מאבי גבאי ועד תאגיד השידור: השנה שהייתה - מאל"ף ועד ת"ו

האמנים שתקעו סיכה בבלון ה-BDS, הוריקן הארווי ופרשת האוורי וויינשטיין, החקירות, הצוללות, הפקקים - ונשיא אמריקאי אחד שגורם למציאות לעלות על כל דמיון ■ לקסיקון 2017

לקסיקון 2017 / איור:: יזהר כהן
לקסיקון 2017 / איור:: יזהר כהן

א

אונסק"ו: אחרי שורה של החלטות שערורייתיות למדי נגד ישראל, הודיעה ארצות-הברית על פרישתה מארגון התרבות של האו"ם, ובעקבותיה גם ישראל נערכת לפרישה שכזו. ממילא ים המלח, שמנסה כבר שנים להיכנס לרשימת פלאי תבל, כבר אוטוטו נעלם.

אשרם, לינוי: אחרי הישגים נאים באולימפיאדת 2016 (מדליות ארד בג'ודו לירדן ג'רבי ולאורי ששון), המתעמלת לינוי אשרם בת ה-18 עשתה היסטוריה בספטמבר, כשזכתה במדליית ארד באליפות העולם בהתעמלות אמנותית, שנערכה בפזארו שבאיטליה - והייתה לספורטאית הישראלית הראשונה אי פעם שהגיעה לפודיום בתחרות היוקרתית.

ב

ביטן, דוד: הכוכב הגדול של הליכוד, יו"ר קואליציה פעלתני, חבר כנסת אהוד מכל קצוות הבית ואורח-קבע בתוכניות האקטואליה, נחשב לעתיד של המפלגה ולאחד השחקנים המרכזיים בפוליטיקה המקומית. אולם עננת חשדות המרחפת מעל ראשו גדעה את הקריירה ואילצה אותו להתפטר מתפקידו.

ביטקוין: עד סוף 2013 נחשב המטבע הדיגיטלי כסוג של קוריוז, אבל היום, אף על פי שיש רבים שמנהלים מולו מדיניות של "כבדהו וחשדהו", כבר אין ספק כמעט שמדובר בגיים-צ'יינג'ר של הכלכלה העולמית. הקפיצה הבלתי נתפסת בשוויו (מכ-100 דולר לכ-14,000 דולר, נכון לזמן כתיבת שורות אלה), יחד עם התנודתיות האדירה (ע"ע: "נכון לכתיבת שורות אלה"), ועם הרגולטורים שכבר שמו אותו על הכוונת, הופכים את הביטקוין לאחד הסיפורים המרתקים של השנה - מהסוג שכולם אוהבים לספר, אבל אף אחד לא באמת מבין איך הם עובדים.

קיראו עוד ב"גלובס"


בזק: קוראי "גלובס" היו יכולים לראות את הכתובת על הקיר כבר שנים, עם חשיפותיו של גד פרץ, אולם רק פרוץ החקירה סביב החברה העלה לתודעה את הביקורת על התנהלות בכיריה, בראשם בעל השליטה שאול אלוביץ'. החשדות שנחשפו יצרו גם הזדמנות לדיון על מקומה של בזק בשוק ועל כוחה המונופוליסטי.

ג

גבאי, אבי: ללא ספק הדרמה הפוליטית של השנה, שאולי יותר משהיא מייצגת את האיש, את המפלגה, או אפילו את המדינה - היא מייצגת את המגמה: איש עסקים, בלי שום ניסיון פוליטי, מגיע תוך שלוש שנים, ובלי שהיה חבר פרלמנט, לראשות המפלגה השנייה בגודלה במדינה. בארצות-הברית, איש כזה הפך לנשיא. בארץ, אבי גבאי - שהתחיל במפלגת "כולנו" (מרכז), עבר לשמאל (עבודה) ועכשיו, מתוך הפוזיציה הזו קורץ לימין - הוא אולי תמצית של המשחק הפוליטי בעידן הנוכחי. קודם להיבחר, אחר כך אידיאולוגיה.

גדות, גל: זו ללא ספק הייתה השנה של הוונדר-וומן הישראלית, שלא רק הפכה לתקווה הגדולה של היקום הקולנועי של DC ("ליגת הצדק") ונכנסה ל-A ליסט של הוליווד, אלא גם מהווה אייקון של כוח נשי, ענווה והומור עצמי. ג'ימי פאלון התמוגג ממנה וההופעה שלה בסאטרדיי נייט לייב הייתה בלתי נשכחת, ולא רק בפרמטרים מקומיים, אבל ההישג הכי גדול שלה הוא הפיכת המבטא הישראלי למאפיין של אצילות לבנטינית.

