גם היועמ"שים במשרדי הממשלה ייהנו מהעלאת שכר

במסגרת היוזמה של שי באב"ד להעלאת שכר המנכ"לים ל-42,556 שקל בחודש, נכללים העובדים ששכרם מוצמד ■ עלות היוזמה: כ-7.6 מיליון שקל

שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
שי באב"ד / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, מקדם יוזמה להעלאת שכרו ושכרם של מנכ"לי משרדי הממשלה האחרים ב-4,000 שקל ברוטו, ולהצמדת שכרם לשכר החברי הכנסת. מבדיקת "גלובס" עולה כי מהעלאת השכר שמקדם באב"ד עשויים להרוויח בכירים רבים בשירות המדינה, בהם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה.

גורמים באוצר טוענים כי "לא מדובר בתוספת אלא בתיקון שחיקת שכרם של המנכ"לים מאז 2001", ולטענתם "באב"ד החל לטפל בנושא בעקבות בקשות של מנכ"לי משרדי ממשלה אחרים".

היוזמה נולדה בעקבות העלאת השכר לשרים ולסגני השרים בתחילת השבוע וקודמה אתמול במרץ על-ידי האוצר בסדרת דיונים בראשות באב"ד. היועץ המשפטי של אגף הממונה על השכר הפיץ אתמול טיוטת הצעת החלטה לממשלה בנושא, ובמקביל שוחח באב"ד עם שורת בכירים - בהם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר וממלא-מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור. 

העשור החלומי של עובדי המדינה - בכמה עלה שכר היסוד מאז 2006
 העשור החלומי של עובדי המדינה - בכמה עלה שכר היסוד מאז 2006

על-פי ההצעה, יועלה החל מהחודש שכרו החודשי של מנכ"ל משרד ממשלתי ל-42,556 שקל (לעומת כ-38 אלף שקל היום) ויעודכן מדי ינואר בהתאם לעליית המדד. על-פי דברי ההסבר ליוזמה, מנכ"לי משרדי הממשלה נפגעו מכך ששכרם צמוד מדד ומושווה לשכר סגני שרים: בין השנים 2006 עד 2017 עלה שכר המנכ"לים ב-19.5% בלבד בעוד ששכר כלל עובדי המדינה עלה באותה תקופה ב-47.5%, שכר המשפטנים עלה ב-61% ושכר הרופאים ב-69%. על-פי המסמך העלאת השכר המתבקשת תביא את עליית השכר המצטברת של המנכ"לים ל-34%, כלומר עדיין פחות מבמגזרי שירות המדינה שצוינו.

בהצעה המקורית הוצע לשנות את מנגנון העדכון של השכר, כך שיתעדכן לפי ממוצע חשבונאי של שיעור עליית המדד ושיעור עליית השכר הממוצע במשק. אך בתום התייעצויות באוצר הוחלט להשאיר את ההצמדה הנוכחית למדד המחירים לצרכן ללא שינוי, מחשש להשלכות רוחב. גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי "החלטנו רק להחזיר לשכר המנכ"לים את השחיקה של השנים האחרונות ולא לשנות את נוסחת העדכון, זאת לאור פניות שקיבלנו ממנכ"לי משרדי ממשלה"

מטיוטת ההצעה שהגיעה לידי "גלובס" עולה כי היא תוגש על-ידי שר האוצר ועלותה התקציבית מוערכת ב-4.4 מיליון שקל, אם תחול רק על מנכ"לים ותפקידים המכונים מוקבלי מנכ"ל; אך עשויה להגיע ל-7.6 מיליון שקל אם תוחל על כל העובדים ששכרם מחושב כשיעור משכר מנכ"ל. 

גם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה צפויים לתוספת, משום ששכרם צמוד לשכר המנכ"ל. בנוסח טיוטת ההחלטה נאמר כי "מעבר למנכ"לים עצמם, קיבלה הממשלה במהלך השנים החלטות שונות בדבר החלת תנאי השכר והשירות של מנכ"לים על עובדים בכירים אחרים. החלה זו נעשתה לעתים לגבי מי שמכהן במשרה מסוימת ולעתים באופן אישי לעובד בכיר בתפקיד מסוים". על רקע זה מציע האוצר "להחיל את השינוי על המנכ"לים ומוקבליהם בלבד, לאור בכירותם, סמכותם ואחריותם בהשוואה לכל יתר העובדים. מומלץ להנחות את נציב שירות המדינה שלא להחיל את השינויים על עובדים בכירים אחרים, אלא אם כן הדבר מתחייב לפי דין".

באוצר טענו היום כי לא מדובר בהצעת החלטה לממשלה אלא במסמך ראשוני שמבוסס על הצעת החלטה ישנה, שהוחלט כעת לבחון מחדש. באוצר טוענים כי היוזמה בוסרית ורחוקה מלהיות מוגשת להחלטת הממשלה, אלא שמעיון בנוסח המסמך עולה כי מדובר בטיוטת הצעת החלטה לממשלה. בנוסף צורפה למסמך "חוות דעת משפטית הנלווית להצעת החלטה לממשלה", חתומה על-ידי עו"ד ארז אנצויג, היועץ המשפטי לאגף השכר והסכמי עבודה באוצר.

באשר למספר הבכירים שייהנו מהעלאת השכר, טוענים באוצר כי מדובר בלא יותר מ-60 איש. לגבי העלאת שכר היועצים המשפטיים, נמסר כי "הנושא מטופל מול משרד המשפטים".