"בעוד כמה שנים מקצוע ראיית החשבון ייראה אחרת לגמרי"

הפורטפוליו של יוסי פילוס, שותף ויו"ר פירמת רואי החשבון PWC קסלמן וקסלמן

יוסי פילוס/ צילום: איל יצהר
יוסי פילוס/ צילום: איל יצהר

אני: יציב, רץ למרחקים ארוכים, יודע לעבוד בצוות.

משפחה: שני הצדדים במשפחה מטריפולי, לוב. הצד של אמא, אנשי כספים, הגיעו לשם מגיברלטר. הצד של אבא, סוחרים, נצר לאנוסי ספרד. אבא היה סוחר אמיד. הוא הכיר את אמא בשידוך. הם חיו ברווחה, עם משרתים, דיברו איטלקית. כשהתחילו הפרעות, היו להם כבר שתי בנות והם עלו לארץ בבהילות, חסרי כול. ב-49' הגיעו למעברה בפרדס חנה, ומשם הגיעו לרעננה, שבשנות ה-50 הייתה חור נידח. הירידה ברמת החיים הייתה בשבילם נפילה גדולה מאוד, והצנע עוד הוסיף לזה. אבא, שדיבר חמש שפות, עבד בעבודות כפיים ואחר כך הפך לעובד סוציאלי וטיפל ביוצאי המעברות ברעננה. אמא עבדה במפעל לסוודרים וגידלה ארבעה ילדים בדירת 64 מ"ר.

ילדות: נפלאה. הבית היה המבצר שלנו. בהתחלה גרנו בפאתי רעננה ליד הפרדסים, בקיבוץ גלויות מדהים כמו בסרטים של אפרים קישון. בתים פתוחים, ארוחת ערב אוכלים בחוץ עם חברים, כל הזמן יחד. שיחקתי כדורגל בהפועל רעננה בליגה העילית עד גיל 17 והייתי פעיל מאוד במכבי צעיר, שם עוצבה במידה רבה האישיות שלי. כמעט שלא למדתי, ולמזלי התחברתי למלכת הכיתה, מיכל, שעזרה לי בלימודים. היום היא אשתי.

מיכל: עורכת דין במקצועה, עבדה במשרדים פרטיים ובכלל-ביטוח. לא מזמן חגגנו 50 שנים ביחד. גידלנו את הילדים בחיים לחוצים של שני אנשי קריירה והיום אנחנו גרים כולנו ביחד במתחם ברעננה של כמה בתים בשכנות. הנכדים עוברים מבית לבית.

שירות צבאי: התגייסתי לגולני, אבל אז תקף אותי חיידק אלים. אושפזתי לתקופה ועברתי להיות טכנאי טילים בחיל הים. כשהייתי בבית ההבראה פגשתי בחור גאון מרעננה, שקרא ספרי ראיית חשבון כאילו קרא עיתון. זה סקרן אותי וביקשתי ממנו ללמד אותי. אבי נפטר באותה תקופה, ובצבא נתנו לי אישור ללמוד.

לימודים: עד סוף השירות סיימתי חצי תואר בראיית חשבון. מיכל למדה משפטים וישבתי איתה בהרצאות על דיני חוזים. עודד שריג, שלמד איתי והפך מאוחר יותר לממונה על שוק ההון, המליץ לי לעשות התמחות בקסלמן.

קסלמן את קסלמן: התחלתי במחלקת ההייטק והשתתפתי בהנפקות של סאיטקס, במיזוג של אורבוטק, בהנפקה של ריטליקס, דור אנרגיה ודור גז, שופינג דוט קום, בפריצה של מי עדן לחו"ל ובחברת הארגז. כעבור עשר שנים אינטנסיביות נכנסתי לשותפות ומוניתי לנהל את תחום ההייטק במשרד.

עסקים: במהלך השנים קיבלתי הצעות להיכנס לקרנות הון סיכון, אבל כשיש משפחה, אתה מבין את המשמעות של לקחת סיכון. למדתי מניסיונם של אנשים שהיה להם הכול, הימרו והתרסקו. כשאתה צריך להיות עוגן כלכלי, צריך שיקול דעת.

ניהול: אף פעם לא שאפתי לנהל את המשרד, מה גם שהיה פה מנהל מעולה מעל 20 שנים. כשהוא פרש לפני ארבע שנים והציעו לי להחליף אותו, הלכתי על זה.

שינויים טכנולוגיים במקצוע: בעוד כמה שנים מקצוע ראיית החשבון ייראה אחרת לגמרי. מצד אחד, הכללים נעשים מסובכים יותר והעסקות מורכבות, ומצד שני יש כלים טכנולוגיים שמקצרים טווחים. הביקורת נעשית אוטומטית, וכיוון שאין מגבלה לגודל האחסון, היא נגישה, מהירה ומעמיקה יותר.

תוכנת "הלו": PWC, הפירמה הבינלאומית הגדולה בעולם שאליה אנחנו שייכים, פתחה תוכנה של מחולל יישומים, המאפשרת לך לשאול ולקבל מענה מיידי בצורה גרפית. כלי מדהים.

הצפה במקצוע: להיפך. יש חוסר עצום ברואי חשבון.

שכר מתמחים: אני בעד שישתכרו שכר ראוי, אבל ההתמחות היא חלק מהלימודים ובשנה הראשונה הם פחות אפקטיביים. רובם נשארים במשרדים כשלוש שנים, ורואים בהם תחנה בדרך הלאה.

מתחרים: EY, סומך חייקין.

המועצה להסדר ההימורים בספורט: מישהו המליץ עליי לשר האוצר, עברתי ראיון אצל השרה מירי רגב וקיבלתי את אישור הפירמה הבינלאומית למינוי. נכנסתי לעולם שלא הכרתי ושנעשים בו דברים נפלאים.

פנאי: כמה שיותר עם שבעת הנכדים, עושה ספורט וקורא ספרים באיטלקית בקינדל.

תפיסת עתיד: אמשיך בפעילות ציבורית התנדבותית ועדיין לא גיבשתי תוכנית ליום שאחרי.