גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשרים שנה לשווא: החזון התכנוני של טירה כבר איננו רלוונטי

תכנית המתאר של טירה אושרה סוף-סוף, אולם התושבים הערבים מבהירים שהיא איננה נותנת מענה לבעיות הקיימות ■ "כמו האוכלוסייה החרדית, גם לנו מאפיינים ייחודיים המשפיעים על התכנון העירוני"

פרוייקט נטוש של משרד השיכון בטירה / צילום: גיא ורדי
פרוייקט נטוש של משרד השיכון בטירה / צילום: גיא ורדי

בחודש שעבר, אחרי כמעט עשרים שנות עבודת הכנה והתמודדות אל מול מאות התנגדויות, אושרה תכנית המתאר של העיר טירה (מח/ 281) המגדירה את החזון התכנוני של היישוב עד שנת 2030. אולם מסתבר שהתושבים, או לפחות רבים מהם, אינם שבעי רצון. הם מתלוננים על כך שהתכנית קודמה בתקופה שהעיר, בה חיים היום 25 אלף תושבים, נוהלה על ידי ועדה קרואה ולכן לא ייצגה את רצון התושבים. לטענתם רוב צוות התכנון היה יהודי, ומשך ההכנה של התכנית היה כה ארוך עד שנוצר מצב שהפרוגרמה אינה רלוונטית ואינה מעניקה ליישוב את הפתרונות הנדרשים.

מי שמצטרף לביקורת הוא ראש עיריית טירה, עו"ד מאמון עבד אלחי. עבד אלחי אמר ל"גלובס" שגישת המדינה לעניין תכנון היישוב אינה מסדירה באמת את מצוקת הדיור, וגורמת לתושבים להיות "עבריינים בעל כורחם".

"כמו האוכלוסייה החרדית, אנחנו קבוצה שונה. יש לנו דת שונה ושפה שונה, ומאפיינים ייחודיים המשפיעים על התכנון העירוני", אומר ד"ר ת’אבת אבו ראס, תושב קלנסווה הסמוכה ומנהל שותף ב"קרן אברהם" שפועלת לקידום שוויון ושילוב האוכלוסייה הערבית בארץ. אבו ראס השלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת אריזונה והוא מומחה להיבטים התכנוניים/נדל"ניים של תחום הקרקעות. בין היתר הוא משמש ראש ועדת הקרקע ותכנון בוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. "המרכיב התרבותי לא נלקח בחשבון, כמו למשל העובדה שהערבים אוהבים לגור במשפחות קרובות יחד, וזה דבר שצריך לכבד", הוא מפרט.

אבו ראס מעיד על השינוי שעברה טירה, שבתוך זמן קצר הפכה מיישוב חקלאי, מסורתי, לעיר קטנה. לדבריו, רבים מבני טירה הם משכילים והיישוב אינו מספק עוד את צורכיהם. "אחת הבעיות המרכזיות של בני מעמד הביניים הערבי היא שהמקום נהיה מאד קטן מבחינתו, ולכן הם עוברים לערים כמו כפר סבא", הוא אומר. "יו"ר סניף מרצ בכפר סבא, רופא שיניים, הוא ערבי, תושב טירה לשעבר. אם אני מחפש איכות חיים, למה שלא אחפש את זה בכפר סבא? יש ערבים ברעננה, יש ערבים בתל אביב, יש ערבים בכל מקום".

טירה

תכנית המתאר לעיר טירה היא כוללנית, מה שאומר בין השאר שלא ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה. במילים אחרות, התכנית מגדירה מחדש את הקו הכחול של העיר (שטחה) וקובעת את יעודי הקרקע (מגורים, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור וכיו"ב). מי שירצה לקדם בינוי, יהיה צריך להכין תב"ע (תוכנית בניין עיר) נקודתית מפורטת.

היעדים של התוכנית הם ביסוס הכלכלה המקומית והיערכות לגידול של עוד 17 אלף תושבים עד שנת 2030. לצורך כך התוכנית מציעה הרחבה של תחום שטח שיפוט העיר תוך הוספת כ-150 דונם מהמועצה האזורית לב השרון ועוד כ-150 דונם מהמועצה האזורית דרום השרון; בסה"כ מדובר בתוספת של 1,750,000 מ"ר שטחי מגורים (9,000 יח"ד), תוספת של 48 אלף מ"ר מסחר, 54 אלף מ"ר תעסוקה ו-275 אלף מ"ר שטחי ציבור.

האחראי על התכנון הוא האדריכל דסמונד קפלן, ובצוות היו שותפים גם אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, אדריכל השימור גיורא סולר והאקולוג חיים שנהר. הבנייה למגורים מוגדרת ע"י המתכננים כ"קליפה" העוטפת את דופן הישוב הקיים. ההרחבה ההיקפית מפורקת ל-12 מתחמים שיתוכננו בנפרד. הצפיפות בשטחי המגורים החדשים היניה שש יח"ד לדונם, כלומר בנייה רוויה.

בשטח האמור יש כיום לא מעט מבני מגורים לא חוקיים, כך שבעיקר מדובר בהסדרה של מצב קיים והיעד הכמותי לא באמת ריאלי. השטח שמצפון וממזרח ליישוב מוגדר על ידי עורכי התכנית, המתבססים על תכנית המתאר הארצית (תמ"א 35), כ"שטח פתוח מיוחד", שטח ירוק שאסור לבנות עליו. המשמעות היא שאין לגיטימציה לקיומם של בתי עסק רבים שכבר בנויים לאורך ציר כביש 654. מזרחית לכביש 6 מסומן שטח המיועד להקמה של מבני תעסוקה.

מסחר ליהודים בשבת

ההתיישבות בטירה הנושקת לפאתי צפון כפר סבא התחילה לפני כ-300 שנים. כדרכם של כפרים ערבים באזור, היא הייתה מרוכזת סביב המסגד, במקום הגבוה יותר מבחינה טופוגרפית. היישוב התפתח מאוד בעיקר בשנות השמונים של המאה העשרים בהיקף הגרעין המסורתי, ואת השטחים החקלאיים החליפה בנייה צמודת קרקע.

בעשור האחרון התחילה בטירה גם בנייה של בתי דירות בגובה של עד שש קומות, המהווה בעיקר אפיק השקעה עבור בעלי הון מקומיים שמשכירים את הדירות לפלסטינים בעלי אישורי שהייה, או לערבים מהגליל העובדים באזור המרכז.

המרחב הציבורי בטירה בכי רע. הרחובות הראשיים אמנם סלולים, ולאורכם ישנם מדרכות, אך ברחובות הפנימיים ניכרת הזנחה רבה. התחזוקה של הרחובות והכבישים גרועה, אין שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים), יש רק מעט עצים וכמעט אין גני שעשועים או כיכרות שאפשר לשבת בהן. לאורך הרחובות הראשיים יש שילוב של מגורים ומסחר, שמיועד, ואין זה סוד, לתושבי היישובים היהודיים שחולפים כאן במשך השבוע, או מגיעים במיוחד בשבתות.

מדרכות בכביש הראשי בטירה / צילום: גיא ורדי

סוגיית הבעלות על הקרקע מהווה בעיניו של אבו ראס עניין מרכזי בבעיות התכנון העירוני של טירה: "עד 48' התנועה הציונית שלטה ב-6% מהשטח הגאוגרפי של מדינת ישראל. אחרי 48' היא הגיעה לשליטה ב-93.5% משטחי המדינה. הערבים, שהם 20% מכלל האוכלוסייה, שולטים ב-3.5%. טירה יושבת על קרקע פרטית (לא על אדמת מדינה/רשות מקרקעי ישראל), ששייכת לאנשים. ערבי שצריך לבנות בית לא יקבל אישור אם לא ייתן 40% מכל דונם לטובת גני ילדים, בתי ספר, וכבישים. כשאתה (הכוונה ליהודים - ג.נ) קונה בית אתה לא דואג למרחב הציבורי, לחניה. יש מישהו אחר שדואג".

פאדי סמארה, מהנדס תחבורה ומתכנן ערים בוגר טכניון, הוא ממקימי עמותת "מהנדסים למען טירה", גוף התנדבותי הפועל למען שיפור איכות החיים ביישוב. סמארה קושר את הבעייתיות של התפתחות היישוב בעובדה שהקרקע היא פרטית. מבחינתו, מדובר בחסם משמעותי. "הקרקע ברעננה למשל היא קרקע של המדינה. ברגע שהעיר רוצה להתפתח לוקחים משבצת קרקע, שלא שייכת לאף אחד, או ליתר דיוק מוחזקת על ידי רשות מקרקעי ישראל, ומתחילים לתכנן באופן שיאפשר מתן מענה לזוגות הצעירים. מה שקורה ביישובים הערבים זה שהקרקע פרטית, יש ריבוי בעלים והרבה אינטרסים מנוגדים. אי אפשר להכריח בעל קרקע פרטית לקדם בנייה וגם לא לבנות לגובה".

סמארה ממחיש את הבעייתיות באמצעות תצלום אוויר שמראה שאזור מרכז היישוב (לא הגרעין) מיושב בצורה דלילה. לצד הבנייה, שברובה הגדול צמודת קרקע (וילות), ניתן לראות הרבה מאוד שטחים פתוחים. ההסבר של סמארה הוא שבעלי הקרקעות הפרטיים שומרים אותן לצאצאים. אלה שאין למשפחותיהם יתרת אדמות פנויות, נמצאים במצוקת דיור.

סמארה מדגיש בתסכול שתוכנית המתאר שאושרה בחודש שעבר לא מצליחה לענות על עניין הבטחת דיור עתידי לזוגות הצעירים ביישוב. העניין קשור בעיקר לשטח של 400 דונם אדמת מדינה, שהיה אמור להיות חלק מהתוכנית ומיועד לבנייה רוויה, ובלחץ ישובי המועצה האזורית דרום השרון נגרע מהתוכנית.
עו"ד ג'לאל מנסור, מהנדס תחבורה, מודד מוסמך, עו"ד ואיש עסקים מקומי, מסייר איתי ברחבי טירה. גם לו חשוב להבהיר את הבעייתיות הקשורה לעניין הבעלות על הקרקע: "המדינה חושבת שערבים צריכים לגור על אדמות פרטיות ושאדמות המדינה הן רק ליהודים. אני כאבא, שיודע שהעתיד של הבן שלי איננו מובטח, לא מוכר את האדמות שלי".

אנחנו מתחילים את הסיור בגרעין היישוב, ליד המסגד. מנסור מספר שכאן הוא גדל, אבל כעת חיים שם בעיקר עניים ומשת"פים. מי שיכל כבר בנה לעצמו וילה. מחיר של חצי דונם אדמה למגורים בטירה הוא כמיליון שקל, אבל אין היצע.

אנחנו חולפים ליד מתחם בנוי עצום ונטוש שנראה זהה לטיפולוגיה ולאדריכלות של המבנים בשכונת גילה בירושלים. זה לא מקרי: מסתבר שמדובר בפרויקט של משרד השיכון, שתוכנן בתחילת שנות השמונים ע"י האדריכל סלו הרשמן (שאחראי גם לתכנון מבנה הסינמטק בתל אביב).

לדברי מנסור, הקבלן בנה את הפרויקט, אך לפני שסיים לקח את כספי רוכשי הדירות וברח. המבנה לא הושלם, עיריית טירה הכריזה על המקום כמבנה מסוכן, ובכל זאת יש מי שמתגורר בו. מנסור משוכנע שמדובר בשחיתות: "איך זה יכול להיות שהיזם הוא חברה משכנת ובכל זאת, אין מי שדואג לאלה שרכשו במיטב כספם וממשיכים לשלם משכנתא? איפה המדינה בעניין הזה?"

אנו מתקדמים לכיוון צפון ועוברים לתחום המוגדר בתכנית המתאר כשטח חקלאי. כאן יש בנייה בקנה מידה גדול, בעיקר של וילות ענק שהאדריכלות שלהן כפרית, מודרנית ויקרה - בדיוק כמו בכוכב יאיר, השכנה שממול. המבנים אינם חוקיים לכאורה, ובכל זאת הם נהנים מחיבור לרשתות החשמל, הביוב והמים. איך זה עובד? לא ברור. מנסור מסביר שעד שתכנית המתאר הוכנה והתאשרה, עברו עשרים שנים. בינתיים, אנשים בנו ובונים בתים, יוצרים עובדות בשטח.

ראש עיריית טירה עו"ד עבד אלחי מדגיש שהיישוב עובר שינוי משמעותי: "אם מישהו שהלך לעולמו לפני עשר שנים היה חוזר היום לטירה הוא לא היה מכיר את המקום. החברה משתנה מחברה כפרית, מסורתית, לחברה שהיא יותר עירונית. פעם הדגש היה המשפחה, היום כל אחד דואג לעצמו. האדמות פרטיות, ולנו כרשות אין יכולת להכריח את בעלי הקרקעות ליזום בנייה רוויה. ברור שרק בדרך הזאת ניתן לענות על צרכי היישוב. שטח היישוב הוא 11 אלף דונם, אך אין קשר בין פיזור הקרקעות לבין ההגדרה הסטטוטורית שלהן, לבינוי או חקלאות. נוצר מצב שלחלק מהמשפחות אין אפשרות לממש בנייה למגורים בשטחן. בתכניות המאושרות על ידי הוועדה המחוזית מדברים על 7-8 יחידות לדונם, אך אני אומר להם שזה לא יבוצע. אלה אדמות פרטיות. הבעלים שלהן לא ימכרו".

בטירה מצפים לישועה שתגיע מלמעלה, כאילו שאם מדינת ישראל תקצה עוד אדמה לבנייה רוויה הבעיה תיפתר. עבד אלחי לא מצליח לעודד בנייה רוויה בשטחים המאושרים לבנייה למגורים, אך הוא גם לא מסוגל, או לא מעוניין, להתמודד עם תופעת הבנייה הלא חוקית בשטחים החקלאיים: "כל הזמן מופנית כלפי המגזר הערבי האשמה על בנייה לא חוקית. יש לי פה מאות כתבי אישום שאנחנו מגישים נגד עברייני בנייה. להגיד לך את האמת? אני מבין אותם. לפעמים אין ברירה. הם עבריינים בעל כורחם". 

מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז נמסר: "תכנית המתאר לעיר טירה מתווה את התכנון העתידי של העיר ונותנת מענה לגידול הצפוי באוכלוסיה. בהליך הכנת התכנית היו שותפים נציגי היישוב והיא מתחשבת במאפיינים הייחודיים של היישוב. בהתאם לכך מקודמות בעיר אלפי יח"ד בתכניות מפורטות במוסדות התכנון ובהן תכנית שמקדמת המדינה הכוללת כ-750 יח"ד בשטחים שבבעלות המדינה. התכנית מוסיפה 9,000 יח"ד הדרושות לאוכלוסיה ההולכת וגדלה, וכן היא מקצה שטח של כ-180 דונם לתעשייה ושטח להקמת תחנת רכבת לרווחת תושבי העיר. הוועדה המחוזית פועלת יחד נציגי העיר כדי לפתור בעיות הנוגעות בקניין".

טירה

מספר תושבים: 25 אלף

הרכב אוכלוסיה: 100% מוסלמים

שטח שיפוט של העיר: 11.8 אלף דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 4

שכר ממוצע שכירים: 6,000 שקל

שטחים ריקים באמצע היישוב / צילום: גיא ורדי

עוד כתבות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות