גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחוזי: שוויון במזונות - לא רק במקרים של משמורת משותפת

ביולי השנה חולל העליון מהפכה וקבע: במשמורת משותפת על ילדים בני 6-15, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ■ כעת עושה המחוזי סדר וקובע כללים ברורים ליישום ההלכה

ההלכה החדשה והדרמטית של בית המשפט העליון בענייני מזונות - הקובעת כי יש להחיל שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים בגילאי 6-15, בהנחה שיכולותיהם הכלכליות דומות והמשמורת על הילדים משותפת - מעסיקה את בתי המשפט לענייני משפחה בימים אלה ללא הפסקה. רבים מההורים מבקשים לפתוח מחדש את הסדרי המשמורת והמזונות שנקבעו להם, וליישם את ההלכה התקדימית במקרה שלהם. אולם, לא כל השופטים (כמו גם עורכי הדין של הצדדים), יודעים כיצד ליישם אותה. בפסק דין שניתן החודש, מנסה בית המשפט המחוזי "לעשות סדר" בבלגן, ולקבוע כללים ברורים לאופן יישום ההלכה החדשה, שעליה אומרים שופטי המחוזי, כי מרגע שניתנה "נפל דבר בישראל".

נוסחה מתמטית

בראשית פסיקתם מטילים שופטי המחוזי בתל-אביב, שאול שוחט, סגנית הנשיא יהודית שבח וחנה פלינר, פצצה על האמהות הישראליות: המחוזי קובע כי את הלכת העליון בעניין השוויון בנטל המזונות אינה מוגבלת למקרה של מזונות של ילדים המצויים במשמורת משותפת בלבד, אלה למגוון מקרים. "בבסיס פסק דינו של העליון - שינוי הדין הנהוג לגבי פרשנות תקנת תש"ד, שהייתה ועודנה המקור הנורמטיבי בדין האישי העברי לחיוב ילדים בגילאי 6-15" ציין השופט שוחט. "לטעמי, לא מדובר באימוץ פרשנות חלופית לתקנה זו רק בנסיבות שבהן מדובר במזונות ילדים בגילאים הנ"ל, הנמצאים במשמורת משותפת עם חלוקה שווה של זמני השהות.

"התקנה אינה עושה אבחנה תלויית-משמורת וגם הפרשנות החלופית לה, שאומצה בפסק דינו של העליון, לא סויגה בחוות דעתו של השופט עוזי פוגלמן (שופט בית המשפט העליון שדעת הרוב שלו התקבלה והולידה את הלכת המזונות התקדימית - א' ל"ו) רק לקטגוריה הספציפית המכוונת למקרים שעמדו לפניו, שבהם מדובר היה במשמורת משותפת והורים בעלי יכולת כלכלית שווה".

בהמשך פסיקתו קובע המחוזי נוסחה מתמטית לחישוב אופן חלוקת המזונות בין ההורים בעידן "השוויון בנטל". המחוזי קובע כי בבוא בית המשפט לחשב את המזונות לפי ההלכה החדשה, עליו לקבוע ממצאים עובדתיים בנוגע לארבעה פרמטרים: צרכי הקטינים; היכולות הכלכליות של ההורים; קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים - האחד מול השני; וחלוקת המשמורת בין ההורים בפועל. לפי המחוזי, זו הנוסחה המתמטית, שלפיה על בתי המשפט לענייני משפחה לחשב את מזונות הילדים בגילאי 6-15.

באשר לפרמטר הראשון - צרכי הקטינים - מציין השופט שוחט כי "יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי-השהות (צרכים התלויים במקום שבו שוהים הילדים - בבית האב או בבית האם - א' ל"ו), ובהם מגורים והוצאות מגורים; הצרכים שאינם תלויי-שהות; צרכים חריגים/הוצאות חריגות" - והכל עד גובה רמת החיים שלה הורגלו הילדים ערב הפירוד או שהיו ראויים להם - וזאת ללא הבחנה בין צורך הכרחי לצורך לא הכרחי.

