גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוה"ד בתיק דסק"ש-מעריב: "לפרגן לנו מקסימום שכר-טרחה"

עוה"ד רונן עדיני ורם דקל ביקשו שכר-טרחה של 25 מיליון שקל - רבע מסכום הפשרה בפרשת דסק"ש-מעריב ■ דקל: "למה בישראל כולם מרגישים כאילו זה מהכיס שלהם?"

רם דקל  / צילום: שלומי יוסף
רם דקל / צילום: שלומי יוסף

האם רבע מסכום הסדר פשרה מהווה שכר-טרחה ראוי לעורכי דין בתביעה נגזרת? דרישות השכר שהציגו בשבוע שעבר עורכי הדין של התובעים הנגזרים בתביעה הנגזרת שניהלו בפרשת "עסקת דסק"ש-מעריב", מעלה שוב אל קדמת הבמה את שאלת מיליון השקל או 25 מיליון השקל: האם ראוי שעורכי דין ידרשו שכר של עשרות מיליוני שקלים על עבודה של מספר שנים? האם ראוי לגרוע מנושים או מאלה הזכאים לפיצוי סכומי-עתק לטובת עורכי הדין?

הוויכוח התעורר בשנים האחרונות לרוב על רקע שכר-הטרחה-העתק שאותו דורשים נאמנים, כונסי נכסים ומפרקים בתיקי פירוק. אלה עולים לכותרות, וזוכים לביקורת ציבורית, בכל פעם שסכום גבוה במיוחד מזדקר לעין. בתקופה האחרונה נמצאים על "המוקד" נאמני מגה, שדורשים שכר-טרחה הנע בין 60 ל-99 מיליון שקל. אך כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) עו"ד סיגל יעקבי, חושבת שעליהם להסתפק ב-28 מיליון שקל "בלבד".

הכנ"רית אף הכריזה עם כניסתה לתפקיד לפני מספר חודשים, כי היא תפעל לצמצום שכר-הטרחה של בעלי תפקידים, וההמשך עוד יגיע.

נוסף למפרקים ולכונסי הנכסים שנמצאים על המוקד - לעיתים קשה לעכל ציבורית גם את שכר-הטרחה שנפסק בתביעות ייצוגיות, ושנוגס נתח של מיליונים מהפיצוי שנפסק, או שהוסכם, בהסדרים לטובת הציבור המיוצג.

25%-30% מהפשרה

אבל שכר-הטרחה שהדליק את הנורות האדומות הפעם, נמצא בזירה שונה לחלוטין. מדובר בזירה של התביעות הנגזרות, שם אין נושים שמחכים לנתח שלהם מהכספים שהמפרק יצליח לחלץ מחברה קורסת, ואין ציבור נפגע שזכאי לפיצוי.

בתוך תמונת המצב הזו, ביקשו בשבוע שעבר עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, כי בית המשפט יפסוק להם שכר-טרחה בהיקף של 25 מיליון שקל - רבע מסכום הסדר הפשרה בסך 100 מיליון שקל, שאישר בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בתל-אביב ב"פרשת דסק"ש-מעריב".

את התביעה הנגזרת הגישו לפני מספר שנים לבית המשפט בעלי מניות מיעוט בחברת דיסקונט-השקעות (דסק"ש) - באמצעות עורכי הדין עדיני ודקל - נגד בעל-השליטה לשעבר בדסק"ש, נוחי דנקנר, ונגד דירקטורים אחרים, שהחליטו ב-2011 על רכישת עיתון "מעריב" שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל.

בשבוע שעבר אושר הסדר פשרה שהושג בפרשה, הסדר שאליו התנגדו תחילה עורכי הדין עדיני ודקל, אך משאושר הם הגישו לבית המשפט את דרישת שכרם.

בבקשה הסבירו עורכי הדין כי העבודה על התיק בחמש השנים האחרונות, הייתה מרובה, ההחלטות בו יצרו תקדימים משפטיים חשובים, וכן טענו כי יש לאמץ את הסטנדרט האמריקאי של שכר-הטרחה במקרים דומים - בין25% ל-30% מהסדרי הפשרה.

עורכי הדין עדיני ודקל לא תמימים. הם צופים מראש את גל הביקורת שיעלה בעקבות הדרישה לכמעט 30 מיליון שקל מסכום הפיצוי (שכ"ט כולל מע"מ). בימים הקרובים עתידים החברה והבכירים הנתבעים בפרשה, להגיש לבית המשפט את עמדתם בנוגע לשכר-הטרחה, והם צפויים לבקר בחריפות את דרישתם של עורכי הדין של התובעים. לפני מספר חודשים כבר הועלו טענות נגד מייצגי התובעים בקשר לשכר-הטרחה. בין היתר, נטען כי עורכי הדין מתנגדים להסדר הפשרה המתגבש, כיוון שהם מעוניינים בהגדלת שכר-הטרחה שלהם.

רגע לפני שגל הביקורת הזה הופך אולי לצונאמי, מבקר אחד ממייצגי הנתבעים בנגזרת דסק"ש-מעריב, עו"ד רם דקל, את החברה והתקשורת בישראל, אשר לטענתו לא יודעים לפרגן לעורכי דין על עבודתם. "יש קטע מוזר בעיניי ולטעמי מאוד לא מפרגן בקרב רוב העיתונאים, בכל מה שקשור לשכ"ט של עו"דים. זו תכונה ישראלית, אולי אנושית גלובלית, שאני מאוד לא מעריך - של להסתכל כל הזמן בכיס של השני ולעשות את החשבון שלו.

"בעיתונים נכתב שעורכי הדין 'גרפו' כסף, 'התעשרו', ולא שהם עבדו והשתכרו, לקחו סיכון עצום, וקיבלו תמורה ראויה. זו הטרמינולוגיה וזו התפיסה. זה לא בא ממקום מפרגן - על אף שכאן ספציפית לא מדובר בתביעה ייצוגית, שבה שכה"ט בא כביכול על-חשבון הציבור או הקבוצה. כאן זו תביעה נגזרת לטובת חברה אחת, דסק"ש, שמאז שהחברה-האם שלה אי.די.בי מכרה מניותיה לאדוארדו אלשטיין, היא כמעט חברה פרטית. דסק"ש גם לא רצתה בתביעה והתנגדה להגשתה. הבאנו לחברה כסף, שכל מה שלא נקבל ממנו ילך לאלשטיין, לא לציבור".

לטענת דקל, המצב צריך להיות הפוך. "צריך לפרגן למקסימום שכר-טרחה, כדי לתמרץ תביעות כאלו ולהעריך את הסיכון שלקחנו על עצמנו. בארה"ב הממוצע הוא בין 25% ל-30%, כדבר שבשגרה. למה כאן בישראל כולם מרגישים כאילו זה מהכיס שלהם?".

תביעה נגזרת היא כלי עבור בעל מניות מיעוט בחברה לתבוע את נושאי המשרה שהזיקו לה לכאורה, במקרה שהחברה עצמה לא מעוניינת לתבוע אותם. התביעה הנגזרת, בסך 370 מיליון שקל, הוגשה ב-2012, תוך התנגדות של החברה להגשתה. אולם במקרה של דסק"ש-מעריב חלה תפנית בגישת החברה.

לפני מספר חודשים התברר כי חרף התנגדותם של התובעים הנגזרים ובאי-כוחם להסדר הפשרה שהתגבש בהליך הגישור (100 מיליון שקל), גישור שעל כישלונו הודיעו הצדדים לבית המשפט - הגיעו הדירקטורים בדסק"ש להסדר פשרה עם הנתבעים "מעל ראשם" של התובעים הנגזרים. בסוף השבוע שעבר אישר השופט עופר גרוסקופף את הסכם הפשרה; וכעת נותר רק להכריע מהו סכום שכר-הטרחה והגמול שישולם לתובעים הנגזרים.

ואם הייתי מפסיד?

לטענת עו"ד דקל, כאשר משקללים את שכה"ט שנפסק בתיקים אחרים; את העובדה שהחברה התנגדה להגשת התביעה; ואת הרצון לתמרץ תביעות נגזרות מסוג זה, השכר המבוקש יותר מראוי. "הציבור צריך להוקיר את עורכי הדין האלה שלקחו סיכון, שהשקיעו לילות כימים, ובסופו של דבר הצליחו. זה נכון גם לתביעות ייצוגיות וגם לתביעות נגזרות, ולכל תיק שעורכי הדין עובדים ללא שכר, אלא רק עבור הסיכוי הקטן שיצליחו בסוף. אין אפשרות אחרת. לא מסוגל להבין את חוסר הפרגון".

עוד מוסיף דקל: "למה זה בסדר שדסק"ש, שלא רצתה בכסף - תתעשר ו'תגרוף' אותו, אבל זה לא בסדר שמי שלקח את הסיכון בשבילה, ותבע עבורה נגד רצונה - יקבל שכר גבוה? אם היום תבוא אליי חברה ותבקש שאייצג אותה בתביעה כלשהי בלי כסף, רק תמורת אחוזים - היא תשלם לי בין 20% ל-30%, כי ככה זה בתיקי סיכון-סיכוי. אז מה ההבדל? כאן זה צריך להיות אפילו גבוה יותר, כי כאן החברה התנגדה".

דקל מתאר כיצד החל ההליך, וכיצד הוא ייצג לאורך שנים את התובעים ללא שכר. "לפני חמש שנים, חשבתי שזה יהיה נכון לדרוש מדסק"ש להגיש תביעה נגד הדירקטורים שלה בעניין 'עסקת מעריב'. אף אחד אחר לא חשב על זה, ואיש לא בחר להרים את הכפפה. אני כן. החברה שכרה עורכי דין כדי להילחם בי. אני עבדתי בחינם. אם הייתי מפסיד, אף אחד לא היה משתתף בצערי ולא היה מחזיר לי את ההוצאות. שותפי לתביעה עו"ד עדיני ואני, השקענו יחד אלפי שעות עבודה שיכלו לרדת לטמיון אם היינו מפסידים.

"בסופו של דבר ואחרי מלחמה קשה ביותר - זה הצליח. החברה שלא רצתה בתביעה והתנגדה לה - מקבלת עשרות מיליונים. כמה תיקים נגמרו בישראל בתשלום של מאה מיליון שקל? אפשר לספור אולי על כף יד אחת".

לסיכום אומר עו"ד דקל: "אז אולי אני נאיבי שאני מצפה לפרגון. 30 שנה אני עורך דין ועוד לא ראיתי פרגון, ועדיין לא התייאשתי. אבל העיסוק האובססיבי הזה בשכ"ט ותמיד מזווית לא מפרגנת - זה פשוט לא נתפס בעיניי".

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות