גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי בנקים ועמלות: הכירו את "קובה" מנגנון החיסכון האלטרנטיבי

בעדה האתיופית השתמר מנגנון של חיסכון קהילתי שנקרא קובה (cuve) ■ השיטה פשוטה: כל חודש משלמים החברים סכום קבוע, ובכל פעם אחד אחר לוקח את כל הקופה

לצופה מהצד, זו נראית כמו עוד ארוחה רבת משתתפים: על השולחן מוגשת בירה ביתית אתיופית מסורתית בשם טלה או שיכר מתוק מדבש בשם טאג', ויש גם בונא, שהוא קפה מסורתי, ועוד נשנושים מהמטבח האתיופי. לא משהו מגונדר מדי. המבוגרים משלימים פערים מהחודש שחלף מאז שהתראו, הצעירים מראים אחד לשני תמונות מחוויות משפחתיות שאספו בנייד, והילדים מתרוצצים מסביב לשולחן. לארוחה הזאת קוראים קובה (cuve) ומה שמבדיל אותה מעוד מפגש משפחתי שגרתי, הוא המנגנון הכלכלי השיתופי שמסורת מפגשי הקובה מקיימת כבר שנים רבות, עוד מאתיופיה.

בשונה מעוד ארוחה או מפגש משפחתי, בסוף הארוחה משתתפי הקובה משאירים כסף, שהופך לקופת חיסכון של המארחים. הכול גלוי, במזומן ולא במעטפות, תוך רישום אגבי של מי שנתן את הקובה החודשית ואיזה סכום הוא נתן. היא מתקיימת בסבבים ותחומה בזמן, כשמדי מפגש מארח אחר יגרוף את כל הקופה. וכך, במקום להפקיד מדי חודש לחשבון בנק כסף לחיסכון שוטף למטרות כמו שיפוץ הבית או חופשה משפחתית, בני העדה האתיופית מנהלים מנגנון של חיסכון קהילתי סגור, שמבוסס על ערבות הדדית ומגלם בתוכו ערך מוסף יקר מפז: המשפחתיות.

"אנשים מצליחים לקנות ככה דירה", אומרת חנה אלעזר לגסה, 49, דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, שמתגוררת בקציר. "אצל העולים החדשים עושים במרכזי קליטה קובה על סכומים גבוהים כשכל משפחה שמה 2,000 שקל לכל מארח, אחרי שהם עובדים קשה בניקיון ושמירה. כשמגיע התור שלהם, הם מקבלים את החיסכון שהצטבר".

-איך זה עובד?

"משפחות אתיופית הן ברוך השם מרובות ילדים, לי יש שמונה דודים ולכל דוד ילדים ונכדים, אז אנחנו נפגשים כל חודש אצל משפחה אחרת ומעבירים ביחד את השבת. אצלנו במשפחה, את הסכום של הקובה אנחנו שומרים לנופשים ולחופשים והוא הרבה יותר צנוע. בסבב קובה האחרון שעשינו, כל משפחה הוציאה 200 שקלים והיינו תשע משפחות. כשהגיע תורנו לארח, את הכסף שקיבלנו היינו חוסכים, ובאוגוסט יוצאים כל המשפחה לנופש ביחד עם הילדים. זה כיף אחד גדול והילדים מחכים לזה, כי זה גם עניין חברתי. עבור מי שלא יכול להרשות לעצמו לצאת לחופש או לנופש, זאת גם הזדמנות לחיסכון.

"אבל כל קובה נראית קצת אחרת", ממשיכה אלעזר לגסה. "ההורים שלי, למשל, עושים קובה גם במעגלים נוספים עם האחים של אבא שלי, ויש להם גם קובה רק עם החברים שלהם. שם, המפגשים זה חגיגה גדולה, הם נוסעים לחו"ל, הולכים למופעים ונהנים עם הכסף שהם חוסכים. לי יש עוד קובה שאני עושה רק עם הבנות דודות".

-ואיך זה עובד?

"אחת הבנות דודות היא הגזברית, ובכל מפגש אנחנו שמות אצלה 50 שקל וזה מצטבר. ואז, אם יש מופע מעניין, אנחנו אומרות אולי נלך והיא קונה לנו כרטיסים. זה הופך לקופת חיסכון עם כסף פנוי לבילויים וזה כיף, כי את הולכת עם אנשים שאת אוהבת ולא פוגשת הרבה, וגם את לא מוציאה כסף מהכיס.

"לאחרונה, אמרנו שנעשה אנחנו, רק הבני דודים, קובה - והצלחנו. התארגנו חמישה בני דודים והוצאנו בכל מפגש 50 שקלים. הדבר הכי משמעותי שעשינו עם החיסכון הוא לשפץ את המטבח של סבתא שלי כי הוא היה ממש הרוס. היא הייתה בשוק וזאת הייתה הפתעה בשבילה".

למען אחדות הקהילה

שורשי המנהג טמונים עוד באתיופיה, "כשקהילות יוצאי אתיופיה היהודים שמרו על השבת, ומדי שבת הם היו עושים משתה באווירה ביתית", כפי שמספר פנטהון אספה-דויט, מנכ"ל עמותת טבקה ויו"ר נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה. "הם גרו בכפרים מבודדים בפזורה ולכן יצרו לעצמם טקסים שונים כדי לשמור על הקשר החברתי בתוך הקהילה היהודית. כך, למשל, נולד הטקס היומי של שתיית הקפה, בונא, שמקובל גם היום לעשות שלוש פעמים ביום - בבוקר, בצהריים ובערב - כדי לשמר את הקשר עם השכנים ובתוך הקהילה. את הקובה הם עשו כמשתה בסבב של מארחים, בדרך כלל על בסיס חודשי, כשמזמינים את כל השכונה ועושים מפגש חברתי".

-מתי אלמנט החיסכון הכספי נכנס למנהג?

"עוד באתיופיה. עם הזמן הם ראו שמדובר בנטל כלכלי על המארח ואמרו שכדי להקל על המשפחות המארחות, כל אחד יוציא סכום של כסף בסוף המשתה. אז אם יש 12 בתי אב, ופעם בחודש נפגשים, פעם בשנה המארח היה אוסף את הכסף ששימש אותם כדי לקנות כל מיני דברים ואפילו לתכנן תוכנית מראש ולהתאים את לוחות הזמנים של הוצאות הבית לפי התור שלהם בסבב. הרי באתיופיה לא היו בכפרים בנקים, וזה מין סוג של חיסכון - מפקידים את הכסף אצל מישהו אחר כל פעם וכשהתור מגיע, הם יכולים להיעזר בכסף הזה. אבל הכסף היה עניין שולי, הנושא החברתי היה יותר משמעותי. הם המשיכו ככה ושמרו על אחדות הקהילה".

-מה קרה למנהג כשהם הגיעו לישראל?

"אחרי שהם עלו לארץ היה צורך לשמור על הקשר. אותם אנשים שהיו גרים באותו כפר, לא עברו תמיד לאותה עיר או לאותה שכונה, אלא התפזרו לכל מיני מקומות בארץ. באתיופיה שמרו על שבעה דורות לפני שנישאים אחד לשני, ואם מישהו נמצא בתוך השבעה דורות, ההורים לא היו מאפשרים לו להתחתן. לכן, כולם מכירים אחד את השני ויודעים בדיוק מה המרחק בין הדורות וסופרים אותם כדי לדעת מה מותר ומה אסור.

"כאן בישראל, הדברים קצת הסתבכו בגלל מקום המגורים ובגלל התרבות הישראלית שהיא שונה בתכלית ממה שהיה נהוג באתיופיה, גם מבחינת נישואים. בישראל אין שידוך כמו שהיה באתיופיה ופה שני צעירים נפגשים בצבא או בלימודים ומתאהבים, ואחר כך כשמתקדמים, מכירים אותם למשפחה, ואז הם מגלים לפעמים שהם קרובי משפחה. היו הרבה שברונות לב בגלל שהם גילו שהם בני דודים".

-לקובה יש תפקיד משמעותי גם בזה?

"נוצר הצורך לשמר את הקשר בין בני הדודים ואנשים שמרו על הקובה בגלל הערך המשפחתי. אחת לחודש נפגשים ומבלים יחדיו סופי שבוע כל הבני דודים. כשהחלו הרשתות החברתיות - ולכל משפחה יש היום כמה קבוצות ווטסאפ מכל הצדדים - הקובה קם לתחייה בעוצמה רבה. יש התארגנויות קובה ומכניסים גם את האלמנט הכספי של החיסכון. יש מצבים שבהם המשפחה המארחת מקבלת את הכסף ויש מצבים שעושים קופה משותפת ואז יוצאים לנסיעת שורשים משפחתית באתיופיה, למשל.

"הקובה הפך בישראל ממשהו שנולד מצורך במפגש חברתי, שכונתי, כפרי לבעל ממדים הרבה יותר רחבים, גם במובן החברתי והמשפחתי וגם בהיקף הכלכלי".

-למה בעצם לא להפקיד את החיסכון החודשי בחשבון בנק?

"כי לא לכולם בעדה יש את האמון הזה שאם שמים כסף בבנק, בסופו של דבר הם גם יקבלו אותו בחזרה. ברור שלכל אחד יש את חשבון הבנק שלו, אבל כאן יש גם ממד חברתי שגורם לך לעשות חיסכון כבדרך אגב, פעם בחודש. לפעמים מדובר ב-20 משפחות או 24 משפחות, ואז התור שלך כמארח יכול להיות בעוד שנתיים ומדובר כבר בסכום גדול של חיסכון".

-איך נקבע הסדר?

"באופן מסורתי הוא נקבע בהגרלה, אבל אם נניח יש למישהו אירוע מיוחד והתור שלו יצא בהגרלה בסוף, אבל הוא צריך את הכסף עוד חמישה חודשים, הוא יכול להתחלף עם מישהו אחר כדי ליהנות מהחיסכון בזמן. את הגמישות וההתחשבות הזאת אין לך בבנק. זאת כלכלה שיתופית פשוטה, שמאוד נפוצה בקרב יהודי אתיופיה, אפילו מבלי להכיר את ההגדרה וללא גורם מתווך כמו הבנקים".

 

"גם הצעירים למדו את השיטה"

בקרב המבוגרים בעדה, ובאופן טבעי, הקובה שומר על פופולריות: "נשים בגיל של אמא שלי עושות קובה בסכומים קטנים, ואז, ברגע שמגיע התור שלה, היא קונה ארון בגדים או מזנון לבית", אומר אספה-דויט. גם בקרב המשפחות הצעירות הקובה עודנו פופולרי, אבל נשאלת השאלה מה יהיה על הדורות הבאים והאם הם יאמצו את המנגנון? את התשובה נדע רק במבחן הזמן, אולם אספה-דויט סבור שאם הילדים של אותם בני 40-30 "יראו אותם עושים קובה, יכול להיות שגם הם יעשו קובה כשיגדלו".

"כשהאתיופים הגיעו לכאן, החיים שלהם הפכו להיות עוד יותר סבוכים ממה שהיה להם באתיופיה, הם היו חסרי אונים וכבולים בביורוקרטיה", אומר יאסו זללו, 35, תושב ראשון לציון ופעיל חברתי בעדה. "מה שמדהים בהורים שלנו זה שהם הבינו לאן הם נכנסו ואמרו שבמיוחד פה בישראל, אנחנו חייבים להיות ביחד. ככה נוצרה השותפות הזאת.

"האנשים שלנו מסורתיים והם ראו מה קורה בבנקים ומה קורה בהלוואות שנותנים הבנקים, ושאנשים לא עומדים בזה, ואמרו לעצמם 'יש לנו דרך לעקוף את זה וגם לשמר את קרבת המשפחה, לתמוך אחד בשני'".

אמו של זללו, הוא מספר, בדיוק סיימה סבב של קובה ומחפשת לעצמה קובה חדש. "אצל אמא שלי זה קובה בסך 150 שקל בחודש עם הבנות של הקהילה. הן בהתחלה יושבות, שותות קפה, יש את כל גינוני קבלת האורחים, כל אחת מספרת על עצמה ולא נהוג ישר להוציא את הכסף. הסכומים של הקובה במשפחות בדרך כלל עומדים על 500 שקלים במשך שנה, אז יוצא לך חיסכון של 6,000 שקל. יש גם את הצעירים המודרניים שלמדו לעשות את השיטה, הם מרוויחים יותר ועושים לעצמם מערכת בנקאית משלהם. כל אחד גם יכול לשים 2,000 שקל במפגש".

-ואין מצב שמישהו פתאום לא עומד בתשלומים או מבריז מהקובה אחרי התור שלו?

"יכול להיות שיש מצבים לא נעימים, אבל אתה לא יכול פתאום לפרוש, ואם אתה לא יכול לתת הכול בסבב, אז תיתן חלק ותשלים בהמשך. יש כללים לא כתובים והכול בעל-פה, אבל אין מצב שבורחים מהקובה. המסורת של הקהילה היא מאוד שיתופית".

-זאת שותפות גורל.

"לגמרי. תראי איך אוכלים אצלנו באופן מסורתי בעדה. לוקחים פיתה אחת גדולה, אינג'ירה, וכולם אוכלים ביחד מגיל קטן מאותה צלחת. התרגלנו ככה וגדלנו ככה, זה מתבטא גם בחשיבה הכלכלית. יש המון יצירתיות בעדה האתיופית, להורים שלנו יש חוכמת חיים אדירה וחלק ממנה הוא הקובה. יש להם עוד חוכמות אדירות, אבל כל האוצרות האלה הולכים ולעיתים נעלמים".

 

המגזר הערבי | רק 8% לוקחים משכנתה. את הבית בונים בעזרת המשפחה

במגזר הערבי, הכול נשאר במשפחה. אחמד שיח' מוחמד, מומחה למחקר חברתי-כלכלי ומנהל רכאז - מאגר מידע, על-אודות החברה הפלסטינית בישראל, מספר על מסורות שיתוף כלכלי שמתקיימות עדיין בחברה הערבית בתחום הבנייה: "אנחנו עוסקים במחקר על החברה הערבית במשך יותר מ-15 שנה, ובמחקר האחרון שאנחנו מכינים עכשיו, אנחנו רואים שמדובר עדיין בחברה מסורתית בדרך כלל. בתחום הבנייה, למשל, אנחנו רואים אומנם עלייה בלקיחת משכנתאות, אבל עדיין מדובר על אחוז קטן מהחברה, רק 8%. אצלנו אין שוק לנדל"ן בתוך הכפרים אלא יש בנייה עצמית ולכן יש סולידריות בתוך בני המשפחה כשמגיע הרגע לבנות בית פרטי בכפר או לבנות דירה בקומה מעל בית ההורים".

-איך זה עובד?

"אם אחד הבנים בתוך המשפחה רוצה לבנות בית, אז כולם במשפחה בכפר עוזרים לו בהקמת הבית. העלות של בניית בית פרטי בכפר עומדת על חצי מיליון שקלים ללא מרכיב עלות הקרקע, כשבדרך כלל בתוך המשפחה קיימת פחות יכולת בעזרה כספית, אבל יש הדדיות וסולידריות.

"המשפחה לא נותנת לבן הצעיר כסף ביד אלא עוזרת לו עם החומרים עצמם לבנייה. האח הגדול הולך לספק מסוים ואומר אני אשלם לך עבור הברזל ומביא לאח הצעיר את הברזל הדרוש לבנייה. השני ישלם עבור הבטון הנדרש והשלישי ישלם עבור חומר אחר שנחוץ לבנייה. יש משהו הדדי בתוך החברה. זאת לא הלוואה. בדרך כלל בני המשפחה גם עוזרים, מפקחים או נמצאים באתר הבנייה והבן לא בונה את ביתו לבד".

 

המגזר החרדי | החברים בקהילה רוכשים כרטיסי הגרלה ל"מכירה הסינית"

במגזר החרדי, הערבות ההדדית מייצרת כלכלה נפרדת לחלוטין, שמתקיימת לצד הכלכלה הרווחת בישראל. אלה יכולים להיות גמ"חים מכל תחום ולכל דורש - בבתי הכנסת ניתן לראות מודעות למה שמוכר בחברה הכללית "סאבלט בתשלום" בשבתות, אך במגזר החרדי הוא מתבצע ללא תשלום: מי שנוסע לשבת מציע את ביתו למי שצריך, ולהיפך. ויש גם מנגנון נוסף שנולד במגזר החרדי ומתקיים בשנים האחרונות: המכירה הסינית.

במנגנון זה מתקיימת הגרלה על מוצרי צריכה גדולים ויקרים, מטבעת יהלום, דרך פאה איכותית, ועד למכונית ואפילו דירה. הרעיון הוא לאפשר לכל חבר בקהילה את האפשרות לזכות במוצר זה תוך השתתפות בקניית כרטיס הגרלה בסכום צנוע, שנע בדרך כלל באזור ה-30 שקל. מדי הגרלה יהיו זוכים מאושרים שבתמורה לאותם 30 שקל יזכו במוצרי צריכה יקרים למדי.

הכספים הנאספים ממכירת כרטיסים להגרלה מועברים לארגון שמארגן אותה, בדרך כלל למטרת תרומות למוסדות שונים במגזר. גם המוצרים עצמם מוצעים בהגרלה לא פעם כתרומה או מתן חסות מהיצרנים. לכל מכירה סינית מודפס קטלוג שיווקי ובו מפורטים כלל המוצרים המשתתפים בהגרלה ומחיר כרטיס ההגרלה שלהם, וכן מועסקים צוותים של דיילי מכירת הכרטיסים. בשנים האחרונות גם חברת אסם אימצה את הגימיק הזה ויצרה בעצמה מכירות סיניות במגזר החרדי.

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק