גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן הפוסט-טלוויזיה? דיון בביה"ד על עמוד הפייסבוק "הצינור"

הדיון בביה"ד על עמוד הפייסבוק "הצינור" הפך לקרב על מעמד טלוויזיית הברודקאסט בעידן הרשתות החברתיות

גיא לרר / צילום: מיכה לובטון
גיא לרר / צילום: מיכה לובטון

יום עבודה שלם, 9 שעות ברוטו, הוקדשו ביום חמישי, לשלב ההוכחות בתביעה שהגיש ערוץ 10 נגד גיא לרר בנוגע לבעלות על עמוד הפייסבוק של התוכנית "הצינור". רק לקראת סופו של הדיון, אז עלה לרר לחקירה הנגדית שהעביר אותו עו"ד דרור ורסנו ממשרד יגאל ארנון, החלה להתברר, אולי, נקודת המחלוקת האמתית והעקרונית בין שני הצדדים. לרר חש כי העמוד שהוא מפעל חייו אינו קשור ישירות לתוכנית ויותר מכך מבשר על עידן חדש שבו טלוויזיית הברודקאסט היא כבר לא המלכה הבלתי מעורערת, ואנשי הערוץ עצמו התקשו שוב ושוב להבין כיצד ניתן בכלל לטעון כי עמוד שנשא את שם התוכנית, וקיים איתה קשר ישיר (בעוצמה כזאת או אחרת), אינו שייך אוטומטית גם הוא לערוץ.

לפני לרר נחקר על תצהירו יואב הלדמן, המשנה למנכ"ל ערוץ 10, ואחריו עלו עדים שונים מטעמו של לרר, בהם ראודור בנזימן, לשעבר מנכ"ל חדשות 10, ופרופ' קרין נהון, מומחית לנושאי חברה וטכנולוגיה.

חקירתו הנגדית של לרר החלה בסופו של יום הדיונים, כשהצדדים באולמה הקטן של השופטת מיכל נעים-דיבנר בבית הדין לעבודה בתל-אביב כבר היו מותשים, אך לרר החיה מהר מאוד את האווירה. אם הלדמן, העד היחיד מטעם התביעה, הקפיד כל העת לענות בקול שקט ובלאקוניות, ולספק לעתים פחות אינפורמציה משהתבקש או לכל היותר את המינימום הנדרש, הרי שלרר ענה בלהט, דיבר באריכות ומתוך מה שנשמע כשכנוע פנימי עמוק, וחתר כל העת למה שהוא ראה כלב הדיון.

"בוא, אני מקדם אותך, אני רואה לאן אתה הולך", אמר כבר בתחילת החקירה לעו"ד דרור ורסנו ממשרד יגאל ארנון המייצג את הערוץ, לאחר שזה התלונן כי הוא אינו משיב למה שנשאל. ככל שהחקירה התקדמה הלך ואיבד עורך הדין את סבלנותו אל מול הנאומים של מגיש הטלוויזיה.

במרכז הדיון עמדה כל העת סוגיית הקשר בין תוכנית הטלוויזיה "הצינור", שממשיכה להיות משודרת כיום בערוץ 10, ואין עוררין על כך שהיא שייכת לערוץ, ובין עמוד הפייסבוק "הצינור", שלרר טען שהוא שייך לו, מכיוון שהופעל כיוזמה פרטית על ידו ועל ידי אנשים ששילם להם מכיסו, ולאור זאת הקשר בינו לבין התוכנית בעלת אותו השם היה קטן משנדמה.

עו"ד ורסנו, מנגד, ניסה להדגיש בדרכים שונות את עוצמת הקשר בין התוכנית לעמוד הפייסבוק. כך, הראה כיצד לרר הפנה בהזדמנויות שונות מהתוכנית בטלוויזיה לעמוד הפייסבוק וביקש מהצופים לעשות לו לייק.

"אם אתה מראה שבכל תוכנית או ברובן הפניתי מהתוכנית לעמוד, אני עכשיו נותן לך אותו", התייחס לכך לרר. "הבאתם סרטון עם כמה פעמים שאני הפניתי לעמוד הפייסבוק, ולא בכדי שתי הדוגמאות הראשונות שהבאתם היו תוכנית מספר 1 ומספר 2 מתוך 1,700. לא בכדי. ברוב מכריע של התוכניות זה לא נעשה".

השופטת שאלה את לרר אם זו לא פרקטיקה מקובלת להפנות בסיומן של תוכניות טלוויזיה לעמוד הפייסבוק שלהן, ולרר השיב: "הנקודה שהעלית עכשיו היא הקריטית להבנה למה אנחנו ישות נפרדת. גיא זהר עומד ערב ערב ומפנה לעמוד הפייסבוק של 'היום שהיה' והנה: לעמוד הזה יש רק 66 אלף לייקים. רק להראות עד כמה אתם (עורכי הדין של ערוץ 10, י"כ) בכלל לא בכיוון בכל הזוטי זוטות שאתם מביאים".

דיון דומה התנהל בקשר לתוכניות מיוחדות של "הצינור" שעסקו ישירות בעמוד הפייסבוק כמו התוכנית לציון הלייק ה-100 אלף שלו, כשלרר ממעיט באמצעים שהועמדו לרשותו על ידי ערוץ 10, ובכוחה של תוכנית הטלוויזיה, באופן שהוציא שוב ושוב משלוותם את הלדמן ואת היועצת המשפטית של הערוץ, דבורה קמחי, שישבו באולם.

"הפקת ה-100 אלף - היו שם רקדניות ורכב קאדילק ענתיקה ועל אף אחד מהם ערוץ 10 לא שילם. זה צולם יותר עבור הפייסבוק מאשר לטלוויזיה, גם אם זה שודר בסוף גם בטלוויזיה", אמר לרר. "התוכנית הייתה הכי דלת תקציב, משאביה מועטים ביותר, אחת התוכניות שלא היה להם צוות צילום, צילמנו באייפונים שלנו".

הלדמן הציע מהקהל לחשוף את תקציבה של התוכנית, ובתגובה זכה לקריאת ביניים נגדית מכיוונו של עו"ד הלל סומר, שמייצג את לרר (עם עו"ד יורם ליכטנשטיין): "פתאום הוא דווקא כן זוכר", רמז לעדותו שלא ממש הייתה עשירה בפרטים.

לרר הסביר שכפי שמקובל בתוכניות טלוויזיה רבות הוא וצוותו גייסו רבים מהאמצעים באמצעות בארטרים ומתן קרדיטים לגורמים המסחריים ששיתפו פעולה, אך התעקש כי הגורמים הללו התעניינו בעיקר בקרדיט שקיבלו בתמורה בעמוד "הצינור" ולא בזה שהוענק להם בתוכנית הטלוויזיה: "כששמים תיוג של הבנאדם של האוטובוס (שהשתתף באחת התוכניות החגיגיות שנגעו לעמוד) בעמוד פייסבוק של מיליון לייקים, זה ערך מסחרי עצום בשבילו. כשאני פונה לאנשים לשכנע אותם אני אומר להם: 'יהיה לכם תיוג בעמוד הפייסבוק של הצינור'. אם נתנו קרדיטים, נתנו גם בטלוויזיה וגם בעמוד. אם הייתי צריך לתת להם קרדיטים רק בטלוויזיה, אני מבטיח לך שלא היו באים", התעקש לרר. עו"ד ורסנו פנה בתגובה להלדמן ואמר: "יואב, תסגור את הערוץ, יש רק פייסבוק".

"למה לא שמתם גם בפייסבוק?"

המחלוקת הזאת נמשכה גם בכל הנוגע לגורמים השונים ששילבו כוחות עם לרר בפרויקטים משותפים כמו "פרויקט החזית". עו"ד ורסנו ניסה להציע כי אנשים חברו ללרר ונתנו משקל גדול לעמוד "הצינור", בין היתר בגלל רצונם להופיע בטלוויזיה וליהנות מאור הזרקורים. לרר המשיך להתעקש כי אנשי הערוץ חיים בעבר: "קרה משהו מעניין לאורך השנים. בהתחלה כולם רצו להגיע לטלוויזיה, אבל בתקופה האחרונה הפייסבוק היה בפני עצמו. היו פעמים שכבר העלינו אדם לטלוויזיה, והוא אמר לנו 'אבל למה לא שמתם גם בפייסבוק?'. זה תפס נפח שהוא הרבה יותר גדול מהתוכנית".

עו"ד ורסנו: "זה שאדם מקבל חשיפה בתוכנית זו לא תמורה?".

לרר: "במונחים של לפני 20 שנה".

עו"ד ורסנו: "זמן האוויר של ערוץ 10 הוא שלך או שייך לערוץ 10?".

לרר: "לערוץ 10".

עו"ד ורסנו: "אז כשמישהו מקבל זמן אוויר בערוץ 10 או קרדיטים זה לא תמורה שערוץ 10 נותן?".

לרר: "אני הייתי מציע לשאול אותם (את האנשים שהגיעו לתוכנית) ומעריך שהשת"פ הזה הוא לא בגלל הקרדיט שהם קיבלו מערוץ 10. אנשים כאן חיים בעידן שבו היית צריך להגיד תודה לאלוהים שהראו אותך בטלוויזיה. ההופעות בטלוויזיה היה נטל מבחינתם".

עו"ד ורסנו: "אז למה הם באו?".

לרר: "לרוב זה היה כי אני ביקשתי, כי הייתי צריך למלא את התוכנית".

עו"ד ורסנו: "אנחנו חיים בעולם שבו קידום בתוכנית טלוויזיה הוא חסר משמעות?".

לרר: "לא חסר משמעות, אבל זה הולך פחות. אני מבין היום את מה שאתה תבין עוד חמש שנים".

בחלקים אחרים מהדיון היה זה דווקא לרר שאיבד את שלוותו. "אתה לא תגיד לי שאני עושה הצגות! בשבילך זאת הצגה, בשבילי זה מפעל חיים", הוא צעק לעברו של עו"ד ורסנו כשקולו רועד כשזה האחרון שוב לא היה מרוצה מהתשובות שקיבל ממנו, ולאחר מכן נדרשו לו כמה רגעים כדי להמשיך. בפעם אחרת הרים את קולו בשלב שבו עורכי הדין של ערוץ 10 הציגו בפניו הוכחות מתוך עמודי הפייסבוק האחרים של הערוץ, שלפיהן גם טאלנטים כמו גיא זהר ואושרת קוטלר משמשים כאדמינים של עמודי הפייסבוק שלהם (עם עובדים נוספים בערוץ). "אז תביא לעדות את אושרת קוטלר שתראה לך איך היא מנהלת את העמוד", הוא התפרץ כלפי עו"ד ורסנו, ושוב נדרש להירגע.

עו"ד ורסנו מצדו התלונן לא פעם על סגנון התשובות של לרר: "אפשר להנחות את העד לענות לשאלות ולא לנאום?", הוא פנה לשופטת, וזאת, שניכר היה כי היא מגלה אהדה כלפי המגיש, השיבה: "אנחנו נאפשר לו להוציא קיטור מדי פעם".

האהדה הזאת או הנטייה לכיוון עמדתו של לרר באה לידי ביטוי גם בסיום הדיון כשנעים-דיבנר הביעה פליאה על מקרה ב-2016 שבו פייסבוק חסמה את עמוד "הצינור" בשל הפרה ובערוץ כלל לא ידעו על כך. עו"ד ורסנו ניסה לטעון כי זה חמור שלרר לא עדכן על כך את הערוץ, אך השופטת תהתה: "אם המסך שלכם היה מוחשך גם הייתם תלויים בעובד אחד שיעדכן אתכם?".

למרות זאת, כמובן קשה מאוד להעריך לטובת מי נוטה הכף. הצדדים קיבלו עם סיום הדיון כמה שבועות מרגע שיקבלו לידם את תמליל הדיונים להגיש את סיכומיהם, והשופטת סיכמה: "זה תיק כבד, וקרקע לא חרושה. אין לנו חוק שמדבר על זה, אין לנו פסיקה, וזה יהיה מרתק". 

חילופי משמרות

המאבק על הכוח: צינור להעברת מסרים פרסומיים, פוליטיים, חברתיים

המאבק על עמוד הפייסבוק של "הצינור" הוא מאבק על כוח, כסף והשפעה. וגם אגו. במונחים של תקשורת זהו נכס שזוכה לחשיפה גבוה במיוחד בשיעורים שאין כמעט כמוהם בארץ. העמוד מונה מעל מיליון איש שעוקבים אחריו. מיליון איש שאפשר לתקשר איתם ישירות, לדעת עליהם הרבה פרטים אישיים, ללמוד מה העמדות שלהם. אנשים שבחרו לצפות בתוכן שמופיע בעמוד והמעורבות שלהם בו גבוהה יחסית. ובעולם של היום, ידע הוא כוח. שאפשר לתרגם אותו לפי מי שמחזיק בו. עמוד הפייסבוק של הצינור הוא אכן צינור - שמאפשר העברת מסרים פרסומים, פוליטיים, חברתיים.

זהו נכס שנדרש הרבה מאמץ וכסף כדי לבנות אותו. ומי שייאלץ לבנות אותו מחדש יידרש להשקיע בזה יותר כסף ויותר מאמץ כי מה שנדרש היום כדי לבלוט בפייסבוק הוא בכל פרמטר יותר ממה שנדרש בימי ההתהוות של "הצינור" גם כתוכנית וגם כישות דיגיטלית.

וכמו בכל עסק יש פה גם עניין אישי. עבור גיא לרר העמוד הוא משהו המזוהה איתו עצמו. וסביר להניח שגם בערוץ מבינים את זה. ולצד הצורך הכלכלי שלהם יש גם סוג של רצון להכניס ללרר עצמו.

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר