גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך החדש של שקד ולוין: ריח עז של פוליטיזיציה

אחרי שקידמו מהלך למינוי יועצים משפטיים למשרד הממשלה שלא באמצעות מכרז, השרים איילת שקד יריב לוין מקדמים מהלך נוסף - והפעם שינוי הליך המינוי של דירקטורים בחברות הממשלתיות

איילת שקד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
איילת שקד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

אחרי שקידמו מהלך למינוי יועצים משפטיים למשרד הממשלה שלא באמצעות מכרז (שעבר השבוע בקריאה ראשונה בכנסת), שרת המשפטים, איילת שקד, ושר התיירות, יריב לוין, מקדמים מהלך נוסף - והפעם שינוי הליך המינוי של דירקטורים בחברות הממשלתיות. אף שתזכיר החוק עדיין לא הוכן על-ידי משרד המשפטים, מנוסח הודעת השרה שקד נראה שמדובר במהלך לעקיפת נבחרת הדירקטורים - הן במינוי יו"ר דירקטוריון והן במינוי חברי הדירקטוריון. המהלך מדיף ריח עז של פוליטיזיציה וחזרה לימי מינוי מקורבים ממרכז המפלגה.

דוח מבקר המדינה מדצמבר 2017 שבדק את סוגיית מינוי דירקטורים לחברות ממשלתיות, המליץ לקבל את שיטת "נבחרת הדירקטורים" שכוננה בתקופת יאיר לפיד במשרד האוצר, ולהכניס אותה לחקיקה מחייבת. במקום זאת, שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, העומדים בראש ועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי, החליטו לתקן את חוק החברות הממשלתיות כך שראשי הדירקטוריונים וגם חברי דירקטוריון ימונו על-ידי השרים.

בחודשים האחרונים כאמור, הובילו שקד ולוין כמה מהלכים, ביניהם: מינויים פוליטיים של משנים למנכ"לי משרדי הממשלה (חוק הג'ובים); הקלות במבנה של ועדות איתור לשירות המדינה כך שניתן יהיה לכנסן באופן תכוף יותר ועם פחות חברים (כלומר פחות התנגדויות); דחיפת מינויה של עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה, כך שהדמות הבכירה ביותר בתחום כוח-האדם בישראל תהיה זוטרה יחסית ומקורבת למשרד ראש הממשלה.

בחודשים האחרונים הציעו גם חברי הכנסת דוד ביטן ודוד אמסלם (הליכוד) שינויים, בהם ביטול מוחלט של נבחרת הדירקטורים והוספת ניסיון פוליטי כרלוונטי לדרישות תפקיד הדירקטור בהגדרות החוק. שתי ההצעות לא התקדמו, אך לאור המגמה של שקד ולוין, לא נתפלא אם הממשלה תחזור לקדמן.

בהודעה ששלחו שקד ולוין בראשית השבוע בנושא המבנה החדש של הליך מינוי דירקטורים לחברות הממשלתיות, נכתב "ניתן יהיה למנות דירקטורים מקצועיים במסלול תואם נבחרת, והנבחרת תישאר", כלומר שיטת המינויים שהנהיג שר האוצר הקודם תיוותר, ובמקביל אליה תצמח שיטה של מינויים פוליטיים על-ידי השרים.

שקד ולוין הודיעו שיקצרו גם את מועדי הכהונה של הדירקטורים, יכנסו את הוועדה למינוי דירקטורים לעתים תכופות יותר (פעם בשבועיים או שלושה), יקצבו זמן לטיפול במועמדויות של דירקטורים ויגבירו את השקיפות של בחינת המועמדים. לדבריהם, ועדת המינויים לבחינת דירקטורים תפרסם את מועד ישיבותיה מראש באתר רשות החברות הממשלתיות, תעדכן בדבר המינויים שנמצאים על סדר היום ותפרסם את שמות המועמדים שאושרו.

שקד אמרה ביום ראשון כי זה "אך טבעי ששר רלוונטי יוכל למנות את יו"ר הדירקטוריון. השר הוא נציג הציבור הבכיר, והחברה צריכה לפעול לפי המדיניות שהוא מתווה".

היוזמה הראשונה של קוינט

באוקטובר 2017 מונה עו"ד יעקב קוינט לעמוד בראש החברות הממשלתיות. קוינט הובא לתפקיד על-ידי שר האוצר, משה כחלון. קודם לכן, הוא כיהן כיועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל כנציגו של שר האוצר במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכנציגו בוועדת סל התרופות ב-2016-2017.

המהלך הזה, של שינוי הליך מינוי הדירקטורים ועקיפת נבחרת הדירקטורים, הוא היוזמה הראשונה שמוביל קוינט. יש מי שטוען שהשר כחלון דוחף מאחור כדי לאפשר מקסימום מינויים פוליטיים לדירקטוריונים, וזאת ככל שהמדינה צועדת לכיוון של מערכת בחירות.

