גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברים של סופרמן: הביו-האקרים שמנסים להנדס עצמם גנטית

בזמן שאתם מחכים בתור בקופת חולים, יש אנשים שעורכים את הגנים של עצמם במעבדות פיראטיות ■ קוראים להם ביו-האקרים, והם רוצים להפוך לחזקים במיוחד, אפילו לזכות בחיי נצח ■ וכן, זה מסוכן

ג'וסיה זיינר / צילום: באדיבות ODIN
ג'וסיה זיינר / צילום: באדיבות ODIN

ג'וסיה זיינר, בן 36, הוא האיש הראשון שניסה להנדס את עצמו גנטית. זה קרה באוקטובר האחרון, מול קהל של עשרות אנשים, לא בחדר ניתוח או במעבדה סטרילית. זיינר הזריק לעצמו חומר שאמור לשנות את הגנטיקה של תאי השריר שלו, באמצעות טכנולוגיית CRISPR לעריכה גנטית.

הצלחה בניסוי תיצור לזיינר שרירים של בודי בילדר, מבלי שהרים ולו משקולת אחת. אולם המטרה של זיינר לא הייתה הגוף הנחשק, אלא עצם הניסוי. זה יכול להסביר מדוע בעבר גם הנדס לתוך תאי העור שלו גנים של מדוזה. מבחינתו, זה הדור החדש של המדע. "בפעמים הראשונות זה כנראה לא יצליח, אך מה שנלמד מן הניסוי הראשוני יוכל לעזור להצליח בהמשך", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "אני לא מחפש כרגע את התוצאות עצמן, אלא רק להראות לעולם מה אפשרי".

כלב שהוזרק לו חומר לשינוי גנטיקת השריר, לפני ואחרי / צילום: מתוך Journal of Molecular Cell Biology

זיינר הוא אחד מקומץ קטן של אנשים הצועדים במסלול השינוי הגנטי העצמי, ללא תמיכה משום גורם מדעי או רפואי רשמי. מהפכן נוסף כזה הוא טריסטן רוברטס, צעיר בן 28 שאובחן כנשא HIV, שביצע עריכה גנטית בגופו במטרה להתחסן נגד המחלה. רוברטס רוצה כמובן לרפא את עצמו, אבל זה רק חלק מהעניין. "אני אקטיביסט", הוא אומר ל"גלובס", "היום תאגידי התרופות מטילים את הסיכון הרפואי על בעלי חיים שעוברים ניסויים, או על 'מתנדבים' עניים בתשלום. אני כאן לא רק כדי לנסות את המוצר על עצמי, אלא כדי לשמש כשפן ניסיונות עבור אנשים שמצבם גרוע משלי".

ערכת CRISPR. מוצעת לכל דורש באתר החברה של זיינר / צילום: באדיבות Odin

הביו-האקרים הם אנשים שמבחינתם הגוף והגנים שנולדנו איתם הם רק המלצה. חלקם מדענים או רופאים שמרדו בממסד שגידל אותם, או מבקשים להפוך אותו לדמוקרטי יותר. חלקם יזמים מעולם ההייטק שהחלו להתעניין בביולוגיה ורפואה, אך התעצבנו כשגילו כמה איטי ומסורבל התחום הזה לעומת הקצב והיעילות שאליהם התרגלו. ישנם גם אנשים חולים, או בריאים החרדים ממוות, ופשוט לא מוכנים לקבל את ה"לא" או ה"עדיין לא" שהרפואה עונה כשהם מבקשים תרופה למחלתם, או פשוט לחיות לנצח. אחרים מגיעים מעולם הקעקועים ואמנות הגוף, וחושבים ששינוי דרמטי בגופם זו עוד דרך להבעה עצמית.

עלייתם של הביו-האקרים, שעד לפני כמה שנים היו בשוליים של השוליים, היא אחת התופעות המסקרנות והשנויות במחלוקת ביותר בעולם מדעי החיים. ב"גלובס טק" נקדיש להם שתי כתבות: הראשונה, שאתם קוראים כעת, מוקדשת לאנשים שמנסים לערוך את עצמם גנטית. הכתבה השנייה, שתפורסם בשבוע הבא, תוקדש לסייבורגים, שמנסים להרחיב את גבולות הגוף והתודעה האנושית, באמצעות מכשירים ורכיבים מושתלים.

"זה לאט מדי בשבילי"

אפילו בתוך עולם הביו-האקרים, אלה מביניהם שמתעסקים בעריכה גנטית של ממש עדיין בודדים. השינויים שהם מציעים לגוף האנושי נחשבים מסוכנים מאוד בעיני המיינסטרים של הקהילה הרפואית: ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, הוציאה מחוץ לחוק כל שימוש בטכנולוגיות עריכה גנטית בבני אדם ללא אישור. הביו-האקרים שיתוארו בפסקאות הבאות פועלים על הגבול שבין מדענים נועזים לעברייני ביולוגיה, מכיוון שהם עורכים את הניסויים על עצמם.

אליזבת פאריש  / צילום: מתוך יוטיוב

אחת מחלוצות התחום היא אליזבת פאריש בת ה-45, אשר עברה לפני כשנתיים טיפול גנטי להארכת הטולומרים שלה, רכיב על פני הגן שמתקצר ככל שאנחנו מזדקנים. "אנחנו אדישים וחושבים שזו דרכו של עולם, אבל הזדקנות היא מחלה", אמרה פאריש בעבר ל"גלובס". "אנחנו מאבדים 100 אלף איש בכל יום רק בארה"ב בגלל הזדקנות ביולוגית, ולא בטוח שזה הכרחי. לא להתערב בהזדקנות זה הרבה יותר מסוכן מאשר להתערב, כי אי התערבות מובילה אותנו למוות וודאי".

בראיון שנערך עם פאריש לאחרונה באתר Tomorrow Edition, העוסק בחידושים במדעי החיים, היא סיפרה כי שנתיים אחרי הניסוי היא רואה ירידה של 50% ברמות הטריגליצרידים, ירידה של 25% ברמות הגלוקוז בדם, ירידה לשישית בחלבונים המעידים על דלקת (C-Reactive), עלייה במסת השריר וירידה בשומן התוך-שרירי. עדיין לא הבטחה לחיי נצח, אבל תוצאות מרשימות ביותר.

משום שפאריש פועלת מחוץ למדע הקלאסי, הנתונים הללו לא היו זמינים לביקורת עמיתים, וגם איש עוד לא ניסה לשחזר אותם, כמקובל במדע. כמו כן אין כאן קבוצת ביקורת, כך שלא ניתן לשלול את האפשרות שהתוצאות הללו הושגו בדרכים אחרות - למשל ספורט, שיכול להשפיע על כל המשתנים המוזכרים. בינתיים, אף אחד לא רץ לחקות את הניסוי של פאריש, אבל סביר שזה רק עניין של זמן.

ג'וסיה זיינר, האיש שניסה להפוך את עצמו לבודי-בילדר אינסטנט, הוא דוקטור צעיר לביולוגיה מולקולרית. בעבר הוא עבד בפרויקט של נאס"א, שבו צמחים וחיידקים הונדסו גנטית בתקווה להתאימם לחיים על המאדים, אבל המדע בנאס"א לא התקדם בקצב מלהיב מספיק לדעתו. באופן כללי, המדע הממוסד נראה לו מקרטע. "ה-FDA עומד לאשר בקרוב ניסוי ראשון ב-CRISPR (לטיפול במחלת הדם התורשתית אנמיה חרמשית), אבל זה עדיין לאט מדי בשבילי. העולם הישן של הניסויים הקליניים המבוקרים מתקרב למותו", הוא מכריז בעמוד הפייסבוק שלו.

החומר שהזריק לעצמו זיינר לפני חודשיים משנה את הגנטיקה של תאי השריר, כך שיפרישו פחות חלבון בשם מיוסטטין, אשר מדכא צמיחה של השריר. החומר כבר נוסה בכלבים בסין, והכלבים הרזים במקור נראים כעת כאילו העבירו שעות בחדר כושר אנושי. כל שריר בגוף שלהם מנופח. למרבה הצער, התוצאות אצל זיינר לא נראות כך. "התוצאות לא חד משמעיות מבחינת בדיקות ה-DNA, ולא הייתה עדיין צמיחה נראית לעין של שריר", הוא מודה.

האם הוא לא פוחד מההשלכות האפשריות? מפגיעה בשרירים? "אני מודע לסיכונים של הטכנולוגיה", הוא עונה, "אך רוב הסיכויים שלא יקרה משהו נורא. אני רוצה לשחרר את בני האדם מהכלא של הגנים הספציפיים שאיתם הם נולדו. כחברה אנחנו כל הזמן מדברים על שוויון, ועל זכויות, ועל חירות. מה יותר חשוב לשוויון וחירות מלהיות מסוגל לשנות את הגנטיקה שלך? הרפואה היום לא עוזרת לאדם למקסם את הפוטנציאל שלו".

טריסטן רוברטס / צילום: מתוך Angelist

מהעוני והכלא לחזית המדע

בחודש שעבר דיווח זיינר באתר הפייסבוק שלו על ניסוי נוסף, שבמסגרתו הנדס לתוך עורו גנים של מדוזה. לא למטרה מיוחדת, סתם כדי לראות אם זה אפשרי. הוא עשה זאת בכמות קטנה מאוד של תאים, ממש כמה מילימטרים. הפעם, הוא אומר, לא סיפר לאף אחד על הניסוי בטרם יהיו תוצאות. הוא עבד על הפרויקט במשך שנה, שבסופה הבדיקה סיפקה תוצאות חיוביות ברמה הגנטית. איש-המדוזה הראשון בעולם נולד.

ייתכן שהרקע של זיינר, השונה מזה של רוב המדענים, השפיע על המשך דרכו. "התחלתי מלמטה, גדלתי בחווה עניה מאוד באינדיאנה. הציונים שלי בבית הספר וב-SAT (הפסיכומטריה האמריקאי) היו איומים. הייתי בכלא פעמיים, עברתי שלוש אוניברסיטאות לפני שקיבלתי תואר, הרווחתי שכר מינימום. אני רק מנסה ללכת הלאה ולהשתפר בכל יום".

כמו רבים מקהילת הביו-האקרים, זיינר מקועקע ומחורר. מלבד עריכה עצמית גנטית, הוא כבר עבר שינויים מרחיקים לכת אחרים בגופו. למשל, הוא ביצע השתלת צואה לעצמו במו ידיו - תהליך שנועד להחליף את הרכב חיידקי המעי, ואמור לשפר את היכולת להילחם במחלות דלקתיות של המעיים, ולשפר משמעותית את הבריאות האנושית.

זיינר הקים ומשתדל להתפרנס מחברה בשם Odin, המוכרת ערכות להנדסה גנטית בשיטת CRISPR, לשימוש של מדענים חובבים. הערכה פותחה בתמיכה של מימון המונים באינדיגוגו וגייסה 71 אלף דולר, בערך פי שלושה מהסכום שביקשה. לדבריו אודין היא עדיין לא הצלחה מסחרית מסחררת: הקשיים מול ה-FDA ומול חברות שמסרבות למכור לאודין חומרי גלם מקשים על הפעילות. עם זאת, הוא אומר, "אנחנו מוצפים בפניות".

אתה לא חושש מההשלכות של מתן יד חופשית כל כך לעריכת DNA אנושי?

"אנחנו משנים את ה-DNA שלנו כשאנחנו שותים אלכוהול, מעשנים או אפילו הולכים ברחוב עמוס מכוניות. מבחינה רפואית, רוב הסיכויים שלהנדס את עצמך גנטית בשלב זה של התפתחות הטכנולוגיה, זה לא הדבר הנכון לעשות למען בריאותך. ישנם מגוון של טיפולים הפיכים שיכולים להשיג את אותם מטרות בריאותיות. אבל אני כל כך נפעם מכך שבימי חיינו עריכה גנטית היא כל כך פשוטה לשימוש! אז החלטתי להשתמש בה".

באתר the-odin.com מוצעות מגוון ערכות, חלקן אפילו מתאימות לשימוש כניסוי תמים בבית הספר. ואולם, אחת מהן כוללת DNA אנושי, וזיינר מספר כי עד היום הוזמנו 50 ערכות כאלה. כיום ניתן לרכוש את הערכה ב-159 דולר, ורוב הביקורות באתר החברה חיוביות ומציינות כי מדובר במוצר פשוט לשימוש ומוצלח. מנגד כמה מהביו-האקרים, אולי מתחרים בפוטנציה, טוענים כי כמה מן הערכות שנדגמו היו מזוהמות. מכיוון שהערכה מכילה חומרים מתכלים, לא ניתן כרגע להזמינה מארה"ב לישראל.

ניסויי CRISPR פשוטים מתקיימים גם במעבדות ביו-האקינג שמקימים גורמים שונים בעולם לציבור הרחב, מחוץ לאוניברסיטאות. בישראל עדיין אין מעבדה כזו (ככל הידוע לנו, לפעמים הן סודיות), אולם ארגון Biohub ישראל עורך לפעמים מפגשים הקשורים לתחום.

האדם אדון על גופו

רפואה וביולוגיה הם מקצועות ממסדיים בעיקרם. לא רק שדרושה הכשרה ארוכת-שנים וציוד יקר כדי להצליח בהם, הם גם עטופים ברגולציה מפה ועד הודעה חדשה. יש לעבור ועדות על גבי ועדות כדי לקבל אישור לבצע ניסוי בבני אדם, בבעלי חיים ולפעמים אפילו בצמחים. צריך להוכיח להן שהניסוי נעשה למטרות "ראויות", כלומר מציאת תרופות חדשות. לא סתם בשביל הסקרנות, השיפור העצמי, האמנות או הכיף. אולם, הפרצה בחוק היא שהאדם - לפחות ברוב העולם המערבי - הוא אדון על גופו שלו.

לצד זיינר וחבריו, שמחפשים התנסות או חוויה, עולם הביו-האקינג פונה גם למי שחולה והתייאש מהזהירות של הרפואה המערבית הקלאסית, וזה השלב שבו גורמי הרגולציה מתחילים באמת לדאוג. החשש הוא שחולים נואשים, חסרי אונים, יפלו לידי אנשים שיטפלו בהם באופן לא אחראי. הביו-האקינג מבוסס לגמרי על המדע, אבל על חזית המדע, היכן שדברים לא תמיד מוכחים או מוגדרים היטב.

דוגמה לכך אפשר למצוא במקרה של נשא ה-HIV טריסטן רוברטס. הוא עייף מתרופות, והחליט לערוך את הגנום שלו בשיטת CRISPR כך שתאיו יהיו מחוסנים מאיידס. המשימה שלקח על עצמו מרחיקת לכת במיוחד: בעוד זיינר יסתפק בשינוי חלק מן התאים המרכיבים את השרירים שלו, רק כדי להראות שהדבר אפשרי, רוברטס רוצה לשנות את כל תאיו - או לפחות חלק נכבד מהם. זיינר מגדיר את הרעיון הזה כמסוכן ביותר, ומפנה ביקורת גם כלפי אליזבת פאריש. "שניהם מנסים את הטכנולוגיה לא רק על עצמם, אלא רוצים בסופו של דבר למכור טכנולוגיה שלא נבדקה בהרחבה", הוא נשמע פתאום כמו איש הממסד. "אני רק רוצה להראות מה אפשרי".

בניגוד לזיינר, שמבין לעומק את המדע והוא היזם והמוציא לפועל של הניסוי, רוברטס חסר רקע רשמי בביולוגיה. הוא מתכנת בהכשרתו, שעבד במשך כמה שנים בארגונים ללא מטרות רווח. את הניסוי שבו הוא משתתף יזם ארון טרייוויק, מייסד חברת ביוטק קטנה בשם Ascendance, שהכנסתה העיקרית היא מתיווך תיירות מרפא לביצוע טיפולים ניסיוניים. "ארון רצה לבצע את הניסוי וחבר משותף שידך בינינו. בתקופה הזו כבר הפסקתי לקחת את התרופות שלי נגד HIV", אומר רוברטס.

רוברטס דומה יותר מבחינת מעמדו לנבדק בניסוי קליני ראשוני מאשר לביו-האקר. ללא המחלה, הוא כנראה לא היה מתנסה בשינוי הביולוגיה של עצמו. זה לא שרוברטס הוא בור - הוא מתנסח ברהיטות רבה לגבי הטיפול שעבר, מנגנון הפעולה שלו והתוצאות שהוא מצפה להן. "אנחנו מוסיפים לגנים שלי רכיב שייצר נוגדנים אשר זוהו אצל כרבע מנשאי ה-HIV, שאינם מפתחים את המחלה כשהם פעילים". כיום הגוף מפתח עמידות נגד הנוגדנים בחלק מהמקרים, ורוברטס סבור שעריכה גנטית תאפשר למנוע זאת.

מה ההבדל בין טיפול גנטי לבין טיפול באמצעות ייצור הנוגדן והזרקתו?

"הרווח לחברות התרופות, בעיקר. בגלל מחירי התרופות, אני חייב להמשיך לחיות בארה"ב, וכדי להשיג ביטוח בריאות עלי לשעבד את חיי לממשלה או לתאגיד פרטי כלשהו. בנוסף לעול הכלכלי, התרופות האלה גם דורשות משטר זריקות תדיר, ואני אדם שכחן. נמאס לי לחיות בחרדה שאני עומד לחלות כי שכחתי מנה אחת של התרופה".

איך האנשים שקרובים אליך מגיבים להחלטה שלך?

"המשפחה שלי די קונבנציונלית, אבל הם מקבלים את ההחלטה שלי. החשדות שלי לגבי המדע החלו כשגרתי בוושינגטון הבירה, עם בן זוג שהיה מדען באחד המכונים הממשלתיים. ראיתי שהם ממש נרתעים מלקחת סיכון, וזה מאוד מאט את המדע. אני רוצה לבנות חלופות דינמיות ושקופות יותר, שכולם ישתתפו בהן".

ניסויים חדשניים במוצרים רפואיים פורצי דרך מבוצעים כל הזמן, אבל לרוב רק בחולים סופניים שאין להם חלופה. רוברטס היה יכול ליטול תרופות ולחיות עוד שנים רבות באיכות חיים סבירה, כמו רוב נשאי ה-HIV, אך במקום זאת העדיף את הניסוי. לפני כשבועיים הוא פרסם את תוצאות הבדיקה הראשונה שעבר: הציפיה הייתה לשיפור בשני פרמטרים - העומס הוויראלי, שהיה אמור לרדת; ומספר תאי ה-CD4, המעידים על חוזק המערכת החיסונית, שהיה אמור לעלות. כרגע התמונה עדיין מעורפלת: למערו של רוברטס העומס הוויראלי אכן עלה, אם כי בטווח התנודתיות הסביר, ולכן אי אפשר להסיק עדיין מסקנות מכך. רמות ה-CD4 היו גבוהות מהממוצע אצל רוברטס בשנים האחרונות. זה אולי סימן טוב.

רוברטס הבטיח להמשיך ולדווח על ההתקדמות אחת לכמה שבועות, כחלק מגישת השקיפות שבה הוא מאמין. "בפברואר ננסה מינון גבוה יותר", הוא אומר. כשאני שואלת אם הוא לא חושש, הוא עונה: "דאגתי שהחיסון יעורר את המערכת החיסונית ובעצם תיווצר כך מחלה חדשה, שאין לה תרופה. אחרי כמה ימים ראיתי נקודות אדומות על כל הגוף שלי ונבהלתי מאוד, אבל כנראה שאלה היו פשוט עקיצות יתוש. אז כן, הייתי מבועת למשך כמה שעות. האמת היא שאני חושש יותר מחברות התרופות מאשר מהטיפול, ולכן חשוב לי להיחשף בתקשורת - כדי להגן על עצמי מפני התנכלות אפשרית, פיזית או פיננסית. גורמים שיש להם מה להפסיד יעזו פחות לפגוע במישהו בפרופיל תקשורתי גבוה".

מה שאתם עושים חוקי?

"הוא חוקי כל עוד איננו מנסים למכור דבר. אין לנו כוונות כרגע למסחר את הטכנולוגיה. אולי רק באפריקה, שם דרוש ל-HIV טיפול פשוט לתפעול ולא יקר".

חוקרים מובילים בתחום האיידס חושבים שרוברטס חי באשליות, אבל הוא לא זז מעמדתו. "אנחנו נוטלים סיכונים, אך איננו טיפשים", אומר רוברטס על עצמו, על הביו-האקרים ועל החולים הפונים אליהם. "הגיע הזמן שחולים ונבדקי ניסויים בכלל ייטלו שליטה על גורלם".

אל תנסו את זה בבית: הטכנולוגיה שמאפשרת לערוך גנים

בשנים האחרונות נכנסה לשימוש טכנולוגיה בשם CRISPR. זוהי שיטה שהודגמה לראשונה רק ב-2013, והיא מובילה כיום למהפכה ביולוגית של ממש. היא מאפשרת להשתמש בחלבון המהווה מעין "מספריים", כדי לחתוך גנים במיקומים מדויקים ביותר. וירוסים עושים זאת כדי להשחיל את עצמם לתוך תאים אחרים, ובני האדם חיקו את השיטה בהצלחה. לא רק שהשיטה הזאת מדויקת, היא גם פשוטה משמעותית ליישום לעומת שיטות הנדסה גנטית קודמות. כל סטודנט לביולוגיה, או אדם נחוש מספיק, יכול ללמוד את השיטה בתוך כמה שבועות.

כיום שיטת CRISPR נפוצה ביותר בעריכת צמחים וחיידקים. על פניו נפתחה כאן דלת גם לדמוקרטיזציה של העריכה הגנטית בבני אדם, אך כפי שהזהיר ה-FDA, הדבר עדיין כרוך בסיכונים רבים. בעת חיתוך הגנים בטכנולוגיית CRISPR ניתזים "שבבים" גנטיים שיכולים להוסיף מוטציות לא רצויות. לרוב הן לא מזיקות, אבל חלקן הקטן מזיק מאוד. אין גבול לנזק שמוטציה גנטית יכולה לעשות, אם היא מופיעה במקום הלא נכון בתא הלא נכון. היא יכולה להיות קטלנית, או לפגוע בתפקוד של כל איבר בגוף שלנו - או בכולם יחד.

נראה שהיום שבו כל אחד מאיתנו ירגיש בנוח להנדס את הגנים שלו עדיין רחוק.

עוד כתבות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר