פרשת שטיינמץ: האם מיכאל נוי ייעצר עם הגעתו לחקירה בארץ?

יאח"ה הסכימה שאם נוי יגיע מחו"ל כדי להיחקר בישראל - הוא לא ייעצר אלא לצרכים חקירתיים ■ הפרקליטות סירבה לכך מחשש לתקדים

בני שטיינמץ / צלם: שלומי יוסף
בני שטיינמץ / צלם: שלומי יוסף

הדרגים הגבוהים ביותר בפרקליטות, וביניהם עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), סיכלו ביום חמישי האחרון אפשרות להסכמה חריגה בעניין תושב חוץ, כאילו יכול להיחקר מתוך ברירת מחדל שלא ייעצר. את ההסכמה לכך סיפק דווקא ראש יאח"ה, כורש ברנור, אך היא כבר לא עזרה לאיש העסקים מיכאל נוי שבו עסק הדיון, שותפו לשעבר של המיליארדר בני שטיינמץ בפרשת השוחד לכאורה שנתנה החברה שבשליטתו לנשיא גינאה בתמורה לרישיונות כרייה במדינה. שטיינמץ מצידו מכחיש כי נעברה כל עבירה.

ההתלבטות הארוכה, שבסופה נגנזה ההסכמה התקדימית שעשויה הייתה לשמש חשודים נוספים בפרשה שאינם בישראל, התקיימה במהלך דיון שהחל בבקשת המשטרה להאריך ב-180 יום את החזקתה בנכסים התפוסים של נוי (כ-10 מיליון שקל ששווים חשבונות בנק ודירה). נוי שוהה כיום בצרפת ונחקר שם בחשד לתיווך בשוחד, הן על-ידי האינטרפול והן על-ידי נציגי המשטרה בישראל שטסים לשם מעת לעת.

לעמדת המשטרה, נוי - אזרח ותושב חוץ הדרוש לחקירה בישראל, הנחשב לאחד החשודים המרכזיים בפרשה - נמלט מישראל עם פתיחת החקירה הגלויה בעניין השוחד לכאורה בדצמבר אשתקד.

עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, שייצגה את המדינה יחד עם רפ"ק יניב שמול, ציינה בדיון בבקשת המשטרה כי "לפני למעלה משנה הוא זומן לחקירה", אך השופט אייל כהן העיר כי "אני יוצא מנקודת הנחה שהוא לא ברח מהארץ". בהמשך הדיון נקבע כי המשטרה תוכל להגיש חומר סודי לעיני השופט בלבד להוכחת הטענה הזו, זכות השמורה בדרך-כלל למדינה.

במהלך הדיון עלתה האפשרות מצד באי-כוחו של נוי, עורכי הדין קובי ואורי גולדמן, להביא לכך שנוי יגיע לארץ לשם חקירה, הגעה שתקל הן על המשטרה כאן והן על מסעותיו שלו בחו"ל, אך השניים ביקשו התחייבות מצד המשטרה שלא לעצור את נוי אם יגיע לארץ להיחקר.

בתחילה הביעו נציגי המשטרה באופן חלקי את הסכמתם המסויגת - לא להתחייב, אך להצהיר על "ברירת מחדל" שלא לעצור: "אין כוונה כרגע מצד המשטרה לעצור אותו. המשטרה לא יכולה להתחייב שלא לעוצרו עם תום החקירה נוכח מה שאולי יעלה בה, אבל משמעות האמירה שלהם היא כי אם הם ירצו מאוחר יותר לעצור אותו - הם יצטרכו לבוא עם משהו כבד-משקל, שמסביר למה עוצרים אותו, ואת האחרים שחררו", סיכם השופט בעל-פה, כך שלמעשה אין התחייבות מצד המשטרה, אבל יש "הצהרת כוונות עקרונית".

בכך ניתן האות לפתיחת סאגת התייעצויות בין הפרקליטה לבין הממונים עליה; בין הרפ"ק לבין המונה עליו ביאח"ה; בין באי-כוחו של נוי לבין נוי שבצרפת; ובין הצדדים עצמם.

ההחלטה שניסח השופט ולא התקבלה לבסוף הייתה כי "בשים לב לכך כי מעורבים אחרים בפרשה כבר משוחררים, הרי שאין כל כוונת מכוון דווקא לעצור את המשיב. ברירת המחדל שלא לעוצרו, אלא אם כן יהיה טעם חקירתי של ממש לעשות כן". אך ברירת מחדל מעין זו הציתה חשש לתקדים רוחבי, בעייתי מאד מבחינת הפרקליטות.

ראש יאח"ה, שמטבע הדברים מעוניין להימנע מהמשלחות המשטרתיות הישראליות לצרפת שחוקרות את נוי - על הביורוקרטיות בהן משלחות כאלה כרוכות ועל הקושי הבולט בהן, שבחקירה בצרפתית לפי הדין הצרפתי - סבר כי יש לאפשר אותו.

לעומתו, עו"ד בן-ארי התנגדה לציין בפרוטוקול את ההסכמה. לדידה זו הייתה מעודדת תושבי חוץ (ושאינם), המבוקשים לחקירה, שלא להתייצב - אלא לשלוח עורכי דין שיבקשו התניית חקירתם באי-מעצרם. זאת בפרט לגבי חשודים בפרשה המסוקרת, שבה נעצרו רבים, ולפרקי זמן ארוכים. שטיינמץ עצמו הוגבל ביציאתו מהארץ לתקופה של למעלה משנה, איסור שפג רק באחרונה, והדבר פגע באופן ממשי בעסקיו בחו"ל שדורשים נסיעות מרובות.

מצדו של נוי, ההכרעה הזו של בן-ארי מנעה את הסכמתו להפסיק להיות "דרוש לחקירה בישראל" ולהפסיק להיות מעוכב בשדות תעופה בכל פעם שהוא טס, בגלל ההערה המוצמדת לשמו על-ידי האינטרפול.

בשיחות באי-כוחו לצרפת עלתה התנגדות נחרצת ל"הסכם ג'נטלמני", שלא יועלה על הכתב, לברירת המחדל האמורה. לא עזרה אפילו הצהרת השופט כי התיק יוצמד אליו, והוא, ששמע את ההסכמות בעל-פה, ייקח עליו אחריות ("אני מבין שפוחדים מתקדימים, אהיה במעקב על התיק הזה, נוי לא ייעצר בלי סיבה מיוחדת"). נוי התעקש על קבלת החלטה שיפוטית ברורה שתצהיר על ברירת המחדל, חלף הסכם ג'נטלמני שמבחינתו עשוי להיות מופר כשיגיע, כפי שקרה לדן כהן - המשפטן ששימש שופט מחוזי בבאר-שבע, הורשע במרמה ובשוחד לאחר שהוסגר לישראל מפרו אליה נמלט, וריצה עונש מאסר וקנס.

נוי - יחד עם אבי לב-רן, חשוד נוסף בפרשה שלטענת המשטרה נמלט מישראל - היו בעלי מניות בחברה שאמורה הייתה לספק שירותי ייעוץ לחברת הכרייה בגינאה, אך החשד הוא שלמעשה שימשה להעברת כספי שוחד לבכירים בממשל גינאה. לב-רן הוא אחד מהחשודים שהצהרה כזו על הכתב יכולה הייתה לסייע להם, סיוע ממנו חששה כל-כך הפרקליטות.

שטיינמץ עצמו - שהחקירה בעניינו התחדשה בחודשים האחרונים בגין חשד לעבירות הלבנת הון ברומניה, הקשורות לשוחד האמור בגינאה (עבירות שגם אותן מכחיש) - אינו נתון עוד למגבלות ובכללן איסור יציאה מהארץ, ובעוד כחודש צפוי לפוג תוקף הערבויות המופקדות בעניינו: 40 מיליון שקל ונכסים תפוסים בשווי עשרות מיליוני שקלים. הערבויות אמורות, בין השאר, להבטיח את התייצבותו של שטיינמץ לחקירות בפרשה הסבוכה של מתן שוחד לעובד ציבור זר.