אחת הדוגמאות הבולטות מהשנה האחרונה להדיפת מינוי פוליטי היה מקרה יאיר שמיר. שמיר רצה לשבת כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית במקביל לניהול עסקיו הפרטיים. בעקבות ביקורת ציבורית חריפה נאלצו שר הביטחון, אביגדור ליברמן, והממשלה לסגת מההחלטה למנותו. שמיר, שהיה שר בכיר בממשלה הקודמת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, לא עבר את אישורה של ועדת המינויים, בראשות השופטת בלהה גלאור. הוא לא הסכים לוותר והמשיך לכהן כיו"ר ושותף מנהל של קרנות קטליסט, שהוקמו על-ידו לפני 18 שנים. שמיר גם לא מסר לוועדת המינויים את מלוא המידע בנוגע להשקעותיו בקרן. בשל התעקשות הממשלה להתקדם עם המינוי שלו, התעשייה האווירית נותרה ללא יו"ר מספטמבר 2016 עד סוף 2017.

בישראל יש כ-80 חברות ממשלתיות העוסקות בתחומי המים, חשמל, דיור, נמלים, תשתיות, תחבורה ותרבות. חברת החשמל, התעשייה האווירית, רפאל, רכבת ישראל, מקורות (מים) ודואר ישראל הן מן החברות הגדולות ביותר במשק. בחברות מועסקים מעל 65 אלף עובדים, שווי הנכסים של החברות הממשלתיות מוערך ב-178 מיליארד שקל ושווי ההכנסות שלהן הוא כ-67 מיליארד שקל. בנובמבר 2013, החליט שר האוצר דאז לפיד, על הקמת מאגר דירקטורים שממנו יוכלו השרים לבחור את המועמדים שלהם לדירקטוריונים של החברות הנמצאות בתחום אחריותם. המהלך כונה אז "נבחרת הדירקטורים". רשות החברות הממשלתיות הכינה אז מאגר ראשוני, ובהמשך עודכן המאגר פעמיים.

מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, בחן את הקמת המאגר, ובדצמבר 2017 כאמור, פרסם המלצותיו. הוא קרא להסדיר את הנושא בחוק וגם שיגר הערות לתיקון מבנה המאגר. לדבריו, השיטה לבחירת המאגר צריכה להיות מעוגנת בחוק כך שתנאי הסף והניקוד של המועמדים יהיו יותר ברורים. שפירא ציין כי מינוי של מועמד לדירקטוריון, במסלול מקביל "תואם נבחרת", נעשה באופן לא שקוף.

עוד העיר המבקר לראש רשות החברות הממשלתיות על כך שאין נוהלים מסודרים לכתיבת חוות דעת על דירקטורים שיש לחדש את כהונתם. "חוות הדעת הן סובייקטיביות, לא אחידות, לא מבוססות דיין", כתב שפירא והוסיף כי "רשות החברות הממשלתיות לא עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות ואינה פועלת לפיטורי דירקטור שנעדר מן הישיבות". עוד ציין המבקר, כי בחלק מהמקרים הליך בחירת דירקטורים נעשה שלא בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. שפירא המליץ אז "לעגן את שיטת הנבחרת שתכליתה בחירת מועמדים טובים ואיכותיים, תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים, תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי עניינים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים - כפי שנעשה בעבר".

שקד ולוין בחרו כאמור ללכת לכיוון ההפוך בדיוק. הם, ככל הנראה, קראו את דוח המבקר וראו בו המלצה הפוכה. כל הצעותיו נדחו והממשלה חוזרת לשיטות של פעם. כזה ראה וקדש, אך ב-180 מעלות בדיוק.

הגישה הפייסנית של קוינט עלולה להגביר את הלחץ למינויים פוליטיים | עמירם ברקת

ההערכות שנפוצו לקראת מינויו של עו"ד יעקב (ינקי) קוינט למנהל רשות החברות היו כי שר האוצר, משה כחלון, מינה אותו במטרה לחסל את נבחרת הדירקטורים שהקים המנהל הקודם, אורי יוגב. כחלון עצמו, שהיה מסוכסך עם יוגב, כמעט ולא התבטא בנושא, אך בפועל נקט גישה פרגמטית ומינה מועמדים מתוך הנבחרת.

קוינט, הנחשב מקורב לשר האוצר, המשיך בקו הזהיר של כחלון ולא התבטא בפומבי על תמיכתו או אי-תמיכתו בהמשך קיומה של הנבחרת. בישיבת ועדת השרים שקד-לוין בתחילת השבוע, הציג קוינט את ה'אני מאמין' שלו לגבי מינוי דירקטורים, ואמר כי הוא "אדיש" לשאלה האם המועמד לדירקטור הוא איש נבחרת או שהגיע במסלול של "תואם נבחרת", היות ובשני המקרים נדרש המועמד להציג כישורים זהים.

כזכור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, קבע כי שרים יוכלו למנות לדירקטוריונים גם מועמדים מחוץ לנבחרת הדירקטורים (שמעמדה לא עוגן עד כה בחקיקה למרות המלצת מבקר המדינה), ובתנאי שיעברו את ציוני הסף במבחני מיון זהים לאלה של חברי הנבחרת.

יוגב הואשם לא פעם כי הוא מעכב מינויים של תואמי נבחרת בתרגילים ביורוקרטיים שונים, וקוינט ביקש להבהיר כי עיכובים כאלה לא יהיו אצלו.

השאלה שנשארה בינתיים פתוחה היא האם הגישה הפייסנית הזו תצליח להסיר את הלחץ של השרים - או אולי דווקא תגרום להגברתו.

עוד כתבות

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

המו"מ לעסקת חטופים: משלחת מצרית תגיע לישראל מחר

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו מגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק