בחרבות שלופות: בליכוד כבר נערכים ליום שאחרי נתניהו

הבכירים מתכוננים ליום שאחרי נתניהו ■ "כולם הולכים בשקט עם חרבות מאחורי הגב. אף אחד לא רוצה לשלוף ראשון ולגלות שהוא לבד. אבל אף אחד גם לא רוצה להיות השני ששולף" ■ ניתוח G

בנימין נתניהו / צילום:  Reuters/Baz Ratner
בנימין נתניהו / צילום: Reuters/Baz Ratner

"פגשתי השבוע חבר, מומחה לניו מדיה שעשה בעבר קמפיינים פוליטיים", מספר איש מקצוע שעובד עם המערכת הפוליטית. "הוא סיפר שמתמודד פוטנציאלי על הנהגת הליכוד נפגש איתו לאחרונה במטרה לשכור את שירותיו. אנשים בליכוד מתחילים לבנות צוותים, ליצור קשר עם ספקים, נערכים ליום הדין. אם ביבי ילך הביתה בשנה הקרובה, וההערכות מדברות על בחירות אחרי יום העצמאות, זו תהיה הזדמנות חייהם. יותר מעשרים שנה הוא ייבש אותם. לא גידל אף יורש. לא איפשר להם להתבלט. מינה אותם לשרים במשרדים בינוניים וזוטרים ושמר את שלושת התיקים הבכירים - ביטחון, אוצר וחוץ - לעצמו או לשותפות הקואליציוניות שלו. אז כשזה סוף-סוף יקרה, ותהיה להם אפשרות להתקדם ולצמוח, הם לא יכולים להרשות לעצמם להיתפס לא מוכנים".

- מועמדים ממש סוגרים עכשיו חוזים עם אנשי מקצוע?

"עדיין לא, הייתי קורא לזה יותר בדיקת היתכנות מתקדמת. לביבי יש עדיין יתרון עצום - הוא שולט בזמנים, והוא מחזיק את המערכת דרוכה. זה כמו לשכב במארב שבועיים, כשאתה לא יודע מתי האויב יבוא. לכן, יש התעוררות ויש היערכות, כי אם הבחירות יתקיימו בסביבות מאי 2018, אנחנו מדברים כאן על לו"ז מאוד צפוף. נכון, אולי בעוד חודש נגלה שזו הייתה אזעקת שווא, אבל מה אם לא? המלצות המשטרה מתוכננות להימסר עד סוף החודש, ואחריהן יכולים להיווצר פה כמה תרחישים. כרגע כולם הולכים בשקט עם חרבות מאחורי הגב. אף אחד בליכוד לא רוצה לשלוף ראשון ולגלות שהוא לבד. אבל אף אחד גם לא רוצה להיות השני ששולף, כי אז הוא כבר לא נתפס כמי שמגלה מנהיגות, אלא כסתם אחד שנגרר".

האווירה הזו של דריכות לצד הססנות תוארה גם במאמר שפרסם בשבוע שעבר יועז הנדל, פובליציסט "ידיעות אחרונות", המזוהה עם הימין. "האיש היושב מולי הוא אחד הבכירים בליכוד בקדנציה הנוכחית", כתב הנדל, "אם היה נחוש מספיק היה אומר אותם בעצמו, אבל הוא מתלבט, מתחבט, חושש ומתעסק בשאלות כמו מתי ואיך. דבריו הם מתקפה חזיתית על נתניהו. הוא טוען שהסיאוב משפיע על הליכוד, שבקצב הזה יאבדו את השלטון".

באחד התרחישים שאותו בכיר הרגיש נוח לשרטט בפני הנדל, דיברו על על פוטש, בהנחה שהמשטרה תמליץ להעמיד את נתניהו לדין. "חמשת הבכירים שאותם מנה, והוא בתוכם, יושבים מאחורי שולחן, מולם מסיבת עיתונאים בהולה. האומץ נמצא בעובדה שזה מעשה משותף, בלי קורבן בודד [...] ביחד, ורק ביחד, הם מסתכלים למצלמות ומכריזים שכך זה לא יכול להימשך עוד. 'אנחנו יוצאים לדרך חדשה', הם יאמרו בדמיונו, 'אחד מאיתנו ייבחר למחליף של נתניהו. לא נגיד עכשיו מי. נסכים שאחד ייבחר. ולגבי נתניהו, לכל דבר יש סוף'".

ספק אם בן שיחו של הנדל העריך שדבריו יהפכו לכותרת ראשית ב"ידיעות". סביר שהניח שמדובר בשיחת רקע לשחרור קיטור, עם עוד אחד מנפגעי נתניהו (הנדל, ששימש כראש מערך ההסברה בלשכת נתניהו, פרש אחרי שהתלונן אצל היועץ המשפטי על התנהגותו של נתן אשל ולא זכה לגיבוי מצד ראש הממשלה). הוא כנראה הניח שהדברים יחלחלו לעמודי הפובליציסטיקה, לא החדשות. הסערה שעורר וההכחשות שבאו בעקבותיה מעניינות, ומראות שהדברים נפלו, כנראה, על קרקע בשלה. משהו קורה, על אף שהחשודים המיידיים מיהרו להתנער מהדברים.

כך, למשל, ביום פרסום הידיעה, צייץ בטוויטר השר ישראל כ"ץ, מהאנשים החזקים בליכוד: "הבוקר קראתי פרסום מוזר על התארגנות בכירים בליכוד נגד רה"מ בנימין נתניהו. זה נראה יותר כהתארגנות של הכותב נגד בכירי הליכוד, או סתם עיתונות כושלת. בלי לציין שמות, ובלי לבקש תגובה? להד"ם". ממי לבקש תגובה? הרי ההתייחסות הייתה לבכירים אנונימיים. הייתכן שעל ראשו של כ"ץ בוער הכובע? מה שבטוח, כ"ץ תייג גם את נתניהו. לוודא שההכחשה תגיע ליעדה.

השבוע הכחיש שוב אחד ממקורביו כי הסיפור מוכר לו. "איך שלא מסובבים את זה, כ"ץ הוא אחד הבכירים בליכוד", אמר ל-G אותו אדם שביקש לאחוז את החבל בשני קצותיו ולהרוויח בכירות לצד הכחשה. "אבל הוא לא מכיר דבר וחצי דבר ממה שנכתב שם. כך שאם התארגנות כזו קיימת, אנחנו בוודאי לא חלק ממנה".

השר גלעד ארדן הכחיש שמדובר בו אצל רינו צרור בגל"צ, אחרי תקופה ארוכה שבה סירב להתראיין. שרים אחרים צבאו על תוכניות האקטואליה של ערוצי הטלוויזיה אחר הצהריים בבקשה להתראיין על המצב הביטחוני ועל הדרך להישאל על הסיפור של הנדל, כדי שיוכלו להכחיש כל קשר. "זו אספירציה ולא קונספירציה", אומר לנו אחד מיועצי השרים, שחשש להיקשר לדיווח של הנדל, "השר שלי הוא אדם ממלכתי, הוא עומד מאחורי ראש הממשלה ולא עוסק בהתארגנויות האלה".

כדאי לשים לב גם מה בדיוק הוכחש - קל להכחיש התארגנות של חמישה, אם מדמיינים חמישה בכירים יושבים בחדר אפוף עשן סיגרים ומתכננים הפיכה. כי כמו שאמר בחיוך אחד מאנשי הליכוד שעמם שוחחנו: "איך אפשר לדבר על חמישה, כשגם שלושה בכירים אצלנו לא מסוגלים לשבת יחד?". אבל אם מתארים מצב שבו כל אחד מדבר בינתיים רק עם בכיר אחד או שניים שעליהם הוא סומך, התמונה כבר נראית הגיונית יותר. מה שבטוח, נתניהו לא מקל בזה ראש. "אי-אפשר להיות יותר פרנואיד מנתניהו כיום", אומר מי שמכיר אותו מקרוב, "וכשמתפרסם תיאור כזה, מבחינתו זו רק עוד הוכחה לכך שהפחדים שלו מוצדקים, גם אם הסיכויים של תוכנית כזו לצאת אל הפועל קלושים".

- למה קלושים?

"כי חצי מסיעת הליכוד בכנסת מבינה שבבחירות הבאות היא בחוץ. יש 15-14 מקומות ריאליים ברשימה הארצית, אם מנכים את השריונים למחוזות ולאנשי היו"ר; ועליהם מתמודדים בליכוד 11 שרים, יו"ר כנסת ועוד 17 ח"כים מכהנים. איזה אינטרס יש להם לקרב את הקץ? כשנתניהו רצה לפרק את הממשלה בגלל התאגיד, 16 ח"כים כבר אמרו לו שזו לא סיבה מספיק טובה. הם לא רוצים ללכת הביתה מוקדם מדי, בטח לא על רקע סדר יום של 'מושחתים נמאסתם'".

- אין בכירים שבטוחים בעצמם מספיק כדי להתנהל כמי שמקומם הגבוה מובטח?

"הבכירים היחידים שיצאו נגד נתניהו בגלוי בתשע השנים האחרונות היו אלה שבאותה הזדמנות גם התפטרו, כמו גדעון סער, משה כחלון ובוגי יעלון. למה הם לא מבקרים ונשארים? כי הם יודעים שבתוך מרכז הליכוד ביבי הוא עדיין המלך. ומי שיוצא נגדו - נשרף. הם מבינים שביקורת גלויה זה מוות בתוך המתפקדים".

"ממה צריך להימאס לי?"

רבים מאלה המרואיינים לכתבה הזו סירבו להופיע בשמם. חלקם מזוהים עם מי ששואפים להתמודד על ראשות הליכוד או על ראשות הממשלה. האווירה שהם מבקשים לתאר כאן היא של סוף תקופה. "אני שומע פעילים מרכזיים שאומרים די, מספיק", אומר אחד מיריביו של נתניהו, "ואלה לא אנשים שמזוהים עם השמאל או שאוהבים במיוחד את התקשורת. להיפך, כלפי חוץ הם עדיין מגנים על הבית, אבל בינם לבין עצמם הם מדברים על המבוכה והבושה בגלל אובדן הממלכתיות וכל פרשיות השחיתות שמכתימות את המפלגה. אחד מהם אמר לי 'מים עומדים הופכים לביצה. המים צריכים לזרום, ונתניהו כבר בן 70, עשה הרבה. הגיע הזמן שילך הביתה".

אפשר להתייחס לציטוט הזה כאל משאלת לב לא מבוססת, אחרי הכול, יש לאותם מרואיינים אינטרס להראות שהאדמה רועדת. מצד שני, זו בדיוק השאלה שהכתבה הזו מבקשת לבדוק: האם יש כוחות שמטלטלים את השטח? האם משהו נשבר במנטרה החביבה על אנשי הליכוד, שמתגאים בכך שאצלם - בניגוד למפלגת העבודה שבה הסכינאות לא מפסיקה לעולם - ראש ממשלה מכהן לא מחליפים? האם יריביו של נתניהו בליכוד ומחוצה לו כבר העלו הילוך בקרב המטורף שיתחולל כאן כדי לרשת אותו, בהנחה שהעתיד כבר כאן.

במוצאי שבת הכריז לראשונה יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט, כי יתמודד על ראשות הממשלה אחרי עידן נתניהו. שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ יצא גם הוא בשבועות האחרונים בהכרזה דומה, ולא במקרה. נראה שהם מאמינים שנתניהו לא ישרוד פוליטית את החקירות נגדו, ולכן הבחירות הן ממש מעבר לפינה. בראיון לעמליה דואק לפני חודש במסגרת "שבתרבות" במועצה האזורית גזר, נשאל כ"ץ אם לדעתו נתניהו מאחד את העם. "נתניהו הוא לא ראש ממשלה שנוצר סביבו קונצנזוס לאומי, היו מנהיגים בעבר שהיה להם קונצנזוס רחב יותר", השיב כ"ץ. אמירה כזו היא דרמטית במושגים פנים ליכודיים. ודאי בהשוואה לדברי השבח שהרעיף השבוע בשיחה עם G שר התיירות יריב לוין, שלא שכח לשלב בתוכם אזהרות כלפי מי שיעז למרוד בבוס.

"לראש הממשלה הישגים עצומים ותמיכה ציבורית אדירה", אומר לוין. "הוא נתפס כמועמד הכי ראוי לתפקיד, יותר מכל אחד אחר. הרוב המוחלט בליכוד מגבה את ראש הממשלה. לא רק שהוא לא רוצה שילך, הוא גם לא חושב שהוא צריך ללכת".

- יש כאלה שחושבים אחרת, קראת על חמשת הבכירים ששוקלים לצאת נגדו?

"כל אחד יודע שמי שיעשה צעד כזה, יחטוף מכה קשה במפלגה, כי יאבד בסיסי תמיכה גדולים. לכן הרוב המוחלט לא חושב כך, כי הוא יודע שישלם מחיר, לא מול נתניהו, אלא מול פעילי הליכוד. זה לא שהחלוקה היא 55% בעד נתניהו ו-45% נגדו. זה יותר 95% בעד נתניהו ו-5% נגדו".

- אתה רוצה להגיד שבאמת לא נמאס לך? שלא היית מעדיף תיק בכיר יותר מהתיירות? שלא היה כדאי לרענן את השורות בליכוד עם מנהיג חדש, ששמו לא נקשר לפרשיות שחיתות?

"אני בטוח שכל הנושאים האזוטריים שבודקים לגבי נתניהו יסתיימו בלא כלום. וממה צריך להימאס לי? מזה שמשיגים הכרה אמריקאית בירושלים? מזה שהמצב הכלכלי הוא הכי טוב אי-פעם? מזה שהמצב הביטחוני פה טוב? ובמה נחליף? באנשים שאף פעם לא ניהלו פה שום דבר? לי אישית לא אצה הדרך לשום מקום. זה אף פעם לא נראה לי מובן מאליו שאני ח"כ, שלא לדבר על שר. והלוואי שהממשלה הזו תשרוד עד סוף כהונתה. אין סיבה לקלקל את מה שעובד, ואם למישהו אצה הדרך, שיתאזר בסבלנות ובצניעות".

מרבית הפוליטיקאים לא ממהרים לנקוט צעדים ומעדיפים כרגע את הישיבה על הגדר. אלה אותם פוליטיקאים שביקשו באמצעות דובריהם שנתקשר שוב בינואר, כשביקשנו מהם להתראיין. התירוצים היו מגוונים: ראש עיר שעסוק בהעברת תקציב, ח"כ עם לו"ז עמוס במיוחד. האמת פשוטה: עד סוף דצמבר עתידה המשטרה לפרסם את המלצותיה בתיק 1,000, תיק המתנות. יהיה הרבה יותר קל להתבטא לאחר מכן, כשיהיה ברור לאן נושבת הרוח. לוחות הזמנים המשפטיים הם שמכתיבים כיום את התנהלות נתניהו ואת התנהלותם של יריביו. השאלה היא מי יזום ומי ייגרר.

המלצת המשטרה, החלטת היועץ המשפטי לממשלה אם להעמיד לדין (בכפוף, כמובן, לשימוע), והגשת כתב האישום (אם יוגש כזה) - בכל אחד מהצמתים האלה נתניהו יכול מיוזמתו לשבור את הכלים, כלומר, להתפטר או להחליט שהולכים לבחירות. בכל אחד מהצמתים הללו - הוא עלול להיקלע ללחץ ציבורי או פוליטי, שיאלץ אותו לנקוט צעדים כאלה.

כבר עכשיו טורחים יריביו להזכיר שאהוד אולמרט התפטר מראשות הממשלה שבועיים לאחר המלצת המשטרה בפרשות "מעטפות הכסף" ו"ראשונטורס". אלא שאולמרט, חשוב לזכור, התפטר אחרי שאיבד את הרוב הקואליציוני. שותפו הקואליציוני הבכיר, יו"ר העבודה דאז אהוד ברק, דחק בו להתפטר אחרי עדותו המוקדמת של עד המדינה משה טלנסקי, וגם מפלגת הגמלאים סירבה לתמוך בו. ספק אם כחלון ובנט, שלא עמדו בלחץ הציבורי שהופנה כלפיהם אחרי שתמכו בחוק ההמלצות, יעמדו בלחץ הציבורי שיופעל עליהם לפרוש מהקואליציה, אם תמליץ המשטרה להגיש כתב אישום. ולכן, ההנחה במערכת הפוליטית היא שכבר בתחנה הראשונה - המלצת המשטרה - יתחיל בית הקלפים להיסדק.

"הוא לא חייב להתפטר"

התרחישים הבולטים אצל מי שבוחשים עכשיו הם שלושה: ביבי חזק, ביבי חלש וביבי הולך. מה זה אומר, מי יתמודד, ועל מי זה ישליך פרסונלית? הנה הפרטים. "אם נתניהו נשאר חזק בסקרים, איש בליכוד לא יעז להתמודד מולו", מעריך אחד האסטרטגים הבולטים של מערכות הבחירות האחרונות, "והוא ימשיך בתפקידו לפחות עד שיוגש נגדו כתב אישום". היועץ האסטרטגי אמיר דן, שליווה את אולמרט במשפטיו, אפילו מעריך ש"נתניהו יעדיף לבוא אל ספסל הנאשמים כראש ממשלה".

"זה אפשרי", אומר דן, "כי לפי החוק, הוא לא חייב להתפטר כשמוגש נגדו כתב אישום. מה שכן, אם יהיה בטוח בניצחונו בבחירות, ייתכן שיזום אותן, כדי שיוכל להישאר בתפקידו עד להכרעת הדין ולומר 'העם בחר בי, גם אחרי שהוחלט להגיש נגדי כתב אישום. אין לאיש מנדט לומר לי ללכת'. האם בית המשפט יראה את ההיאחזות הזאת בכיסא בחיוב? אני לא בטוח בכלל".

אם יצטברו סימנים שנתניהו נחלש, עשוי מישהו לקרוא עליו תיגר. ההימור הרווח הוא שלא בכירי הליכוד יהיו אלה שיעזו לכנס מסיבת עיתונאים, אלא דווקא יו"ר כולנו, השר משה כחלון, שיצטרך לשמר את דימויו כמגן שלטון החוק בממשלה. כחלון ישתמש במילים יפות. הוא יטען שזה לא מוסרי להישאר בממשלה במצב כזה ויודיע על פרישה. אחריו יפרשו סיעות נוספות, ויחל הקרב על עצם הדרך שבה ייבחרו ראש הליכוד ובהמשך גם ראש הממשלה הבא.

ישראל כ"ץ, המכהן כיו"ר מזכירות התנועה ונחשב לבעל המחנה הגדול ביותר, יתנגד להליכה לבחירות וייאבק על בחירה במועמד חלופי מתוך הכנסת, כיוון שאז סיכוייו להיבחר גבוהים מאוד. כ"ץ, מן הסתם, רואה לנגד את עיניו את כניסתו של שמעון פרס ללשכת ראש הממשלה אחרי רצח רבין ואת מינויו של אהוד אולמרט לראשות הממשלה אחרי שקיעתו של אריאל שרון בתרדמת. ודווקא מכיוון שבציבור הרחב הוא אינו פופולרי ומוכר כמו בליכוד, הוא מעריך שהתמודדות בבחירות כלליות מעמדה של ראש ממשלה חלופי, תעשה עמו חסד. יכירו אותו, הוא יצטייר כממלכתי יותר, והסיכוי שלו להוביל את הליכוד לניצחון יהיה מטבע הדברים גדול יותר. וכמו שאמרו על אולמרט, כשנבחר להחליף את שרון, שבמצב רגיל בחיים לא היה נבחר לראשות ממשלה, כך גם יגידו עליו. אחרי זה כבר יתרגלו.

בחודשים האחרונים כבר עלתה פה ושם במרומז האפשרות שתקום ממשלת אחדות אלטרנטיבית בראשות כ"ץ. הרצוג (שעדיין מכהן כיו"ר האופוזיציה) וכחלון לא היו צפויים להתנגד. להיפך, הם רק ירוויחו מזה. גם יצאו נגד נתניהו וגם שמרו על מעמדם ואפילו שדרגו אותו, בלי להסתכן בבחירות. רבים בסיעת הליכוד, שחוששים שבחירות ישלחו אותם הביתה, יתמכו במהלך. בתסריט כזה דוחק כ"ץ הצידה את המועמד המאיים ביותר מבחינתו - גדעון סער, שממתין על הקווים. כל עוד אין בחירות כלליות, סער לא יוכל להתמודד על ראשות הממשלה, גם אם ינצח בפריימריז שיתקיימו אחרי לכתו של נתניהו, כיוון שראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת.

עוד שם שעולה הוא של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. "מכירה את המשחק שניים רבים - השלישי לוקח?", שואל אחד מאנשי הליכוד, "כ"ץ וסער יתקוטטו, ואדלשטיין ייבחר להוביל את הליכוד כמועמד של פשרה, לתקופה מוגבלת. ואז, כמו שקורה לפעמים במקרים כאלה, הוא פשוט יישאר".

אם נתניהו, לעומת זאת, יחליט ללכת מיוזמתו, רוב הסיכויים שילך לבחירות ולא יפרוש מיוזמתו הביתה - ואז הוא גם יוכל לבחור באיזה עיתוי יעשה זאת. דיוני התקציב, למשל, יכולים להיות סיבה טובה לפוצץ את העסק. "ביבי רוצה שהבחירות לכנסת יתקיימו לפני הבחירות המוניציפליות, שצפויות להתקיים בסוף אוקטובר", אומר אדם שמכיר את דרכי החשיבה של ראש הממשלה. "ביבי מבין בבני אדם ויודע שהמוטיבציה של המתמודדים ברשויות לעזור לו תהיה הרבה יותר גדולה כשהבחירות המוניציפליות עוד לפניהם, והם יצטרכו את תמיכתו כדי להיבחר. אם הבחירות המוניציפליות יתקיימו קודם, הם יהיו הרבה פחות לחוצים להתאבד בשבילו ולגייס חיילים".

"לוחות הזמנים מתקצרים"

מה שדי בטוח הוא שסדר היום שיאמצו המפלגות, למעט הליכוד, יתמקד בנושא השחיתות, מתוך שאיפה שכמו בבחירות 2006, אז ריסקו פרשיות השחיתות את הליכוד והוא דידה לאופוזיציה עם 12 מנדטים - כך יקרה גם הפעם. "את ביבי אפשר לנצח עם סדר יום של שחיתות, לא עם סדר יום מדיני", מפרשן יועץ פוליטי מוכר, "הישראלי הממוצע אומר לעצמו שמבחינה מדינית-ביטחונית אף אחד לא יעשה את זה טוב מביבי. מישהו חושב שיו"ר העבודה אבי גבאי יביא שלום? שחייבים את יאיר לפיד ויש עתיד בתחום המדיני? גם גבאי ולפיד עצמם לא תוקפים את נתניהו בתחום המדיני, אלא רק סביב השחיתות, כי שם נמצא הבידול ביניהם, הם הרי ממצבים את עצמם כימין-מרכז".

אם ההתקפות סביב השחיתות יצליחו לכרסם משהו בקרב פעילי הליכוד, ייפתחו בפניהם הרבה אופציות. שר האוצר כחלון יקבל אותם בזרועות פתוחות. לא במקרה הוא בישר השבוע על הפחתת מכסים בהיקף של 800 מיליון שקל. כלכלת הבחירות כבר בפתח. גם לפיד וגבאי קורצים ללא הרף לימין המתון, ואילו בנט יקבל אליו את הימין הקיצוני יותר.

"כל המפלגות חיות עכשיו בחירות", מנתח דן. "כל המפלגות מקצינות עכשיו עמדות, מנסות לתפוס בולטות, אנשים שישבו על הגדר, מבינים שלוחות הזמנים מתקצרים. למשל, אהוד ברק, שאמר בראיון לאמנון אברמוביץ לפני חודש: 'אני היום יותר בשל וכשיר להוביל את מדינת ישראל מכל אחד מהמועמדים מסביב, כולל נתניהו'. או ליברמן, שמתנגד להצעת החוק האוסרת פתיחת מרכולים בשבת. לא בטוח שהוא היה עושה את זה בתחילת הקדנציה.

"פוליטיקאים מתעקשים על דברים שפעם לא היו מתעקשים עליהם. שימי לב גם למבול הסקרים שהתקשורת והמפלגות עושות, אחרי תקופה ארוכה של שקט. ועם כל זאת, אני עדיין מעריך שאף מפלגה לא תיזום הדחה של נתניהו. לכולן נוח לחכות שהוא ייפול לבד".