קנאביס להמונים: מה מחפש מייסד עלה ירוק בבורסת סידני

למעלה מעשור חלף מאז שבועז וכטל עזב את מפלגת עלה ירוק ■ הוא כבר הספיק להנפיק שתי חברות קנאביס באוסטרליה והגיע תור השלישית ■ הפעם מדובר בפוטנציאל למהפכה חקלאית ■ ראיון בלעדי

דוקטור שרון דביר ובועז וכטל / צילום: יונתן בלום
דוקטור שרון דביר ובועז וכטל / צילום: יונתן בלום

כשאני שואלת את בועז וכטל, פעם מייסד ויו"ר מפלגת "עלה ירוק" וכיום שותף-מייסד בחברת רוטס טכנולוגיות חקלאיות ברות קיימא, מהי חלוקת התפקידים בינו ובין המייסד השני, ד"ר שרון דביר - הוא שולח אליי מבט משועמם. "ההנפקה אילצה אותנו להגדיר תפקידים", נחלץ דביר לעזרתו. "אני המנכ"ל והיו"ר, ובועז עושה כל מה שאני לא עושה. הוא מנהל פיתוח עסקי, אחראי על האסטרטגיה, מנכש עשבים ומגדל את התרד שלו". ובמילים אחרות: וכטל הוא איש החזון ואחראי תיק האופטימיות בחברה, שמעדיף לדבר על מיגור הרעב בעולם מאשר על תיק המניות שלו. הוא מבכר לעבוד בחממה הצמודה למשרד הקטן, גאה בתרד, בעגבניות ובחיטה שהוא מגדל באמצעות עיבוי הלחות באוויר. "אני לא איש של פרטים", מיתמם-משהו בעל המניות הגדול ברוטס, שלפני ההנפקה החזיק בכ-28% ממנה ואחריה - בכ-10%. את דביר, המחזיק בכ-5%, הוא מכנה בחיוך "מנהל הולנדי: הוא שומר על הכסף, לא כמוני".

ב-2012 הקימו השניים את רוטס (Roots, שורשים), המונה כיום עשרה עובדים, ומאז הם "מתרוצצים יחד על הגבעות עם הבייבי הזה", כלשונם. בתחילת דצמבר הם רשמו נקודת ציון חשובה בתולדות החברה הקטנה ממושב בית הלוי שבעמק חפר, כשהנפיקו אותה בבורסת ה-ASX האוסטרלית; רוטס גייסה כ-5 מיליון דולר (אמריקאי), לפי שווי חברה של כ-10 מיליון דולר. כעת מתנהלת החברה עם סממנים של סטארט-אפ הייטקי מצד אחד, ומצד שני, השניים מספרים שהם "ממשיכים לבוא כל יום לעבודה עם פיז'מה ולהתלכלך בשטח. רק לכבודכם התלבשנו יפה".

אל הטכנולוגיה של רוטס נצלול בהמשך, אבל על קצה המזלג נאמר שהחברה פיתחה מערכת שמאפשרת לחמם ולקרר שורשי גידולים, תוך שימוש באנרגיה מועטה. במקביל, היא עובדת במרץ על פיתוח חדשני של טכנולוגיה של השקיה באמצעות עיבוי הלחות שבאוויר בלבד - ללא מים ממקור אחר. "זאת החיטה הראשונה בעולם שגדלה מלחות. בקיץ נשתול כאן אורז", וכטל מבטיח ומציג תמונה של הפשטידה הראשונה שהכין מתרד, שגדל באמצעות לחות בלבד.

"חקלאות היא תעשייה מאוד קונסרבטיבית", אומר וכטל. "הכנסת טכנולוגיות חדשות דורשת קודם כול הוכחת היתכנות אגרונומית וכלכלית לאורך תקופות ארוכות על פני מספר גידולים. לא ידענו בהתחלה כמה חקלאים שמרנים. יותר מזה: התפקיד הקריטי של ניהול השורשים מבחינת היבול ובריאות הצמח הוא היבט שעד היום היה זנוח בחקלאות. כיום, משרד החקלאות מתחיל לעשות תיקון של עיוות היסטורי ולשנות את הפוקוס".

-חקלאי לא יודע על חשיבות השורשים?

"לחקלאי יותר נוח להתעסק עם מה שהוא רואה מעל האדמה. הוא לא מבין מה קורה למטה".

דביר: "כשבאים לחקלאי ומספרים לו על המערכת, הוא אומר: רעיון מדהים. מבחינה פיזיולוגית, ברור לו למה חימום וצינון שורשים חשוב אפילו יותר מהטמפרטורה של האוויר. ואז את שואלת אותו באיזו טמפרטורה הוא רוצה את השורשים שלו, והוא לא יודע לענות".

-ואתם יודעים?

"ככל שאנחנו מטפלים ביותר גידולים ופועלים בשטחים יותר נכבדים, אנחנו רוכשים לעצמנו לאט-לאט בסיס ידע ייחודי של איך מטפלים בצורה נכונה ביבולים חקלאיים בחממות, בעזרת ניהול אקלים נכון. זאת המשמעות של מערכות בנות קיימא - משקיעים מעט אנרגיה ומניבים יותר יבול, כלומר מייעלים משמעותית את כמות המזון שניתן לקבל יחסית להשקעה".

"תארי לך שאפשר יהיה לגדל חיטה גם באפריקה רק מהלחות באוויר וכך גם גידולים אחרים, שיצליחו להחזיק משפחה או כפר", נלהב וכטל. "רצינו לראות אם זה אפשרי בכלל, ומהניסויים שלנו ראינו שהפלא ופלא - הכול גדל. כרגע המערכת עובדת על חשמל, אבל אנחנו עובדים על מעבר למערכת שתתבסס על אנרגיה סולרית ומצפים שיהיה לנו אב טיפוס מסחרי עד אמצע 2018. אם זה יצליח, אני רואה בזה מהפכה חברתית וחקלאית. נוכל להטיס את המערכת ברחבי העולם ולמנוע רעב ברמת הכפר והחקלאים הקטנים".

-חקלאי באפריקה יוכל לרכוש מערכת כזאת?

"חלק מזה יכול להיות מסובסד על-ידי הבנק העולמי או האיחוד האירופי למשל. זה יכול לסייע בבעיה של הגירה שנובעת מחוסר יכולת לכלכל משפחות, מרעב ומחוסר מים. העולם הבין שהמלחמות הבאות יהיו על שטח, מזון ומים, ותעשיית המזון העולמית מתפתחת בהתאם. העולם מחפש דרכים להעלות את תפוקת המזון ולפתור את בעיית הרעב והגידול באוכלוסייה".

"האוסטרלים מאוד מהימנים"

דרכיהם של השניים הצטלבו לפני כשמונה שנים. וכטל, שבמשך שנים היה האקטיביסט הבולט במאבק למען לגליזציה של קנאביס בישראל, הפך אחרי פרישתו מ"עלה ירוק" (המפלגה מעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה) ליזם בתחום החקלאות. עוד לפני רוטס, הוא הנפיק באוסטרליה שתי חברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי: MMJ Phytotech ו-Creso Pharma. (הנסחרות כל אחת לפי שווי של כ-65 מיליון דולר אמריקאי. ראו מסגרת בעמ' זה). אל דביר, מהנדס חקלאי המשמש גם שותף בקרן הון סיכון רימונים, הגיע וכטל כדי לגייס כסף עבור רעיונות שפיתח ואף עיגן בפטנטים, לאחר שהשקיע מכיסו כמה מאות אלפי דולרים בשלבים ראשוניים של ניסויים. דביר התלהב מהחזון והחליט להצטרף אליו כשותף.

גם מקומו של הקנאביס לא נפקד כמובן מהתוכנית האסטרטגית, ובמרוצת השנה הבאה מתעתדת רוטס להציג כמה פרויקטים שמשלבים טכנולוגיות שלה בתחום של גידולי קנאביס. "בכל זאת, יש לי קצת ידע בנושא", מחייך וכטל ומצהיר כי אינו מתגעגע להשפעה בתחום דרך הפוליטיקה. "מה שאני עושה פה בחקלאות ועם קנאביס, זה לא פחות חשוב מהפוליטיקה, שלצערי כמעט ולא מושכת יותר אנשים טובים. אני גר ועובד בישראל והמדינה שלנו מובילה במחקר בינלאומי בתחום. הקמנו תעשייה והצלחנו לעשות מדיקליזציה של הקנאביס למרות כל המלעיזים וכל הסיכויים".

למרות מעורבותו בחברות הממוקמות מעבר לים, וכטל מתגאה בכך ש"בשום שלב לא גרתי בחו"ל. הטכנולוגיה של היום מאפשרת עבודה בינלאומית, בתנאי שאתה מצליח לתאם ישיבות דירקטוריון כמו שצריך. אומנם בשעות קצת משונות לפעמים, אבל זה עובד. הקמנו עכשיו מטה של רוטס באוסטרליה, שמרכז את ההתנהלות מול הבורסה. בשנה הבאה תהיה לנו גם שלוחה עסקית שם, זה שוק שחשוב לנו מאוד".

רוטס הצטרפה החודש לשורה של חברות ישראליות שהונפקו בשנים האחרונות בבורסת ה-ASX האוסטרלית, שנחשבת זירת מסחר מרכזית בעולם מבחינת היקפי מסחר ושווי שוק. האוסטרלים נלהבים מהחדשנות הישראלית וראשי הבורסה משקיעים מאמצים בעידוד חברות ישראליות להנפיק אצלם. "כולם יודעים שבישראל יש טכנולוגיה וחדשנות מעולה והיא חושבת באופן גלובלי מהיום הראשון", אמר באפריל האחרון אדי גריב, ראש מערך ההנפקות בבורסת ה-ASX, בביקורו בישראל. "יש כאן חברות נהדרות שמחפשות שוק ציבורי ואנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לספק להן את זה".

"עם כל הכבוד למדינתנו האהובה, הבורסה בתל-אביב היא לא ידידותית לחברות צעירות, ובנאסד"ק התהליך מאוד יקר", מנמק וכטל את הבחירה בסידני.

רוטס גייסה כאמור כ-5 מיליון דולר, והחלה להיסחר ב-7 בדצמבר. לפני ההנפקה, אגב, גייסה רוטס כ-6 מיליון שקל מבעלי המניות ולמעלה מ-3 מיליון שקל מהמדען הראשי בשני סבבים: כשהחברה פעלה תחת החממה הטכנולוגית אביטל פארמה, ובהמשך תחת תוכנית המדען לחברות מתחילות.

ההנפקה אומנם הייתה מוצלחת, אבל השניים מדווחים שבדרך, האוסטרלים הוציאו להם את המיץ. "זאת הייתה ההנפקה הכי מורכבת שהייתה לי באוסטרליה, ובוודאי מסובכת ביחס לחברות אוסטרליות צעירות שמונפקות שם", מספר וכטל. "הוצאנו את התשקיף בדמים. זה היה אמור לקחת לנו שלושה חודשים ובסוף לקח תשעה. האוסטרלים מאוד מהימנים, מאוד שקופים ומסודרים בצורה קיצונית, שלא מתאימה להוויה הישראלית. הם גם יותר מסודרים מהאמריקאים. היינו צריכים ליצור הרמוניזציה בנושאי מיסוי, חוקים ופיננסים ולהביא סימוכין לכל דבר שאמרנו. באיזשהו שלב, היו לעורכי הדין 1,200 הערות שהם ביקשו את הפידבק שלנו עליהן. הכול היה צריך להתאים בין ישראל לאוסטרליה וזה היה דבר מאוד מסובך".

-מסובך כי רוטס נשארה ישראלית?

דביר: "כן. ירדו לחיינו כסטארט-אפ ישראלי שעובד בשיטה הישראלית, אבל היה לנו חשוב שרוטס תישאר חברה ישראלית ושרק המנוף הפיננסי שלה יהיה באוסטרליה. היינו יכולים לקרוא לה 'רוטס אוסטרליה' ולהבריח אותה החוצה, כמו הרבה חברות ישראליות שמשאירות בארץ רק מטה ומו"פ. אבל השורשים שלנו, תרתי משמע, הם בישראל. המקום שבו אנחנו חיים, הידע והשם הטוב הם המדינה".

-תמליצו לחברות ישראליות להנפיק באוסטרליה?

"כן", משיב וכטל. "זה כמו טירונות שנמשכת כמה חודשים, אבל אחריה מגיעים לארץ המובטחת, ובשנה-שנתיים לאחר מכן, המנהלים לא צריכים לרוץ אחרי הכסף. זה מלכוד נפוץ בקרב מנהלי סטארט-אפים: במקום לנהל ולפתח את המוצרים, הם רצים אחרי הכסף כמו שאנחנו התרוצצנו עד ההנפקה. אם לחברה יש טכנולוגיה טובה, מוגנת פטנטים, צוות מקצועי ושוק בינלאומי, קיים סיכוי סביר שהם מועמדים ראויים להנפקה. האוסטרלים רוצים מאוד לגוון את מאגר החברות שלהם והמשקיעים שם פתוחים מאוד לחדשנות ישראלית".

"עכשיו, יש לנו כסף"

נחזור אל הטכנולוגיה. זו הראשונה של רוטס, שכבר מוסחרה ומוצעת למכירה, היא מערכת המספקת בקרה ואופטימיזציה לטמפרטורת השורשים, בהתאם לגידול ולעונות השנה. בתנאי קיצון, היא יכולה להוריד את הטמפרטורה בכעשר מעלות בקיץ ולהעלות אותה במידה דומה בחורף. השניים מקבילים את הטכנולוגיה החדשנית אפילו להמצאת ההשקיה בטפטוף של חברת נטפים.

"רוב מערכות בקרת האקלים מבצעות בעיקר חימום", מסביר דביר. "יש מעט מאוד שמספקות גם צינון - וכולן מטפלות באוויר, כלומר מחממות את חלל החממה. הייחודיות שלנו היא בכך שאנחנו מתרכזים בחימום או בצינון השורשים בלבד, זה הכי אפקטיבי. בנוסף, צריכת האנרגיה של המערכת נמוכה ב-80%-60% יחסית למערכות חימום אוויר מקבילות שקיימות בשוק ויש לזה משמעות רבה מבחינת עלויות התפעול".

"בגלל ההתחממות הגלובלית", מוסיף וכטל, "טמפרטורות גבוהות הפכו לבעיה קשה לצמחים שקמלים מעומס חום, וכמובן לחקלאים שמאבדים יבול והכנסה. עד היום, רוב הטכנולוגיות שעסקו בקירור חממות גרמו לתוספת של לחות בשל הפתרונות שהציעו, אבל הלחות גורמת למחלות. אנחנו מציעים פתרון שבמסגרתו אפשר לשמור על בריאות הצמח ולהגדיל את היבול בצורה משמעותית, ללא הוספת לחות לחממה. ההיפותזה היא שאם טמפרטורת השורשים של הצמח היא בטווח אופטימלי, המערכת החיסונית שלו מספיק חזקה בשביל להתמודד טוב יותר עם מחלות, ואז אפשר לחסוך גם בחומרי הדברה".

-איך זה עובד?

"החלפת החום בעומק האדמה נעשית על-ידי צנרת בצורת סלילים, הטמונים בעומק של יותר מחמישה מטרים (טעינת החום) ובין צנרת (הפורקת את החום) המונחת באזור בית השורשים. שורשי הצמחים למעשה מקבלים את טמפרטורת האדמה הקבועה בעומק האדמה כל השנה. מה שמשתנה הוא העונות. מנעד טמפרטורה אופטימלי עבור השורשים, נע בין 12 ל-27 מעלות כל השנה, והם הולכים לאן שטוב להם. איפה שיש חום ומים. זו חוכמת הצמח".

ברוטס צופים שהמכירות של המערכת יחלו כבר ברבעון הראשון של 2018. "זה לוקח זמן", אומר דביר. "צריך לחנך את השוק והחדירה יותר איטית, אבל היתרונות ברורים: אנחנו החברה הראשונה שמציעה פתרון כזה". שוק היעד, הוא ממשיך, "גדול מאוד וכולל את כל האזורים שיש בהם בין אפס מעלות ל-40; כלומר אגן הים התיכון, ארצות-הברית, מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה, סין, אוסטרליה וחלקים באפריקה". רוטס מתרכזת בחממות, "שם התרומה שאנחנו תורמים למטר מרובע מבחינת רווח למגדל היא הכי גדולה, ושם גם משקיעים בגידולים היקרים יותר".

השניים מדברים על תוצאות מוכחות בניסויים שערכו, שמשמעותן "הגדלת יבול בשיעור של בין 20% ל-60%". בשנים הראשונות, חלק מהניסויים נערכו בשיתוף עם נטפים. מדובר על צמחי תבלין כמו בזיליקום ("עלייה של 30% ביבול וחיסכון של 60% באנרגיית חימום בחורף"), חסה ("קיצרנו זמן גידול בחצי - בחורף ובקיץ, וגידלנו חסות גדולות פי שתיים בגודל"), תותים ("הצלחנו להוכיח שאנחנו יכולים להקדים קטיף ולהעלות את היבול ב-25%") וכן תוצאות טובות ב"מלפפונים, מלונים ופלפלים".

אגב נטפים, אני שואלת את וכטל מדוע לפני כעשור, כשזו הציעה לרכוש ממנו את הטכנולוגיה, הוא סירב לה. "ההצעה לא הייתה מספיק טובה", הוא משיב. "למרות שהיה קשה מאוד לסרב לנטפים, החלטתי להמשיך לבד. מאז ועד ההנפקה שרון ואני עבדנו מתחת לרדאר. אתה צריך לפתח את הטכנולוגיה ולבנות לה מהימנות בסדרה של ניסויים, בכמה אזורי אקלים ועל מספר רב של גידולים, וזה דורש זמן וסבלנות. מדובר בחקלאות, לא בפיתוח אפליקציה שההמונים יכולים להוריד למכשיר שלהם בתוך חצי שנה. זה עולם אחר לגמרי בביזנס".

-עולם קשה?

"עולם מאוד קשה, אבל גם מאוד חשוב והאתגרים שהאנושות עומדת מולם גדולים מאוד. חקלאות היא אחת מארבעת המזהמים העיקריים מבחינת צרכני אנרגיה, ויש חוסר גדול בטכנולוגיות טובות שלא גורמות להחרפת אפקט החממה, ושהן לא למשל GMO (מבוססות על הנדסה גנטית). יש חיפוש - שהיום כבר הפך לריצה - אחר טכנולוגיות שבאמצעותן אפשר להגדיל את היבול, לחסוך במים ולעשות זאת תוך כדי חיסכון באנרגיה. זה השילוש הקדוש, כמו שאני רואה אותו".

-ואם תקבלו היום הצעה להירכש?

וכטל: "היום אנחנו במעמד אחר לגמרי. יש לנו הרבה יותר ערך וידע".

דביר: "כשאתה בא כסטארט-אפ קטן, אתה בא כאנדרדוג. עכשיו, אחרי ההנפקה, יש לנו כסף ונוכל ליצור את הנוכחות שלנו בשוק".

מה לגבי הפוליטיקה, אני שואלת את וכטל לסיכום. לא מדגדג לך לחזור? "לא", הוא עונה בנחרצות, אבל אחרי כמה רגעים הוא מסייג: "אני לא רואה את עצמי חוזר לפוליטיקה בשלוש-ארבע השנים הקרובות". גם זה כנראה בשורשים.

פעמיים קנאביס

שתי חברות נוספות וכטל הנפיק באוסטרליה, ובשתיהן העלה הוא ירוק

לצד רוטס, וכטל מחזיק במניות בשתי חברות נוספות שנסחרות גם הן בבורסה האוסטרלית: MMJ Phytotech האוסטרלית, ששוויה כיום עומד על כ-84 מיליון דולר אוסטרלי (כ-65 מיליון דולר אמריקאי), ו-Creso Pharma, שווכטל הוא היו"ר-מייסד שלה, ונסחרת כיום לפי שווי של 86 מיליון דולר אוסטרלי.

את MMJ Phytotech ניהל וכטל במשך שמונה חודשים. "החברה התמזגה עם חברה קנדית, שהפכה לבעלת המניות העיקרית והם רצו להשתלט על הניהול. זה היה התנאי שלהם", הוא מסביר את הכהונה הקצרה. בעבר הציעה החברה טכנולוגיה למכירת קנאביס רפואי, המבוססת על טבליות או על מדבקה שמוצמדת לחלק הפנימי של הלחי, טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטה העברית; אולם מאז שינתה כיוון. "כיום לחברה יש נכסים לגידול מריחואנה בקנדה והיא מייצרת בשווייץ קפסולות ייחודיות של קנאביס רפואי. האפסייד הגדול של חברות קנאביס עם נוכחות קנדית, הוא שחברות שמיועדות לקנאביס רפואי יספקו אותו גם לשוק הכללי כי הלגליזציה בקנדה תיכנס לתוקף ביולי 2018. זהו שוק שגדול בערך פי 20 מהשוק הרפואי וטמון שם פוטנציאל ענק של החברות האלה".

אשר ל-Creso Pharma, "החברה מפתחת תוספי מזון לבני אדם ולחיות, המבוססים על CBD - חומר פעיל בקנאביס, בעל תכונות רפואיות נרחבות, שאין לו השפעה פסיכודלית", אומר וכטל. "המוצרים מיוצרים בשווייץ ומופצים משם לעולם. החברה עוקפת את הבעיה מספר אחת במריחואנה רפואית - אין רופאים בדרך ואלה מוצרים שנמכרים 'מעבר לדלפק'".

 

"אנחנו מפסידים בקרב של הייצוא"

וכטל על הפספוס של תעשיית הקנאביס הישראלית

שוק הקנאביס הרפואי בעולם מגלגל כ-100 מיליארד שקל בשנה, ואילו בישראל - שכיום אינה מייצאת גידולים - הוא עומד על כ-150 מיליון שקל בשנה. שני השווקים רחוקים ממיצוי הפוטנציאל הכלכלי האדיר שלהם.

"אנחנו מפסידים בקרב של הייצוא", אומר וכטל. "לא פספסנו את חלון ההזדמנויות, אבל בינתיים, הולנד וקנדה מייצאות ויש מדינות בדרום אמריקה שיהיו מוכנות לייצוא בסוף 2018. אם לא נתפוס מעמד בשוק הבינלאומי הלגיטימי הזה, נפסיד אותו. קמה בישראל תעשייה חשובה וכולם מחכים לייצוא, כי השוק המקומי לא מספיק כדי להחזיק אותה".

-הכול באמת קם ונופל על ההתנגדות לייצוא קנאביס של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן?

"ארדן הוא היחיד שמתנגד, אבן הנגף האחרונה. פורסם שהוא ביקש ממשרד האוצר 210 מיליון שקלים לטובת המשרד שלו ואם יקבל את הכסף - ואני לא רוצה לקרוא לזה אתנן - הוא יאשר את יצוא הקנאביס (המשרד לביטחון פנים טוען כי הכסף יופנה להגברת האכיפה בתחום ולהסברה). כרגע המשרד לביטחון פנים בראשותו הוא גורם מעכב בהתפתחות הסקטור הזה. השר רואה את זה כייצוא של סם מסוכן, אבל מי שעסק בנושא, כולל שרים רבים בממשלה ובקבינט, רואים בזה יצוא של צמח מרפא".

-ארדן אומר שהוא חושש שישראל תיתפס כיצואנית הסמים הגדולה בעולם, ושאי אפשר לפקח על כך שהקנאביס יופנה רק לצרכנים רפואיים ולא לארגוני פשיעה.

"זה תירוץ, כי התעשייה הזאת מפוקחת ברמת הגרם פר-ברקוד. יש מצלמות שמחוברות למרכזיות ולמשטרה ותנאי הבטיחות בתחום דומים לכור אטומי".

ד"ר שרון דביר

אישי: 59, נשוי 4, גר בכפר ויתקין

השכלה: תואר ראשון ושני בהנדסה חקלאית מהטכניון; דוקטורט בהנדסה חקלאית מאוניברסיטת ווכנינגן בהולנד

עוד משהו: ניהל חממה טכנולוגית יהודית-ערבית בנצרת

בועז וכטל

אישי: 59, נשוי 3, גר בכפר נטר

השכלה: תואר ראשון בחינוך מהיברו קולג' בבוסטון ותואר שני בניהול ושיווק מאוניברסיטת מרילנד

עוד משהו: הקים את מפלגת עלה ירוק ב-1999 ועמד בראשה עד שפרש ב-2006