקומות שונים בפרוטוקולים של ועדת המכרזים צוין כי הקלטת הישיבה הופסקה", נטען בעתירה הראשונה, שהזכירה גם ליקויים כלכליים בהצעה.

האדמה התחילה לרעוד ב-19 ביולי, כשבג"ץ הוציא צו ביניים שעצר את מהלך חילופי המפעילים של הערוץ, אך בהמשך אותו חודש התכנסה שוב מועצת הכבלים והלוויין ואשררה את בחירתה המקורית בערוץ 20. "התוכנית העסקית של הזוכה אכן חסרה", נכתב בתשובת המועצה לבג"ץ, "אך החוסר שבה... אינו מעלה חשש באשר ליכולתה של הזוכה לעמוד בהצעתה במסגרת התקציב הסגור הנתון לערוץ".

כולם מסכימים שנקודת המפנה האמיתית הגיעה כשבחדשות 2 הגישו לבית המשפט ולמועצה עבודה כלכלית שהכינה עבורם חברת TASC. העבודה, שנחשפה ב"גלובס", הוכיחה לשיטתה שורה של אי התאמות כספיות שעולות מהשוואה בין פרק התוכן לפרק התוכנית העסקית. למעשה, נקבע בעבודה, בעוד שלפי כללי המכרז הערוץ אמור להציג מדי שנה רווח תפעולי של 5%, בפועל שידור כל התכנים שהבטיח הערוץ בהצעתו יובילו אותו להפסד שנתי של 1.7 מיליון שקל.

הניתוח הזה מהווה גם כעת את סלע המחלוקת סביב המכרז. הוא זה שגרם ליועץ המשפטי של המועצה, עו"ד דודו קובסניאנו, לשנות את דעתו ולהוביל, בגיבוי הפרקליטות, קו שגורס כי לא ניתן להגן עוד על הצעת ערוץ 20 במכרז. במועצה זועמים כמובן על מה שהם תופסים כהיפוך עמדתו של היועץ המשפטי שליווה אותם בתהליך, וגם בערוץ 20 תוקפים מטבע הדברים את המהלך.

"ההחלטה מיום חמישי היא אחת המוזרות שנתקלתי בהן", אומר עו"ד יוסי עבאדי ממשרד מיתר ליקוורניק, המייצג את ערוץ 20. "יש אדם אחד שגיבש עמדה לפסול את הערוץ ובעצם כפה את עמדתו על המועצה. למיטב ידיעתי, לא שותפים לה היועצים הכלכליים או גורמים אחרים. חוות-הדעת הכאילו משפטית שהוא הכין היא בעצם חוות-דעת כלכלית. הוא פשוט לקח את העבודה של TASC והסתמך עליה במקום להשתמש בעבודה שהמועצה עשתה או הייתה צריכה לעשות, והתוצאה שיצאה היא מאוד מאוד בעייתית".

גורמים במשרד המשפטים הודפים את הטענות: "חוות-הדעת הכלכלית בעצם מראה שההצעה הזאת פשוט לא מתכנסת, במובן הזה שהיא הפסדית. אי-אפשר היה להתעלם מעבודה כזאת, שעל פניה נראית עבודה רצינית". עוד מציינים שם כי לערוץ 20 ניתנה אפשרות להגן על הצעתו אל מול העבודה הכלכלית, אך "כשהם התחילו לתת הסברים למה זה לא מתכנס, ההסברים רק סיבכו אותם יותר. היו להם כל מיני הסברים שמבחינת דיני מכרזים אי-אפשר לקבל - אתה לא יכול לחזור אחורה ולשנות את ההצעה. בשורה התחתונה לא הייתה ברירה, כי ההצעה שלהם פשוט לא עומדת בתנאי המכרז".

ניתן היה למנוע את הפארסה?

בשורה התחתונה הפסילה של הצעת ערוץ 20 בשבוע שעבר הפכה באופן סופי את ההליך לבחירת מפעיל חדש לערוץ הכנסת - שממומן, צריך להזכיר, מכסף ציבורי ובהיקף לא קטן - לכישלון מהדהד. כמעט חצי שנה לאחר שהערוץ היה אמור לעבור לפעול בתנאי מכרז חדשים עם שינויים והתאמות לרוח הזמן, הוא ממשיך להיות מופעל באופן זמני על בסיס המכרז הקודם, עניין שסופו לא נראה כרגע באופק (ראו בהמשך).

בחינת הדיונים שהתקיימו בוועדה ערב ההכרעה מגלים כי היועצים המשפטיים והכלכליים שליוו את ההליך הצביעו על בעיה בתוכנית העסקית של ערוץ 20. היועצת הכלכלית של המועצה, אלינור כליפזאדה, ציינה במהלך דיון בהצעת הערוץ ב-26 באפריל כי "כאן יש לנו בעיה קצת יותר חמורה. כשניסינו לבדוק את התאמת פרק התוכן לתוכנית העסקית מצאנו שאין התאמה כזו גם אחרי שאלות ההבהרה. נושא מליאה ושידור הכנסת כלל לא מופיעים במצבת כוח האדם. בקטגוריית הדוקו, ובחדשות הכנסת, ובתוכנית הכלכלית לא מצוותים צוותי ENG (צוותי צילום)".

קובסנאינו אמר באותו דיון: "צריכה להיות הלימה בין מה שהם מציעים לך לבין מה שנקבל. אם יש לך 100 שקלים ואתה נותן לי תוכנית ששווה מיליון שקלים זה יפה אבל אין הלימה... אם על-פי החוק הם חייבים לסקר את דיוני המליאה, אבל לא תקצבו את זה, אז הם לא יעשו 10 תוכניות (אחרות), לכן זה מצג שהוא בעייתי".

עם זאת, בשום שלב לא הובהר לחברים כי מדובר בעילה לפסילה, והדיון נסב סביב הניקוד שיקבל הערוץ באותו פרק ספציפי, שבגלל האופן שבו בנוי המכרז - עיקר הניקוד בו, 50%, מוקדש לפרק התוכן - משמעותו מבחינת הציון הסופי היא נמוכה.

גם מי שסבורים שהיה צריך לפסול את ההצעה מודים כי הסיבה לפסילה נולדה בעקבות העבודה של TASC שלא הייתה קיימת אז, ומה שחשוב יותר לא הייתה קיימת גם במהלך הישיבה שבה התכנסה המועצה כדי לאשרר את ההצעה לאחר הגשת העתירה לבג"ץ. שם הסתמנה תמימות דעים בין יועצי התוכן כי דווקא ניתן להפיק את לוח השידורים המתוכנן במסגרת התקציבית הנתונה, אם כי הרווח יהיה נמוך מ-5%.

בעתירת חדשות 2 נכתב בהקשר לדיון הזה כי "למרבה התמיהה נכחה בו רק אחת היועצות הכלכליות אשר נאלמה דום שעה שוועדת המכרזים החליטה להתעלם מממצאיה המקצועיים, ולבכר על פניהם חוות-דעת של יועצי התוכן, שאינם יועצים כלכליים".

בימים האחרונים מנסים שני הצדדים - המועצה מצד אחד והמשפטנים מן הצד השני - להוריד את גובה הלהבות, אך המתיחות שבאה כאמור לידי ביטוי בהודעת המועצה ובהחלטתה הרשמית מיום חמישי ניכרת. גורם במועצה ביקר גם היום את מה שהוא כינה ההשתלטות המשפטית על ההליך ואת המפנה החד שביצע היועץ המשפטי קובסנאינו בשלב מאוחר יחסית.

קובסניאנו הסביר את נימוקיו בחוות-הדעת המשפטית המסכמת שלו, שהובילה לפסילה: "נטען בפניי כי יועצי התוכן של המועצה בכל זאת סבורים כי ניתן להפיק במסגרת התקציב הסגור את כל התוכניות שהציעה הזוכה במסגרת לוח שידוריה. לא ניתן לקבל טענה זו מבחינת עקרונות דיני המכרזים".

לדבריו, כפי שהובאו בחוות-הדעת, "למעשה הבקשה היא לסמוך על 'חוש המומחיות' של יועצי המועצה כתחליף של ממש למה שכתבה הזוכה בהצעתה בהתאם לתנאי המכרז. עקרונות המכרז הציבורי אינם מאפשרים זאת (כי דבר זה יוביל) לפגיעה בשוויון ובתחרות ההוגנת".

קובסנאינו עצמו, אגב, צפוי לסיים בשבועות הקרובים את תפקידו כיועמ"ש של המועצה, לאחר שקודם לתפקיד היועץ המשפטי של משרד התיירות.

אז מה צפוי עכשיו?

לפני יומיים, לאחר שהוגשה לבג"ץ עמדתה החדשה של המועצה, הוא הורה לצדדים להגיש את תגובותיהם החדשות עד סוף דצמבר. בימים האחרונים המועצה כבר העבירה ל-RGE, בהתאם להחלטתה, סדרה של שאלות שעליהן תצטרך להשיב על-מנת שהמועצה תוכל לאשר את זכייתה. בראש קבוצת RGE עומדים המנכ"ל אילן דה פריס, לשעבר מנהל התוכן של טלעד ורשת, והעורך הראשי ערן טיפנברון, לשעבר העורך הראשי של ynet. אך גם אם התשובות של החברה יספקו את המועצה - בערוץ 20 כבר הגישו מסמך, שנחשף ב"גלובס", שמצביע על בעיות משמעותיות לכאורה גם בהצעה זו - הדרך שלהם להפעלת הערוץ בפועל נראית ארוכה.

בחדשות 2, שם דורשים כבר זה זמן לבטל את המכרז כולו, מתכוונים, כפי שכבר הצהירו בעתירתם, לתקוף גם את הצעת RGE. הפערים הקטנים בניקוד בין שתי החברות, 8 נקודות בלבד, יכולים להפוך חלק מההחלטות ועדת המכרזים שקודם היו זניחות (ניקוד גבוה מהמותר שניתן בכמה מן הסעיפים או הורדת ניקוד לאחד הבכירים בהצעת החברה) למשמעותיות.

גם ערוץ 20 נערך לקרב משפטי. בערוץ מתכוונים לתקוף את שינוי סרגל הבדיקה במסמך של TASC, ובעקבותיו בחוות-הדעת, שלשיטתם שינו באמצע הדרך, ובאופן לא מקובל, את כללי המכרז ואת אופן החישוב של עלות התוכן (הכפלת עלות לכל תוכנית במספר ימים בשנה, במקום חישוב עלות כוללת). בנוסף, יתקפו שם את בדיקת ההצעות בטור - בכל פעם מובאת הצעה אחרת לבדיקה - במקום לבדוק במקביל את כל ההצעות ולהתרשם אם למשל כולן סובלות מפגמים דומים.

עם דבר אחד נדמה שקשה להתווכח: ההליכים סביב ערוץ הכנסת צפויים ככל הנראה לארוך עוד זמן רב, עניין שללא ספק משחק לידיה של חברת החדשות, שממשיכה בינתיים להפעיל את הערוץ כפי שעשתה ב-13 השנים האחרונות.

הטענות העיקריות בקשר להתנהלות הבעייתית של המכרז: 

■ שניים מחברי המועצה פרשו זמן קצר לפני סיום ההליך. 

■ אחד מחברי המועצה העניק בכמה סעיפים ציון גבוה מהציון המקסימלי. 

■ הניקוד שניתן על-ידי חברי המועצה נכתב בעיפרון. 

■ בחלק מהפרוטוקולים צוין כי בשלב מסוים של הדיון ההקלטה הופסקה. 

■ ההכרה (השנויה במחלוקת) כי יש בעיה כלכלית משמעותית בהצעת ערוץ 20 הגיעה רק בעקבות מסמך של חברה חיצונית, ובשלב מאוחר. 

דוגמאות לכשלים שנמצאו בהצעת ערוץ 20 והופכים אותה להפסדית (לפי חוות-הדעת המשפטית של מועצת הכבלים והלוויין): 

■ תקצוב לוח השידורים לפי 48 שבועות במקום 52 - פער תקציבי של 846 אלף שקל בשנה. 

■ תקצוב המגזין באמהרית לפי 8 חודשים במקום 12 - פער של 138 אלף שקל בשנה. 

■ אי-תקצוב מספק לתוכנית "הזירה" - פער של 206 אלף שקל בשנה. 

■ אין תקצוב של 3 צוותי צילום חיצוני ביום, כנדרש במכרז - פער של 76 אלף שקל בשנה. 

■ התחייבות לקמפיין פרסומי שלא תוקצב - פער של מיליון שקל. 

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"