גרוסמן, דויד: יחד עם עמוס עוז, דויד גרוסמן הוא אחד מאנשי הרוח המשפיעים ביותר בישראל - ככל שעוד נותרה השפעה כזו על הציבור - והשנה, אחרי אכזבה נוספת לעמיתו עוז בתקווה לפרס נובל לספרות, הוא הביא גאווה גדולה לעם היושב בציון בהפיכתו לסופר הישראלי הראשון שזוכה בפרס מאן בוקר הבינלאומי.

ד

דירה שלישית: החוק של שר האוצר משה כחלון (או יותר נכון, של גורמים באוצר שדחפו את השר לקדם אותו), שלפיו יוטל מס מיוחד על מי שמחזיק בשלוש דירות או יותר, אמור היה להבריח את המשקיעים משוק הנדל"ן, להגדיל את ההיצע ולהוריד את מחירי הדיור. בפועל, ממש כמו מע"מ אפס של קודמו, יאיר לפיד, התברר שמדובר במבנה בעייתי, שגם לא עבר את מחסום בג"ץ. מעניין רק מה אפשר היה לעשות בזמן שבוזבז על גיבוש החוק הזה.

ה

האשטג MeToo: ללא ספק מהסיפורים הגדולים של השנה, וככל הנראה גם סממן מייצג של העשור הנוכחי, שבו המאבק הפמיניסטי עלה שלב נוסף. הקמפיין נגד הטרדות מיניות החל בעקבות פרשת המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין, ומאז, מיליוני נשים ברחבי העולם חשפו ברשתות החברתיות את סיפוריהן, ובזה אחר זה נפלו אישים משפיעים, בעיקר בעולמות הקולנוע והתקשורת.

הוריקן: עונת ההוריקנים האטלנטית של 2017 (הארווי ואירמה) גבתה 71 הרוגים ונזק שנאמד בכ-71 מיליארד דולר, בארצות-הברית ובקריביים.

היילי, ניקי: נכון, כישראליות וישראלים, אנחנו משוחדים בחיבתנו לשגרירת ארצות-הברית באו"ם, אבל גם אם שמים את הפוליטיקה בצד, ובלי קשר ללובינג הטוב ביותר שאפשר לקבל, היילי מקבלת נקודות בזכות היותה דיפלומטית חזקה ורהוטה, שאינה מפחדת להוריד את מסכת הצביעות המאפיינת את המתרחש באומות המאוחדות.

ו

ווסטמינסטר: חמישה בני אדם נרצחו ועוד עשרות נפצעו בפיגוע דריסה ודקירה בגשר המפורסם בלונדון - אירוע שמייצג שורה של פיגועים ברחבי אירופה ובארצות-הברית, שהלכו והתרבו ככל שדאעש נחל מפלה בסוריה ובעיראק.

ז

זימבבואה: המדינה שהייתה ידועה בעיקר בזכות הרודן הצבעוני שלה, רוברט מוגבה, פתחה השנה דף חדש עם הדחתו של השליט הנהנתן בן ה-93. הצלקות מתקופת שלטונו מן הסתם עוד יישארו זמן רב, סביר להניח שלמדינה יהיה קשה להתאושש, וישנן הערכות הגורסות כי יורשיו של מוגבה עלולים להתברר כאכזריים לא פחות. ועדיין, המהלך מהווה הזדמנות ותקווה.

ח

חקירות נתניהו: ראש הממשלה שנחקר כבר שבע פעמים בידי חוקרי יחידת להב 433, ממשיך להתעקש בביטחון מוחלט ש"לא יהיה כלום, כי אין כלום". החקירות נוגעות אך ורק לתיקים 1,000 ו-2,000 (תיק המתנות ותיק מוזס בהתאמה), אולם העובדה שסביב מקורביו של ראש הממשלה נוצר מעגל משני של חקירות (ביטן, שמרון, פילבר ואחרים), אינה נראית טוב ציבורית. בנוסף, נדמה שהדבר מפלג את הציבור. תומכיו מרגישים שהחקירות וסיקורן מונעים מראש הממשלה את חזקת החפות, ואף מקשים על אדם שנבחר על-ידי הציבור למלא את תפקידו. המתנגדים טוענים שהעננות כבדות מדי, ציבורית אם לא פלילית, וכי יש להילחם מלחמת חורמה בשחיתות - גדולה כקטנה.

ט

טבע: החברה שהייתה "מניית העם", מלכת התעשייה המקומית וגאווה לישראל ברחבי העולם, הפכה בשנים האחרונות לברווז צולע, בין היתר בעקבות רכישה בעייתית במיוחד, אבל גם בגלל מגמות עולמיות שלאו דווקא שייכות להחלטות הניהוליות של החברה. פעם, השם "טבע" היה מילה נרדפת לאלי הורביץ ול"ישראלי היפה". היום, המילה הזו מעוררת מחשבות על הקלות יתר במסים ופיטורים המוניים.

טראמפ, דונלד: את הערך הזה אנחנו מעדיפים פשוט להשאיר ריק - כי בסיפור הזה, באמת, כל מילה מיותרת.

י

ירושלים: "הגיעה העת להכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל", הכריז החודש נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ וגרר תגובות חלוקות ברחבי העולם, ובעיקר תגובות נזעמות ומאיימות בעולם הערבי.

 

כ

כספי, עומרי: הסבלנות משתלמת. אחרי שמונה עונות ב-NBA, עומרי כספי חתם בקיץ האחרון באלופת הליגה, קבוצת גולדן סטייט ווריורס. מי שחשב שכספי יבלה זמן מיותר על הספסל - טעה. כספי ממשיך את המגמה החיובית שלו מתחילת העונה הנוכחית, ובולט בשורות הניצחונות של האלופה בליגת הכדורסל הטובה בעולם.

כורם, איה: אחת הנשים המשפיעות בשנת 2017, שבאופן מצער למדי לא זכתה לסיקור מספיק. לאחר מאבקים סיזיפיים, שהגיעו לפתחה של הכנסת, היא הצליחה להביא לחקיקתו של חוק שאמור למנוע את שעבודם של אמניות ואמנים לחברות התקליטים. בהתאם, החוק זכה לכינוי "חוק איה כורם".

ל

לאס וגאס: ב-1.10.17 נפתחה אש מנשק אוטומטי לעבר קהל של כ-22 אלף בני אדם בפסטיבל קאנטרי בלאס וגאס, נוואדה. בטבח נרצחו 59 בני אדם ו-527 נפצעו, מה שממצב אותו כאירוע הירי ההמוני הקטלני ביותר בתולדות ארצות-הברית. מניעיו של היורה, סטיבן פאדוק בן ה-64, שירה בעצמו לאחר האירוע, נותרו בלתי ידועים.

מ

מובילאיי: מכירת מובילאיי לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר הייתה אחד האירועים הכלכליים החשובים בישראל. מדובר בעסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי והיא צפויה להזרים לקופת האוצר מיליארדים, לשפוך לא מעט דלק למנוע יחסי הציבור של המערכת הפוליטית ולמצב את ישראל כאבן שואבת בתחום הרכב החכם.

מחאה: יהיו שיגידו שזו העובדה שהחורף הישראלי איחר לבוא, יהיו שיגידו שמדובר בשעמום ויהיו שיגידו שהמטרות הן פוליטיות, אבל המחאות ברחבי הארץ - מהנכים ועד המאבק בשחיתות - הפכו לאחד הסממנים המרכזיים של הציבוריות הישראלית בשנת 2017. אזרחים מרגישים שרע להם, מפסיקים לשתוק, מרימים שלטים והולכים להביע את הביקורת שלהם בדרך דמוקרטית. במאבק הנכים, שכלל גם חסימות כבישים מעיקות במיוחד, זה נגמר בהסכם להעלאת קצבאות הנכות. נראה איך תיגמר המחאה נגד השחיתות.

נ

נטפליקס: ענקית הסטרימינג האמריקאית הגיעה לכאן עם תקווה רבה, ובחודשיה הראשונים נתקלה בלא מעט ביקורת (מיעוט של תכנים, חוסר תמיכה בעברית, תכנים מקוריים שנמכרו מראש ליס ולהוט), אבל בזכות התמדה מצד שני הצדדים - נטפליקס והצופים הישראלים - היא הפכה לאלטרנטיבה (לא מושלמת, אבל עדיין) לצפייה בטלוויזיה הרב ערוצית. ביחד עם פרטנר טיוי, שעמה יש לנטפליקס שיתוף פעולה, וכן סלקום טיוי, וכן שירותי הסטרימינג המתהווים של הוט ושל יס - מדובר באחת המהפכות המשמעותיות עבור צרכני הטלוויזיה בישראל.

ס

סוריה: הטרגדיה האדירה אצל השכנים מצפון נמשכת כבר שש שנים. מה שהחל עם התקוממויות "האביב הערבי", המשיך אצל משטרו של בשאר אסד לרצף של עימותים עקובים מדם, שגבו קורבנות רבים, בהם לא מעט ילדים. בתווך הפך סיר הלחץ לנקודת המרכז שמזקקת את הלחימה מול דאעש, את העימותים בין רוסיה לארצות-הברית ואת המלחמה בין סעודיה לאיראן. כל הקלפים נטרפים מחדש בסיפור הזה, שהגיבור המרכזי שלו, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ממצב את עצמו כמי ששולט במזרח התיכון. בינתיים, למרבה המזל (וככל הנראה, בזכות הרבה מאוד גיבורות וגיבורים שעושים את עבודתם במחשכים), ישראל עדיין איננה חלק אינטגרלי מהקונפליקט הזה.

 

ע

ערוץ 2: כ-24 שנים לאחר עלייתו לאוויר, ב-31.10.17 סיים ערוץ 2 את שידוריו ופוצל לשני ערוצים חדשים: קשת (12) ורשת (13). אף שהמהלך, שכונה "המפץ הגדול של הטלוויזיה הישראלית", לווה במכונה משומנת של יחסי ציבור, לא רק הצופים הנאמנים של הערוץ נותרו מבולבלים: גם ראשי הערוצים ואנשי התעשייה הבינו שהם הולכים אל הלא הנודע ואל תרחיש שעמו מעולם לא התמודדו. רק דבר אחד ברור: שלושת גופי הטלוויזיה עומדים כנראה להפסיד לא מעט כסף, והקרב של כל אחת מהן יהיה להיות זאת שמפסידה פחות.

פ

פופוליזם: המילה המדוברת ביותר בפוליטיקה הבינלאומית השנה, על רקע הבחירות באירופה והבחירה בטראמפ לנשיאות ארצות-הברית. המנהיג הפופוליסטי הוא זה שחותר תחת האליטות הישנות, תוך נקיטת עמדות ימניות קיצוניות ומסרים אנטי ממסדיים. אף שבצרפת נבחר עמנואל מקרון, המזוהה חלקית עם הז'אנר, דווקא בגרמניה אנגלה מרקל, האנטיתזה של הפופוליזם, האפילה על מפלגות ימין קיצוניות שהתחזקו, והותירה את הפוליטיקה המסורתית על כנה.

פייק ניוז: העניין הציבורי במניפולציות מקוונות על דעת הקהל עלה בצורה ניכרת בשנה החולפת, לאחר שנודעו ממדי ההתערבות הרוסית בתקשורת האמריקאית, באופן שעשוי היה להשפיע על הבחירות בארצות-הברית. למרבה האירוניה, לעלייה בשימוש במונח "פייק ניוז" אחראי דווקא הנשיא טראמפ, שמכתיר באמצעותו כל דיווח או מאמר המבקרים אותו. גם בארץ נעשה שימוש במונח הזה בעיקר נגד התקשורת, מצד פוליטיקאים מהצד הימני של המפה.

פקקים: אחד הנושאים החשובים והמתסכלים במדינת ישראל היום, עם מחירים בזמן ובכסף ובמקומות שאנחנו אפילו לא רואים (עייפות מנטלית וכעס שאולי מובילים לתופעות אחרות). עם תחילת עבודות הרכבת הקלה, חסימות הכבישים, התיקונים בתחנות הרכבת הקיימות, הבעיות בתחבורה הציבורית והעלייה במספר המכוניות על הכביש, נדמה שבעוד כמה שנים אי אפשר יהיה אפילו לצאת מחניית הבית.

צ

צוללות: הפרשה שמסעירה את המדינה, בעיקר מתוקף היותה נוגעת בנימי נפשו של הציבור בישראל ובפרות קדושות כמו ביטחון וצה"ל. החשד שנחקר נוגע להטיית מכרזים לרכישת צוללת וספינות קרב מהחברה הגרמנית תינסקרופ, ובין החשודים אפשר למצוא את שמותיהם של בכירים במערכת הביטחון ובחיל הים.

ק

קטלוניה: אחרי הברקזיט בבריטניה ומשאל העם היווני שבו הוחלט להתנתק מגוש האירו (החלטה שלא בוצעה לבסוף), החליטו הבדלנים הקטלנים בספרד שהם רוצים גם: באוקטובר 2017 הצביע הפרלמנט של קטלוניה בעד הכרזת עצמאות ועל הקמתה של הרפובליקה הקטלנית. בתגובה, השהה הפרלמנט של ספרד באופן זמני את האוטונומיה של קטלוניה והפרלמנט פוזר. במהרה פרצו עימותים ברחובות וכן שורה של מהלכים דיפלומטיים ומשפטיים במאבק בין האוטונומיה והמדינה האם. המצב, נכון לעכשיו: 3:0 לברצלונה בקלאסיקו האחרון - ועייפות רבה בקרב כל הצדדים.

קים ג'ונג און: "רוקט-מן", כפי שכונה על-ידי דונלד טראמפ, המנהיג העליון של קוריאה הצפונית והמופע הכי טוב בעולם (וגם הכי מפחיד), מאתגר את המערב בשנים האחרונות באמצעות תקיעת אצבע בעיניו של העולם הנאור - בעיקר דרך ניסויי טילים ואיומים על קוריאה הדרומית, על ארצות-הברית ועל יפן. בסוף השבוע האחרון, מועצת הביטחון של האו"ם אישרה פה אחד הטלת סנקציות חדשות על המדינה המסוגרת, שאיש אינו יודע באמת כיצד חיים תושביה.

ר

רדיוהד: עם זיקה גדולה לישראל, אהבה גדולה בלב לקהל המקומי וגאונות מוזיקלית שהופכת אותה לאחת הלהקות הטובות בכל הזמנים, רדיוהד תקעה השנה סיכה בבלון הנפוח של תומכי ה-BDS, בראשם רוג'ר וואטרס וקן לואץ'. אמר את זה היטב מנהיג הלהקה, תום יורק: "זה כל-כך חסר נימוס להניח שאנחנו בורים או שאנחנו כל-כך מפגרים עד שאנחנו לא יכולים להחליט עבור עצמנו. לדעתי זה מתנשא באופן קיצוני. זה מעליב ואני פשוט לא מצליח להבין למה ללכת לנגן בהופעת רוק או ללכת להרצות באוניברסיטה זה בעיה מבחינתם" (תורגם ופורסם באתר וואלה).

ששטרות חדשים: לאה גולדברג ורחל המשוררת הן שתי אושיות התרבות שנבחרו לעטר את השטרות החדשים שהונפקו בחודש שעבר, של 100 שקלים ו-20 שקלים. שני השטרות החדשים מצטרפים לשני השטרות החדשים האחרים: "הירוקים" בערך של 50 שקלים עם דמותו של שאול טשרניחובסקי וה"כחולים" בערך של 200 שקלים עם דמותו של נתן אלתרמן, שהופצו לציבור בדצמבר 2014 ובדצמבר 2015.

ת

תאגיד השידור הציבורי, "כאן": אחרי חודשים של דרמות, דיונים, משברים, מתקפות ומאבקים פוליטיים, בצל סגירתה של רשות השידור החל לפעול ב-15 במאי תאגיד השידור הציבורי ("כאן"). ההתחלה, כמו כל התחלה - או יותר נכון לומר: ההרצה - הייתה ועודנה רצופה תקלות, ניסוי וטעייה, ולא מעט ביקורת. מהצד השני, נדמה שאין מחלוקת על המקצוענות של אנשיו, על הערכים שלפיהם הוא פועל (ושעליהם הוא מסוגל לשמור בחסות העצמאות שניתנה לו מתוקף היותו תאגיד ציבורי ולא מסחרי), ועל הכוונות הטובות שהיו בזמן הגייתו והקמתו. 2018 תהיה למעשה השנה הסדירה המלאה הראשונה שלו, וסדר הגודל של התקציב שאושר לקראתה, כ-750 מיליון שקל, אמור להישמר גם בשנים הבאות.

yaelbenisrael@gmail.com

לכתבה הקודמתקנאביס להמונים: מה מחפש מייסד עלה ירוק בבורסת סידני