בנוגע ליכולות הכלכליות של ההורים - מציינים שופטי המחוזי, כי בית המשפט העליון אינו נוקט במונח "הכנסות ההורים" אלא במונח רחב יותר של "יכולת כלכלית", ולכן "יש לקבוע את היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים מכל המקורות העומדים לרשותם, 'לרבות' שכר עבודה", קובעים השופטים. עוד על-פי הפסיקה המכוונת, קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול השני, רלוונטית ביחס לצורכי הילדים שאינם תלויי-שהות ולצרכיהם החריגים.

באשר לחלוקת המשמורת בפועל - קבע המחוזי כי "נתון זה, המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי-השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים".

שוויון מלא

ביולי עשו שבעה שופטים של העליון היסטוריה כאשר ענו בחיוב על אחת השאלות החוקתיות הדרמטיות והמורכבות ביותר בסכסוכי גירושין: האם יש ליצור שוויון בנטל תשלום מזונות הילדים בין האם לאב? בפסק דין המשית לראשונה שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים, פסקו השופטים כי במצב של משמורת משותפת על הילדים, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15. זאת, כאשר חלוקת החיוב ביניהם תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי הקובע כללים ליישום הלכה זו, ניתן במסגרת ערעור שהגיש אב - באמצעות עו"ד איריס שינפלד - על פסק- דינו של בית המשפט המשפט לענייני משפחה, שחייב אותו לשלם מזונות בגובה 4,560 שקל לחודש עבור בתו הקטינה (ילידת 2010). הסכום שבו חויב האב חולק כדלקמן: מזונות בגובה של 2,000 שקל; חלקו היחסי של האב בעלות הדיור של בתו בגובה של 1,860 שקל; וכן חלקו היחסי בעלות הוצאות החזקת הבית בסך 700 שקל; לכך התווספו מחצית ההוצאות הרפואיות החריגות, מחצית הוצאות הצהרון (עד שהגיעה בתו לכיתה ב'), מחצית התשלום עבור שיעורים פרטיים ומחצית מעלות חוג שבו תשתתף הבת.

סכום המזונות נקבע כאשר הבת הקטינה הייתה כבת 5 שנים ו-9 חודשים, תוך שבית המשפט לענייני משפחה קובע כי אין בנמצא פסיקה מחייבת שמשמעה כי יש להתחשב בהסדרי הראייה בעת פסיקת המזונות. ואז ב-19 ביולי השנה, ניתן פסק הדין של העליון ששינה לחלוטין את התמונה. "קביעה זו, שהתקבלה פה אחד... שינתה מהיסוד את ההלכה אשר עמדה, עד לנתינתה, בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים", צוין בפסק הדין של המחוזי.

השופט שוחט קיבל תחילה את עמדת האב, כי יש לפתוח את הדיון במזונות משניתנה ההלכה החדשה. לעמדת המחוזי, "ראוי להחיל את ההלכה רטרואקטיבית על תיקים תלויים ועומדים בערכאות השיפוט". השופט שוחט ציין תחילה כי ההלכה החדשה לא באה לעולם בחטף, אלא היא ריחפה על פני הליכים משפטיים זמן רב לפני שניתנה. "צדדים רבים ביקשו לטעון כי יש לפרש את תקנת תש"ד ברוח הפרשנות שניתנה לה בפסק דינו התקדימי של העליון, ועתרו לחלוקה שוויונית יותר של נטל החיוב במזונות, תוך התחשבות ביחס ההכנסות וחלוקת זמני השהות, ולא רק במשמורת משותפת. תיקים רבים בערכאות שונות, המתינו לסיום ההתדיינות בתיק שבו ניתנה ההלכה, ואין זה ראוי שרק הצדדים לפסק דין זה יהיו היחידים הזוכים משינוי ההלכה".

