חקירות נתניהו? לא, נסביר שהממשלה נפלה בגלל התקציב

הדיונים על תקציב 2019 בחודש הבא יכולים להוות הסבר להפלת הממשלה. אבל האמת קשורה יותר לצרות של ראש הממשלה, ומתי עדיף לו ללכת לבחירות ■ על מה דיברו בחדר ההמתנה של נתניהו רגע לפני הפגישה עם קאר שולץ ואיזה מהלך מעניין מניע השר חיים כץ ■ הפלוג+

ב-10 בינואר יתכנסו כל השחקנים הפוליטיים המרכזיים בישראל ליומיים של דיונים על תקציב המדינה לשנת 2019. מבחינה חוקית, המועד האחרון לסגירת התקציב הוא 31 בדצמבר 2018. אבל כחלון ונתניהו החליטו לסגור את חוק התקציב כבר עכשיו, לפני שתהיה התפזרות לבחירות. והדיונים הללו הכניסו את כל השותפים הקואליציוניים למצב נפשי: מלחמה. לא מלחמה על כל שקל, אלא מלחמה על כל מיליון שקל. הם צריכים לנעוץ את הדרישות כעת ואז להגדילן פי כמה. אכול ושתה כי מחר נמות, מטאפורית.

ה-10 בינואר עשוי גם להתגלות כמועד הפיצוצים היזומים. לכל ידוע שכדי להוריד בניין, יש להטמין נפץ מבוקר. לפזר לבנות חבלה, להוסיף פקחי הרס ולהנדס פינוי פסולת. כך גם בעולמות הטקטיקה הפוליטית. יש מועד בעייתי הסובב את מריבות התקציב, ניתן להניח לבנות חבלה תחת עמודי הבטון וכל שנותר הוא לוודא שאלווין (הצמד הנודע השרים זאב אלקין ויריב לוין), וה"ה אמסלם, רגב ואולי אף שטייניץ יעזרו להנדס את פינוי השאריות.

ההרס היזום של הבניין יכול להתעורר סביב ויכוחי התקציב, אך ברקע נמצאות המלצות המשטרה שנתגבשה תשתית ראייתית לעבירות פליליות של שוחד, הפרת אמונים וקבלת מתנות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו הסיבה האמיתית שתניע את המהלכים. הקרסת הבניין לכבוד התקציב, אך השלד של המבנה הוא מספר החקירות הפליליות שבהן נאלץ לעמוד נתניהו במהלך החודשים נובמבר ודצמבר.

האם משתלם (פוליטית) לנתניהו להיות בעיצומו של קמפיין בחירות כאשר מונחות נגדו המלצות המפכ"ל אלשיך והמשטרה, או שמא משתלם יותר (פוליטית) לנתניהו להיות בעיצומו של קמפיין בחירות כאשר הוא כבר בשלב החלטת הפרקליטות והיועץ המשפטי מנדלבליט.

מן הכותבים והדוברים הבכירים של הימין בישראל - נדב העצני, ישראל הראל, יהודה יפרח, שרה העצני, יועז הנדל, יובל שרלו - ניכר שהקרקע רועדת. הם אולי רואים את הפיצוץ המבוקר עומד להגיע, ומבינים שחודש דצמבר היה ההזדמנות האחרונה להביע עמדה, בטח אם הם רוצים להיות מניחי היסודות לבניין הבא.

פוליטיקאים בכירים בימין מסבירים את הקבוצה לעיל, כמי שמחויבים לשרים נפתלי בנט ואיילת שקד. כולם שם "בנטיסטים", אמרו לי השבוע. רק הנדל אינו חשוד בכך, אבל השאר דוחפים להפלת ראש הממשלה מן הטעמים שלהם.

שמחון מפמפם

המחזה מחוץ ללשכת ראש הממשלה ביום שלישי בשעה 14:00 היה פלאי. מנכ"ל טבע, קאר שולץ, הגיע ונדרש להמתין כ-20 דקות. קאר הוא דובר דנית ואנגלית, אבל עברית הוא עדיין לא יודע. אם הייתה מישהו היה מכניס לתנוך האוזן אוזניית תרגום סימולטני של הדברים שנאמרו סביבו, החיוך של שולץ האיום היה מגיע מאוזן לאוזן.

בשעת הפגישה היעודה נתניהו היה עדיין עסוק בחדרו בנושאים קודמים ולא הכניס את המוזמנים לדיון הגורלי במצבם של מפעלי טבע בישראל. מחוץ ללשכת נתניהו הגיעו והמתינו: קאר שולץ, שר האוצר משה כחלון, שר העבודה והרווחה חיים כץ, שר הכלכלה אלי כהן, ראש המועצה הכלכלית אבי שמחון, הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור ועוד מספר בעלי תפקידים.

שמחון הסתובב בין הנוכחים והזהיר אותם. "תפסיקו לפמפם לו לסגור מפעלים באירלנד ולא כאן", "מה פתאום אתם מתערבים לחברה מסחרית", "אל תכתיבו לטבע מה לעשות" ועוד דברים כהנה. אנשים רבים שמעו את שמחון מטיף לנוכחים. לא לפגוע בכלכלת השוק, לא להוציא לישראל שם של מדינה שמתערבת בשוק החופשי. שמחון חשב, האמין ופעל על פי האידיאולוגיה הידועה שלו. הוא לא אהב את הכיוון אליו הלכו הדברים. "אחרת לא יבואו לישראל חברות בינלאומיות", הזהיר.

הנוכחים המהמו, לחץ המפגינים בכיכרות ירושלים על עורפם, האחריות על 20 המיליארדים של הטבות שניתנו לטבע, בלי לדרוש מהם דבר בתמורה ממלאות את כותרות העיתונות הכלכלית. טבע פותחת וסוגרת את המהדורות. הבהלה הפוליטית ברורה. ראש הממשלה ושר האוצר ניצבים על פיתחו של מגה פיגוע במונחי תעסוקה. ועוד בירושלים. ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הלאומית, המובטלים שבדרך. כל אלה הטרידו את השרים ואנשיהם ורק לא הגישה הקפיטליסטית של שמחון. שולץ האיום לא הבין דבר ממה שנאמר, אך ברגע שנכנסה כל הקבוצה אל ראש הממשלה, נתניהו זנח את עקרונות השוק החופשי וביקש משולץ להסיר את חרב הפיטורין מן המפעלים הירושלמים.

תוצאות הפגישה התפרסמו תוך זמן קצר. שולץ לא התעניין בלחצים הפוליטיים של מפלגות הליכוד וכולנו.

המהפכה המגדרית

המהפכה המגדרית היא האיטית, מדודה, מנומסת, בעלת התפניות הדקות ביותר. הדברים קורים לאט, עד שלעיתים קשה להבחין בהתרחשות. השבוע, בשקט ומתחת לרדאר הודיע שר העבודה והרווחה חיים כץ על פרויקט מהפכני: המדינה תממן הכשרות בתחום התיכנות לנשים בלבד. חצי מן האוכלוסיה הן קהל היעד. הממונה על שוק תעסוקת עתירת הידע במשרד העבודה, יעל מזוז-הרפז הזמינה מחקר עומק ומצאה שבתחום התוכנה חסרים בישראל מעל ל-10 אלפים עובדים, ובזמן שהביקוש בתעשייה ובהייטק למקלדות מתקתקות גובר, הפוטנציאל של כוח העבודה הנשי בתחום רחוק מלהיות ממוצה.

במשרד הלכו על פרויקט יומרני. במקום להקים הכשרות תיכנות מאפס, הם מצאו את הפעילות הקיימת בשוק, של ארגון she codes המעניק סביבה קהילתית לנשים שרוצות לתכנת.

וזו המהפכה: חלחול תודעתי מוחלט, אצל הפקידים היושבים במשרדי הממשלה בירושלים, שלמדינה יש אינטרס למצות את הכשרונות בשוק ושהעובדה שנשים לא ניגשות ללמוד תיכנות ולאחר מכן לא משתלבות במקצוע זה בשוק שזקוק לכך - אינה דבר שהוכתב מן השמיים, אלא מציאות שעוותה ושניתן לשנותה. הסיבה שנשים לא נכנסו לתיכנות, אינה כי נולדו פחות אמביציונזיות, או פחות חכמות. חיים כץ ופקידיו החליטו שזה כשל שוק שבו ניתן וראוי לטפל.

המחקר של משרד העבודה והרווחה מצא למשל שבשנת 2014, 47% מן הניגשות לבגרות 5 יחידות במתטיקה היו בנות, אך בשנה שלאחר מכן, 2015, הן היוו פחות מ-30% מן הסטודנטים לתיכנות. לפי המחקר, הנתון של פחות מ-30% לא השתנה במשך 20 שנה. מסקנתם היתה שהחסם העיקרי בכניסה לשוק העבודה בתחום התיכנות הוא רתיעה מלימודים טכנולוגיים. המסקנה הסופית של משרד הרווחה היא לייעד את ההכשרות שלהם לצעירות שנמצאות על הסף של בחירת לימודים אקדמיים.

עלות המיזם היא כ-20 מיליון שקל. משרד הרווחה "מתלבש" על הרישות שהקימו מרכזי she codes ברחבי ישראל ומעניקים מימון בצורת המאצ'ינג.

החלטת השר כץ מאלפת. כי מדובר במהלך תקדימי שמעניק מימון מלא, המבין את הצרכים של השוק מצד אחד, ומחליט לפעול עם עמותות חברתיות שפועלות בשטח. זה מהלך תקדימי והוא מכיל הכרה בעובדה שכשל השוק המובנה גרם היסטורית לכך שתיכנות הפך למקצוע של גברים.

אין כאן תנאי עבודה פיסיים קשים ו/או עבודות המצריכות ריחוק כלשהו מן המשפחה. תיקון העוול הזה מבחינת הכשרות יכול להוביל גם לצמצום פערי שכר, כי משתכרי ההיי-טק והתוכנה הם כידוע העשירים והעשירות החדשים.