מדד הגיוון ל-2017: פערי שכר קיצוניים לרעת יוצאי אתיופיה

נציבות שוויון זכויות בעבודה: פערי השכר לרעת יוצאי אתיופיה הם הגבוהים ביותר ■ ייצוג נמוך של קבוצות מיעוט בסגל האקדמי ■ הנשיא ריבלין: "דרושה פעולה עקבית ומתמשכת"

הפגנת יוצאי אתיופיה בתל-אביב / צילום: רויטרס
הפגנת יוצאי אתיופיה בתל-אביב / צילום: רויטרס

עד כמה שוק העבודה בישראל מגוון? עד כמה מקופחות אוכלוסיות המיעוט? בחברה הישראלית, בואכה שנת 2018, נשים מרוויחות פחות - ואישה הנמנית עם קבוצת מיעוט, כלומר ממוצא ערבי או אתיופי - תהיה בעלת הכנסה הנמוכה ביותר במשק. גם גברים מקבוצות המיעוט הללו מופלים לרעה: אקדמאים מהמגזר הערבי מרוויחים הרבה פחות משכר האקדמאים של היהודים ובני העדה האתיופיות אינם מצליחים להשתלב בענפים רבים בשוק העבודה.

נתונים אלה ועוד מתפרסמים במדד הגיוון לשנת 2017 שערכה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. את המדד, שנערך זו השנה השנייה, הגיש היום (ד') שר העבודה והרווחה חיים כץ לנשיא המדינה. מדד הגיוון הוא כלי מחקרי שפותח על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.

הדוח בדק ייצוג בשוק העבודה של חמש קבוצות הנמצאות בעמדת מיעוט: נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה. הבדיקה נערכה לפי ענפי תעסוקה שונים, דוגמת ייצור טקסטיל והלבשה, ייצור מוצרי מזון, שירותי תקשורת, מחקר מדעי ופיתוח, אדריכלות והנדסה, תכנות מחשבים ועוד. הבדיקה כללה השוואה לרמות השכר בין המועסקים בחלוקה מגדרית ובין רמת ההשכלה, כלומר רמות השכר של אקדמאים מול אקדמאים מקבוצות מיעוט.

מהמחר עולה כי השכלה אקדמית אינה מבטיחה שוויון הזדמנויות עבור קבוצות מיעוט. כך למשל, אקדמאים ערבים, יוצאי אתיופיה וחרדים הם בעלי ייצוג נמוך במיוחד ברוב הענפים. כמו כן, אקדמאים מקבוצות מיעוט סובלים מפערי שכר גבוהים יותר משכירים שאינם אקדמאים מקבוצות מיעוט.

הממצאים מצביעים גם על כך שאקדמאים יוצאי אתיופיה חווים את הבידול התעסוקתי הקיצוני ביותר מבין הקבוצות שנבחנו. בנוסף, עולה כי אקדמאים מקבוצות מיעוט מיוצגים ייצוג יתר בענפים שבהם רמת ההשתכרות נמוכה, וייצוג חסר בענפים שבהם רמת ההשתכרות גבוהה.

למרות העלייה בשיעורי ההשכלה והתעסוקה בקרב קבוצות מיעוט, לאקדמאים ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה יש ייצוג נמוך בענפים שמשלמים את השכר הגבוה במשק והם חווים פערי שכר. בענף תכנות מחשבים, לדוגמה, ערבים מרוויחים 66% משכרם של יהודים, חרדים מרוויחים 69% משכרם של יהודים שאינם חרדים, ויוצאי אתיופיה מרוויחים 54% משכרם של יהודים שאינם יוצאי אתיופיה. בחמישה מהענפים שנבחנו אקדמאים יוצאי אתיופיה לא מועסקים כלל, ובמחצית מהענפים שנבחנו עובדים פחות מ-40 שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה בענף.

גם עבור נשים, השכלה אקדמית לא מצמצמת את פערי המגדר. כך, בענף תכנות המחשבים, נשים אקדמאיות מרוויחות 67% משכר הגברים, ובענף מחקר מדעי ופיתוח - 56% משכר הגברים. כמו כן, נשים מקבוצות מיעוט הן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים.

ברוב הענפים שנבחנו, שיעור האקדמאים הערבים והחרדים גבוה יותר בארגונים קטנים, ואילו שיעור אקדמאים יוצאי אתיופיה גבוה יותר בארגונים הגדולים. בהיבט השכר מראה המדד כי ברוב הענפים, ארגונים גדולים אינם חוד החנית בהובלת שוויון הזדמנויות, בייחוד עבור אקדמאים. 

יוצאי אתיופיה מרוויחים פחות
 יוצאי אתיופיה מרוויחים פחות

ככלל, לקבוצות מיעוט יש ייצוג נמוך בקרב הסגל האקדמי, בייחוד באוניברסיטאות. ממצאי המדד קובעים: אין חברי סגל בכיר יוצאי אתיופיה (נכון ל-2013), אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר יורד ככל שהדרגה עולה, לערבים יש ייצוג חסר בסגל הבכיר, וייצוגם נמוך במיוחד בדרגות פרופסורה. האוניברסיטאות והמכללות משלמות שכר קרוב לשוויוני לנשים ולערבים באותה דרגה, אולם פערי הקידום המשמעותיים יוצרים פערי שכר בקרב הסגל.

מסקנות עורכי המדד הן שהגורמים המובילים לפערי השכר הגבוהים בענפים שבהם רמת השכר נמוכה, הן בידול מקצועי, תת-תעסוקה או אפליה ישירה. תעשיות ברמות שכר נמוכות הן בעלות הגיוון הרב ביותר בכוח האדם, ואילו התעשיות המשלמות שכר גבוה ביותר במשק ממוקמות בתחתית דירוג הייצוג, כלומר הגיוון בהן הוא הקטן ביותר.

האפליה חוצה כאמור את כל רמות השכר, אולם שכירים לא-אקדמאים מקבוצות מיעוט מופלים פחות בשכרם לעומת שכירים אקדמאים מקבוצות מיעוט. הענפים עם שוויוניות שכר גבוהה יחסית הם בעיקר ענפי "צווארון כחול", המשלמים את השכר הנמוך במשק. הסיבה לכך טמונה בעובדה ששכר המינימום הקבוע בחוק מהווה גבול תחתון, כך שמטבעו הוא מוביל לצמצום פערים.

בשורה התחתונה, שכירים אקדמאים מקבוצות מיעוט אינם משולבים בתעסוקה איכותית וחווים פערי שכר גבוהים יותר משכירים לא-אקדמאים מקבוצות מיעוט.

נשים: ייצוג יתר מלווה בפערי שכר

נשים נמצאות בעמדת מיעוט בשוק העבודה, ופערי השכר שלהן בהשוואה לגברים גבוהים. שיעור הנשים האקדמאיות מתוך אוכלוסיית האקדמאים בגילאי העבודה עומד על 55%, ושיעור הנשים הלא-אקדמאיות מתוך אוכלוסיית הלא-אקדמאים בכוח העבודה עומד על 48.3%.

ייצוג הנשים משתנה בין הענפים: בענפים מסוימים, כמו שירותי תקשורת, שירותי תעסוקה או שירותים פיננסיים יש לנשים ייצוג יתר, שמלווה בפערי שכר, ובאחרים קיים ייצוג חסר משמעותי. גם כאן חוזרת המסקנה שהשכלה גבוהה לא מגדילה את ייצוג הנשים בענפים החזקים או מקטינה את פערי השכר המגדריים. בהיבט השכר, אקדמאיות ערביות הן המקופחות ביותר. לדוגמה, בענף הביטוח ערבייה אקדמאית מרוויחה 39% משכר אישה מקבוצת הרוב ו-23% משכרו של גבר מקבוצת הרוב. מצבן של נשים אתיופיות אקדמאיות טוב יותר ביחס לנשים הערביות.

ערבים: השכלה גבוהה לא מצמצמת פערים

ייצוג הערבים האקדמאים והלא-אקדמאים הוא הנמוך ביותר בענפים שבהם ההכנסה הממוצעת גבוהה יותר, וגם כאן עולה כי השכלה גבוהה לא מצמצמת את הפערים. ב-12 מתוך 20 הענפים הבולטים במגזר העסקי השכירים, הערבים האקדמאים סובלים מפערי שכר גבוהים יותר ממקביליהם הלא-אקדמאים. בענף הביטוח, למשל, שכירים אקדמאים ערבים מרוויחים 46% משכר השכירים האקדמאים היהודים, בשעה שהשכירים הערבים הלא-אקדמאים מרוויחים 59% משכר היהודים הלא-אקדמאים בענף.

אתיופים: בידול תעסוקתי קיצוני

במחצית מהענפים שנבחנו מועסקים פחות מ-40 שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה בכל ענף. מנגד, מיוצגים יוצאי אתיופיה ייצוג יתר בענפים עם שכר האקדמאים הנמוך ביותר במשק. גם פערי השכר עבור יוצאי אתיופיה הם הגבוהים ביותר מבין כל פערי השכר של הקבוצות שנבחנו במדד.

ושוב, גם כאן ההשכלה לא תורמת לצמצום הפערים: בענף מכירה קמעונאית יוצאי אתיופיה לא-אקדמאים מרוויחים 79% משכר קבוצת ההשוואה, לעומת יוצאי אתיופיה אקדמאים שהכנסתם הממוצעת היא 47% משכר קבוצת ההשוואה. גם ברמת השכר גברים אתיופים, אקדמאיים ולא-אקדמאיים, הם המקופחים ביותר ביחס לקבוצות האחרות.

חרדים: ייצוג אקדמי נמוך

ברוב הענפים, ייצוג החרדים האקדמאים הוא נמוך ועומד על פחות מ-50% משיעורם בגילאי העבודה. לעומת זאת, ייצוגם של חרדים לא-אקדמאים גבוה יותר. לחרדים אקדמאים יש ייצוג גבוה יחסית בהשוואה לשכירים האקדמאים הערבים, וברוב הענפים גם שוויוניות שכר גבוהה יותר. בדומה לאקדמאים יוצאי אתיופיה, לחרדים יש ייצוג יתר בענף שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות.

בני 45 ומעלה: פערי ייצוג

הענפים שבהם קיים ייצוג נמוך יחסית של עובדים אקדמאים בני 45 ומעלה, הם ענפים שבהם משולם שכר ממוצע גבוה עד גבוה מאוד, דוגמת תכנות, ביטוח ושירותי תקשורת. בענפי הפרסום, השירותים משפטיים ושירותי החשבונאות ייצוגם עומד על פחות מ-40% משיעורם באוכלוסייה

בשונה משאר הקבוצות שנבחנו, פערי הייצוג של בני 45 ומעלה גדולים יותר בקרב קבוצת הלא-אקדמאים בהשוואה לקבוצת האקדמאים. המסקנה היא שבני 45 ומעלה שמשולבים בשוק העבודה משתכרים ברמת שכר גבוהה, ושבני 45 ומעלה שמחפשים עבודה סובלים מחסמי כניסה, בעיקר בענפים החזקים ובענפי הטכנולוגיה העילית.

"הנתונים מראים כי יש פערים משמעותיים גם בייצוג וגם בשכר לאקדמאים מהקבוצות במדד. אנו רואים כי השכלה אקדמאית לא מצליחה לצמצם לבדה את הפערים בשוק העבודה", אמרה בעקבות הדוח עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. "כולנו צריכים להתגייס לטובת שינוי המצב. שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי הוא האינטרס של כולנו, בנוסף ליתרונות הכלכליים שיש בגיוון התעסוקתי, אנו מאמינים שתחום התעסוקה מאפשר לאוכלוסיות רבות ומגוונות להיפגש וייצר חיבור ושילוב בין כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית".

"אני מאמין שתוך שנים ספורות נראה שוק עבודה שוויוני יותר", אמר שר העבודה והרווחה חיים כץ. לדבריו, המשרד "מפתח ומרחיב תוכניות עבור אנשים עם אתגרים תעסוקתיים, ומספק הכשרה איכותית שמסייעת להיקלט במעגל התעסוקה בתנאי שכר משופרים, להגיע לתפקידים בכירים ואף לצאת לדרך עצמאית".

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר: "גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים, ערבים, ויוצאי אתיופיה בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים. אני בוחר לשאוב אופטימיות מהעובדה שאנחנו מתכנסים כאן זו השנה השנייה. כשנגיע לשלישית, נוכל לומר בבטחה שביססנו מסורת - מסורת של הסתכלות מפוכחת בראי; מסורת של התחייבות לעבוד קשה מאוד כדי לשנות את התמונה המשתקפת ממנו".

בשבוע שעבר התקיים במשכן הכנסת בירושלים כנס "מפת הדרכים לחברה משותפת בישראל" בהשתתפות 15 חברי כנסת מהשמאל והימין. בכנס המרכז לקידום חברה משותפת בישראל בגבעת חביבה הציג המלצות לחיים משותפים ולצמצום פערים גם בתחום התעסוקה. בין ההמלצות שהועברו: הרחבת שוק תעסוקת ההייטק הפתוח לערבים והצבת יעדים לשילוב נשים ערביות במשרדי הממשלה ובמשרות ציבוריות. כעת ניתן לקוות שההמלצות גם ייושמו.