מכאן, קבע המחוזי כי לא רק שאין כל מניעה להידרש לערעור של האב, הגם שבתו הקטינה כבר בת 7 כיום, אלה להיפך - יש לאפשר לצדדים שהגישו כתבי טענות בטרם ניתן פסק הדין המהפכני, לתקן אותם ולהעלות טענות בעניין השפעת ההלכה החדשה על עניינם.

בנסיבות אלה, נקבע, נדרשת הערכאה הדיונית, בבואה לפסוק את חיוב המזונות לילדים בגילאי 6-15, להכריע גם בנטל חלוקת החיוב בין ההורים. לשם כך, קובע המחוזי, על בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לארבעת הפרמטרים שנקבעו.

"מודע אני לרתיעה הקיימת בקרב העוסקים במלאכה משימוש בנוסחאות מתמטיות", ציין השופט שוחט. "עם זאת, משנקבעו פרמטרים של יחס היכולות הכלכליות אל מול יחסי זמני השהות לצורך קביעת חלוקת הנטל, בהכרח ת-אמר שעניין לנו בנוסחה/חישוב מתמטי", עם זאת, הבהיר המחוזי כי מדובר בנוסחה מתמטית שמעניקה לבתי המשפט "קנה מידה", ו"אין בתוצאה המתקבלת ממנה ובהפעלתה במקרה פרטני, משום כזה ראה וקדש".

עו"ד איריס שינפלד, שייצגה את האב, מסרה: "בקיץ האחרון שינה העליון את ההלכה בנושא מזונות ילדים. המחוזי מגדיר בפסק הדין הנחיות ברורות כיצד על בתי המשפט לענייני משפחה ליישם את ההלכה. כמו-כן נותן המחוזי תשובות לסוגיות שנותרו פתוחות, למשל שההלכה חלה גם במקרים שאין בהם משמורת משותפת וגם במקרים שבהם כבר נפסקו מזונות, בטרם שינוי ההלכה".

גלי ההדף של הלכת העליון: אבות החלו לתבוע מזונות מאמהות עבור ילדיהם

בחודשים שחלפו מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון הקובע לראשונה שוויון בנטל המזונות בין ההורים לילדים בגילאי 6-15, הוצפו בתי המשפט בבקשות לפתיחת הדיונים בתיקי המזונות שבפניהם.

במספר פסקי- דין שניתנו ניסו בתי המשפט לענייני משפחה להחיל את ההלכה בשטח. בין היתר קבע לאחרונה שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, יהורם שקד, כי אב ששילם 7,000 שקל מזונות זמניים לגרושתו עבור שלושת ילדיו, ישלם מזונות בסך של כ--1,500 שקל בלבד - 500 שקל עבור כל ילד, על בסיס ההלכה החדשה של בית המשפט העליון. זאת, לאחר שמצא כי קיימת חלוקה כמעט שוויונית של זמני השהייה של הילדים עם ההורים וכי האב העובד במערכת הביטחון, משתכר כ-21 אלף שקל נטו בחודש, והכנסתה של האם, רפ"ק במשטרה, עומדת על סך של כ-14 אלף שקל נטו.

בפסק דין אחר, שבמסגרתו נדונו מזונות במקרה של משמורת משותפת, חייבה השופטת שפרה גליק אב במזונות כל אחד משני ילדיו מעל גיל 6, בסכום של 1,340 שקל, וכן קבעה כי יחס ההוצאות לתשלומים חריגים נוספים יעמוד על 67/33. עוד נקבע כי קצבת הילדים תחולק בין ההורים. זאת, לאחר שנקבע שהאם ביקשה מזונות מופרזים מאוד, אך מנגד שהאב ניסה להסתיר את הכנסתו.

והתביעות ממשיכות לזרום - והיוצרות בהן, כך נראה, מתהפכות. אם עד היום היינו רגילים לראות תביעות מזונות של אמהות כנגד האבות, נראה שהלכת בית המשפט העליון נתנה רוח גבית להיפוך התפקידים: השבוע הגיש אב לשני ילדים קטינים, בני 12 ו-9, תביעת מזונות נגד האם, בטענה כי מרבית הזמן הם שוהים עמו.

במסגרתה התביעה - שהוגשה באמצעות עוה"ד רות דיין וולפנר וטלי סיון להב - מבקש האב לחייב את האם לשלם 70% מהוצאותיהם תלויות-השהות של ילדיהם הקטינים בסך של 5,545.40 שקל, ומההוצאות שאינן תלויות שהות בסך של 2,889.60 שקל.

האב מציין בראשית תביעתו, כי התביעה מוגשת על בסיס פסק דינו האחרון של העליון בנושא משמורת ומזונות, כאשר האם עובדת במשרד רה"מ שעות ארוכות מדי יום ומשתכרת כ-15 אלף שקל נטו בחודש, ואילו הוא עובד כפקיד ממשלתי, טמשתכר רק 9,000 שקל נטו בחודש ומגיע מדי יום הביתה בשעות מוקדמות כדי לטפל בילדיו.

בתביעה נטען כי "מדובר בתא משפחתי בעל מבנה חריג שהתנהל כך שבמשך כל השנים שימש האב כהורה הביתי והמטפל העיקרי בילדים, בעוד האם שימשה כמפרנסת הראשית, נטלה חלק קטן בגידול הילדים והתרכזה בקידומה המקצועי ובטיפוח הקריירה שלה - קריירה תובענית שלה הוקדשו שעות ומשאבים רבים הן של האם והן של האב שתמך בה, גידל את הילדים והקריב את קידומו המקצועי לשם כך".

לטענת האב, כיום ולאחר פרוץ הסכסוך הקצינה התנהגות האם שממשיכה להתנער כליל מאחריותה כלפי ילדיהם, ואף מגדילה לעשות ומתנערת כעת אף מאחריותה הכלכלית כלפיהם. בתביעה נטען, כי "על אף שמזה שנים רבות שימשה האם כמפרנסת העיקרית במשפחה, בחרה היא עם פרוץ הסכסוך לבצע שורת פעולות חד-צדדיות להברחת חלקה הארי של משכורתה לחשבון נפרד, כאשר בד בבד היא ממשיכה למשוך כספים לצרכיה מהחשבון המשותף, לרבות מותרות, כגון הלבשה תחתונה שנרכשה לצרכים זרים לתא המשפחתי, ומתנערת כליל מחובתה להשתתף בהוצאות הבית ובצורכי ילדיה הקטינים".

מומחים: "הפסיקה החדשה של המחוזי היא מכה לאמהות. היא תביא להעמקת העוני של אמהות וילדים לאחר גירושים"

כמעט כבדרך אגב נכנסה בפסק דינו של המחוזי אמירה דרמטית, בעלת השלכות רוחב על הליכים רבים המתנהלים כיום בבתי המשפט: האמירה כי ההלכה התקדימית של העליון בעניין שוויון בנטל המזונות אינה חלה רק במשמורת משותפת. האמירה הזאת לא מקבלת פרשנות רחבה בפסק הדין, ואין מענה לשאלה מהו הגבול המדויק בו ההלכה של העליון לא תחול. האם לכך כיווני שופטי בית המשפט העליון?

לדברי פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן ומומחית לדיני משפחה, "פסק הדין מאוד בעייתי, אבל הוא לא מפתיע. הוא מצטרף למגמה בשורה שלמה של פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה, אשר מרגע שניתן אותו פסק דין של העליון, שהותיר קצוות עמומים, לוקחים אותו ומחילים אותו באופן גורף על כל סיטואציות של חלקי משמרות והחזקת ילדים, ולא רק במצומצם למצבים של משמרות משותפת".

לדבריה, המגמה הזאת "בעייתית ביותר". פרופ' הלפרין-קדרי מסבירה כי החידוש הגדול של העליון, שאני מסכימה לו, זה שצריך לחלק את הנטל לגבי ההוצאות שהן תלויות-שהות - למשל שכר דירה, הוצאות חשמל, ארנונה - ולגבי כל ההוצאות שהן אינן תלויות שהות; ובמצבים שבהם שני ההורים מקיימים בית מלא לילדים, אז אותן הוצאות שהן תלויות-שהות צריכות להתקזז בעין", ציינה. לדבריה, יש בעייתיות משמעותית בפסיקת המחוזי, הקובע הלכה דרמטית שחורגת מהלכת העליון, ומנגד לא מתאר את המצב העובדתי אליו הוא מתייחס - לא מתאר את הסדרי המשמורת בין ההורים.

"פסיקת המחוז לא אמרה אף מילה על מהם בדיוק הסדרי המשמורת ואיפה הילדה ישנה. מאוד מטריד שבערעור כה משמעותי, שיהווה ציון דרך ליישום של פסיקת העליון עבור הערכאות הדיוניות למטה, השופטים לא מוצאים לנכון לתאר בפנינו את תמונת המצב האמיתית, וכך אנחנו יכולים להגיע לתוצאות אבסורדיות שבו הילד לן פעם אחת בשבועיים אצל האב, ופתאום נפסק שצריך לקבוע חלוקה של נטל המזונות לפי הזמן היחסי של ההורים".

- הפרשנות הזו היא מכה לאמהות?

"בוודאי. יש כאן בעצם מחיקה מושלמת של כל העלות הנוספת, גם הכלכלית וגם עלויות הזמן שקשה לכמת אותם בכסף, של ההורה המטפל, שהיא בדרך-כלל האם. מצבים של משמורת משותפת הם עדיין המיעוט, אז להרחיב את השוויון בנטל המזונות לכל מצבי המשמורת הקלאסיים, לכל הסדרי השהות הקלאסיים שהם עד שתי לינות בשבוע - כפי שקבע המחוזי - זה בעצם מחיקה מוחלטת של כל העלויות ההרבה יותר כבדות והמשמעות של הטיפול היומיומי, שבדרך-כלל נופל על כתפי האם. זה ללא ספק יביא להעמקת העוני של אמהות וילדים לאחר גירושים".

אולם לא הכול מסכימים עם הנבואה השחורה. עו"ד עינת טירר, ממשרד א. טירר המתמחה בדיני משפחה, כלל לא בטוחה שמדובר בבשורה שלילית עבור אמהות, כי אם בהלכה שמתאימה לעידן המודרני, המבטל את החלוקה המגדרית שהייתה נהוגה בעבר.

לדבריה, "יש הגיון רב מאוד בקביעה, כי הלכת העליון תחול גם במקרים שאינם כוללים משמורת משותפת. זה גם מאוד מתאים לרוח התקופה, ולהלכות בכלל, בהן נותנים מקום של כבוד לאישה, ולא מתייחסים לנושא לפי חלוקה מגדרית לצדדים. יש מקום לבחון את ההכנסות של שני ההורים אל מול חלוקת השהות של הילדים עמם, בלי קשר להגדרת המשמורת - ולפי זה לעשות את תחשיב המזונות".

נוסחת המזונות

■ צרכי הקטינים: יש לקבוע את גובה הצרכים תלויי-השהות (צרכים התלויים במקום שבו שוהים הילדים - בבית האב או בבית האם), ובהם מגורים והוצאות מגורים; הצרכים שאינם תלויי-שהות; הצרכים החריגים/הוצאות חריגות - והכל עד גובה רמת החיים שלה הורגלו הילדים ערב הפירוד או שהיו ראויים להם - וזאת ללא הבחנה בין צורך הכרחי ללא הכרחי

■ היכולות הכלכליות של ההורים: יש לקבוע את היכולות הכלכליות של כל הורה מכל המקורות העומדים לרשותו, 'לרבות' שכר עבודה"

■ קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול השני: רלבנטית ביחס לצורכי הילדים שאינם תלויי-שהות ולצרכיהם החריגים

■ חלוקת המשמורת בפועל: נתון זה יילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין ההורים ביחס לצרכים תלויי-השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים

לפני העליון

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה