זה קורה רק פעם ב-12 שנה: הפסטיבל של בני דת הג'יין בהודו

הטקס המיוחד במינו של דת הג'יין, של סגידה לפסלו הענק של מורה רוחני, יתרחש השנה במדינת קרנאטקה ■ ואם אתם כבר בסביבה, כדאי לגלות עוד אוצרות שמסתתרים במדינה המעניינת והלא מוכרת הזו

פעם בתריסר שנים מתאספים המוני בני דת הג'יין לטקס מיוחד במינו. הם עולים לגבעת גרניט כהה בשם שוורנבלגולה שבמדינת קרנאטקה שבהודו. בראשה ניצב פסל אבן ענק שגובהו 17 מטר, שנחשב לפסל האבן הגדול ביותר בעולם שגולף מאבן בודדת. הגבעה הזו היא אחד המרכזים הג'יינים הגדולים והמקודשים ביותר. במסגרת ההתכנסות הדתית יינשאו דרשות רבות ויתקיימו טקסים מגוונים. שיאו של האירוע, שהשנה יחול ב-18-17 בפברואר, הוא התקנת מדרגות ורחבות המאפשרות לצקת על ראש הפסל אלפי כדי מנחה של חלב, מי קוקוס, גהי, מים מהולים בזעפרן ובכורכום ושפע פירות. קהל המאמינים הגדול הניצב למרגלות הפסל נשטף גם הוא בנוזלים הצבעוניים ומתברך בהם.

נופי כפר / צילום: יותם יעקובסון
 נופי כפר / צילום: יותם יעקובסון

הניצחון על האגו

החגיגה הזו היא הזדמנות נפלאה, כמעט חד-פעמית, להכיר מקרוב את הדת הזו, שראשיתה ככל הנראה במאה ה-6 לפנה"ס. בניגוד לבודהיזם, שצמח בהודו במקביל לה ונפוץ ברחבי העולם, דת הג'יין מעולם לא יצאה מתחומי תת-היבשת. אולם, בניגוד לבודהיזם, היא מעולם לא נכחדה בה ועדיין משומרת באדיקות על-ידי קהל מאמיניה.

אחר העקרונות החשובים ביותר בג'יין הוא הימנעות מאלימות (גנדי שאב את הרעיון הזה למשנתו המדינית משכניו הג'יינים). במסגרת ההימנעות הזו, הג'יינים מקפידים לא רק על צמחונות אדוקה, אלא חסים גם על נמלים ורמשים שונים, ונמנעים אפילו מעבודת אדמה, שבה נפגעים בתי גידול של בעלי חיים. זו הסיבה שבגללה פנו מאז ימי קדם לעיסוקים אחרים כגון מסחר, בנקאות ועוד. הג'יינים ידועים כסוחרים ממולחים במיוחד וכאמידים ביותר.

אל האירוע בקרנאטקה יגיעו גם נזירי ג'יין רבים, שחלקם נודרים נדרי פרישות קשים ומתהלכים כל ימיהם בעירום מלא. סביר להניח שייערכו גם טקסים צבעוניים, שבמהלכם צעירים וצעירות ייטלו על עצמם את נדרי הנזירות.

הפסל, שהוקם לפני כאלף שנים, מציג את בהובאלי, שנאבק מרה עם אחיו על הרכוש שחילק ביניהם האב. בתום קרב ממושך ניצח בהובאלי את אחיו בהארט, שהחליט לפרוש והיה לסגפן. כשראה את מעשי אחיו, החליט בהובאלי להפוך אף הוא לנזיר פרוש. מעשיו לא נעשו מתוך כוונה פנימית עמוקה. הוא ידע שכמלך, יהיה עליו לחלוק כבוד ולהשתחוות לפני נזירים ולא היה יכול לשאת את המחשבה שביום מן הימים ייאלץ לקוד לפני אחיו.

אולם רצונו היה כה עז, עד שנדר נדר לא למוש ממקומו עד שיזכה בתובנה קיומית כלשהי. גופו הניצב דומם הלך והתכסה אבק, תלי נמלים גדולים נבנו סביב אצבעות רגליו וקיסוסים שעליהם התלפפו נחשים חבקו את גופו, אולם שום שינוי תודעתי לא אירע בו. אחיותיו הגיעו אליו והציעו לו לוותר על האגו שלו כדי להתקדם בתרגול הרוחני. דבריהן חדרו את מעטפות ההגנה שלו ובאותו רגע שבו עמד על טעותו וויתר על יהירותו, הבליחה בו תובנת ההארה. ברבות הזמן הוא הפך לאחד המורים הדגולים. בשורתו בדבר הוויתור על האגו ומאוויי הקיום הייתה לברכת הפוקדים את מקום מושבו הקבוע.

שרשראות פרחים/ צילום: יותם יעקובסון
 שרשראות פרחים/ צילום: יותם יעקובסון

כדי להדגיש את ויתורו על כל הקשור לעולם החומר, הוא מוצג בעירום פרונטלי, המרמז על היותו מעבר לכל מושאי התאווה וההשתוקקות (ולכן אין בו הבושה להופיע במלוא מערומיו). צמחים כרוכים סביב קרסוליו ותילי טרמיטים המסותתים באבן נועדו להדגיש את הנדר שנדר. עיניו המהורהרות משקיפות על אופק רחוק ונשגב, מושאם של מיליוני המאמינים הפוקדים את המקום.

בירה עתיקה, תעשייה מתקדמת

קרנאטקה אומנם אינה יעד נפוץ לטיולים כמו רג'אסטן או גואה (אף שהיא גובלת בה), אבל היא נמצאת על המסלול של ישראלים רבים, בעיקר מתחומי התעשיות המתקדמות. קרנאטקה היא בירת ההייטק של הודו, בעיקר העיר בנגלור, ויש בה אלפי חברות הייטק. קרנאטקה היא גם המדינה המובילה בהודו בכל הקשור לביוטכנולוגיה, ובה יושבים גם הארגון ההודי לחקר החלל והתעשייה האווירית ההודית. כל מי שבא לעשות עסקים באזור - כדאי לו להאריך את שהותו ולגלות את האוצרות המסתתרים כאן.

כזהו למשל האתר המפי, או בשמו המוכר פחות - בירת ממלכת ויג'יאנגאר. זהו מקום נפלא לצאת בו לטיולים רגליים וגם לנפוש בו. הגבעות מופרדות זו מזו על-ידי עמקים רחבים שבהם משגשגים שדות אורז מוריקים, בננות רחבות עלים, דקלי קוקוס תמירים ועצי מנגו שופעי פרי.

כאילו כדי להוסיף לקסם גם עתיקות, מכל עבר פזורים שרידיה של עיר בירה עתיקה, מתקופת ימי הביניים. סלעי הגרניט המקומיים שימשו מאז ימי קדם כחומר בנייה חזק וזמין. מעל הנהר נראים גם כיום שרידי גשרים עתיקים, הנתמכים באומנות כבדות ובעמודים מסותתים. שדרות ארוכות עומדות בשיממונן (למעט אחת, המהווה את הבזאר הראשי של היישוב הנוכחי, שאינו אלא כפר קטן וציורי).

בראשי חלק מהגבעות ניצבים פביליונים זעירים, שכלל לא ברור באיזה אופן הועלו אבניהם למעלה. מקדשים מפוארים ושרידי ארמונות ענק ניצבים מעבר לכל תלולית, עשירים בתבליטים מסוגננים, ופסלים התובעים את תשומת הלב, בעוד מאות קופים פראיים שבים ומסיחים אותה במשובותיהם המצחיקות ולעיתים גם בחוצפתם.

לפי האגדה, העיר נוסדה על-ידי שני אחים שברחו במאה ה-13 משירותם בחצר המלכות המוסלמית, והקימו ממלכה מתנגדת. תחילה נקראה העיר וידיאנגאר ("עיר הידע"), אך לימים, הצליחו מלכיה לדחוק את המוסלמים מצפון ולמנוע מהם להתפשט דרומה. כך נוסדה אימפריה עצומה, ששלטה במאות 16-14 על רוב דרום תת-היבשת. במהלך תקופה זו שונה שמה של העיר לויג'יאנגאר (Vijianagar בהינדי - "עיר הניצחון"), ועל שמה נקראה הממלכה כולה.

ארצם של הקופים

כדי לתת משנה תוקף לשלטונם ההינדואי, קשרו מלכי ויגי'אנגאר את מקום מושבם בתולדות חייו של האל הגדול ראמה, כפי שהם מוכרים מאפוס הרמאיאנה. הם יצרו את המסורת שכאן פגש האל ראמה את סוגריווה, מלך הקופים שהודח מתפקידו על-ידי אחיו. סוגריווה מסר לראמה מידע חשוב הנוגע לחטיפתה של אשתו סיטא לממלכת לנקה. לאחר שהדיח ראמה את וואלי, אחיו של סוגריווה, שנטל ממנו בכוח את השלטון, והשיבו מחדש על הכס, נשבע סוגריווה אמונים לראמה והעמיד לרשותו את צבא הקופים שלו.

עם חייליו הרבים נמנה הנומן, הקוף בעל היכולות העל-טבעיות. להנומן תפקיד מרכזי בהשבתה של סיטא החטופה מהאי לנקה אל חיקו של ראמה. באזור המפי יש כמה וכמה מקדשים המוקדשים לראמה ולהנומן, שאותם פוקדים מאמינים רבים. גם כיום ניתן להיתקל בצבא של קופים. להקות של קופי רזוס וקופי לנגור אתלטיים מקפצות בין הסלעים ואף פולשות לבתים וחומסות מלוא חופניים. המקומיים מאמינים כי המוני הקופים המשוטטים חופשי באזור הם צאצאי סוגריווה, מלך הקופים, וחולקים להם את הכבוד הראוי.

קוף/ צילום: יותם יעקובסון
 קוף/ צילום: יותם יעקובסון

מדי יום ראשון, לעת ערב, מודלקות אלפי נורות בארמון המלך המקומי של מייסור. הנורות מתוחות בקווים ישרים ומתעגלים העוקבים אחר קווי המתאר של המבנה המפואר ושל שעריו. בחזית המבנה ניצבת תזמורת בלבוש מצועצע והמונים נדחקים כדי לצפות בפלא.

מייסור היא עיירה שלווה, רוגעת ונינוחה, שבה שווקים צבעוניים במיוחד הגדושים פרחים ואבקות בשלל צבעים המשמשות את המקומיים לציור הרנגולי, הדיאגרמות הקונצנטריות המשורטטות בפתחי הבתים ועוד. זהו גם מרכז ייצור גדול לקטורת ולתגליפים שעשויים מעץ אלגום (Sandalwood, באנגלית) הניכר בגונו הצהוב ובריחו המיוחד. ברחבי העיר שפע בתי מלאכה וסדנאות אומן, שבהם ניתן ללמוד מקרוב את מלאכת גלגול עיסת הקטורת ואת מלאכת הגילוף המרהיבה.

בעבר הייתה מייסור ממלכת חסות הינדואית של ממלכת ויג'יאנגאר, אך עם היחלשותה של האחרונה, התחזקה והפכה עצמאית. שיאה היה במאה ה-18, דווקא בתקופה שבה נתפסה על-ידי השליטים המוסלמים חיידר עלי וטיפו סולטן.

טיפו סולטן היה ידוע בכישוריו הצבאיים והארגוניים. הוא הקים עיר בירה מבוצרת היטב, שרירנגפתנם, שנבנתה על אי גדול בין שתי זרועות נהר. כיום לא נותרו ממנה אלא הריסות, אך די בהן כדי להתרשם מפארה. במשך שנים הוא הסב לבריטים אבדות ותבוסות. הוא נודע בתחבולות מלחמה רבות וכמי שפיתח את טילי הצבא הראשונים - רקטות עשויות מבמבוק (שתי רקטות כאלו, שנפלו בשבי הבריטים, מוצגות כיום במוזיאון הארטילריה בלונדון).

בין השבויים שלכד, היו רבים מעדת בני ישראל, קהילת היהודים של בומביי, ששירתו בצבא של חברת הודו המזרחית. ביניהם היו האחים שמואל ויצחק יחזקאל דיווקר, שהיו קצינים בכירים. הם נדרו נדר שאם ישוחררו מהשבי יקימו בעירם בית כנסת. השניים קיימו את נדרם ולאחר שיצאו לחופשי הקימו את בית הכנסת הראשון בבומביי.

נורות בארמון מלך מייסור/ צילום: יותם יעקובסון
 נורות בארמון מלך מייסור/ צילום: יותם יעקובסון

על מנת לאחד כוחות ולתקוף בכמה חזיתות, טיפו סולטן שלח שליחים אל הסולטן העות'מאני ואל נפוליאון בונפרטה על מנת לכרות איתו ברית נגד הבריטים. סופו של טיפו סולטן היה בהגנה על עירו בשנת 1799, אותה שנה שבה בונפרטה נכשל בכיבוש עכו. צחוק הגורל הוא שארתור וולסלי, אותו גנרל שהביס אותו, היה זה שכעבור שנים ספורות הביס גם את בונפרטה בקרב ווטרלו.

לאחר מפלת טיפו סולטן סופחה ממלכתו לבריטים. הם השיבו אל הכס את בית המלוכה ההינדואי בתור ממלכת חסות. בני המלוכה הקימו את הארמון המפואר, המשמש כיום כמוזיאון עמוס לעייפה בשכיות חמדה. נסיכות מייסור נותרה סמי-עצמאית עד 1947, כששליטה החליט להצטרף להודו העצמאית. מייסור הייתה ידועה כמרכז תרבותי ואמנותי חשוב, במימון שליטיה. גם כיום היא נחשבת לאחד ממעוזי הלימוד החשובים ביותר של הסנסקריט, הריקוד והנגינה, יש בה סגנון ציור מיוחד שהתפתח בה וכן זרם יוגה פופולרי שצמח בה, האשטנגה יוגה, הנקרא גם "מייסור יוגה", ופופולרי מאוד בעולם וגם בארץ.

מידע מעשי

הדרך הקלה ביותר להגיע אל קרנאטקה היא בטיסה מהארץ למומביי ולהמשיך ממנה בטיסת פנים. ניתן לטוס אל בנגלור או אל גואה ולהמשיך ממנה בנסיעה בדרך הררית יפה אל עבר בדאמי ושאר האתרים בצפון המדינה. כיום יש בהמפי ובמייסור מלונות טובים. בשרוונבלגולה ישנם רק בתי הארחה צנועים. המלונות הטובים יותר נמצאים בעיירה הסמוכה Hassan. בכל מקרה, בשל החגיגה הגדולה מומלץ להזמין מלונות בהקדם.