גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמיכת המשקיעים בחברות הטכנולוגיה גרמה לניפוח שווי שלא תמיד מוצדק

מבול של כסף יורד על חברות הייטק מצידם של משקיעים בינלאומיים גדולים, שמחפשים כיום אפיק אטרקטיבי יותר מאגרות חוב

בין שנת 2000 לסוף 2008, כמה חודשים לאחר פרוץ המשבר הגלובלי, עמדה ריבית בנק ישראל הממוצעת על 5.67% - פי חמישה מריבית ממוצעת של 1.12% מאז 2009. מאז מארס 2015 עומדת ריבית בנק ישראל על שיעור זעום של 0.1%. בכל הקשור להייטק הישראלי, רלוונטיים גם שיעורי הריבית הנמוכים שנרשמים מאז 2008 בארה"ב, שהיא מקור לכ-90% מההשקעות בתעשיית הטכנולוגיה המקומית.

עודד טל, שותף מנהל בקרן קלארידג' ישראל, המשקיעה בחברות צמיחה, סבור שההשפעה ישירה ומובהקת. "הריבית היא גורם חשוב במסגרת 'מבול' הכסף שמסתובב בתחומים האלה", הוא אומר. "ברגע שהריבית נמוכה למשקיעי ענק בעולם, שהם המשקיעים הגדולים מאחורי הקרנות, האופציה של שוק האג"ח הרבה פחות אטרקטיבית".

במציאות הזאת, מוסיף טל, "סכומים הרבה יותר גדולים הולכים למה שנקרא השקעות אלטרנטיביות - קרנות פרטיות, הון סיכון, קרנות גידור וכו'. וככל שיש היצע יותר גדול של כסף גם התחרות גוברת, ולפעמים התמחור (של החברות, נ"י) עולה עד למצב של עסקאות מאוד יקרות. השרשרת של הדברים מאוד חשובה לדעתי. זה גורם להרבה גופים שאולי היסטורית לא השקיעו, להשקיע גם כן".

רותי שמחה, שותפה ומייסדת של קרן ויולה קרדיט מקבוצת ויולה, מזהה גם היא הסטה של כסף להשקעות אלטרנטיביות בגלל הריבית הנמוכה. "כל המשקיעים שלנו, של ההון סיכון ושל הפרייבט אקוויטי בעולם, בעיקר המוסדיים שמשקיעים בתעשיית הטכנולוגיה, חיפשו השקעות אלטרנטיביות, וזה בהחלט תמך בחברות טכנולוגיה. כשיש הרבה כסף יש עודף ביקוש ויש לחברות אפשרות לגדול יותר, לקבל יותר כספים וגם לקבל שוויים יותר גדולים - חלק בצדק וחלק לא. במצב הזה חברות לא ממהרות למכור.

"אגב, גם הגדרת הטכנולוגיה מאוד גדלה. לפני 15 או 17 שנה הגדרת הטכנולוגיה הייתה תוכנה, אנטרפרייז ותשתיות תקשורת, והיום זה גם נדל"ן, צרכנות וכן הלאה, וזה הגדיל את כל התחום והביא גם את המוסדיים להעביר יותר כסף".

אנחנו עדיין לא רואים את המוסדיים בישראל משקיעים סכומים משמעותיים בענף.

"מוסדיים ישראליים לא מייצגים את תמונת המאקרו, אם כי ירידת הריבית כן השפיעה על האשראי החוץ-בנקאי ומוסדיים ישראליים יותר השקיעו באשראי בחו"ל".

נוצר מצב שחברות שלא צריכות לקבל כסף מקבלות כי הכסף זול?

"נוצר מצב כזה בעולם, לא בארץ. כשעובר הרבה מאוד כסף לתחום של השקעות אלטרנטיביות, ברור שיש עודפי כספים וזה יכול לקרות, אבל האנומליה הגדולה יותר היא שוויים מטורפים".

חברות כמו אובר, למשל?

"גם. כל החברות האלה בשוק העולמי שמקבלות בשוק הפרטי שוויים גבוהים יותר מבשוק הציבורי. השוק הציבורי יותר משוכלל. יש היבט נוסף שקשור לתחום של אשראים לחברות טכנולוגיה. החוב הוא תמיד אטרקטיבי לחברות שלא רוצות להידלל יותר מדי, ויש יותר דרישה למוצר שלנו מצד חברות שמשלימות כך את ההון שלהן. בעשור האחרון הריביות בענף שלנו ירדו ב-4%-5%".

אנדרו קיי, נשיא פלטפורמת מימון ההון Ourcrowd, רואה את הדברים באופן שונה מטל ומשמחה. "הקטגוריה של השקעות אלטרנטיביות לא תלויה כל כך בריבית", הוא אומר. "אמנם התחום של פרייבט אקוויטי כן קשור לריביות, כי חלק מהפעילות שלהן מותנה בחוב כמלווה לעסקה, אבל הון סיכון ממש לא תלוי בזה. אם תסתכל על אפיקי הגיוס של חברות סטארט-אפ, לרוב זה בא מהשקעות ישירות ולא באמצעות חוב, ולכן הוא פחות מותנה בריביות.

"איפה שזה כן מורגש זה בקרנות שנותנות הלוואות, נוסח Kreos, ויולה קרדיט וסיליקון ואלי בנק, שם יש ביטוי כלשהו והריביות כמובן נמוכות, אז חלק מהגיוס הוא באפיק הזה. אבל לכל אורך הגיוס אני חושב שאנשים באים לקרנות הון סיכון. מבחינת המשקיעים, הם ממשיכים לגלות עניין בהון סיכון, כי הוא מהווה אופציה חליפית ואפיק שנכון להשקיע בו לפחות את חלק מהמשאבים שלך על מנת להגיע לתשואה מבוקשת".

מה עם המוסדיים, אולי הם משקיעים יותר בהון סיכון כי האפיקים האחרים פחות אטרקטיביים בגלל הריבית?

"לא, אני חושב שהם רואים את עצמם בסך הכל עומדים פחות או יותר בכלל של לפחות 5% מהנכסים, נכון שיהיו מושקעים בהשקעות אלטרנטיביות, ואפילו 10% בחלק מהם".

בעולם מימון ההמון רואים השפעה כי זה הרבה אנשים פרטיים?

"לדעתי לא. אנשים שיש להם הון יותר מבינים היום, עם דחיית ההנפקות והאקזיטים של חברות, שנכון להם להשקיע בקטגוריה הזאת על מנת להגיע לתשואה המבוקשת".

בכל הנוגע להשפעת הריבית הנמוכה על שוויי חברות הטכנולוגיה נוטה קיי להסכים עם עמיתיו. "ככל שהריביות עולות יש ציפייה לירידה מסוימת בשוויים של חברות בנאסד"ק ובבורסות למיניהן. אם חברה דומה לי נסחרת ב-500 כי השוק משגשג, אז השווי שלי נגזר מזה, אבל אם יש תיקון בשוק כתוצאה מריביות גבוהות יותר ועכשיו זה 400, השווי שלי גם יירד. ועדיין זה עדיין לא אומר שגם הביקושים לחברות יירדו.

"כמובן שככל שהריבית נמוכה אנשים מבינים שעל מנת להגיע לאותו אלפה הם צריכים להשקיע חלק מהכסף שלהם באפיקים חלופיים".

יזהר שי, שותף מנהל בקרן קיינן, נוקט גישה זהירה בהערכתו את השפעת הריבית הנמוכה על ההייטק: "השנה שעברה הייתה שנת שיא בהשקעות בהייטק הישראלי, עם יותר מ-5.2 מיליארד דולר. אחת הסיבות לזה היא כנראה זמינות של כסף, וזמינות של כסף נובעת מכל מיני סיבות: כלכלה טובה, ערוצי השקעה אחרים שכנראה לא מספיק אטרקטיביים, ואז אתה יכול להכניס את הריבית. במילים אחרות, אפשר לומר בצורה די ברורה שריבית נמוכה היא אחת הסיבות לשנת השיא בהשקעה בהייטק הישראלי בשנת 2017.

"מצד שני, דבר אחר שאולי קשור הוא שער הדולר הנמוך, שכמובן מושפע גם הוא משערי ריבית. לדולר הנמוך יש השפעה שלילית על ההייטק הישראלי, העלויות בשקלים עלו ב-10% בשנה החולפת, זה אומר עלויות כוח אדם, הפחתה בערך השקעות וכן הלאה. במובן הזה ההייטק אפילו רגיש יותר מענפים אחרים כי הוא מושפע מאוד מהשקעות זרות ומוכר בדולרים, כלומר מפסיד פעמיים".

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

חיזבאללה מפרסם את שמותיהם של 5 מפעילי הארגון שנהרגו בחלב

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס